בתור מעריץ גדול של Remedy Entertainment, עקבתי באובססיביות אחר הפיתוח של Quantum Break מההכרזה הראשונה ועד שנחת על הקונסולה שלי לפני כשבועיים. Quantum Break הוא מהרבה בחינות משחק של Remedy. הוא משלב את מניפולציית הזמן של מקספ יין עם הנרטיב המסורבל של אלן וויק. עכשיו, לאחר שאמרתי את זה, זאת כנראה תהיה הפעם האחרונה שאני אשווה את Quantum Break למשחק אחר, מאחר והוא באמת מרגיש כמו רעיון נסיוני חדש לגמרי. האם זו החוויה המדהימה, שוברת הז'אנרים וחוצה מהמדיומים שציפיתי לה? לא, לא באמת, אך זה עדיין משחק טוב.
אתם משחקים את ג'ק ג'ויס (Jack Joyce), האח הקטן, הבעייתי וחסר הדאגות של הפיזיקאי הטרוד וויליאם ג'ויס (William Joyce). אתם מבינים, וויל המציא מכונת זמן שהוא מפחד להשתמש בה מפחד שהיא תשבש את רצף הזמן. כאן נכנס פול סארין (Paul Serene) לתמונה, חבר ילדות של ג'ק והשותף של וויל. פול משכנע את ג'ק לעזור לו בניסוי של מסע בזמן עם המכונה של וויל והפלא ופלא – משהו משתבש עם רצף הזמן. פול מפתח כוחות של שליטה בזמן ונשלח 16 שנים אל העבר, שם הוא משתמש בידע שלו של העתיד כדי להקים את הארגון המרושע Monarch Corporation. ג'ק מקבל כוחות חדשים גם הוא, ויוצא במסע לעצור את פול ולהציל את הזמן כמו שאנו מכירים אותו.
כמו כל הסיפורים שעוסקים במסע בזמן, כל העסק מסתבך מאוד מאוד מהר. למרות זאת, Quantum Break כתוב היטב, כך שאתם כמעט אף פעם לא מאבדים את קו העלילה. היו מספר פעמים שלא הבנתי לגמרי מה קורה במשחק והיו מספר חלקים שלדעתי היו מסובכים סתם, אך ברגע שהכל מתחבר, קל מאוד לעקוב אחר הסיפור. בגדול, הסיפור מאוד מעניין, אפילו מרתק, וסביר להניח שזה מה שימשוך את רוב השחקנים עמוק יותר אל המשחק.
חוץ מהסיפור, הכוחות של ג'ק עוזרים למשחק לבלוט משאר משחקי היריות האחרים ששיחקתם לאחרונה. שליטה בזמן היא לא דבר חדש במשחקי וידאו, אך הכוחות של ג'ק הם כל כך אגרסיבים ושימושיים בקרב, שפשוט כיף להשתמש בהם. ג'ק יכול להקפיא את האויבים בזמן ולמלא אותם בכדורים. הוא יכול ליצור מגן מסביבו שעוצר כדורים באויר, או לזנק במהירות ממחסה אחד למשניהו או לותך אויבים כמכת מחץ הרסנית. כמובן שיש גם את ה-Bullet time המפורסם שגורם לזמן להאט כדי שתוכלו לירות מספר קליעים בתזמון מושלם, אך הוא מחוויר לעומת שאר הכוחות של ג'ק.
הכוחות, ולא הנשקים, הם אלו שהופכים את הקרב במשחק ליחודי. הירי עצמו די ממוצע, מאחר ויש רק ברשותכם שילוב של אקדח, תת מקלע ושוטגאן, ללא נשקים עתידיים המבוססים זמן. הכוחות הם די כל מה שאתם באמת צריכים, אך הם הופכים את המשחק לקל יחסית ברמת הקושי הרגילה. זה בעיקר בגלל שהאויבים עצמם די חוזרים על עצמם וברגע שהצלחתם להבין את הטקטיקה שמתאימה לכל סוג של אויב, תוכלו להשתמש בטקטיקות הללו בכל פעם שתתקלו בהם, אלא אם בא לכם לנסות מהלכים חדשים. גיוון רב יותר של אויבים היה עשוי להוסיף ואף לשפר את המשחק למרות שתרחישים שונים כן מציעים סוגים שונים של האתגר. בסופו של דבר, מערכת הקרב מהירה וכיפית במיוחד מול קבוצות גדולות.
אם כבר מדברים על התמודדות עם תאגרים, Quantum Break כן מכיל מספר פאזלי קפיצות. ג'ק ג'ויס הוא לא ניית'ן דרייק אז אל תצפו ממנו לטפס על בניינים, אבל הוא כן מקפץ בין פיגומים, מכולות וגשרים מתפוררים. רמדי כן הכניסו מספר אזורים שבהם ג'ק יצטרך להשתמש בכוחותיו בכדי למנוע ממכונית למחוץ אותו למוות או לעבור דרך שער שעומד להיסגר. אני אישית אהבתי את החלקים הללו, כי הם הדגישו את העיצוב הויזואלי המעניין והיפיפה של המשחק והעניקו אתגר שונה מהקרבות. חלקים אלו הם אומנם מעוטים ואף מרוחקים אחד מן השני, אבל הם כל כך גדולים ומרשימים שהם נשארים איתכם הרבה אחרי שהמשחק נגמר.
