Ghost Recon: Future Soldier של חברת Ubisoft יוצא לקונסולות ה-Xbox 360 וה-PS3 במאי הקרוב (ממש עוד חודש) לאחר המתנה ארוכה של יותר משנתיים. בכדי לתת לנו ולחלק מהקהל הרחב טעימה קטנה מחוויית המולטיפלייר שמצפה לנו כשהמשחק ייצא, Ubisoft שיחררה גרסת Multiplayer beta סגורה המציגה מוד אחד מתוך המשחק הסופי. גם אנחנו פה ב-GamersPack קבלנו גישה לגרסת הבטא הסגורה, ולפניכם ההתרשמות שלנו ממצב מרובה המשתתפים של המשחק.
נתחיל בפרטים הטכניים: שבוע הבטא בו השתתפנו התרחש החל מה19 לאפריל ועד ה-25 לאותו חודש. במסגרת גרסת הבטא, Ubisoft אפשרה לאלה שרכשו את המשחק בקנייה מוקדמת, לבעלי עותק של Splinter Cell Conviction או פשוט כאלה עם חשבון PlayStation Plus, לשחק במצב אחד, הנקרא Conflict, מתוך המשחק הסופי. כל קרב התרחש באחת משתי מפות זמינות, Mill ו-Pipeline, וכל שחקן יכול היה לבחור אחת מתוך שלוש יחידות – Scout, Rifleman ו-Engineer, שלכל אחת מהם יכולות וציוד שונה.
ה-Scout, או "הצופה", הוא בתפקיד הצלף של המשחק. יש לו יכולת שימושית למדי שהופכת אותו לכמעט בלתי נראה כשהוא עומד במקום, מה שהופך אותו ליחידה האהובה עבור כל ה"מתקמפרים" שביניכם. כמובן שהצופה מפסיק להיות בלתי נראה ברגע שהוא זז או יורה, אך בשלב זה יש לפחות שחקן אחד פחות בשדה הקרב. מלבד רובי צלפים, הצופה יכול להשתמש גם בתתי מקלע ורימוני הלם.
ה-Engineer ("המהנדס") כשמו כן הוא: יש ברשותו מגוון מכשירים העוזרים לו ולשאר חברי הקבוצה לאתר את מיקום האויב ולשבש את פעולותיו. בין עם מדובר במסוק קטן המטייל מעל המפה ומראה את מיקום האויב, או יכולת פריצה שמאפשר "לראות" את מה שחייל האויב רואה, המהנדס הוא יחידת התמיכה המושלמת. מלבד המכשירים הנחמדים הללו, המהנדס משתמש ברובי צייד ומקלעים מהירים, ויש לו יכולת המתריעה כאשר הוא נמצא בכוונתו של האויב.
אחרון חביב הוא ה-Rifleman ("החייל"). הוא החייל הממוצע, והיחיד מבין היחידות שקיימות בבטא שברשותו רימוני נפץ. החייל הוא היחידה הלוחמת ומקומו בחזית, מחסל את כל האויבים הנודניקים מהקבוצה היריבה. החייל הוא היחידה המומלצת למתחילים, משום שמאד קל לבצע איתו הריגות ולעלות ברמות. כיאה לחייל במעמדו, הוא משתמש בעיקר ברובי סער וחומרי נפץ.
