תגית: Modus Games

  • In Sound Mind ביקורת: משחק האימה הישראלי שמצמרר אתכם עד עמקי נשמתכם ואז צוחק לכם ישר בפרצוף

    In Sound Mind ביקורת: משחק האימה הישראלי שמצמרר אתכם עד עמקי נשמתכם ואז צוחק לכם ישר בפרצוף

    עם כתיבה מצויינת, ופחד אמיתי; חידות לא קשות, ועדיין מפעילות את המוח; תחושת הישרדות של הגוף וגם הנפש – In Sound Mind לא מפסיק להפתיע. והכי חשוב – הוא באמת באמת מפחיד.


    אם אתם אוהבים אימה ורוצים לבחון את היכולת שלכם להתמודד אל מול הלא נודע, וגם אם אתם אוהבים סרטי אימה ובא לכם לנסות להכנס עוד כמה צעדים פנימה – כבו את כל האורות בבית, שימו אוזניות, ואל תוותרו על In Sound Mind, משחק אימה ישראלי חדש ופורץ דרך.

    הדבר היחיד שבטוח – שום דבר לא בטוח

    כשתתחילו לשחק ב-In Sound Mind, תמצאו את עצמכם, מההתחלה, לחלוטין לבד. אני מודה, בהתחלה הייתי חרדה אך ורק לבטריה של הפנס שלי. לאט ובזהירות, מבססים שני דברים – המיקום הפיזי שלכם במשחק לא מפסיק להשתנות, ואתם תקועים עמוק בשנות התשעים. סביבה קצת צ'רנובילית, חומר רדיואקטיבי פה, טלפון עם סליל שם, אין ברירה – צריך לחפש קלטות שמע, מי בכלל זוכר אותן. למעשה, הגיבור בעצמו לא זוכר כלום והשחקן יוצא ביחד איתו להשיב את הזכרונות האבודים, כאלו שכנראה עדיף היה לשכוח.

    הטלפון מצלצל, והנה – האויב, מי שלא יהיה, מתחיל להתל בנו. מזכיר לנו מי אנחנו. מוודא שאנחנו יודעים שהוא רואה הכל, שומע הכל, ושהוא לא הולך להפסיק להזכיר לנו שמה שלא קרה – באשמתנו. איך הוא יגיב בתמורה? לצחוק, ולצחוק, ולצחוק.

    ככל שאתם נופלים עמוק יותר אל תוך המשחק, כך מתברר שהמיקום שבו הגיבור נמצא לא מפסיק להשתנות. הדלתות מובילות למקומות אחרים בהתאם לחידה כזו או אחרת, והאביזרים זזים אם לשניה סובבתם את הגב. הצלחתם לפתור חידה, מצאתם פריט שחשוב לקווסט? מצאתם איך להשתמש בו? זו מלכודת, צוחקים עליכם. לא מצאתם איזה פריט? בובת ראווה רנדומלית מופיעה מאחוריכם, מחזיקה בו כדי להזכיר לכם, שוב ושוב, שלא אתם שולט במשחק. אפילו ההישגים (Achievements) שמקבלים במשחק צוחקים עליך. הצלחתם לגלגל עגלה בסופר? כמה שאנחנו גאים בכם! Achievement unlocked.

    לא, אתה לא היית פה קודם. לשניה הסתובבתי. שניה! תודה על התקף הלב, וגם על העזרה.

    לאורך המשחק תגלו עוד ועוד פרטים מצמררים על הגיבור, תצטרכו לחזור למקומות שבכלל כבר לא זכרתם איך לחזור אליהם, וכל פעם משהו ישתנה. אל תסמכו על הסביבה שלכם, גם היא נגדכם.

    הגיבור שלנו, דזמונד וויילס (Desmond Wales), פסיכיאטר כנראה לא מוצלח במיוחד, יוצא לחטט בקלטות הישנות שלו. בעת השמעת הקלטות, הדוקטור היקר נאלץ להתמודד לא רק עם הכשלונות שלו כמטפל, אלא להכנס אל תוך הפחדים הגדולים ביותר של המטופלים שלו.

    קשה שלא להקשר אישית לחלק מהדמויות, הדמות הראשית והמטופלים בנויים היטב, תפורים טוב, ובאמת שכואב על… טוב, כולם.

    לא סתם אימה – כל האימה

    כל קלטת שכזו מכילה בתוכה עולם שונה לחלוטין המבוסס על שילוב בין הבעיות הפסיכולוגיות של המטופלים, והאשמה של המטפל. בתוך כל עולם תתקלו במספר משימות וחידות כדי להצליח לחזור למשרדו של הדוקטור, לאסוף רמזים שיעזרו לו להזכר בעבר שלו, בעבר של המטופלים, וגם במיסתורין הגדול יותר שסביבו סובב המשחק.

