קטגוריה: חדשות

בשנת 1929 בנה Edwin Link מבנה דמוי מטוס העשוי מחלקים של אורגן ומשאבה חשמלית שחיברה בין החלקים ובכך יצר את סימולטור הטיסה הראשון ששירת בהכשרת למעלה מחצי מיליון טייסים בארה"ב לבדה במלחה"ע השנייה.

תעשיית הסימולטורים התפתחה רבות מאז אותו סימולטור ויש שימושים נרחבים בצבא ובאזרחות. סימולטורים משמשים להכשרות של מגוון מקצועות, מרכבים ועד חלליות, מטוסים וצוללות.

מכבלים ובוכנות למסכים ותוכנות

מה זה בעצם סימולטור? סימולטור הוא מכשיר או תוכנה שבא לדמות את המציאות ואת מירב המצבים הקיימים במציאות. סימולטור טיסה נועד כדי לדמות הפעלה של מטוס מבלי כל הסיכונים המתלווים לכך. הסימולטורים שהחלו כהכשרה של טייסים בצבאות בעולם, גלשו מהר מאוד לתעשייה האזרחית ולמיליוני חובבי אווירונאוטיקה שמצאו פתרון זול וקל שאפשר להם לחוות טיסה מבלי לעלות על מטוס אמיתי.

תעשיית משחקי הסימולטורים לטיסה שהתחילה, אפשר לומר עם subLOGIC ב-1979, חוותה פריחה גדולה בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. המודלים הפכו למאוד מציאותיים עד אשר היה חשד שחוטפי המטוסים של 911 נעזרו בסימולטורים כדי ללמוד לשלוט במטוס. חברות גדולות כמו Lockheed Martin אף קנו סימולטורים של מפתחים אזרחיים והפכו אותם לסימולטורים לאימונים של צי המטוסים שלהם.

https://www.youtube.com/watch?v=BCBgO6St9ug

שמיים פתוחים

כיום השוק נחלק לסימולטורים אזרחיים כדוגמת X-Plane ,Prepar3d וסימולטור הטיסה של מיקרוסופט Microsoft Flight Simulator 2020 שייצא מחדש בשנת 2020. האחרון יציג טכנולוגיות חדשות של מיפוי העולם באמצעות בינה מלאכותית, תנועת מטוסים בזמן אמת ומזג אוויר דינמי.

סימולטורים של מטוסי קרב נמצאים בתחרות פחות קשה כאשר Eagle Dynamics שולטת ברוב השוק ומתחרה בעיקר בסימולטורים של מלחמת העולם השנייה כמו IL2-Sturmovik ו-War Thunder.

תעשיית הסימולטורים גם משכה אליה בן כלאיים נוסף, תעשיית סימולטורי החלל. בעוד שסימולטורים נבנים על מציאות, סימולטורים של חלל נשענים על התווך בין מציאות למדע בדיוני. מודלים של תעופה ניוטונית משולבים עם קרבות לייזר נגד חייזרים וקפיצה במהירות גבוהה ממהירות האור לעולמות אחרים. הז'אנר זוכה לעדנה בשנים האחרונות עם משחקים כמו Elite Dangerous ופרויקט מימון ההמונים הגדול, Star Citizen.

• 

• 

שוק הסימולטורים מוערך בכשבעה מיליארד דולרים, כאשר אם מסתכלים על תעשיית המשחקים הכללית, שסיימה את 2019 עם מחזור מוערך של 150 מיליארד דולר, אפשר להבין שמדובר בנישה מאוד קטנה בתעשייה. על אף חלקה הקטן, עלויות הפיתוח והמחקר גבוהות מאוד בשל המודלים המורכבים הנדרשים כדי לדמות את המציאות. רוב הסימולטורים ניזונים לא מעט מהגופים המקצועיים שצורכים את הסימולטורים ומספקים את הכסף לפיתוח. כיום, השימוש בסימולטורים להכשרות של טייסים מהווה בין 40% ל-50% מסך הגיחות של טייסים, צבאיים ואזרחיים כאחד.

הסימולטור מאפשר לטייס לדמות מצבי קיצון מבלי להזיק לעצמו או לכלי הטיס. טייסים אזרחיים רבים משתמשים בסימולטורים לניווט מכשירים ונחיתות חירום, וסימולטורים צבאיים מאפשרים תפעול תקלות וביצוע משימות עם חימוש והפצצה. טייסי F-35 עוברים מאות שעות טיסה בסימולטור לפני שהם עולים על המטוס עצמו, כיוון שלמטוס כמו F-35 אין גרסה דו-מושבית שיכולה לשמש לאימונים. על הטייס להכיר את המטוס על בוריו באמצעות סימולטור לפני שיוכל לעשות המראה אחת על המטוס בפועל. הסימולטור משמש לאימוני טקטיקות צבאיות וביצוע משימות עמוק בשטח אוייב,. משימות כאלו לא ניתן לתרגל במציאות מסיבות טקטיות, וגם תפעול תקלות במטוס הן בעלות סיכון גבוה לטייס ולכלי, ועל כן, סימולטור מדוייק יוכל לתת מענה מצוין לסוג כזה של משימות. בנוסף, בטיסות אזרחיות יש עלות מאוד גבוהה להמראה של מטוסים, בפרט מטוסים מסחריים גדולים של מאות נוסעים, ולכן סימולטורים חוסכים בעלויות ההכשרה.

