Dragon Quest הפך לשם דבר בעולם משחקי התפקידים; כשהוא מביא עמו שלל של משחקי איכות שנושאים את יסודות ה-RPG וסיפורים חזקים שתמיד משאירים את השחקנים עם טעם של עוד. Dragon Quest Heroes: The World Tree’s Woe and the Blight Below אינו כמו שאר המשחקים בסדרה, אך אם אתם אוהבים אותה או סתם רוצים להיכנס בעדינות לעולם המשחק ולהכיר את הנפשות הפועלות, Dragon Quest Heroes ייקח אתכם להרפתקה של עונג צרוף.
קצת מוזר לשחק במשחק Dragon Quest שלא כולל סיפור טוב. אני לא מתכוון בכך שהסיפור במשחק רע או משהו, פשוט קצת.. פשוט. עוד בהתחלה, זורקים אתכם למים העמוקים עם פתיח יפהפה המציג מה שלא ראינו בסדרה עד כה, עולם בו בני אדם ומפלצות חיים בהרמוניה. ואז אומת האש תקפה, רק האווטאר.. לא, סתם… בהתאם לאופי של הסיפור, כח מרושע מסית את המפלצות נגד האנושות ומוטל עליכם לעצור את מי שעומד מאחורי הכאוס.
עכשיו כשהתחלתם בהרפתקה, תוכלו לבחור באחד הגיבורים או אחת הגיבורות, ללא אפשרות לשנות את הבחירה מאוחר יותר. מה שמוסיף לערכו של המשחק אחרי שסיימתם אם תרצו להצטרף להרפתקה בפעם השנייה כבני המין השני. במהלך ההרפתקה, תיתקלו בדמויות אייקוניות ממשחקי הסדרה השונים. אוהבי הסדרה ימצאו את העניין די משפיל מכיוון שהדמויות הללו באות במראה חדש ותפקיד ייחודי לסיפור. למרבה הצער, כמו שציינתי קודם, לסיפור אין המון מה להציע במובנים של טוויסטים מפתיעים בעלילה או רגעים מעוררי התרגשות, אז אל תצפו להידהם. עם זאת, צורת סיפור הסיפורים העליזה של הסדרה עדיין מורגשת כאן. למרות שהעלילה של Dragon Quest Heroes בהחלט אפלה, המשחק שומר על הקסם שלו, ואתם כנראה תחייכו בסוף כל קטע מעבר.
Dragon Quest Heroes אינו כמו שאר משחקי הסדרה. ביססנו את זה כשדיברנו על הסיפור, אבל זה נכון גם גבי המשחקיות. בשונה ממשחקים קודמים בסדרה, Heroes הוא משחק Musou, מה שאומר שהוא הולך בדרכי המכניקה של משחקים כמו Dynasty Warriors. במקום להשלים מטרות כמו כיבוש או שחרור של שטחים אבודים, ב-Dragon Quest Heroes תצטרכו לטהר איזורים במפה אחד אחרי השני. למרות שהאויבים רבים ומגוונים, עולה בעייתיות האינטליגנציה המלאכותית של האויבים שאינה מהטובות ביותר ולכן ניתן לנצח כל קרב בקלות יחסית. כמובן, האתגר עולה כשיצורים ענקיים מתחילים להסתער על שדה הקרב ומחוללים מאבקים אדירים תוך כדי הניסיון להכניע אותם.
תכונה חדשה שייחודית ל-Dragon Quest Heroes היא השימוש ב-"אסימוני מפלצות". במהלך הקרבות שלכם, אסימוני מפלצות עשויים ליפול, ואתם תוכלו להפעיל אותן בשדה הקרב. כל אסימון הוא חד פעמי והמפלצת תישאר היכן שהפעלתם אותה. אני מצאתי את עצמי נהנה ממשחקיות בסגנון Tower-Defense כשהצבתי מפלצות לשמור על אזורים בזמן שאני חוקר את המפה. היה מאד מרענן לראות את המפלצות מחזיקות מעמד כשאני מטייל, וגם כשנלחמנו צד אל צד בכדי להגן על האזור עליו הן ממונות.
הקבוצה שלכם מורכבת מארבעה חברים, לכל אחד יכולות ונשקים משלו. אין עץ כישורים ומערכת נשק עמוקים, אבל זה מוסיף לאפקט הכיף של המשחק. מכיוון שהקבוצה תמיד אתכם, הייתי קצת מאוכזב מחסרונו של המשחק מרובה המשתתפים. שדה הקרב נועד בבירור למספר שחקנים בקבוצה, והורגש חסרונו של ה-Co-op. החלטה זו של המפתחים בלבלה אותי קצת מכיוון שמשחקי Musou אחרים שילבו בדרך כלל משחק מרובה משתתפים כלשהו בתוכם.
אין להכחיש, Dragon Quest Heroes הוא משחק שנראה טוב. הדמויות כולן נראות ייחודיות ובאות בדיוק במקום כששמים אותן יחד עם עיצוב מפלצות יצירתי. מפתיע לראות כמה אקשן יכול לקרות במסך אחד כשתשלחו עשרות מפלצות מעופפות, או תבצעו את אחד מהמהלכים המיוחדים המרשימים וויזואלית שלכם. הדיבוב אולי קצת מזויף ומוגזם, אבל זה תמיד היה חלק מהקסם של Dragon Quest. לא יכולתי שלא לחשוב תוך כדי המשחק איך ייראה העתיד של הסדרה, כי בהחלט יש כאן רמזים לכמה יפהפיים יכולים המשחקים הבאים להיראות.
Dragon Quest Heroes הוא חוויה מהנה, עם דמויות מתוקות שאי אפשר שלא לחייך כשתראו אותן. למרות שהסיפור לוקה בעומקו והיעדרות המשחק-מרובה-המשתתפים קצת מפריעה, המשחקיות הנמרצת וההצגה הוויזואלית המצוינת הן תענוג צרוף. אם אתם אוהבים את סדרת Dragon Quest או משחקי Musou, מקומו של המשחק הזה הוא ללא ספק אצלכם בבית.
