חובבי משחקי פאזל ואסטרטגיה, תתכוננו – Drop Duchy מגיע לשנות את המשחק. הוא פותח על ידי Sleepy Mill Studio הצרפתיים (בהובלת מפתח ותיק מ-Ubisoft Paris) ומופץ על ידי The Arcade Crew, והוא סוג של טטריס על סטרואידים. המשחק משלב טטריס עם מכניקות דק בילדינג ואפילו קרבות אסטרטגיים בסגנון רוג-לייט.
מה בעצם עושים במשחק? בונים דוכסות משלכם מאפס – תרתי משמע. תשכחו מלנקות שורות סתם ככה כמו בטטריס; כאן המטרה היא להפוך את הנוף הדינמי שלכם לממלכה משגשגת. תצטרכו למקם אריחים בצורה חכמה כדי לייצר משאבים (עץ, מזון, עפרות), לגייס חיילים ולהגן על הטירה מפני אויבים שרוצים להרוס לכם את התוכניות. זה נראה כמו שילוב ממכר של פאזל, אסטרטגיה וניהול משאבים שדורש חשיבה קדימה ותכנון מדויק.
על פי מה שפורסם, בכל סיבוב תקבלו נוף רענן, תמקמו אריחים בצורה אסטרטגית ותנסו למקסם את המשאבים. מיקום חכם (למשל, ליד נהר או יער) נותן תפוקה גבוהה יותר, והשלמת שורות מביאה בונוסים. אחרי שבניתם את הכל, אתם נכנסים לשלב הקרב – שולחים את הצבא שלכם להילחם ומקווים שהתכנון שלכם ישתלם. הפסדתם? לא נורא, חוזרים חזרה עם ניסיון ותוכן חדש שפתחתם.
באופן אישי, הכי מעניין אותי לנסות ולהרגיש איך משתלב אלמנט הדק בילדינג במשחק. יש מעל 110 קלפים ייחודיים שאפשר לפתוח על ידי השלמת אתגרים שונים במשחק, ובאמצעותם ניתן יהיה לשדרג את המבנים, להוסיף בונוסים ולשנות את סגנון המשחק תוך כדי תנועה. זה מאוד מסקרן ואולי אפילו אנסה את הדמו שלו, שכבר זמין ב-Steam, בקרוב.
Drop Duchy צפוי לצאת ב-5 במאי, 2025 ויהיה זמין על המחשב האישי בלבד.
סביר להניח שאם אתם באזור שנות ה-30 לחייכם, שיחקתם ב-Contra לא מעט. סביר להניח שיחקתם גם ב-Metal Slug גם כן מספר רב של שעות. Blazing Chrome לוקח את שני המשחקים האלה, ובעזרת סם הנוסטלגיה יצר שילוב 16 ביט מגניב במיוחד, שיזרוק אתכם היישר לשנות הילדות, לחופש הגדול.
את המשחק קונטרה שיחקתי עם אחי הגדול על הדמוי NES שהיה לנו כשהיינו קטנים. זה היה מאותם מכשירים שהגיעו עם קסטה אחת עם "100 משחקים". בפועל, היו בה משהו כמו עשרה או עשרים משחקים, כאשר כל השאר היו וריאציות מוזרות של צ'יטים או Modifiers על 20 המשחקים הראשונים. אחד מאותם משחקים היה Contra. הוא היה משחק מס' 5, ואנחנו לרוב שיחקנו בגרסא מס' 30, כי היו בה אינסוף פסילות. בצורה זו סיימנו את המשחק שוב, ושוב, מבלי לשבור את השלט בעצבים, ויותר חשוב – מבלי לרצוח אחד את השני בתהליך.
ב-Metal Slug כבר שיחקתי לבד – אחי הגדול החליט שלרוץ אחרי כדור ברחוב ללא מוצא שבו גרנו, זה דבר מגניב יותר מאשר לשחק במשחק שנותן לך להטיס מטוס, לנהוג בטנק ומה לא. זה דרש שימוש ברום ואמולטור, אבל המשחק הראשון והשני בסדרה היו מוצלחים מאוד בעיניי. השילוב של הגרפיקה המרשימה, כמות כלי הנשק השונים, השימוש בכלי-רכב ועוד, הפכו את המשחקים בעיניי לחוויה צבעונית, והמשחק עדיין זכה לעדנה מחודשת ב-1080p ו-4K יותר מוקדם השנה על ה-PS4 וה-Xbox One.
