תת ז'אנר שזוכה לפופולריות מחודשת בשנים האחרונות בשנים האחרונות הוא DRPG. זהו תת ז'אנר של משחקיי RPG שבו יש לך שליטה על קבוצת דמויות והמשחקיות היא בעיקר חקירת מבוכים בגוף ראשון וקרבות נגד אויבים עם יותר דגש על בניית צוות מאשר העלילה הראשית. משחקים פופולריים מהז'אנר הזה הם Etrian Odyssey ו-Persona Q. החודש יצא Demon Gaze 2 – המשך של משחק מעולה מז'אנר זה. האם המשחק יהיה באותה איכות כמו הקודם או שמדובר בנפילה?
עלילת המשחק עוקבת סביב תנועת מחתרת הנלחמת נגד רודן השולט בעיר, הגיבור אותו משחקים הוא חבר בתנועת המחתרת שמקבל יכולת לשלוט על שדים במחיר של איבוד זיכרונו. תוך כדי המשחק אנחנו נשחרר את העיר אזור אחרי אזור, או יותר נכון, מבוך אחרי מבוך תוך כדי השתלטות על השדים המפקחים על האוכלוסייה וחקירת הסודות מאחוריי הרודן. העלילה היא בסיסית אבל חזקה במיוחד מבחינת הדמויות. הדמויות במחתרת, שרבים מהן חוזרות מהמשחק הראשון, צבעוניות ומשעשעות וזה מובילים לדיאלוגים מהנים עם לא מעט בדיחות. הטענה היחידה שלי לגביי העלילה שהיא נוטה יותר מדיי להגיע בהסברים מאוד ארוכים במכה אחת, כלומר exposition dumps.
המשחקיות לא שונה יותר מדי מהנורמה בז'אנר, בעיקר חקירת מבוכים וקרבות מול מפלצות. המבוכים מעולים, הם אף פעם לא ארוכים מדי לרמה שמתחיל להימאס מהם ולרובם יש טוויסטים קלים שגורמים לכל מבוך להרגיש שונה אחד מהשני כמו אי סוגי אויבים ספציפיים למבוך או אי יכולת בשימוש בקסמים. כמו כן יש למבוכים עצמם כמה טריקים משותפים כמו משימות שצריך לבצע בשביל להתקדם או דלתות חד צדדיות. כל זה תורם לכך שהשחקן לא מרגיש כאילו הוא פשוט במסדרון ארוך במיוחד וכיף לחקור את סודות המבוך.
אלמנט משחקיות חוזר הוא שמדי פעם במהלך חקר המבוך נתקלים בפורטלים. בפורטלים אלה צריך להילחם באויבים בשביל להשבית אותם ורק אחרי השבתת כל פורטל לפחות פעם אחת ניתן להילחם בבוס של המבוך. הנקודה המיוחדת היא שבשביל להפעיל את הפורטלים צריך להשתמש באבנים מיוחדות (שניתן לקנות) שלפי האבן מקבלים חפצים מהקרב, כלומר שימוש באבנים מסוג חרב תיתן לשחקן חרב או שימוש באבנים מסוג שריון כבד ייתן שריון כבד. זוהי דרך אלגנטית לתת לשחקנים דרך לשלוט על אילו חפצים הם מקבלים בלי צורך בקרבות אינסופיים וזה עוזר מאוד אם רוצים ציוד לדמות מסוימת.
הקרבות במשחק מהירים ופשוטים. השחקן שולט על קבוצת דמויות ובכל תור צריך לחלק פקודות שיבוצעו בסדר לפי המהירות של הדמויות והאויבים כאשר יש חשיבות גבוהה לתכנון מראש לגבי מי יפעל ראשון ובמה להתמקד. הבעיה היחידה שמשותפת לז'אנר הוא שקל מאוד להישען על אסטרטגיות מאוד פשוטות שעובדות והמשחק לא משתנה מספיק בשביל להצדיק שינוי אסטרטגיה ודמויות לפחות עד אחרי סיום העלילה הראשית.