    אמנם הז'אנר הוא אימה, ולאורך המשחק תשחקו ממבט ראשון, אבל העולמות השונים הללו – באמת שונים. כל עולם נראה כמו משחק אימה מסוג אחר, מעולם בתמה של פנטזיה, לעולם בצבעים פסיכדליים, ואפילו עולמות עם משחקיות אקשן יותר רצינית, וגם כאלו שעוברים לתמה של מדע בדיוני. עדיין אימתי להחריד, כמובן.

    מה תיקחו איתכם לאי בודד? המלצה אישית, פנס.

    בכל עולם תצטרכו להתמודד מול יצורים מצמררים כאלו ואחרים, וגם עם הדמות המייצגת את המטופל ואיך אותו המטופל ראה את עצמו בחייו.

    המטופלים עצמם מייצגים חידה נוספת – מה היא אותה בעיה פסיכולוגית איתה הם מתמודדים, ומה הנשק הטוב ביותר כדי לפתור את הבעיה – ובכך להרוג את השדים של אותו המטופל. אם הייתי פסיכיאטר – זה בהחלט היה הפחד הגדול ביותר שלי. כדי לענות על חידות מסוג זה, תקבלו רמזים בתוך כל עולם, תבינו מה הגורם לפחד או לבעיה הנפשית הקשה של הדמות, וכך תבינו מה יהיה הנשק הטוב ביותר שלכם נגד הפחד. בחלק מהמקרים, קשה יותר למצוא את הפריטים האלו מאשר לפתור את החידה.

    כמובן שהחידות הן חלק אינטגרלי במשחק עצמו, ואתם חייבים לעבור אותן כדי לעבור משלב לשלב. אין לאן לברוח. המשחק מציג בפניכם מספר חידות, חלקן כתובות על נייר שורות, ועם חלקן תצטרכו להתמודד לגמרי לבד. למשל, כדי להפעיל מכשירי חשמל תצטרכו למצוא לבד את חדר הבקרה, או להעביר בטריות ממקום למקום. וכדי להרכיב נשקים, תצטרכו לקרוא ולהבין איפה מסתתרים כל החלקים של הנשק שאותו תצטרכו כדי להתמודד עם העולם הבא.

    בעוד שחלק מהחידות הקטנות יותר באמת היו מעיקות יותר מאשר מרתקות, וחלקן אפילו קלות מדי וחוזרות על עצמן, המוטיב הפסיכולוגי והחידות הגדולות מפצים על זה בענק.

    בשלב מסויים, מתרגלים להתרגשות ולהפחדות, ובאמת ש-In Sound Mind מתבלט בעיקר הודות לעלילה שלו המרתקת שלו, והייחודיות שלו בתוך הז'אנר.

    כמו מכונת הפקס – לא הכל רלוונטי. אבל חומר מעולה לבדיחות!

    על רובים, מראות, ומסיכות אב"ח

    בסופו של דבר, In Sound Mind הוא משחק FPS, כלומר – מי שבא להרוג אותך, השקם לירות לו בפרצוף. אמנם בהתחלה תצוידו אך ורק בפנס מהבהב, אבל זה לא מה שיציל אתכם מהשדים והרוחות. לכל עולם יש את האויבים שלו, בהתאם לתמה של העולם שבו אתם נמצאים. אמנם חלק מהאויבים הם, כאמור, חידה בפני עצמה, אבל בחלקם תצטרכו לירות. בנוסף, את חלקם תצטרכו לחתוך, ומחלקם תצטרכו לברוח מאוד מהר.

    יש כמה נשקים ועזרים שאותם אפשר לבנות או למצוא ולכל אחד מהם יש את התכונות הייחודיות שלו. לפעמים תרצו להשתמש בחתיכת מראה שבורה כדי לחתוך או להסתכל מאחוריכם, ולפעמים עדיף פשוט שוטגאן. במה להשתמש? זו כבר בחירה שלכם. ככל שהמשחק מתקדם, האויבים נהיים חזקים יותר ואגרסיביים יותר, ובכל עולם תמצאו אובייקט מפתיע שיעזור לכם בהמשך. רובם דורשים גם תחמושת וחשמל, אז כדאי להמנע מיריות מיותרות!

