Mark of the Deep ביקורת: איזון נכון היה שובר גלים של תסכול

Mark of the Deep הוא משחק פיראטי במיוחד שמערב אלמנטים של Metroidvania ו-Souls-like, אבל לא מצליח לממש את הפוטנציאל המלא שלו. החקירה והפאזלים מהנים, הויזואליה והסאונד מעבירים אווירה נהדרת, אך מערכת הקרב מרגישה מסורבלת, קצב הנרטיב איטי והדמויות עדיין שוחות ברדודים.

Mark of the Deep מציע שילוב שאפתני של ז'אנרים שממקם אתכם, השחקנים, בהרפתקה מסוכנת ופיראטית על אי מקולל. המשחק משלב אלמנטים של חקירה בסגנון Metroidvania, קרבות בסגנון Souls-like ומכוון גבוה, מעבר לתורן. אולם, לעיתים נראה שהתורן המדובר נמצא על ספינה שקועה, עמוק מתחת למים.

מאוד רציתי וניסיתי לאהוב את המשחק הזה, וככל שהתקדמתי בו היה נראה שיש איזה עוגן שממש לא נותן לי להפליג הלאה, ואפרט על כך בהמשך. אז איפה נתחיל? שימו את התוכי על הכתף ואת רגל העץ במקום, כי הכל מתחיל בים סוער ואיך לא, באי מסתורי ומקולל.

טיול על אי בודד

המשחק עוקב אחרי רוקי (Rookie), פיראט מתחיל שנקלע אל לב הסערה ומצא את עצמו על אי מוזר כשבידו רק וו הדיג (Hook) שלו, לאחר שהספינה שלו התרסקה והצוות שלו התפזר לכל עבר. רוקי שלנו בעל לב זהב (ואולי קצת חלודה), והוא נע מסביב לאי במטרה לאחד את חברי הצוות וחשיפת הסודות הכבירים שיש באי. כמובן, מדובר באי מקולל (איך לא?), אך נראה שרוקי שלנו חסין לקללה, כיוון שהוא נושא את סמן המעמקים, (Mark of the Deep).

בודד במערכה והיחיד שיכול להסתובב באי ללא חשש מאימת הקללה, רוקי חייב להילחם במפלצות, כתות וישויות עליונות. העלילה מעניינת, אם כי קצב הסיפור מרגיש לעיתים לא מאוזן, עם הבלחות קטנות אם בכלל של קידום הנרטיב בחלקים ארוכים ממנו. אפשר לעבור ביומות שלמות בלי להרגיש שמתקדמים לאיזושהי הבנה נוספת על העלילה.

לדמויות שמסביב יש גם סיפורים משלהן והן אף ישלחו אתכם למשימות שונות ברחבי האי, ותחשפו יותר על הסיפור והלור של המשחק בצורה הזו. הדמויות די מגוונות ומעניינות, בפוטנציאל, וחלקן גם יתנו לכם יד (או ישדרגו לכם קרס) במסע, אם התשלום יהיה לרוחם. מצד שני, לצערי, אין הרבה מדי מה לחשוף; השיחות עם הדמויות האחרות די דלות ולא מעמיקות כפי שהיה ניתן לצפות ממשחק עם פוטנציאל שכזה. חשבתי שאם יש Deep בשם המשחק אז לא נשחה ברדודים.

מצא את המטמון

חלק גדול מהזמן שלכם תנצלו בשיטוט בביומות השונות שבאי ותחקרו הרבה כדי להתקדם מצד אחד וכדי להתחזק מצד שני. תנווטו בין אזורים מחוברים של האי, תפתחו קיצורי דרך ותגלו יכולות חדשות שמאפשרות גישה לאזורים שלא היו נגישים בעבר (מטרוידוניה כבר אמרתי, כן?). מעבר לכך, לעיתים תתבלבלו לחשוב שאין לכם גישה למקום מסויים עד שתבינו שיש דרכי גישה שממש סמויים מהעין. זהו עיצוב מעניין ואהבתי את הפן הזה וברגע שהבנתי שזה קיים פתאום התחלתי להגיע ליותר אוצרות.

