GamersPack ישראל

קטגוריה: Hot

PUBG: עדכון נוסף לגרסת ה-PC ופרסום סיכויי הזכייה בפריטים
ממש לפני רגע דיווחנו לכם כאן באתר על העדכון החדש לגרסאת ה-Xbox One של משחק ה-Battle Royal שכולם מדברים עליו ומשחקים בו – PlayerUnknown's Battlegrounds(או PUBG), וכעת הגיעה תורה של גרסת ה-PC לקבל עדכון משל עצמה בשרתי הבדיקה של המשחק. העדכון המשמעותי במשחק: מערכת חדשה לדיווח על שחקנים שמרמים באמצעים שונים ופוגעים בחווית המשחק לשחקנים האחרים, שני סטים חדשים של בגדים והחלפת המודל הגרפי של משקה האנרגיה שניתן לצרוך במשחק. גודלו של העדכון 6.62 GB, ולא ידוע עדיין מתי הוא יצא משרתי הבדיקה אל השרתים הרגילים של המשחק.

לפי הודעת המפתחת, שחקנים יוכלו לדווח על שחקנים אחרים בהם הם חושדים כרמאים(צ'יטרים) באמצעות אופציית השידור החוזר של המשחק. עד כה, על מנת לדווח על שחקן חשוד השחקנים היו חייבים להיהרג על אותו שחקן על מנת שיוכלו לדווח עליו תוך כדי המשחק. המפתחת מקווה שכלי הדיווח החדש על השחקנים דרך הצפייה החוזרת יהיה יעיל ומועיל באלו שפוגעים בחווית המשחק עבור שחקנים אחרים. כדי לדווח על שחקן – עליכם להיכנס למצב הצפייה החוזרת (גם אחרי שהוכרזתם כזוכים בסיבוב), ללחוץ עם העכבר הימני על שם השחקן ברשימת השחקנים, וללחוץ על כפתור ה- Report שיופיע מיד לאחר מכן. ניתן למצוא את הלחצן גם כאשר תצפו באותו שחקן בו אתם חושדים.

מאז השקת הגרסא הראשונית, כחלק מהמוצרים הנצרכים (Consumabels) יכולתם לשתות משקאות אנרגיה שהזכירו מאוד את המראה של פחיות ה-Red Bull אותן כולנו מכירים, ונקראו Hot Bull. המראה דמה הן בצורת הפחיות והן בצביעת הפחיות. העדכון החדש מכניס מודל חדש לחלוטין לפחית, עם לוגו של גבר משופם ומחוספס. השינו הוא אמנם קטן ושולי, אבל הוא מראה על התבגרות מסויימת של המפתחת שכעת נקראת PUBG Corp, בכך שהיא מכבדת זכויות יוצרים. השערה לא מופרכת בכלל היא זו שטוענת שהחברה הבינה שלאור הצלחת המשחק, היא יכולה למלא את עולמו במותגים משלה, אותן היא ממציאה, ולאחר מכן תוכל למכור פרטי מעריצים (Merchandise) שיכללו מותגים אלו.

כל שחקן שיתחבר לשרתי הניסיון של המשחק יקבל 100,000 מטבעות משחק (Funny Money) ו-6 מפתחות לארגזי ציוד בהם יוכלו להשתמש. הרכישות שיבוצעו בשרתים יהיו בעלי סיכוי גבוה לרווח של שיפורים קוסמטיים שונים אותם תוכלו לפתוח באמצעות הקופסאות. לא ברור בוודאות האם הציוד שתפתחו ותרוויחו יעבור לשרתי המשחק הרגילים, אבל עושה רושם שאכן כך הדבר. כחלק מהפריטים החדשים תוכלו למצוא שני סטים חדשים של בגדים: אופנוען (Biker) ו-Despeado. החברה עדיין לא פרסמה מתי העדכון יהפוך לרשמי וייכנס לכלל השרתים הרשמיים של המשחק.

בנוסף, עקב כניסת המשחק לשוק הסיני והרגולוציות השונות החלות בשוק זה, פירסמה החברה את סיכויי השחקן לזכות בפריטים השונים. למי שלא יודע, נספר שבסוף כל משחק השחקן מקבל כסף שנקרא – Battle Points, בקיצור BP, בהתאם לכמות הפגיעות בשחקנים אחרים, הריגות וכו'. באמצעות כסף זה הוא יכול לקנות עד 6 קופסאות בשבוע המהוות הגרלה ומכילות פריטים קוסמטיים שונים איתם השחקן יכול להתחיל בכל סיבוב.

