Astral Chain הוא ללא ספק מחוויות האקשן הטובות יותר שיצא לי לשחק בהן ב-Switch ובכלל. הוא מעלה את הרף של הז'אנר לרמה חדשה.

כש-Platinum Games, הסטודיו שאחראי על יצירות כמו Bayonetta ו-Nier: Automata מכריז על משחק חדש לגמרי, ברור שנקבל חווית אקשן משוגעת ומהממת. Astral Chain הושק בבלעדיות עבור קונסולת ה-Switch של Nintendo וכבר הספיק לכבוש בסערה את טבלת המשחקים הנמכרים ביותר לחודש אוגוסט לקונסולה ולא בכדי. המשחק מציג שילוב נהדר ומוזר של אנימה, סייברפאנק, אקשן מסחרר ו… חתולים.

המפלט האחרון

אי שם בעתיד אפוקליפטי לא כל כך רחוק, בשנת 2078, שארית האנושות מתגוררת במגה-עיר בשם התיבה (The Ark), המפלט האחרון לאחר שרוב העולם הושמד בידי הכימרה (Chimera), יצורים עויינים ומסתוריים. הכימרה פולשים אל העולם דרך שערים בין מימדיים שנפתחים בצורה אקראית במקומות שונים. בכדי להילחם באיום המסתורי הוקם צוות משימה העונה לשם ניורון (Nuron), כח משטרתי מובחר שעובר דרך השערים ונלחם בכימרה. חברי צוות הניורון נלחמים בפולשים באמצעות יצורי כימרה שנלכדו על ידי האנושות ובוייתו על מנת להפוך ל-"נשק חי" וקרואים בשם לגיון (Legion),כאשר הלגיון נשלט ומחובר אל הלוחמים באמצעות שרשרת עשויה אנרגיה.

גיבורי המשחק הם זוג תאומים המשרתים במשטרת התיבה ונבחרים להצטרף לצוות ניורון, כאשר בתחילת המשחק נבחר את התאום בו נרצה לשחק (שימוש נחמד בבחירת מגדר הדמות אותה משחקים), וישר נזרק אל תוך האקשן. ממש לאחר סצינת הפתיחה בה מוצג לנו הרקע לסיפור וישר לאחר שבחרנו והתאמנו את הדמות בה נרצה לשחק, אנחנו מוצאים את עצמנו רוכבים על אופנוע דרך כביש עתידני כשמסביבנו אויבים, רכבים מתפוצצים ואווירה עתידנית רווית אקשן.

העלילה ב-Astral Chain כמעט לקוחה מסרט אנימה עתידני, ומתפתחת ממשימה למשימה. הנרטיב נבנה מסביב למקורות של הכימרה ויש כאן כמה טוויסטים נחמדים אם כי די צפויים לדעתי. מה שתורם לעלילה ולאימרסיביות היא האינטרקציה עם הדמויות האחרות, בין עם התאום או תאומה שלכם, או עם שאר האנשים בתחנה. המנעד באינטרקציות נע בין תסביכים משפחתיים וסיפורים רציניים לאתנחתות קומיות יפניות כמו כלב ענקי ופיית שירותים שמבקשת עזרה במציאת נייר טואלט (אחד הקטעים המשעשעים במשחק לדעתי). באופן כללי יש ב-Astral Chain לא מעט קטעים הזויים ומשעשים שמצד אחד מרגישים מאוד יפניים באופיים, ומצד שני בלעדיהם המשחק היה אולי קודר מדי לפעמים, אז תוכלו לצפות להרבה מוזרויות והרבה חיבה לחתולים.

