Mario Kart World ביקורת: כל העולם כולו זה יותר מדי

Mario Kart World מחזיר אותנו שחקני נינטנדו למותג הקארט רייסינג המוצלח והמשפיע בתבל בצורה חלוקה מעט. השינויים המעניינים במשחקיות מרעננים את המסלולים ומכניסים דינמיקה חדשה אולם התוספת של הנהיגה בעולם הפתוח מרגישה כמו פספוס בגודל עולמי.

סדרת Mario Kart תמיד הייתה סדרת משחקי מרוצים צבעונית ומשפחתית, ו-Mario Kart World מנסה לפתוח עבורה אופקים חדשים בתור משחק ההשקה הגדול של קונסולת ה- Nintendo Switch 2. המשחק מציג בפעם הראשונה אופציה של נהיגה בתוך עולם המשחק שבו מתרחשים המירוצים, הכניסו מכניקות חדשות של נהיגה על מעקות ועל הקירות במסלולים ואף הגדילו את כמות השחקנים בכל מירוץ ל- 24. חלק מהשינויים הללו עושים עבודה טובה בלרענן את הנוסחה המוכרת של הסדרה אבל הנהיגה בעולם הפתוח היא לא חלק מהריענון שלו יחלנו.

עולם שנפתח וגריינדינג

החידוש הבולט ביותר הוא מעבר לארכיטקטורת "עולם פתוח" במסלולי המרוצים. במקום לבחור מרוץ מתוך תפריט ולרוץ במעגל סגור, Mario Kart World מחבר בין מסלולים שונים למפה אחת גדולה הנפרסת על פני אזורים בהשראת מקומות בעולם. למעשה, במהלך גביעי ה-Grand Prix המסורתיים, תמצאו את עצמכם נוסעים בין מסלול אחד לשני כאילו היו חלק ממסלול ארוך אחד – כל "הקפה" מסתיימת בנקודת מעבר למסלול הבא ולא בחזרה לנקודת ההתחלה. בין האזורים יש גם מעברי אקלים ומזג אוויר – למשל מרוץ שמתחיל בכביש חוף שמשי עשוי להוביל אתכם בהמשך לדרך מושלגת בהר גבוה, עם שינוי הדרגתי של הנוף והאווירה. הגישה הזו מעניקה תחושת קנה-מידה רחבה יותר ומעודדת חקירה, אך היא גם שינוי מהותי שעלול להרגיש מוזר לשחקני Mario Kart ותיקים המורגלים במרוצים קצרצרים וממוקדים.

עם זאת, הליבה של Mario Kart לא נזנחה. מספר השחקנים בכל מרוץ הוכפל מ-12 ל-24 מתחרים – תוספת שמביאה לטירוף תחרותי גדול מתמיד ולהרגשה של כאוס אדיר אבל כיף באופן שרק הסדרה עושה. במקביל, עבור השחקנים התחרותיים, הוכנסו מכניקות חדשות שמוסיפות שכבות עומק למיומנות הנהיגה. בראשן בולט תרגיל ה- Charge Jump. מדובר בסוג של קפיצה טעונה שמאפשרת לרכב לקפוץ לגובה, ואז ניתן לעשות גריינד לאורך מעקות ולנסוע על קירות, ובכך לשרשר קיצורי דרך ופעלולים במסלולים מתוחכמים יותר. התוספת הזו מרגישה כמעט כמו שילוב של Tony Hawk עם Mario Kart – בתחילה זה דורש מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסא יותר מהרגיל ולהפטר הרגלים ישנים של דריפטים והאצות, אך אחרי שמתרגלים, הפעלולים האלה מוסיפים מימד רענן ומלהיב לנהיגה.

יתרה מכך, כעת ניתן לרדת מהמסלול המוגדר ולנהוג בשטח פתוח כמעט בכל אזור במפה, בזמן המירוצים וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתוספת של מצב המשחק Free Roam. כפי ששמו מרמז מדובר במצב משחק שבו אנו זוכים לבחור באחת הדמויות במשחק ופשוט לנהוג בעולם המחובר החדש ללא שום מגבלות. ברחבי המפה מפוזרים מטבעות מיוחדים ואתגרים שניתן להפעיל בשביל פרסים קטנים כמו מדבקות. מעבר לזה באמת שבעיניי אין דבר מיוחד פיצ'ר משחק הזה והוא שם נטו בגלל שהמפתחים כבר יצרו עולם משחק מחובר והרגישו שכדאי גם להכניס אותו בתור אופציית משחק בפני עצמה. מדובר בסוג של פספוס די גדול בעיניי בטח כשנינטנדו לא הפסיקה לדבר עליו.