לדוגמא – מתוך הפרטים החדשים ששייכים לארגז ה-Biker, אלו הם הסיכויים:
- משקפי טייסים – 0.03%
- ז'קט אופנוענים חסר שרוולים (צבע חום או שחור): 0.01%
- מסיכת בד (משובצת): 0.01%
- חולצת טי שירט ארוכה שרוולים (בצבע אדום): 15%.
תוכלו למצוא את הרשימה המלאה באתר המשחק, ב-Patch Notes.
11/01/2018
משחקי האינדי הטובים ביותר של 2017: אפלים, עצובים, ומצחיקים עד כאב

שנת 2017 הייתה ללא ספק שנה נהדרת למשחקי האינדי ונראה שהם רק הופכים לטובים יותר בכל שנה שעוברת. הם מושקעים ויזואלית ובדרך כלל מלווים בסאונד שמשתלב טוב ועוטף אותנו בסיפור הרקע בצורה מושלמת.

אישית אני מוצא את עצמי נהנה לעיתים קרובות ממשחקים עצמאים הרבה יותר מכותרים גדולים ומושקעים של חברות המשחקים הגדולות בעיקר בגלל שהם מביאים איתם חדשנות וזווית אחרת, רואים שהמשחקים האלה הגיעו מהבטן ומהאהבה למשחקים ולא מרצון לעשות כסף. הם בדרך כלל מביאים איתם חוויה כוללת נהדרת ועושים בדיוק מה שמפתחי המשחק רצו להביא לנו.

בסיכומי השנה שלנו כבר ראיתם כמה משחקי אינדי גדולים כמו- Cuphead ו- Divinity: Original Sin 2 אך הרשימה הזאת מכילה משחקים שנהננו לשחק אבל לא נופלים לקטגוריה מסויימת ולכן הוקדשה להם רשימה נפרדת.

אז להלן הבחירות שלנו למשחקי האינדי הטובים של 2017:

Night in the Woods

מפתחת: Infinite Fall

מפיצה: Finji

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One

מאור צור: המשחק Night in the Woods עוקב אחרי מיי, אשר נושרת מקולג', וחוזרת לעיירת מולדתה באמצע שומקום בארה"ב. מיי היא אגב חתולה, וחברה הטוב הוא שועל, שגר ליד בן זוגו שהוא דוב, וחבר הילדות שלה שהוא קרוקודיל גותי. דרך הדמויות הייחודיות הללו אנחנו חווים סיפור מצחיק ומרגש על המעבר לחיים בוגרים, כלכלת עיירה קטנה, ואיך חברויות יכולות להתפרק.

למרות שכל הדמויות במשחק הן חיות, המשחק מאוד מאוד אנושי. מאוד קל להזדהות עם הקשיים של כל הדמויות, והדרכים שבהן הן בוחרות להתמודד איתם. תוכלו לבחור איך להעביר את זמנכם ב-Possum Springs ועם מי, ובכך לפתוח כיווני עלילה שונים. עם סגנון ויזואלי בולט ופסקול יוצא מן הכלל, Night in the Woods הוא מהמשחקים מוכווני סיפור הטובים של השנה.

Kindergarten

מפתחת: Con Man Games

מפיצה: SmashGames

פלטפורמות: PC

גיא יובל: Kindergarten הוא מצחיק, מעוות וקצת מטורף. זה נראה כמו יום חג בגן של ילדים פסיכופתים, סודות אפלים ואוכל נוראי. אתם מתחילים את יום שני שוב ושוב במטרה להבין לאן נעלם מישהו כשבמהלך היום, תצטרכו להתיידד עם ילד מוזר, להרעיל את הבריון של בית הספר ולהתחמק מהשרת כדי שלא ירצח אתכם.