בשיטוט שלכם תוכלו למצוא אויבים להלחם בהם, פאזלים לפתור (לעיתים הפאזל הוא פשוט איך להגיע מנקודה לנקודה), ואיך לא, אוצר! האוצרות שתמצאו יכולים להיות כסף או שווה כסף, אך גם חלקים לשדרוג הנשקים שלכם, "קישוטים" (Trinkets) שישפרו את היכולות של רוקי ועוד. את כל אלו תוכלו לנצל במחנה הקטן שלכם, בה יתאגדו כל חברי הצוות ואף דמויות נוספות שישמחו לשדרג אתכם, כאמור, במחיר המתאים.

החיסרון הגדול הוא, כמובן, היעדר מפה, או כל דרך לסמן דברים או מקומות שכדאי יהיה לחזור אליהם אחר כך. בז'אנר בו חזרה לאחור היא דבר די קריטי, היעדר כלי ניווט (מפה ומצפן הם הבשר והרום של הפיראט) מקשה על שמירה על תחושת כיוון. בעיה זו מחריפה בשל סביבות ויזואליות דומות לעיתים קרובות, שמקשות על הבחנה בין אזור אחד לאחר – כאילו כל השבילים באי הובילו לאותו מקום מקולל.

חיסרון נוסף הוא זה שמערכת המסע המהיר (Fast travel) מגיעה בשלב יחסית מתקדם במשחק, וזה בעצם מעכב מאוד שדרוג שמאוד נצרך לפני קרבות בוסים שחייבים לעשות לפני שחוזרים למחנה. יש מספר ביומות ברצף שבהן פשוט לא ניתן לעשות שדרוג ראוי לפני הקרב, וזה מאוד חבל. בעיניי, בהחלט היה אפשר לפתוח את המסע המהיר בשלב מוקדם מאוד מבלי שזה יפגע באתגר שהמשחק מציב.

קל בטוטוריאל, קשה בקרב

ו-אוהו, הוא מציב אתגר. Mark of the Deep מאופיין בקרבות כבדים, קשים ומחושבים מאוד. כבר בהתחלה תיתקלו בסוגים רבים של יצורים שישמחו לרוקן אתכם מחיים ותצטרכו להבין כיצד נכון להתחמק ולהלום בכל אחד מהם. כאמור, לרוקי יש את הקרס שלו, וככל שהמשחק מתקדם הוא גם אוסף יכולות כמו להדוף חזרה דברים שיורים עליו וכן מקבל מגוון נחמד של כלי יריה, שאלו עוזרים לו גם בקרב וגם בפתרון חידות.

מצד שני, מעט חבל לי שהקרבות הרבה פעמים מרגישים מסורבלים משהו וההתחמקות וההתקפות מרגישים פחות תגובתיים ממה שנדרש במשחק שכזה. כשמדובר בסתם זבל תותחים שצריך לעבור דרכו זה עוד עשוי להיות נסבל, אך יש קטעי קרב מאוד אינטנסיביים בהם יש הרבה אויבים שמתקיפים כמעט ללא הפסקה וכל חלקיק שניה חשוב כדי לא לחזור על הקטע הזה שוב, ושוב. ושוב. ושוב. אוי נו באמת לא שוב. הבנתם. זה פשוט מתסכל.

ובאמת, המשחק עתיר בקטעים כאלה, בו אתם ננעלים במקום יחסית קטן ומגיעים אליכם גלים של אויבים שלא נותנים לכם רגע לנשום בלי שהם יתקפו אתכם בצורה מדויקת להפליא. בעיני היה אפשר למעט בקטעים האלה שסתם פוגעים בקצב של המשחק ולא מאפשרים להתקדם הלאה בלי תסכולים מיותרים.