כעת, המפתחת JoyMasher, בגיבוי המפיצה The Arcade Crew, לקחו את האלמנטים האהובים בשני המשחקים, ושילבו אותם לכדי אחד. התוצאה – Blazing Chrome, משחק Run & Gun באווירת שנות ה-80.
אמנם העלילה היא לא הדבר המשמעותי בז'אנר משחקי ה-Run&Gun אבל נזכיר את זו של Blazing Chrome בכל זאת: העולם מנוהל על-ידי רובוטים מילטנטיים רצחניים במיוחד, ואנחנו, בני-האנוש, די מיותרים. השחקן וחברו הטוב שיושב לידו, יכולים לבחור בין שתי דמויות: Mavra – מורדת עצבנית במיוחד, או Doyle – רובוט שהצטרף לשורות המורדים ויש לו מוהק מגניב במיוחד.
השליטה במשחק Blazing Chrome פשוטה מאוד: אם אתם משחקים על גיימפד, סטיק אחד שולט בתנועת השחקן, והסטיק השני שולט בכיוון היריות. ניתן לקפוץ, להתגלגל, לשכב על הקרקע, לנוע בכיוון אחד ולירות לכיוון אחר, ופחות או יותר זהו.המשחק ידרוש מכם לנוע יחסית הרבה על המסך על מנת להתחמק מהיריות והטילים השונים שירחפו על המסך בניסיון לפגוע בכם, דבר שיכול לגרום לתסכול מסוים.
בגזרת הארסנל – עומדים לרשותכם 4 כלי-נשק אותם תוכלו להרים מתוך קופסאות מתכת הפזורות על הרצפה, שלאחר ירי עליהן יותירו לוח עם אות אנגלית שמסמנת את סוג הנשק. זוהי מחווה ברורה למשחקי ה-Metal Slug. מחווה נוספת למשחק מטאל סלאג היא כלי הרכב השונים שתוכלו להיכנס לתוכם, ובעיקרם רובוט (מכה) גדול, עם מיניגאן במקום ידיים. כמובן שמקומם של אופנועים עתידיים אינו נפקד. תוכלו גם להרים מגנים מדי פעם כדי לשרוד בקלות מסוימת את השלבים.
הגרפיקה של המשחק מעוצבת בסגנון פיקסל ארט, כאשר הדמויות מעוצבות כ-Sprites. הסגנון והעיצוב מקסימים, ואכן מצליחים ליצור תחושה של קונוסלת 16-ביט, דבר שהולם את הכוונות של המפתחת והמפיצה. גם בגזרת הפס-קול, צוות הפיתוח הצליח לקלוע בול עם הטונים של הסינתיסייזר והביטים שמשתלבים עם הגרפיקה כדי למקסם את החוויה.
השלב ששיחקנו בו היה די אופייני לז'אנר – מסך מתמשך עם פלטפורמות שונות, ואויבים שהגיחו מכל עבר וניסו להרוג אותנו. לאחר התקדמות מסויימת, היכרות עם חלק מכלי הנשק, וגם הזדמנות לקחת לסיבוב את חליפת המכה המגודלת (ואז בעצם היינו רובוט בתוך רובוט בעולם רובוטי למדי), הגענו לבוס, בעל עיצוב מעניין של נחש חד-עיני. גם הוא היה רובוטי למדי. כמובן שהלחימה בו כללה מספר שלבים (Phases) בהם הוא נעשה חזק ככל שהתקדמנו, אבל נקודות התורפה שלו היו ברורות, ואחרי זמן מה הצלחנו להביס אותו.
במשחק יש מערכת של פסילות, אבל לא הצלחנו להבחין מהזמן המועט שלנו האם ריחף לו אייקון של Insert Coin לאחר שנגמרו לנו כולן. לרוב לאחר שתמותו, תאבדו את הנשקים שאספתם עד כה.