החלק המהנה במשחק הוא להבין איך עושים את כל זה. לכל משימה יש שרשרת ארועים שמובילים לתגליות מצמררות או רגעים אפלים מצחיקים. הכתיבה היא כנראה החלק הכי טוב בכל המשחק אבל הדברים הנוראים שקורים במשחק ללא ספק תורמים לאטמוספרה המוזרה שבה הוא מתרחש. המשחק לא מתאים לבעלי לב חלש ומתאים למי שמחפש משחק עטוף בהומור שחור וביזאריות, אתם חייבים לבוא לשחק בארגז החול של הגן.

What Remains of Edith Finch

מפתחת: Giant Sparrow

מפיצה: Annapurna Interactive

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One

גיא יובל: אני אוהב משחקי חקר (או כמו שחלקכם יקרא להם ״סימולטור הליכה״), והמשחק What Remains of Edith Finch הוא דוגמה נהדרת לעלילה מרתקת ומשחקיות מעניינת. כל סיפור קטן שתחשפו בין כותלי אחוזת פינץ׳ הוא ייחודי מכל בחינה. אתם תחוו ספר קומיקס אימים, תהפכו למפלצת ים, ותגלו עולם מרתק של מפעלי שימורי דגים ומשחקי תפקידים.

אין הרבה במשחק מעבר לסיפור (או בעצם סיפורים), אבל הוא שובה ברמה שרוב המשחקים לא מגיעים אליה. הוא מצחיק ומלא בפלאים, ובו זמנית עצוב ומלא ברגשות אובדן. חקר המסדרונות וחדרי הבית של המשפחה המוזרה הוא הרפתקה בפני עצמה. עיצוב השלבים הקפדני, יחד עם תשומת לב כמעט אובססיבית לפרטים הקטנים, הופכים כל דקה במשחק לרגע חדשני ומרענן. What Remains of Edith Finch הוא החוויה הסיפורית האהובה עליי של השנה, ואם אתם אוהבים סיפורים, הוא יהיה גם עליכם.

West of Loathing

מפתחת: Asymmetric Publications

מפיצה: Asymmetric Publications

פלטפורמות: PC

Tarradax: מהיוצרים של Kingdom of Loathing מגיע אלינו משחק תפקידים מבוסס תורות בגודל מלא, שנותן למובילי רשימת משחקי התפקידים הטובים של 2017 תחרות צמודה. נכון, הגרפיקה פשוטה ככל הניתן – דמויות קווים בשחור לבן (עם אפשרויות נגישות לעיוורי צבעים), עם אפקטים ״פשוטים״ שצויירו ביד. אבל אם מסתכלים מעבר לגרפיקה, רואים מנגנון משחק תפקידים עמוק, אפשרויות בחירה בעלות משמעות והשלכות, הומור ועולם נרחב ומלא במקומות לחקור.

עם מספר סופים אפשריים, מקצועות שונים ומגוונים, מגוון של דמויות מלוות (גם סוסים!), שפע של מיומנויות ויכולות מיוחדות, West of Loathing מראה לנו שלא חייבים גרפיקה מפוארת ודיאלוג מדובב כדי לתת חווית מעולה במשחק תפקידים. כל מה שצריך זה כתיבה טובה ולתת לשחקן להתעסק עם העולם לפי מורת רוחו. יש למשחק הזה לא מעט מה ללמד מספר כותרים אחרים, ואני לא יכול לחכות להמשך.

Hellblade: Senua’s Sacrifice

מפתחת: Ninja Theory

מפיצה: Ninja Theory

פלטפורמות: PC, PlayStation 4

גיא יובל: Hellblade: Senua’s Sacrifice מוכיח שמשחקי אינדי יכולים להיות סינמטים לא פחות ממשחקי AAA. המפתחים קוראים בעצמם למשחק הזה "טריפל A אינדי" ואני חייב להודות שאני מסכים איתם. Hellblade הוא משחק יפה, כתוב בצורה מקצועית ומעז להתמודד עם נושא מורכב שמעטים בוחרים להתעסק בו – החיים עם מחלת נפש. אז נכון, אנשים עם מחלת נפש כנראה לא יצעדו לתוך משימות אפיות בתוך הגיהנום על מנת להחזיר את אהוב ליבם, אבל סנואה היא מיוחדת.