    ביחס למשחק שמוגדר כמשחק יריות, יש בו יותר בלגאן ופאניקה מאשר אויבים קונקרטיים שאפשר באמת לירות בהם, בנוסף על כך שיש לכם רק יד אחת להשתמש בה, ולפעמים עדיף להחזיק מכשיר קשר על רובה, ולפעמים ממש ממש ממש תצטרכו לדעת מה קורה מאחורה. כשקופץ לכיוונכם שד מהגיהנום, לפעמים מסיכת אב"ח תציל אתכם מהר יותר. ממש המון דברים קורים בו זמנית, ולא פשוט להקשיב לחידה אחת, לקרוא חידה אחרת, וגם לכוון ולירות, או לחפש תחמושת – וכל זה בתוך שלולית של חומר רדיואקטיבי.

    אבל נראה שהקרבות עצמם נמצאים במשחק רק כדי להצדיק את זה שיש לכם אקדח, ובכללי חלקם מאוד משניים. המלחמה האמיתית היא פסיכולוגית נטו, והאויבים הקטנים יותר, ברוב העולמות, רק תורמים לצורך הבסיסי שלכם לברוח, ופחות כדי להלחם. האויבים הגדולים יותר היו מעניינים בהרבה, אבל מערכת הקרב, ברוב המקרים, היתה מיותרת.

    In Sound Mind
    תמיד איתך, הניינטיז

    המדריך למצמרר המתחיל

    In Sound Mind לוקח השראה מסרטי אימה קלאסיים של שנות השמונים והתשעים, וכל דבר במשחק מזכיר את זה. מהפונט האדום שלא שרד את באג 2000, דרך שיחות הטלפון מהאויב דמוי פרדי קרוגר, ועד האביזרים שנדרשים כדי לסיים את המשחק. העבודה הקונספטואלית, הפחד שבתוך הפחד, הפסקול היפהפה של The Living Tombstone שמתאים בול לכל סצנה – פשוט העלו את חוויית המשחק בכמה רמות.

    הסביבה אולי נראית מיושנת, אבל זה הכל בכוונה. עבודות הארט המקוריות יפהפיות, והסביבות מספיק מציאותיות ומספיק לא מציאותיות באותו הזמן – בדיוק במידה הנכונה כדי להכניס אתכם לסרט סלאשר, רק מצולם טוב יותר.

    מיקומים נטושים בתוך הפסיכוזות של מטופלים אצל פסיכיאטר? זה בדיוק מה שתקבלו. שירה מקסימה שנגמרת בצרחות מלוות ברוח רפאים שנכנסת בדיוק לתוך המצלמה? קיבלתם. הכל בדיוק במקום ומתוזמן בול עם הפסקול. את חלק מהמיקומים אולי אפילו תזהו מהסיוטים שלכם.

    במיקום אחד ספציפי, במשרד של דוקטור ווילס, הגרפיקה כל כך לא מושלמת שזה פשוט מושלם. זה חלק מהעניין. המפתחים רוצים שתרגישו בניינטיז עד הסוף כשאתם בתוך המציאות של הדוקטור, ואז מפצים על זה עם גרפיקה יפהפיה בנבכי המוחות החשוכים של הקליינטים שלו.

    בדיקת גיל, מי מזדהה?

    הביסוס הזה שאין ביסוס במרחב (גם אם הבנו איפה אנחנו בזמן), ושאפילו הסביבה נגדיכם – בהתחלה תורם לאפקט הפחד, למרות שבשלב מסויים זה יכול להיות מתסכל. לוקח יותר זמן להבין איך לקפוץ מספיק רחוק כדי להגיע למקום שבו נמצא הפתרון לחידה, מאשר להתמודד עם אויבים.

    ובכל זאת, לעלילה של In Sound Mind יש כל כך הרבה כוח, ובסופו של דבר זה מה שאזכור ממנו. גם כשהיה לי קשה, גם כשהיה לי מבאס שוב ושוב להעביר בטריה ממעלית שלא עובדת למכונת כביסה בפעם ה-200, אי אפשר שלא לסיים את המשחק, כי הוא פשוט שובה לבבות, ובאמת מעניין. המשחק ממשיך להפתיע ללא הפסקה. We Create Stuff הצליחה ליצור כמה עולמות מגוונים מאוד בתוך משחק אחד, לבסס דמויות, וליצור משהו שהוא באמת יוצא דופן ושונה בנוף.

    מפתחת: We Create Stuff

    מפיצה: Modus Games

    תאריך יציאה: 28 בספטמבר 2021

    ז'אנר: אימה, יריות

    זמין על: PC, PS5, NSW, XSX

    בוקר על: PC

    עותק הביקורת של In Sound Mind סופק על ידי המפיצה.