המשחק פשוט מושלם לאלו מכם שמתגעגעים לז'אנר, ופשוט רוצים לבלות את שבת בבוקר אל מול משחק חסר מחשבה, אחרי שצפיתם בפרק של זומביט. נכון לעכשיו, המשחק יוצא למחשב האישי בלבד. תאריך היציאה נקבע ל-30 לאוקטובר, 2018. היו פרסומים סותרים בנוגע לקונסולות, אך המפתחת הודיעה שנכון לרגע זה המשחק יצא ל-PC בלבד, ולא נמסרו פרטים לגבי Co-Op מקוון.
המשחק Dark Devotion הוא משחק אקשן תפקידים דו-מימדי, בפיתוח סטודיו אינדי בשם Hibernian Workshop, אשר זכה בפרוייקט למימון המונים ב-Kickstarter. המשחק מופץ בידי The Arcade Crew, חטיבה חדשה של המפיץ DotEmu, שמתמקדת בסיוע למפתחי משחקי אינדי בסגנון רטרו.
שואלים את עצמכם למה השם הזה? תוהים האם יש קשר כלשהו לסדרת משחקי ה-Dark Souls? אז התשובה היא – כן, והמפתחים לא מתביישים בזה. אמנם זה מעט יפחית מהמשחק אם אומר זאת, אבל עדיף שניפטר מזה על ההתחלה – זו גרסא דו-מימדית של Dark Souls, לטוב, ולרע. בעיקר לטוב (אם ההגדרה שלכם להנאה היא הסבל הצרוף שנגרם לשחקן עקב משחקי Souls-Like).
אל המקדש ומעבר
נפלה בידי ההזדמנות לשחק באחת מגרסאות המפתחים של המשחק, גרסה אשר דומה במהותה לגרסת ה-Heavy Demo בה זכו אלו שבחרו להצטרף למימון המשחק ב-Kickstarter (תוכלו למצוא שם גם את ה-Light Demo).
עלילת המשחק מספרת על עולם בו קיים מקדש, וישנו מסדר של טמפלרים שהמקדש הוא כל מטרתם. ה"אלוהים" בו מאמין מסדר הטמפלרים מצווה עליהם להתגבר על מקדש זה, כדי להראות את מסירותם. כמובן, שאף מסדר לא שלם ללא אינקוויזציה פנאטית במיוחד, וכל מתנגדיה מושלכים אל המקדש.
אתם משחקים טמפלרית שנלקחה מהוריה עוד בהיותה ילדה על ידי אנשי המסדר. הטמפלרים מאמנים את הילדים הצעירים להיות לוחמים ללא חת, על מנת שיוכלו להוביל את מסע הצלב שלהם, ולהראות את מסירותם בדרך אל הישועה. לרוב טמפלרים נלחמים בקבוצות – למעט הגיבורה אותה תשחקו. משום מה, היא החליטה שעליה להיכנס אל המקדש לבדה, ולשרוד את המסע שלה בפנים.
המשחק יחלוק איתכם את העלילה לאורכו, במשורה, אבל יסופקו לכם פיסות מידע בדרכים שונות, משונות ולעיתים מזוויעות. זה לא יהיה פשוט למצוא את פיסות מידע אלו. במקדש תמצאו מפלצות המפוזרות לאורכם של 4 עולמות. בכל עולם יש בין 3 ל-5 נתיבים שונים, והשוני לעומת משחקים אחרים בז'אנר ה-Souls-Like הוא שברגע שבחרתם נתיב, ועברתם בדלת, היא נסגרת מאחוריכם.
בין העולמות השונים אתם תעברו ב-Hub בו תוכלו לשדרג את הדמות שלכם: Filthblood Shelter הוא שמו של ההאב, בו תוכלו להשתמש באמונה שאספתם במהלך השלב על מנת לשדרג את הדמות שלכם.
מבחר נשקים כדי לשחק איך שתרצו
המשחק מוגדר על ידי המפתחים כ-Action-RPG, והדבר ניכר לאורך הדמו בו התנסיתי בצורה משמעותית. כמות סוגי הציוד בו נתקלתי: נשקים, מגנים, שריונות וקשתות, כולם עם Stats שונים, הייתה מדהימה. על כך תוסיפו את מכניקה הברכות והקללות שתוכלו להפעיל על הדמות שלכם או האויבים, וכמובן קסמים, וקיבלתם ארסנל מדהים ליצור סימפוניה של הרג.