כל כך מיוחדת שהדמות שלה עושה את כל המשחק. בהחלט יש לחימה ופתרון חידות קלילות, אבל זה הסיפור שלה – והוא פשוט מצויין. השחקנית שלה, מלינה יורגס (שזאת הפעם הראשונה שלה בעולם המשחק), עושה את העבודה בצורה מדהימה שמשלהבת את השחקן מההתחלה ועד הסוף. המשחק מצליח לגעת ולתאר בצורה מדוייקת ואמינה פסיכוזה נפשית שזו נקודת זכות ענקית לטובתו. אני לא מעריץ גדול של המשחקים הקודמים של Ninja Theory, אבל Hellblade: Senua's Sacrifice הוא פשוט מנצח.

09/01/2018
משחקי האקשן-הרפתקאות הטובים ביותר של 2017: עולם פתוח, משחקיות מדוייקת

משחקי אקשן-הרפתקאות. אנחנו אוהבים אותם, וזה לא רק בגלל שאנחנו יכולים להכליל בתוכם כל משחק שאנחנו לא באמת יכולים להגדיר. הסיבה היא שאנחנו אוהבים אקשן, ואנחנו אוהבים הרפתקאות, לכן זה תמיד טוב ששניהם מגיעים ביחד.

היו לנו כמה משחקים מעולים השנה. ראינו מספר חזרות מוצלחות של כמה סדרות משחקים אהובות, כמו גם משחקים מקוריים ויצירתיים שפשוט הדהימו אותנו. למרות זאת, היה לנו קשה לבחור את הרשימה הסופית הזו. היו דמעות, צעקות, ולא מעט שינויים של הרגע האחרון, אבל אנחנו חושבים שהמשחקים הבאים ברשימה מייצגים את הטוב ביותר מהאקשן ומההרפתקאות.

הנה הבחירות שלנו למשחקי האקשן-הרפתקאות הטובים ביותר של שנת 2017:

Horizon Zero Dawn

מפתחת: Guerrilla Games

מפיצה: Sony

פלטפורמות: PlayStation 4

גיא יובל: מה אפשר להגיד על Horizon Zero Down חוץ מהולי %^$@ המשחק הזה מדהים! כשהוא הוכרז, הייתי סקפטי לגביו. הוא נראה בסדר והכל, ובו זמנית הוא נראה רדוד. אבל ברגע שהתחלתי לשחק, גיליתי עולם עשיר שפשוט רציתי להמשיך לחקור, וסיפור כל כך מעניין ומורכב שאני עדיין חושב עליו, גם חודשים לאחר מכן.

ובואו לא נשכח את הדינוזאורים הרובוטים הענקיים. התמודדות נגד Thunderjaw או Stormbird זו חוויה שנשארת איתך, והדרך בה המשחק נותן לך להתנסות בדרכים שונות ויעילות להרוג כל מכונה זו הנאה צרופה. אה, ואני ממש אהבתי כל אנימציה במשחק. אני מעביר דקות ארוכות בריצה דרך השלג בהרחבה The Frozen Wilds רק כדי לצפות ולהעריך את האנימציה החדשה של אלויי כשהיא רצה בשלג. באופן כללי, אהבתי כל דבר ב- Horizon Zero Dawn , ואני לא יכול להמליץ עליו מספיק.

Assassin's Creed Origins

מפתחת: Ubisoft Montreal

מפיצה: Ubisoft

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One

גיא יובל: Assassin's Creed Origins לא ברשימה רק בזכות זה שהוא משחק יוצא מן הכלל. הוא גם פה בזכות זה שהוא משחק Assassin's Creed יוצא מן הכלל, וחשבתי שזה ראוי לציון. סדרת AC הייתה בירידה מתמדת מאז Assassin's Creed 3, והעובדה ש-Origins התגלה כמשחק טוב זה חתיכת הישג. נכון, יש לי לא מעט דברים לא טובים להגיד על המשחק בסקירה שלי, אבל בסופו של דבר נהנתי לשחק בו. זה אפילו היה משחק Assassin's Creed הראשון שבאמת רציתי לחזור ולשחק בו לאחר שסיימתי את הסיפור הראשי. לפחות מאז Assassin's Creed 2.

באייק הוא גיבור ראשי מצוין, והסיפור שלו מרגש ומלהיב. הלחימה מהנה, טיפוס על דברים זה כיף, וכל עוד לא צריך לטייל דרך המדבר הריק, מצריים העתיקה מהווה עולם מעניין. הודות ל- Assassin's Creed Origins, אני אחזור לשחק את המשחק הבא בסדרה, וזה אחרי שכבר הייתי מוכן לוותר על הסדרה לגמרי.