זה גם מאוד בולט בקרבות הבוס, שלמרות שהעיצוב שלהם אחלה בסך הכל, הבוסים מרגישים מאוווווד ספוגיים, ולוקח נצח להוריד אותם על הברכיים כמו שמגיע להם. מדובר בבחירה מתסכלת במיוחד של המפתחים, שכן זה מרגיש שלמרות שהצלחתי ללמוד את המהלכים והדפוסים של הבוס בצורה לא רעה אני עדיין נדרש להכות ולהכות עם התקדמות מינימלית וסכנה מתמדת להקלע לקלאנקיות של המשחק ולנסות מחדש (תוכלו לראות בסרטון למעלה איך הבוס מנגב איתי את הסיפון, סתם כי הוא מגה ספוג).

מה שעוד יותר חמור זה שככל שמתקדמים במשחק הספוגיות מחלחלת גם ליצורים אותם תפגשו סתם ככה ברחבי הביומות. תצטרכו יותר מכות כדי להביס יצורים נחותים יחסית, וקצב השדרוגים שלכם יהיה כמעט תמיד נמוך משמעותית מקצב העליה בספוגיות שלהם. ככל שהתקדמתי במשחק כך היה קשה לי להמשיך, מנטלית, ונדרשתי להפסקות ארוכות יותר בין סשן לסשן, וזה היה לי מאוד חבל.

תענוג להוריד את הרטיה

הויזואליה של Mark of the Deep היא נקודת חוזקה מאוד גדולה של המשחק. מדובר בגרפיקה חדה ומפורטת, ושרצה בצורה חלקה גם על המחשב וגם על מכשירים דוגמת ה-Steam Deck. הכיוון האמנותי הכללי מצליח להעביר את האווירה המאיימת והמקוללת של האי, אם כי בהחלט הייתי שמח לראות יותר גיוון על האי. כפי שכבר ציינתי, זווית המצלמה מאפשרת להסתיר נתיבים שונים מהעין, והם השתמשו בזה בצורה נפלאה כדי לשים אוצרות, לדוגמה, במרחק נגיעה בלבד, אם רק נשים לב.

עיצובי הדמויות מעניינים ומתאימים בהחלט לאווירה של המשחק, החל מהפיראטים שרוקי עוזר להם דרך דמויות מקוללות שנמצאות על האי ומחכות לבשורה שנביא להם, וכמובן, האויבים ובפרט הבוסים הגרוטסקיים.

עיצוב הסאונד תורם רבות לחוויית המשחק המרתקת. פס הקול מאוד תורם לאווירה, ובשילוב עם רעשי רקע כמו חריקות עץ ושאגות רחוקות של יצורים בלתי נראים, תמיד תהיו במתח לפני הפניה הבאה. הדיבוב מוסיף אישיות לדמויות שרוקי פוגש, אם כי די הרבה מהן פשוט נשמעות כמו וריאציה של אותו דבר – מלח ששתה יותר מדי רום. זה נחמד, אבל אפשר יותר, וצריך יותר.

Mark of the Deep מנסה לשלב כמה ז'אנרים יחד כדי ליצור חווית משחק מעניינת ומגובשת, אולם בהרבה אספקטים הוא נוגע-לא נוגע. כחוט השני, הבעיה שחוזרת בו היא בעיית האיזון, וזה משהו שניתן לפתור. אם אתם אוהבים קרבות מאתגרים (אפילו אם זה לא בדיוק מהסיבה הנכונה) והרבה דברים לחקור, אולי מאוד תתחברו אליו גם בגלגול הזה.

לכל השאר, אם בעדכונים הבאים יעשו כמה שיפורים – בעיקר למערכת הקרב המרגישה קצת קלאנקית והפחתת עמידות האויבים – המשחק בהחלט יכול להפוך לכותר בולט, כמו שהייתי רוצה לראות, וכפי שאולי אתם תרצו לנסות. בינתיים, זו הרפתקה עם כמה חורים בסיפון שמתאימה בעיקר לעזי נפש שמוכנים להתמודד מול ים סוער ללא מפה.

עותק הביקורת של Mark of the Deep סופק על ידי המפיצה.