פיצ'ר חדש במשחק הוא "אנרגיית כוכבים": תוך כדי קרבות אוגרים את האנרגיה תוך כדי התקפה וניתן לשחרר את המד לזמן מוקצב כך שמקבלים יכולות מיוחדות ומחזקים את הדמויות בקבוצה. זה אלמנט די נחמד שקצת נעשה פשטני לקראת סוף המשחק מכיוון שעד אז הקרבות לא ארוכים מספיק ויש מאגר כל כך גדול שאין באמת צורך לדאוג שהוא ייגמר ברגעים קריטיים.
מבחינת רמת קושי הקרבות הרגילים יחסית קלים אפילו ברמות קושי גבוהות, אך לעומת זאת הבוסים בסוף מבוך כן דורשים לחשוב לעומק ולתכנן טוב מה עושים בכל תור אחרת התוצאה כואבת.
אלמנט מעניין במשחק הוא שכל הקבוצה שלך מלבד הדמות הראשית מורכבת מהשדים שאתה מנצח בתור בוסים של מבוכים במקום צוות שאתה שוכר ומרכיב בעצמך. זה שינוי די מעניין שנותן סיבה לסיים מבוכים אופציונליים בשביל לקבל דמויות חדשות וכמו כן מאפשר קצת יותר אישיות לכל שד עם אירועים מיוחדים שבהם ניתן להכיר אותו. כל שד שאתה מנצח מגיע אלייך ברמה אחת. מצד אחד זה מאפשר לשלוט על התפתחות השד מאפס בלי לבזבז נקודות על יכולות חסרות תועלת אבל מצד שני זה מאלץ לעשות הרבה קרבות בשביל לתת לו להדביק את הקצב. היה נחמד אם היה אפשר לתת דמות ברמה הנוכחית של הדמויות ופשוט לתת לשחקן להחליט איך יהיה התפתחות הדמות מאפס במקום לבזבז זמן על גריינדינג.
הגרפיקה במשחק טובה, הסביבות נראות נחמד ועיצוב הדמויות והמפלצות מהמם. כרגיל לז'אנר יש מעט מאוד אנימציה במשחק ורוב המשחק הדמויות והאויבים סטטיים לחלוטין. ראוי לציין את עיצוב המפלצות שבעלות כמה רמות שונות של עוצמה עם עיצובים יותר ויותר מפורטים ומגניבים ככל שהם מתחזקים. הדבר היחיד שמוזר לי מבחינת העיצוב זה השדים ששולטים בהם. לשדים שתי צורות, צורה רגילה שנראית בסדר, גם אם סטנדרטית, וצורת שד שלרוב נראית כאילו נעשתה באנימציית פלאש. אני לא ממש מבין אם העיצוב המוזר הוא בשביל שניתן יהיה לעשות אנימציה איתם או ניסיון של הצייר לגרום לשדים להרגיש מחוץ לעולם הזה (כי אם כך אז הוא הצליח).
המוזיקה במשחק, כמו במשחק הקודם בסדרה, מעולה עם שימוש נרחב במוזיקה עם vocaloid ששרים והדיבוב באנגלית מוצלח. מבחינה טכנית שיחקתי בגרסת ה-Playstation Vita והמשחק רץ חלק ללא שום באגים.
לסיכום, נהנתי מ-Demon Gaze 2. העלילה כיפית אפילו אם פשוטה, המוזיקה טובה, הקרבות מהנים וזה פשוט נחמד לחקור את המבוכים. זה לא ז'אנר שיתאים לכל אחד אבל זו דרך טובה להתנתק מכאב הראש של היומיום או כמשהו לעשות בזמן שמקשיבים לפודקאסט. לקח לי בערך 30 שעות לסיים את המשחק ויש עוד כמה שעות טובות של תוכן אחרי שמסיימים את העלילה הראשית. המשחק זמין לקונסולות Playstation 4 ו-Playstation Vita.