Middle-earth: Shadow of War

מפתחת: Monolith

מפיצה: Warner Bros.

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One

תומר רובינשטיין: Middle-Earth: Shadow of War הוא המשך מוצלח למשחק מוצלח. הוא קיבל תשומת לב שלילית כאשר יצא, הודות ללוט בוקסים הפופולאריים, לכן היה לי ספק שהמשחק יהיה טוב כמו קודמו. שמחתי לגלות שטעיתי. Shadow of War לקח נוסחה מנצחת של לחימה טובה, חקירה מעניינת, ומפגשים ייחודיים ושיפר אותם בכמעט כל אספקט. הארץ התיכונה מעולם לא הייתה כזו צבעונית וחיה, וכל המשחק נוטף אקשן.

נכון, ישנם מספר חסרונות והמשחק דורש גריינד לקראת הסוף, אבל מערכת האויבים המעולה, העולם המגניב, והאקשן הזורם יותר ממפצים על זה. אם אתם אוהבים משחקי אקשן ונהנתם מ-Shadow of Mordor, משחק ההמשך הזה הוא בהחלט אחד המשחקים הטובים ביותר לשנת 2017.

Uncharted: The Lost Legacy

מפתחת: Naughty Dog

מפיצה: Sony

פלטפורמות: PlayStation 4

גיא יובל: ייתכן שזו קצת הגזמה, אבל Uncharted: The Lost Legacy הוא המשחק האהוב עלי בסדרת Uncharted עד עכשיו. לפני שאתם מתחילים לקרוא בקריאות בוז ולזרוק דברים, פשוט תקשיבו לי – Uncharted 4 היה אחד המשחקים הטובים ביותר בשנת 2016, ומסיבה טובה – זהו פשוט משחק מדהים. אבל The Lost Legacy לקח את כל הדברים המדהימים ב- Thief's End והוסיף המון אינטרקציה משמעותית בין דמויות וסביבה יותר פתוחה.

אהבתי כל חלק בדיאלוגים של קלואי ונדין, מהשיח העליז ועד לצעקות ואיומי מוות. ההרחבה של חלק מהסביבות היתה בהחלט מהלך חכם מאחר ועכשיו כל שחקן יכול להתקדם בקצב שלו, ועדיין להנות מההרגשה הסינמטית האיקונית של הסדרה. מעבר לכך, The Lost Legacy נראה ונשמע מדהים, והמשחקיות מלאה באותו אקשן מדוייק ומהיר שהכרנו מהסדרה. The Lost Legacy הוא Uncharted במיטבו, ואני מקווה שזו לא הפעם האחרונה שנראה את הצמד הדינמי של קלואי ונדין.

Yakuza 0

מפתחת: Sega

מפיצה: Sega

פלטפורמות: PlayStation 3, PlayStation 4

אבי קייזרמן: רציתי לשחק בסדרת Yakuza מאז שהייתי צעיר, אז באופן טבעי קפצתי על ההזדמנות לשחק ב- Yakuza 0 כשהוא יצא במערב. לא רק בגלל שזה היה משחק היאקוזה הראשון ל-PlayStation 4, אלא גם בגלל שזה פריקוול, ויכולתי לשחק בו מבלי לשחק במשחקים האחרים קודם. אני שמח שעשיתי זאת בגלל ש-Yakuza 0 הפך במהרה למשחק הכי טוב ששיחקתי אי פעם – כן, הטוב ביותר.

Yakuza 0 הוא משחק אקשן מדהים שמשלב אומנויות לחימה עם קרבות רחוב. אפשר להשתמש בחפצים מסביבך בתור נשקים, מספר נשקים בתור נשקים, ואפילו באויבים בתור נשקים. למשחק יש סיפור מותח, עם דמויות מורכבות ולעיתים קרובות דיאלוגים מקפיאים. אבל הדבר שהכי אהבתי במשחק הוא הבימוי. כיווני המצלמה בסצינות השונות, הבעות הפנים המעודנות ותנועות הידיים שאומרות לך המון בנוגע לרגשות של הדמות, ועוד… קאזוקי הוסוקאווה הוא מאסטר ביצירת משחקים גדולים מתוך הפרטים הקטנים ביותר. זו הסיבה שבגללה Yakuza 0 הוא המשחק האהוב עלי לשנת 2017.