כלי הנשק השונים מרגישים ונותנים תחושה מאוד שונה האחד מן השני. הם משתנים בכמות הנזק, בזמן שלוקח להניף אותם וכמובן באנימציה, והתחושה עוברת לשחקן בצורה טובה מאוד: השימוש בחרב לעומת חנית היה שונה כשמיים וארץ, ודרש שינוי טקטיקה זריז (דבר שהשכלתי להבין רק לאחר מוות מיותר). את הנתונים של כלי הנשק השונים תוכלו לשנות באמצעות חריטת רונות, וכך להתאים את כלי הנשק שלכם אל האויב שעומד בפניכם.
בדומה למשחק Dead Cells אותו ביקרתי, תוכלו לבזבז את ה"מטבע" של המשחק: "אמונה" (Faith) על שדרוגים, פתיחת סודות, תיבות אוצר, דלתות ועוד כל מיני דברים שונים שיפתחו בפניכם מסלולים, נשקים או חלקים חדשים בעלילה.
שם את ה-Dark בשם המשחק
אווירת המשחק מאוד אפילה, והאויבים השונים, ובמיוחד הבוסים, מעוצבים בצורה מדהימה וחדשנית. לא מדובר בתפלצות הלא ברורות של משחקי ה-Souls של FromSoftware, אלא דברים "קצת" יותר קונבציונלים. לדוגמא – אחד הבוסים שתתקלו בו במשחק אזוק ביד אחת לקיר. באמצע הקרב הוא פשוט תולש לעצמו את היד, וכעת ממטרה נייחת שעושה הרבה נזק עם כל מכה, הוא יחל לרדוף אחרי דמות השחקן.
אבל לא צריך לחכות לקרבות הבוס או המיני-בוסים על מנת להרגיש אתגר. המשחק לא יוותר לכם, ופעמים רבות תצטרכו להשקיע מחשבה בפעולה פשוטה לכאורה כמו כיצד לרדת את המצוק עליו אני נמצא, מבלי להיפגע מהנפילה, כשאני יודע שהגלגול יביא אותי היישר לטווח הפגיעה של המפלצת שממתינה לי למטה?
קצב המשחק יחסית איטי למשחק דו מימדי. הקצב הרבה יותר איטי ביחס לזה של Dead Cells. איפשהו יותר כמו Dark Souls, אבל אובדן המימד השלישי מורגש מאוד, במיוחד כאשר עליכם לתמרן ולהתחמק מהמפלצות והמלכודות השונות הפזורות בעולם. מנגד, המפתחים הזכירו את העובדה כי תהיה אופציה לבצע Speed Run של כלל השלבים במשחק (אני אניח שהדבר לא תופס לגבי קרבות הבוס).
מצב זה לדעתי עשוי לאתגר את השחקנים, עקב הפסד ה-Faith בגלל אי הריגת המפלצות, אבל אני מניח שהמשחק ימצא טריק כלשהו לפצות את השחקן שיבחר בדרך משחק זו.
מבחינת גרפיקה, מדובר במשחק דו-מימד בסגנון פיקסל ארט, עם פאלטת צבעים אפלולית למדי, דבר התורם לאווירת הדיכאון של המשחק, וכמובן מקשה על זיהוי מרכיבים סודיים ונחבאים בשלבי המשחק. המשחק נראה מקסים, והמפתחים משקיעים זמן רב בעיצוב האנימציות השונות, בדגש על אנימציית הקרבות.
המשחק Dark Devotion אמנם יונק השראה רבה מ"אבי הז'אנר": Dark Souls, אבל ללא ספק, זה משחק עשוי היטב. המפתחים שמים דגש רב על כל המכניקות והאלמנטים השונים בתחום, וככל הנראה הוא יהיה חובה לאוהבי הז'אנר. תאריך היציאה עוד לא ידוע, אבל כרגע המשחק צפוי לצאת לקראת סוף השנה. לאור העובדה שהשנה כמעט נגמרת, זה אמור להיות בקרוב מאוד. אתם יכולים לעקוב אחרי המשחק גם בעמוד ה-Steam המוקדש למשחק או באתר הרשמי.
