הקיפוד הכחול והאהוב חזר! או לפחות זה מה שכל מעריצי המשחקים הקלאסיים של סוניק יגידו לכם.
סוניק הקיפוד חוזר במשחק קלאסי נוסף אחרי 23 שנים שלא קיבלנו משחק בסגנון זה. נוסף על כך, הקיפוד הכחול חווה עליות ומורדות. המשחק החדש בהחלט ישמח כל מעריץ של התקופה הקלאסית, אלא שאני אישית מעריץ של תקופת הביניים של סוניק…
לא התחלתי באחד המשחקים הישנים, אלא ב-Sonic 3D Blast וב-Sonic Adventure. המשחקים הקלאסיים ששיחקתי בהם היו רק המשחק הראשון ו-Sonic CD, וגם אז זה אחרי קרה הרבה אחרי שדעתי על הקיפוד המהיר בעולם נבנתה. זה אומר שאוכל לחוות את המשחק לא כאחד שמתגעגע ל"ימים ההם", אלא כמעריץ רגיל של סוניק שלא חווה את Sonic 3 & Knuckles, הידוע בתור שיא הקריירה של הקיפוד. אז איך המשחק? במילה אחת: מרהיב. ביותר מילים? הנה הביקורת:
המשחק מתחיל מיד אחרי Sonic 3 & Knuckles – סוניק וחברו טיילס קלטו בראדאר שלהם פעילות מוזרה ביותר. מסתבר שב-Angel Island יש יהלום מיוחד, שונה מיהלומי הכאוס שנקרא Phantom Ruby. יהלום זה יכול לשנות את מרקם הזמן חלל, החל מהעברת אנשים למקומות/זמנים שונים, ועד שינוי חמישה מהחיילים של דוקטור אגמן לחיילים מיוחדים. על סוניק, טיילס ונאקלס שנמצא בסביבה, לעצור את תוכניותיו המרושעות של הדוקטור.
זהו סיפור פשוט, קצר, והגיוני בעולם המשחק. הוא מהווה תירוץ נהדר לחזרה על שלבים קלאסיים, התנועה משלב אחד לאחר, כמו כן חפץ שעל הרשע לתפוס ועל הטובים לעצור אותו מלהניח עליו את ידיו. הוא אפילו משמש כרמז למשחק הבא של סוניק.
אך אם הסיפור לא החזיר אתכם לימים עברו, הפרזנטציה תעשה את העבודה. המשחק נראה כמו משחק לג'נסיס הישנה של סגה. אולי לא זהה, אבל כל מה ששונה מימים עברו במקרה זה הוא שיפור. החל משיפורים במודלים של הדמויות, מגוון האנימציות שלהן, שלא לדבר על קריצות למעריצים ותיקים של סוניק, כולל מכונת פופקורן של סוניק (מוצר אמיתי שנמכר בעבר, חפשו אם אתם לא מאמינים). רואים שנעשה מאמץ כביר לשחזר את המראה הקלאסי, אך גם להוסיף לקיים דברים חדשים שישפרו את חוויית המשחק.
אך לא ניתן רק לראות את השיפורים שנעשו, אלא גם לשמוע אותם. כל אחת מהמנגינות נשמעת כאילו הולחנה בשנות ה-90 על המגה דרייב. המנגינות שנוצרו למשחק, בין אם אלו מנגינות חדשות או רמיקסים קלים או כבדים למנגינות ישנות, הן קליטות בהחלט. ההרגשה של נוסטלגיה, הקצב המגניב, והתחושה של מהירות מעניקה לכל מנגינה במשחק מקום בפנתיאון האדיר של מנגינות סוניק מוצלחות. גם בתוך הסדרה, שידועה במנגינות מעולות, המשחק הזה מתברג למקומות הגבוהים בכל הנוגע למוזיקה.
ובכן, מספיק עם תיאורים ציוריים מסביב למשחק. איך המשחק עצמו? כמו שנאמר פעמים רבות בביקורת, המשחק לוקח את האלמנטים המוצלחים של המשחקים הקודמים, משחזר אותם ומוסיף עליהם, בדיוק כמו שהמשך טוב אמור לעשות. השלבים יעמידו את סוניק, טיילס ונאקלס במבוכים מורכבים עם קיצורי דרך רבים ובונוסים. המשחק מעודד לא רק מהירות, על גם תזמון וחקירת השלב. תמיד יש דרך לשפר את הביצועים בשלב מסוים, בין אם זה מבחינת מהירות או ניקוד.