בין כל הלחימה והטיפוסים, יש גם הרבה דברים לגלות. אומנם אין הרבה אזורים חבויים למצוא, אבל Quantum Break מלא בדברים שתוכלו לאסוף. חלקם יכולים לעזור לכם לשדרג את הכוחות של ג'ק, בעוד אחרים יחשפו יותר על הסיפור והדמויות במשחק. יש המון אימיילים לקרוא, יומנים קוליים לשמוע ותמונות להסתכל עליהם. Quantum Break הוא אחד מהמהשחקים המועטים בהם הרגשתי את הדחף למצוא את כל מה שאפשר לאסוף לאורך המשחק, בעיקר בגלל שהם מספקים מידע מעניין ותובנה על העולם והדמויות שבו. סוג אחד של דברים שאפשר לאסוף בולט מעל השאר והוא אדוות הקוונטום (Quantum Ripple). אדוות אלו הן לא דברים פיזים שאתם תוכלו לקחת, אלא הן פעולות אשר ג'ק יכול לעשות בכדי להשפיע על הסדרה שמלווה את Quantum Break.
הדבר הכי מוזר שיש ב-Quantum Break היא סדרת הטלויזיה שמגיעה יחד עם המשחק. אם עקבתם אחר מידע על המשחק אתם בוודאי כבר יודעים זאת, אך בכדי שנוכל לישר קו – בין כל מערכה במשחק יש פרק של 30 דקות שמראה את הסיפור מצדו של פול סרין ומפרט יותר על האירועים שמתרחשים ב-Monarch. לפני כל פרק של הסדרה תשחקו את פול ותאלצו לקבל החלטה אשר תשפיע על הסדרה והמשחק עצמו. זו הסיבה המרכזית שתחזרו לשחק במשחק בשנית, מאחר וזה מעניין לראות איך החלטות שונות במשחק משפיעות על הסדרה עצמה.
למרות זאת, אם אנחנו מסתכלים על הסדרה בהקשר של המשחק, זה די ברור שהשניים לא הולכים טוב ביחד. לשבת ולצפות בפרק של 30 דקות על כל כמה שעות של משחק מוציא אתכם לחלוטין מהאקשן. זה הורס כל תחושה של זרימה שחוויתם במשחק, ולמרות שאפשר לדלג על הפרקים, לא הייתי ממליץ לעשות זאת אם אכפת לכם מהסיפור של המשחק. חוץ מפול סרין, הדמויות אשר מככבות בסדרה כמעט לא מופיעות במשחק עצמו, מה שגורם לי לתהות מה הרעיון מאחורי זה. אישית, הייתי מעדיף שהפרקים היו מוחלפים בסצינות קצרות יותר אשר עוקבות אחר האירועים המרכזיים שמתרחשים במשחק, ושיהיו יותר חלקים שבהם אנו משחקים בתור פול סרין בכדי לחוות את הצד שלו בסיפור.
Quantum Break הוא משחק מרשים מבחינה גרפית. בזמנו היתה מחלוקת בנוגע לרזולוציה (720P) של המשחק, אך אני יכול להבטיח לכם כי אתם תאהבו את המה שאתם רואים. זו אולי לא גרפיקה שוברת שיאים, אך העיצוב והאפקטים הויזואלים מאוד יפים. האויבים משאירים אחריהם שובלים צהובים של אנרגיה בעודם זזים במרחב, פיצוצים אשר קופאים בחצי הדרך כמו פרחים אדומים-כתומים, והעולם מסביבכם נסדק כאשר הזמן מגמגם. הדמויות נראות באופן מטריד כמו השחקנים האמיתיים שלה; לא מספיק בשביל לעבור את "העמק המוזר" אך מספיק בכדי שיוכלו לזהות את השחקנים בקלות רבה. בנוסף, מאחר והדמויות משוחקות על ידי שחקנים מנוסים, הם מספקים הופעה מקצועית ומושקעת במהלך המשחק והסדרה עצמה.
Quantum Break הוא משחק טוב, עם סיפור מעניין ועולם עשיר בפרטים. מעריצים של המשחקים הקודמים של Remedy יקבל בדיוק את מה שהם מצפים ממנה, בעוד ששחקנים אחרים יהנו מהאקשן ומהחלקים הגדולים והמושקעים. סדרת הטלויזיה מרגישה לא נחוצה ולא מוסיפה המון לחוויה הכוללת. השניים בהחלט עשויים לעבוד בנפרד, אך ביחד הם יוצרים שילוב מוזר שלא נותן לכם להינות מכל אחד בצורה מלאה. כמו הסיפור שהוא מספר, Quantum Break הוא ניסוי שיצא משליטה עם תוצאות לא צפויות אך מרתקות למדי.