כניסתה של המציאות המדומה לשוק המחשבים נתנה רוח גבית חזקה לשוק הסימולטורים. היכולת לדמות את תא הטייס על כל רכיביו בעלות זניחה אפשרה להקפיץ את תעשיית הסימולטורים קדימה. הקוקפיט במציאות מדומה מרגיש אמיתי וחי הרבה יותר ממסך שטוח, וההנגשה של מציאות מדומה לשוק גם הביאה אנשים פרטיים לחיק הסימולטורים.

מציאות מדומיינת

כדי לבדוק מה הפער בין הסימולטורים למציאות, ומה הפער בין הסימולטורים הפרטיים למקצועיים, הזמנתיי טייס F-16 אל ביתי כדי לנסות סימולטור. בחרתי בסימולטור של F-16 שאני משחק בו מזה זמן מה, מבית היוצר של DCS. ניהלנו שיחה לפני על מכשירי האווירונאוטיקה ושיטות הטיסה וגיליתי שהידע שלי על המטוס ומערכותיו לא שונה בבסיסו מהידע של הטייס. יש אמנם הבדלים, אך הם יותר סמנטיים מאשר מהותיים.

לאחר כשעה של טיסה, תפעול מכשירים והרצת מודלים שמחתי לגלות שהפער בין הסימולטור למציאות מאוד קטן. אז נכון, יש פערים שלא ניתן לגשר עליהם, כמו הכוחות המופעלים על הגוף בזמן טיסה, או אמצעים מסווגים שלא ניתן לדמות, אך למרות כל אלו, מודל התעופה, התנהגות המטוס באוויר ומערכות השליטה והבקרה של המטוס מאוד דומים. הפערים נובעים בעיקר מההבדלים בין הגרסאות של המטוס, יותר מאשר הפערים בין הסימולטור למציאות. היכולת של הטייס להתמצא מהר בקוקפיט ולהפעיל פרוצדורות של טיסה והנעה שדומות לחלוטין למה שאני עושה ומכיר עודדו אותי מאוד. זה מראה שהפער בין המודל האזרחי למטוס הצבאי הוא קטן, וניתן להנות מחוויית הטיסה במטוס קרב מבלי לצאת מהנוחות של הבית.

כדי להמשיך ולבדוק את הפער בין הסימולטורים למציאות, השלב השני היה לראות קוקפיט של מטוס F-16 במציאות. בעוד שלא ממש יכולתי להיכנס לאחד, יצא לי לראות את הקוקפיט ולנסות להתמצא בתוך תא הטייס. גם כאן התוצאה היתה מאוד מרשימה – הקוקפיט של המטוס דומה מאוד לתא הטייס שהכרתי בסימולטור יחד עם כל המכשירים, הכפתורים, ומיקומם. לשאלה האם טייס סימולטור של F-16 יוכל להכיר קוקפיט של מטוס אמיתי יש תשובה חיובית ומשמחת מאוד – ממה שיצא לי לראות ממטוס כזה, בהחלט יש דימיון, עד כדי זהות.

• 

• 

הפער בין הסימולטורים למציאות מסתמן כקטן מאוד. עם סימולטור אמנם אין באפשרותי לבחון את מודל התעופה של מטוס אמיתי ואת התנהגותו באוויר, וגם לא ניתן למדוד את מערכות הנשק והטילים. אבל, וזה מה שחשוב לנו, המודלים של מטוסים בסימולטרים מסחריים מחקים באופן כמעט מדוייק מטוסים אמיתיים. נקודה חשובה לציון היא שיש פער בין הגרסה של המטוס (האמריקאי) במחשב ובין מטוסי ה-F-16 שיש לישראל. אבל בסוף, כאשר הטייס ישב בתוך הסימולטור, וכשאני ראיתי קוקפיט אמיתי של F-16 התחושה היתה זהה כמו במטוס אמיתי.