אומנם רוב השלבים הם מקומות בהם היינו, שלא לדבר על Green Hill Zone שאנחנו רואים בפעם ה-15, אבל בכל אחד מהם אפשר למצוא שיפורים. החלק הראשון של כל שלב ישן מורכב מהמיטב שהשלב המקורי הציע, בעוד החלק השני הופך אותו לחלוטין על ראשו. גם למי ששיחק במשחקים הישנים צפויות הפתעות. מה שכן, אלו השלבים החדשים שגונבים את ההצגה. לו רק היו יותר כאלה.
הדמויות השונות אמנם משחקות בצורה דומה אחת לשנייה, אך ההבדלים ביניהם בעלי משמעות: טיילס יכול לעוף עם הזנבות שלו, ונאקלס יכול לדאות ולטפס על קירות. סוניק לעומת זאת קיבל יכולת חדשה המאפשרת לו לטעון את הסיבוב הקוצני שלו בעודו באוויר, מה שמאפשר למשחקיות מהירה.
הדמויות גם מהוות רמות קושי שונות בצורה סמויה: שחקנים מתחילים יוכלו לשחק עם טיילס או עם סוניק בליווי טיילס, בעוד שחקנים יותר מתקדמים יהנו מהרפתקאה קלאסית עם סוניק, או הרפתקאה מאתגרת ושונה משמעותית עם נאקלס. כמובן שיש פיצ'ר שמירת משחק, אך לאנשים שרוצים לחזור ל1994 יש גם מצב משחק ללא שמירה. כל אחד יוצא מרוצה.
גם שלבי הבונוס פועלים על עיקרון השיחזור והשיפור. בעוד שלבי הבונוס מחזירים את אתגר ה-Blue Sphere הישן האהוב, השלבים המיוחדים ישימו את גיבורינו במירוץ מול עב"ם על מנת להשיג את יהלום הכאוס. השלבים עצמם הם קריצה לשלבים הטריפיים של המשחק הראשון, החוצנים של Sonic CD, אפילו המודלים התלת מימדיים מזכירים את Sonic R. חגיגה של נוסטלגיה.
הבוסים הם חלק מאוד מהנה ומיוחד במשחק. מעבר למספר רב של בוסים ומיני בוסים (סך הכל 25), הם מפתיעים ביותר, גם המוכרים שבהם. רגע אחד תילחמו בבוס הסופי מהמשחק המקורי, וברגע השני הוא יתחיל לעשות דברים בלתי צפויים. רגע אחד מטאל סוניק ישתף פעולה עם כפילי סוניק מתכתיים מסוניק 2, ורגע אחר תחזרו למרוץ האייקוני מולו. אחד הבוסים הוא בכלל משחק טטריס עד המוות. אין רגע אחד של מנוחה.
מעבר למשחק עצמו, תוכן נוסף רב מחכה למצטייני Blue Sphere. החל מיכולות נוספות בזמן המשחק, כולל מצב Blue Sphere עם אינסוף אתגרים שונים, ועד מצב Knuckles & המבדר (אשר קורץ למם עתיק הזמנים). כמובן שיש גם מצב תחרותי לשני שחקנים ואתגרי זמן. אחרי הכל, העניין הוא המהירת והיעילות.
אם הייתי צריך לתאר את המשחק בשתי מילים הייתי בוחר בשחזור ושיפור. המשחק מצליח לשחזר את חווית המשחקים הקלאסית הן ברמה המכנית והן ברמה הרגשית. אך בניגוד ל-Sonic Generations המוצלח' הוא לא נשען רק על נוסטלגיה אלא גם בונה דברים חדשים בעצמו. הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד זה שאין מספיק שלבים חדשים, או שהייתי רוצה עוד שלבים באופן כללי. וכשהבעיה היחידה של המשחק היא שאני רוצה עוד משחק, זה סימן למשחק מוצלח.
כל זה מפליא במיוחד בהתחשב שמשחק זה אינו נוצר בידי היוצרים הרגילים, אלא מעריצים, כולל כריסטיאן ווייטהד, העומד מאחורי הפורטים המוצלחים של סוניק 1, 2 ו-CD. המשחק נוצר באהבה על ידי מעריצים, בשביל המעריצים. כמובן שכל שחקן פלטפורמר יוכל להנות מהמשחק, אבל מעריצי הסדרה הותיקים יקבלו ממנו המון תוכן והנאה.