  • Override Mech City Brawl – משחק המכות של רובוטי אנימה ענקיים

    Override Mech City Brawl – משחק המכות של רובוטי אנימה ענקיים

    רובוטים ענקיים הם מהדברים האהובים עלי.

    זה כנראה קשור לזה שגדלתי על סדרת Power Rangers. אפילו נהניתי משני סרטי Pacific Rim, ויש לי תצוגה קטנה של דמויות Gundam.

    אז אתם יכולים להבין איך אני די מתרגש לקראת Override: Mech City Brawl, משחק לחימה בתלת מימד בו רובוטים בגודל של בניינים נלחמים זה בזה בערים מהעולם האמיתי, עם תוצאות הרסניות.

    המשחק מפותח על ידי סטודיו אינדי בשם The Balance Inc ומופץ על ידי Modus Games, שאתם אולי זוכרים בתור המפיצים של Extinction.

    אבל מספיק דיבורים! בואו נראה קצת רובוטים מרביצים זה לזה, בשביל זה אנחנו כאן.

    זה חתיכת אקשן רובוטים מגניב הא? כל הרובוטים נראים כל כך יפים וצבעוניים, עם תמה וסטייל משלהם.

    ישנם 12 רובוטים בסך הכל, החל מהרובוט Vintage עם סגנון הרטרו שלו, לכפיל אופטימוס פריים, Watchbot, והרובוט בסגנון מצרי, Setesh. יש גם שלוש רובוטיות, אז סך הכל מדובר במבחר מגוון של גיבורים מכניים.

    אני חושב שהאהוב עלי הוא כנראה Metageckon – כפיל הגודזילה האדום שאתם רואים מתגלגל לו באיזור הדקה הראשונה של הסרטון.

    למזלנו, אנחנו נזכה להכיר את כל הרובוטים השונים במהלך הסיפור של המשחק, שנראה שבו נלחם מול חייזרים ענקיים. סטדנרטי סך הכל.

    מעבר למצב הסיפור, Override: Mech City Brawl יכלול מצב מולטיפלייר לוקאלי ודרך הרשת, וכן מצב קו-אופ שבו מספר שחקנים שולטים על רובוט יחיד (ממש גורם לכם לחשוב על מגהזורד).

    המשחק Override: Mech City Brawl עתיד לצאת ב-4 לדצמבר, ל-PC, Xbox One ו-PlayStation 4.

    אבל רגע, זה לא הכל – אתם יכולים כבר עכשיו להרשם לבטא הסגורה, שתערך בין ה-10 ל-12 לאוגוסט.

    עד אז, יש לנו מלא תמונות יפהפיות וצבעוניות בשבילכם להזיל ריר עליהם.

  • Extinction ביקורת: נפילה קולוסאלית

    Extinction ביקורת: נפילה קולוסאלית

    על אף כמה רעיונות מעניינים ומכניקה כיפית, חוסר התוכן ב-Extinction משאיר טעם מר בפה.

    המשחק Extinction הפגין פוטנציאל אדיר עד לרגע השקתו: משחק Hack N' Slash מהיר שבו הפוקוס הוא על הריגת מפלצות ענק נשמע כמו קונספט שנגנב מסדרה מפורסמת אבל עדיין עם פוטנציאל ממש מגניב. לצערי, המפתחים ב-Iron Galaxy לא הצליחו לגרום למשחק לנצל את הפוטנציאל הזה.

    במשחק, אתם משחקים בתור Avil, המשקיף האחרון. המשקיפים (Sentinels) היו ארגון של לוחמים וגיבורים דגולים שאומנו בשביל להביס את ה-Ravenii, גזע של ענקים שמטרתם לצוד את בני אדם עד היכחדות. בעזרתם של כמה חברים, Avil חייב להילחם למען המשך הקיום האנושי במאבק שהניצחון בו נראה קלוש. בעוד שהסיפור לא ממש מקורי (לפחות זו לא עיר מוקפת בחומה), הוא לא רע. אבל המשחק מתקשה לספר אותו: העלילה מועברת דרך דיאלוגים בין הדמויות בהתחלת כל שלב, אך הרעיון המקשר די נעלם מאחורי דיבורי סרק או עמימות יתר שלא ממש מובילה לאנשהו.

    המשחק עצמו מתמקד ב-Ogres, ענקים ירוקים שמשוטטים בערים והורסים כל מה שבדרכם. בכדי להביס אותם השחקן חייב לכרות להם את הראש. זה כמובן לא דבר פשוט במיוחד כשמדובר ביצורים בגודל של בניין. כדי לעשות את זה, צריך לטעון אנרגיית Rune שאותה ניתן לצבור דרך כמעט כל פעולה שעושים במשחק , כמו הצלת אזרחים או שבירת השריון של ה-Ogres.