היחידות אמורות לספק את כל סוגי השחקנים, אך אני מצאתי את הצופה כיחידה די חלשה ואפילו קצת מעצבנת. יכולת ההסוואה שלה אולי נראת בהתחלה כמגניבה ושימושית, אבל כרגע שיש מהנדס אחד בשדה הקרב, הוא מסוגל לבטל אותה עם חיישן בודד אחד, ולהפוך כל צופה למטרה נייחת. ברמות גבוהות יותר הצופה מקבל ציוד לא רע, כמו מוקשים או הכוונות שמסוגלות לראות מבעד מסכי עשן, אבל הוא עדיין היחידה האיטית והמשעממת ביותר לשחק. חובבי האקשן ירצו להיצמד למהנדס או לחייל, שאיתם המשחק הרבה יותר דינמי וכיף
באופן כללי, שתי המפות שזמינות במשחק די דומות אחת לשנייה, אך לכל אחד מאפיין אחד בולט. Pipeline מציעה שטח פתוח גדול במרכז המפה (מעין No man’s land) שמרבית האקשן מתרחש בו. כמובן שישנן כמה וכמה נקודות תצפית על אותו שטח שמספקות מקום לא רע בשביל צלפים ולפקח על השטח ולחסל כל אחד שרק חושב לדרוך בו. Mill היא מפה הרבה יותר גדולה ופתוחה, שבמרכזה ישנן כמה צווארי בקבוק שמפרידים בין שני חלקיה. גם שם מתפתחים קרבות אש עקובים מדם על בסיס קבוע, אך מכיוון שיש יותר ממעבר אחד, ישנה תמיד האפשרות להסתנן מעבר לקווי האויב ולהפתיע אותו. זוהי, לפי דעתי, גם המפה המוצלחת יותר משום שהיא מאפשרת הרבה יותר מקום לזוז ולתכנן מתקפות, ומצליחה לשלב בין קרבות ארוכי טווח של צלפים לקרבות פנים אל פנים של רובי צייד וסער.
בואו נדבר על מצב המשחק היחיד היה זמין לנו בבטא – Conflict. בגדול, מדובר ב-Team Deathmatch עם מטרות קבוצתיות שמעניקות ניקוד לקבוצה שמשלימה אותן. מטרות אלה נעות בין הגנה על מכשיר מסוים (או ההיפך, להרוס מכשיר שכזה) או חיסול שחקן ספציפי בקבוצה היריבה. לא מדובר מטרות מקוריות במיוחד, אבל הן מצליחות להחדיר מוטיבציה בשחקנים לעבוד ביחד ולחפות אחד על השני. שחקן מתקבל ניקוד על השלמת מטרה, הריגות ועבודת צוות (החייאת חבר לקבוצה או חיפוי מוצלח). המהנדס, למשל, מקבל נקודות על הריגות שנעשו בזכות המידע שהוא מספק (כלומר, עם האויב שנהרג היה צבוע באדום בזכות אחד המכשירים שברשותו), גם אם הוא לא זה שלחץ על ההדק.
בכל קבוצה יש עד שישה שחקנים המחולקים לצוותים של שלושה. היתרון בכך הוא שאפשר לארגן מתקפה אחת מאוגדת או לתכנן פעילות הסחה בצד אחד של המפה בזמן הצוות השני מאגף מכיוון אחר. מה גם שברגע ששחקן נופל בקרב, הוא יכול לחזור ישירות לחזית, בתנאי שלפחות אחד מחברי הצוות שלו עוד עומד על הרגליים, ולא נמצא באמצע חילופי אש. ישנו כמובן סיכון בכך, ולא פעם חזרתי למשחק ממש ליד חבריי לצוות, רק כדי להיפגש פנים אל פנים עם הקצה הלא נחמד של רובה צייד שניות בודדות מאוחר יותר. בעיה שנתקלתי בה גם לא מעט היא העובדה שכל היחידות משתי הקבוצות די דומות אחת לשנייה, ולמעט הכיתוב הירוק שמתנוסס מעל לחברי הקבוצה שלך, די קשה להבדיל בין חבר לאויב לפעמים.
המולטיפלייר בטא של Ghost Recon: Future Soldier הייתה חוויה כיפית למדי סה"כ, גם אם לא הכי מקורית שנתקלתי בה. כן, ישנם כמה גאדג'ט ויכולות "עתידניות" בטבען, אבל מעבר לכך מצב מרובה המשתתפים של המשחק הוא די בנאלי ופשוט, אם כי עדיין מלא אדרנלין. האם שווה לרכוש את המשחק אך ורק בשביל המולטיפלייר שלו? לא הייתי ממליץ על כך, אבל בשילוב עם קמפיין לשחקן יחיד מוצלח ומעניין – Ghost Recon: Future Soldier בהחלט יכול להיות משחק מגובש ששווה מבט שני, ואפילו שלישי.