בסיס גלגלים חזק מתמיד

את רוב זמן המשחק נעביר במצבי המשחק העיקריים של Mario kart World. ראשית, מצב המשחק החדש Knockout Tour מוסיף דרך כיפית ודינמית לחוות את העולם הפתוח של המשחק והמירוצים. זהו סוג של ראלי elimination המוני בו 24 שחקנים מזנקים יחד למסע חוצה-יבשות דרך כמה מסלולים מקושרים. בנקודות הציון (checkpoints) לאורך הדרך, מודחים הנהגים האיטיים: לדוגמא 20 השחקנים הראשונים בנקודת הציון הראשונה ממשיכים לחלק הבא במירוץ, וכן הלאה, כך שבכל קטע מודחים עוד ועוד שחקנים, עד שנותרים שני האחרונים שנאבקים ראש בראש על הניצחון הפורמט הזה מבטיח מרוצים מלאי דרמה ותהפוכות – אפשר להיות במקום הראשון ואז פתאום ליפול למקום 15 בעקבות פגיעה של Blue Shell, ולחשוש מהדחה קרבה. זאת דרך נפלאה להדגים את העולם המחובר של המשחק הפעם מכיוון שכל חלק המירוץ ממשיך דינמית למסלול הבא.

בנוסף, חזרו כמובן גם מצבי המשחק הקלאסיים: Grand Prix הרגיל והמוכר שכולנו מכירים מרוצי Versus הניתנים להתאמה (וכעת עד 24 שחקנים בחלוקה לקבוצות אם רוצים קרבות קבוצה), מצב קרב (Battle) עם בלוני חיים ואיסוף מטבעות כמו ב-Mario Kart 8 Deluxe, וכמובן מרוצי Time Trial נגד השעון. נקודה מבאסת אחת שחשוב לציין בעיניי היא שאין כרגע את רמת המשחק במהירות של 200CC שהייתה ב- Mario Kart 8 Deluxe, ברמה הנמוכה יותר באמת מרגישים בחוסר של המהירות הכאוטית והאדירה. מדובר במצבי המשחק המוכרים של הסדרה וכשהבסיס חזק כל כך עם מצבי משחק משוייפים למשעי אפשר לצפות למשחק זמן חיים אדיר עם פוטנציאל להשקיע בו מאות של שעות משחק עם חברים, מול המחשב או ברשת.

מעבר למצבי המשחק, Mario Kart World לא מרשים במיוחד בכמות התוכן החדשה מבחינת דמויות, מסלולים ופריטים. כל הדמויות שאנחנו מכירים מהעולם של מאריו כאן עם די הרבה סקינים שונים ומגניבים שניתנו לדמויות. כמובן שהדמויות המוכרות יותר זכו ליותר סקינים והדמויות הפחות מוכרות זכו למספר יותר קטן של סקינים. די מבאס שכל סקין תופס משבצת של "דמות" במסך הבחירה של הדמויות במקום לבחור בסקינים בתפריט צדדי מסודר יותר. בנוסף הפעם גם יש את הדמויות של הNPC השונים, כמו פרה, חיות גומבה ושלל תוספות מעניינות ומבדרות לרוסטר של הדמויות. בנוסף הדרך שבה משיגים את הסקינים השונים- לאכול את מנות האוכל השונות במירוצים, מוזרה למדי. קשה לדעת מראש מה הסקין שמקבלים מכל מנה. עדיף היה לתכנן מערכת יותר מובנית ושקל לתכנן סביבה בשביל לקבל את הסקינים במשחק.

יפהפה ומלוטש אך באיזה מחיר?