    כאשר מד אנרגיית ה-Rune מלא, תוכלו לטפס על הענק ולהוריד לו את הראש. בנוסף תוכלו להוריד גם גפיים מהענקים וזה לא ידרוש אנרגיה מיוחדת, אבל כדי לעשות זאת, תצטרכו לשבור קודם את השריון שמגן על האיברים הללו. בכל מקרה, קטיעת ידיים ורגליים לענקים תעכב את הענקים באופן זמני בלבד ובסופו של דבר הם יצמיחו את הגפיים בחזרה.

    ככל שתתקדמו במשחק, הענקים יתחילו להשתמש בסוגים שונים של שריון. ההבדל המרכזי כאן הוא אילו איברים השריון מכסה וכמה פעמים צריך להכות בו לפני שהוא נשבר. לפעמים גם תצטרכו להשתמש בסוג מסוים של התקפות בשביל לשבור חלק מהשריונות, שזה רעיון נחמד אבל לא ממש מוסיף גיוון למשחק או ערך נוסף למשחקיות. בנוסף לענקים, תצטרכו להילחם גם נגד ה- Jackals("צבועים"), יצורים שדומים קצת לגובלינים, ומשמשיםכני הברית הקטנים והחלשים יותר של הענקים. המטרה העיקרית שלהם הוא לעצבן את השחקן ולהרוג אזרחים, אותם תצטרכו לנסות להציל.

    הלחימה נגד הצבועים נעשים באמצעות מערכת יותר קלאסית של hack n' slash עם קומבואים יחסית פשוטים. זה גם כנראה הדבר הכי מייגע לעשות במשחק. הצבועים חלשים למדי, לא מעניינים מכנית ולוקח יותר מדי זמן להרוג אותם. שלא כמו הענקים, הצבועים לא ידרשו מכם להשתמש ביכולות המוביליות המצוינות של Avil – שמהווה את הדבר הטוב ביותר במשחק. לקפץ בשמיים בין בניינים בזמן שאתם מושכים את עצמכם קדימה עם השוט שלכם בשביל להגיע ליעד מרגיש נפלא ומאוד שימושי בזמן קרבות נגד הענקים.

    השחקן יכול להרוויח נקודות ניסיון בשביל לפתוח ולשדרג את היכולות של Avil. בעוד שהשדרוגים באמת עוזרים בקרבות נגד האויבים במשחק, הם לא ממש ייחודיים או משנים את המשחקיות בצורה ניכרת. רוב היכולות מסתכמות בלהגדיל מספרי נזק במקום לתת יכולות חדשות ומגניבות.

    המשחק מפוצל לשלבים שונים, שבכל אחד יש מטרה עיקרית וכמה מטרות צד. המטרות נעות בין להרוג כמות מסוימת של ענקים, לעכב ענקים לכמות זמן מסוימת או להציל אזרחים שנכלאו בשדה הקרב. המטרות לא ממש משתנות לאורך המשחק, וזה גורם לו להרגיש מעט חד גוני אחרי זמן מה. ההבדל הגדול ביותר בין שלבים הוא כמה קשים האויבים, ומאחר ולא מתווספות יכולות חדשות או סוגי אויבים שונים זה לא ממש מוביל לשינוי מעניין. חלק גדול מהשלבים מיוצרים רנדומלית בכמה סוגי אזורים קבועים, כמו יער או עיר. זה יכול פוטנציאלית להפוך כל שלב לחוויה ייחודית, אבל בפועל אין מספיק הבדל או מגוון אזורים מעניין בשביל שהאזורים ירגישו שונים מהותית אחד מהשני.

    המשחק נראה טוב, אפילו אם האזורים חוזרים על עצמם. הסביבה נראית מאוד נחמד, אפילו כאשר נעים מהר באוויר, והאויבים ייחודיים במראם אחד מהשני עם מגוון עיצובים שונים. בסך הכל, למשחק יש רגעים שבהם מאוד נהניתי מהמשחקיות המהירה והריגת הענקים.

    לעומת זאת, כמות התוכן המועטה שקיי כרגע במשחק, והמהירות שבה המשחקיות מתחילה לחזור אך עצמה, קשה להמליץ על המשחק. הוא מרגיש יותר כמו משחק לפלאפון עם טריק אחד מגניב במקום משחק מלא ששווה את השקעת הזמן (וכסף).