טובים השניים מן האחד

הלגיון הוא הדבר הייחודי באמת ב-Astral Chain. לא מדובר כאן בסתם עוד כלי נשק אלא בישות נפרדת כך שבעצם במהלך קרבות נשלוט גם בלגיון וגם בדמות הראשית. גם בזמן חקירת העולם נוכל להשתמש בלגיון לביצוע משימות כמו מעבר מכשולים ופתירת חידות. את המשחק נתחיל עם לגיון מסוג חרב אך עם התקדמות העלילה נשיג את שאר סוגי הלגיונים כך שבסופו של דבר יעמדו לרשותנו כל החמישה – חרב, גרזן, חיה, קשת וזרוע. הלגיונים לא נפרדים רק בצורת הלחימה שלהם – לכל סוג לגיון יש כישורים מיוחדים ועץ יכולות שונה, אותו נוכל לשדרג באמצעות נקודות שנקבל בסיום מקרי חקירה על בסיס הביצועים שלנו במשימה וחומרים גנטיים מכימרות שהבסנו.

במהלך הקרבות נוכל לבחור את הלגיון בו נרצה להשתמש מתוך גלגל בחירה, ברגע שנבחר בלגיון מסויים הוא יופיע בשדה הקרב ויתחיל להילחם באויבים בצורה פחות או יותר אוטונומית. כאשר נבחר להתמקד באויב, הליגיון יתחיל לתקוף אותו מבלי לחכות לפקודות נוספות. במהלך הקרבות נוכל לשלוט בליגיון ולכוון אותו וכן ליצור מתקפות שרשרת עם הליגיון וקומבואים של סיום ברגע שמד החיים של האויב מגיע לנקודה קריטית.

השליטה בשתי הדמויות בקרבות היא לא פחות ממאתגרת, ולמעשה אין כפתור בשלטים בו לא תשתמשו במהלך הקרב. לוקח קצת זמן להתרגל אליה, אבל התוצאה, כמו שהורגלנו במשחקים של פלטינום, היא לא פחות מנהדרת. עם עקומת למידה לא תלולה מדי, ניתן לגרום לדמויות לזוז ולתקוף בכוריאוגרפיה מרשימה ולבצע מהלכי סיום מהממים.

מה שכן דורש תיקון, והציק לי במיוחד במשחק במצב נייד הוא נושא זוויות המצלמה. אני מניח שהיא מהווה אתגר לא פשוט כשבעצם לאורך הקרב אתם רוצים להיות מודעים למקומן של שתי הדמויות.

מערכת הלגיונות מוסיפה גם עומק טקטי לקרבות. תוכלו לבחור לגיון שונה לצורך התמודדות עם אויבים שונים ולנצל יכולות מיוחדות של כל סוג ליגיון. השימוש בלגיון מוגבל בזמן ואיך שנזרוק אותו לשדה הקרב יופיע שעון שסופר אחורה עד לאפס. אם ניתן לו לרדת לאפס, הליגיון יעלם משדה הקרב ונצטרך לחכות שוב עד שהשעון יטען לפני שנוכל להיעזר בלגיונים.

חוץ מהליגיונים יעמדו לרשות הדמות הראשית גם רימונים, משפרי ביצועים ואלה משטרתית עתידנית שמסוגלת לשנות צורה מאלה לאקדח או לחרב ענקית. כל אחד מאלה מותאם לצורת לחימה שונה – האלה מאפשרת מתקפות מהירות מטווח קרוב, האקדח מאפשר לתקוף אויבים מרחוק ובמימד גובה שונה, והחרב היא איטית אבל גורמת להמון נזק. בסך הכל לא מדובר בארסנל מרשים ומגוון, אבל בשילוב עם הליגיון תוכלו לאמץ את צורת הלחימה שמתאימה לכם.