Mario Kart World מציג גרפיקה יפה ובעלת חיות. הסביבות והמסלולים מעוצבים בעושר של פרטים וצבעים, והמשחק מתרחש בעולם פתוח המחבר בין מסלולים שונים ללא הפסקות. ישנו שימוש בגם בתאורה מחושבת מראש לצד אפקטים דינמיים של תאורה ומזג אוויר משתנה בזמן אמת. כתוצאה מכך, ניתן לראות למשל חילופי יום ולילה וגשם במהלך המרוצים, מה שתורם לאווירה חיה ומשכנעת. האנימציות של הדמויות והסביבה מוסיפות חן, הדמויות מפגינות הבעות פנים בתרגילים ופעלולים, והסביבה מגיבה לפעולות של השחקנים. יחד עם זאת, ישנן נקודות בהן העולם הפתוח מרגיש סטטי במקצת – כמה מהכבישים שמקשרים בין המסלולים רחבים וישרים ויכולים להיראות ריקים בפעמים חוזרות, עם פחות חיים ואנרגיה יחסית למסלולים הראשיים התוססים. בסך הכל, למשחק יש סגנון אמנות בהיר והאנימציה החלקה מעניקים למשחק מראה ויזואלי אחיד ומרשים במיוחד.

הפסקול של Mario Kart World מהווה נדבך טכני ובידורי חשוב במשחק. המשחק מכיל למעלה מ-200 רצועות מוזיקה חדשות, כולל מנגינות מקוריות לצד רימיקסים של רצועות מוזיקה קלאסיות מסדרת משחקי Mario ומשחקי Nintendo אהובים אחרים. שילוב המוזיקה במשחק מתוכנן בקפידה על מנת להתאים לחוויית המשחק בזמן אמת. במצב המרוץ החדש Knockout Tour למשל, המוזיקה מסתנכרנת עם ההתקדמות במסלול הפתוח – כאשר מתקרבים לסיום מסלול ולתחילת הבא, הפסקול מבצע מעבר הדרגתי עם סיום מוזיקלי מתאים לסגנון של המסלול הנוכחי ופתיח שמוביל לאחד של המסלול הבא, כך שנוצר מעין רצף מוזיקלי המתפתח תוך כדי הנסיעה ומגביר את האימרסיביות וההנאה מהמירוץ. הפסקול המגוון והאיכותי משתלב באופן מצוין במשחק ומעצים את החוויה הרגשית של המרוצים – מהמתח והאדרנלין במסלולים התחרותיים ועד תחושת הנוסטלגיה שמתעוררת למשמע נעימות מוכרות בעיבודים חדשים.

לסיום גם אבקש לגעת גם במחיר שבו המשחק נמכר בנפרד מהקונסולה. Mario Kart World הינו המשחק הראשון של נינטנדו שזוכה לתג המחיר החדש של 80 דולרים אמריקאיים. הבחירה הזאת כמובן גררה מרחב רחב של תגובות כשעיקרן הוא שמשחק מירוצים לא הארדקורי לא מצדיק תג מחיר כזה. אני לא שם את עצמי בביקורת הזאת בעמדה של להצדיק את המחיר או לצאת כנגדו. אבל הדיון הזה חייב להיות מוזכר בעיניי בכל מקרה עצם הנוכחות שלו ובעוצמה שלו. בעיניי המשחק כן שוה את המחיר שנינטנדו מבקשת, הייתי משלם עליו את המחיר המלא אבל אני בניגוד לנינטנדו לא בטוח אם הייתי בוחר בו בתור המשחק הראשון ששווה את העליית מחירים המשמעותית הזאת.

לסיכום

Mario Kart World הוא צעד שאפתני מצד נינטנדו: ניסיון להרחיב את גבולות הסדרה האהובה אל עבר מרחבים פתוחים, קהלים רחבים יותר וחוויות מרוץ מגוונות יותר. מצד אחד, יש כאן חדשנות מבורכת: מכניקות נהיגה חדשות, פס-קול מושקע, מצב ה- Knockout החדש והמרענן, שדרוגים ויזואליים ותמיכה טכנית מלוטשת. מהצד השני, העולם הפתוח, גולת הכותרת המוצהרת של המשחק לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו ונותר ברובו כקישוט או תוספת מינורית למשחקיות העיקרית. לצד זאת, התמחור הגבוה מעורר שאלות, גם אם אפשר להבין את ההצדקה מאחורי העלות. זהו משחק מהנה, עמוס תוכן, מבריק טכנית ונאמן לרוח הסדרה אך הוא לא חף מפספוסים. למעריצי הסדרה מדובר בחוויה חובה, אך לשחקנים חדשים אולי כדאי לדעת בדיוק למה הם נכנסים – ולשקול האם הנסיעה שווה את המחיר.

עותק ביקורת של Mario Kart World סופק על ידי נינטנדו ישראל.