אל האינסוף ומעבר

לאחר שיצאתי מעודד מאוד ממבחן הסימולטורים מול המציאות רציתי לבדוק נדבך נוסף – הפער בין סימולטור מקצועי לסימולטור פרטי. התמזל מזלי וחברת לוקהיד מרטין ישראל הזמינה אותי לבקר במרכז ההדרכה שלה ולהתנסות בסימולטורים. הסימולטורים עליהם ישבתי הינם של F-35 "אדיר" ו-CH-53 "יסעור". כפי שציינתי למעלה, לוקהיד מרטין מפתחת את הסימולטורים שלה בעצמה בעזרת תוכנת P3D. תא הטייס של מטוס ה-F-35 אינו נראה כמו הסימולטור שהייתי בו, אך מוט ההיגוי והמצערת הם העתקים נאמנים למקור, תצוגת המחוונים מייצגת את המטוס נאמנה, וכמו כן התנהגות המטוס. גם כאן, מידע סודי נשאר בחוץ. כמובן שזה אינו הסימולטור האמיתי שמשמש לאימון טייסים, אך זהו בהחלט הכי קרוב שאפשר לתת לאזרח להטיס F-35.

• 

• 

• 

כאשר התיישבתי במטוס וחבשתי את קסדת המציאות המדומה, אני חייב להודות שהרגשתי בבית. החומרה של הסימולטור אמנם הרבה יותר יקרה, אך לא בהרבה ממה שאפשר להשיג בשוק האזרחי. גם המטוס במציאות המדומה נראה טוב, אך לא יותר מאשר הסימולטורים שאני מכיר. המראתי מנבטים, סיירתי ברחבי הארץ, כולל טאץ' דאון בבן גוריון וסיימתי בתל אביב. ההדמיה של תוואי השטח נראית טובה ומדוייקת, אם כי היה חסר לי רקע של הקרקע. ההנחה היא שתרגול טיסה במטוס על קולי מצריכה פחות התייחסות לתוואי הקרקע וזה מקל על כוח העיבוד בהדמייה של פרטים קטנים.

לדברי החברה, סימולציות של מזג אוויר ועננות קיימים לפי סצנות מתוכנתות, אך לא יצא לי להתנסות בהם. במעט שכן יצא לי להתנסות במסגרת הסימולטורים ששיחקתי בהם, השפעת מזג האוויר על המטוס קטנה, כנראה בשל כוח העיבוד הנדרש לכך. אני אישית נהניתי מהסימולטור עד מאוד, והוא אושש את התחושה שלי שהתעשיה האזרחית לא נמצאת מאחורה בתחום הזה.

הסימולטור השני של מסוק היסעור הוא סיפור אחר לגמרי. למרות שאין בו מציאות מדומה והתצפית היא בתצורת מסכים בזווית, רמת הפירוט בסימולציית המטוס היא מעל לכל סימולטור ביתי שאי פעם ראיתי. נציגי לוקהיד מרטין ישראל ציינו בפני שעלות סימולטור כזה היא מיליון דולרים. המודל כולו מרשים ביותר ומשתרע על שטח גדול. מסכי המגע, מוט ההיגוי והקולקטיב נראים ומתנהגים בדיוק כמו המסוק האמיתי, לרבות התנגדות הקולקטיב באמצעות Force Feedback. המפה מפורטת מאוד וכוללת בתים, עצים, חופים והרי געש. זאת כיוון שתוואי השטח הרבה יותר משמעותי למסוק מאשר למטוס על קולי. העלות הגבוהה של מערכת כזו לא נועדה למשתמש הביתי, כמובן.

העולם המסחרי של הסימולטורים עשה זינוק אדיר בשני כיוונים, גם בסגירת הפער אל מול סימולטורים מקצועיים, וגם בהדמיית המטוסים באופן נאמן למציאות. הסימולטורים מוכיחים את עצמם, בין אם זה טייס שיושב בסימולטור ובין אם זה מטיס סימולטורים שרואה מטוס אמיתי לראשונה. הפער הגדול ביותר הוא באמצעים המכניים העומדים לרשות סימולטורים מקצועיים ולכלי טייס אמיתיים, אך בשנים האחרונות אנו עדים לגידול בתעשיית ה–Peripherals. חברות היום כמו VKB, VIRPIL, ו–ThrustMaster מציעות מוצרים משלימים כמו מוטות היגוי, מצערות ואביזרים נוספים המדמים את המטוס ואת הסימולטורים המקצועיים.

אז אם חשקה נפשכם להרגיש כמו טייס F-16 או מסוק קרב רק בלי כל כוחות ה–G, או אם חלמתם על כנפי טיס רק בלי לישון 4 שעות בלילה, אתם מוזמנים לעולם הסימולטורים. זה עולם שונה במעט ממשחקים כי הוא מחקה מציאות, אך לפעמים המציאות עולה על כל דימיון. טיסה נעימה.