חוויה מותאמת אישית

המשימות במשחק מחולקות לתיקי חקירה כאשר בין התיקים השונים נמצא את עצמנו מסתובבים בתחנת המשטרה של התיבה. בתחנה נוכל לפגוש ולשוחח עם יתר אנשי כח המשימה, להתאמן בסימולטור על לחימה ושימוש בליגיון, לרכוש ולשדרג ציוד, לקבל משימות צדדיות מהסגל בתחנה ולבחור האם לצאת לחקירה חדשה או לחזור ולשחק שוב במשימה שכבר עברנו. מקרי החקירה יובילו אותנו לאזורים שונים ברחבי העיר אותם נוכל לחקור ,מפת האזור נראית רציפה ופתוחה אבל ממש כמו ב-Bayonetta, יש כאן לינאריות מסוימת וכאשר נגיע לאזור בו עלינו למצוא רמזים לחקירה או להילחם ניתקל במחסום בלתי נראה שמופיע רק כשאנחנו מנסים לעבור אותו, ויעלם כשנסיים את המשימה באזור.

Astral Chain הוא ללא ספק משחק אקשן, אבל Platinum Games עשו כאן עבודה מעולה לדעתי ויצקו עוד תוכן למשחק כך שבין קטעי האקשן משולבים קטעי חקירה ,פתירת חידות ופלטפורמה. למעשה כל תיק חקירה יתחיל בעבודת בילוש בה נצטרך לחקור את המפה, לחפש רמזים ולתשאל מעורבים על ידי מילוי משימות צדדיות ואין ספק שנעשתה כאן עבודה טובה. למרות שמדובר במטלות יחסית פשוטות, אין הרגשה חזקה של חזרתיות והמשימות נראות חשובות להמשך החקירה. בסוף החקירה, אחרי שנעבור על כל הרמזים ונסיק מסקנות לגבי המקרה, המשחק יזרוק אותנו לתוך האקשן.

ביחס למשחקים אחרים מבית פלטינום, Astral Chain שם דגש מאוד גדול על עיצוב הדמויות ובחירה אישית, בעוד שעיצוב הדמות בתחילת המשחק מוגבל לבחירת סוג שיער, צבע שיער ועיניים, קצת יותר לתוך המשחק נוכל לחזור ולבחור תלבושות שונות, אביזרים ואת צבע הלגיון שלנו. חוץ מעיצוב הדמות נוכל גם לבחור את צבע ושקיפות התפריטים וליצור לעצמנו חווית משחק מותאמת אישית.

ויזואליות שמיימית

Astral Chain נראה נהדר, גם במצב עגינה על מסך הטלויזיה כשהוא רץ ברזולוציה של בין 720p ל-900p עם קצב יציב של 30fps ואנטי אלייסינג, וגם במצב הנייד שם המשחק רץ ב-720p אבל ללא אנטי אלייסינג. אמנם בסקלה של קונסולות הדור האחרון ומחשב זה רחוק מלהיות מרשים אבל על ה-Switch זה אחד המשחקים הכי יפים שיצא לי לשחק עד כה.

המשחק מעוצב בסגנון אנימה והדמויות פשוט נראות נהדר, עם תשומת לב גם לפרטים הקטנים. גם עולם המשחק העתידני והקודר נראה נהדר והמפות מלאות בכתובות גרפיטי, תושבים ופרטים.

Astral Chain הוא ללא ספק מחוויות האקשן הטובות יותר שיצא לי לשחק בהן ב-Switch ובכלל, הוא סגר לי חלל שנוצר אחרי שסיימתי את Bayonetta 2 ובזמן שאני מחכה לכותר ההמשך. Platinum Games עשו כאן עבודה מעולה כמו שהם כבר הוכיחו שהם יודעים לעשות, ויצרו כותר חדש לגמרי עם עולם חדש ומלא תוכן ומערכת קרב ייחודית שפשוט כיף לשחק בו, מצאתי את עצמי מתקשה להפסיק.

אם אהבתם את Bayonetta, המשחק הזה הוא קנייה בטוחה עבורכם ולאלו מכם שלא יצא להם לשחק במשחקים הקודמים של Platinum Games, אבל מחפשים משחק פעולה משובח עם אתנחתות קומיות וויזואליות נהדרת, Astral Chain יותר ממספק את הסחורה.