04/01/2018
משחקי התפקידים הטובים ביותר של 2017: ממדע בדיוני לפנטזיה ומה שביניהם

2017 הייתה שנה מעניינת במיוחד מבחינת משחקי תפקידים. יחד עם כמה משחקים מעולים במגוון סגנונות, מפנטזיה דרך גיבורי על ומדע בדיוני, ראינו גם כמה אכזבות גדולות במיוחד (אני מסתכל עליך Mass Effect Andromeda).

אבל בואו לא נתרכז באכזבות ונתמקד במשחקי התפקידים הטובים של השנה. הקטנת הרשימה לחמישה משחקים בלבד היתה עבודה קשה, אבל התקבצנו ביחד למגוון ויכוחים סוערים בלי לחנוק אחד את השני יותר מדי. כמה משחקים לא עברו את הסף ואלו שנותרו הם בהחלט הטובים ביותר ומומלצים מאוד לשחק.

והנה הבחירות שלנו למשחקי התפקידים הטובים ביותר של 2017:

Nier Automata

מפתחת: PlatinumGames

מפיצה: Square Enix

פלטפורמות: PC, PlayStation 4

אור אייזקס: Nier Automata מככב בפיצ'רים המרכזיים של כל משחק RPG מוצלח – העלילה וחוויית השחקן, שתיהן מהחזקות והמרגשות ששיחקתי השנה. המשחק, שמתרחש בעתיד פוסט-פוסט אפוקליפטי שבו מתרחשת מלחמה אינסופית בין אנדרואידים לרובוטים עוקב אחר שלוש אנדרואידים בסיפור מאבקם נגד המכונות. זה אולי נשמע מעט גנרי, אבל הסיפור למעשה מדהים. תוך כדי המשחק מגלים את המקור למלחמה ונתקלים בטוויסטים וטרגדיות שמקרבים אתכם אל הדמויות.

המשחק מעניין במיוחד בכך שהוא מעלה סוגיות פילוסופיות בנוגע למהי אנושיות, המעגל של תקומה ומפלה שעוברות אימפריות אנושיות לאורך ההיסטוריה והקשר של האדם עם האלוהים, או יותר נכון, האנדרואיד עם האדם. מה שמעולה כאן הוא שהמשחק אף פעם לא מגיע לרמה של הטפה, והסוגיות הפילוסופיות מובנות לתוך העולם והסיפור באופן אורגני. הפסקול המעולה של המשחק והמשחקיות הכיפית והמהירה מאוד תורמים למשחק. Nier Automata לא פוחד מדי פעם לגלוש לז'אנרים שונים, תחת הכוונה מדוייקת של PlatinumGames. זהו משחק מדהים ויחיד במינו ואני לא יכול להמליץ עליו מספיק למי שרוצה משחק שובר שיגרה שייזכר הרבה אחרי שמשחקים בו.

Divinity: Original Sin 2

מפתחת: Larian Studios

מפיצה: Larian Studios

פלטפורמות: PC

אור עתני: Divinity: Original Sin נחשב לאחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר, ולכן היה לי קשה להאמין שהמפתחת Larian Studios תהיה מסוגלת להתעלות עליו עם משחק ההמשך, Divinity Original Sin 2. מאז שחרור המשחק, נראה שנהייתה כמעט הסכמה גורפת שההמשך מוצלח באותה מידה, אם לא יותר מהמקורי. אני מסכים בלב שלם.

המשחק הוא שיפור בכמעט, אם לא כל האספקטים של המקורי והוא פשוט תענוג לשחק. העלילה מעניינת, יש הרבה משימות צדדיות וחקר של העולם, וכמו כן יכולות חזקות ומעניינות שאפשר לשלב בשביל ליצור אפקטים הרסניים. הסיפור גם מציע הרבה דרכים להשלים כל מטרה, אבל עדיין לשמור על תחושת הסיפוק כאשר פותרים בעיה. כל זה, ביחד עם הגרפיקה המהממת והעלילה הנהדרת, לפי דעתי, הופך את המשחק הזה לאחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר שיצאו השנה, וכנראה גם של מספר השנים האחרונות.

Persona 5

מפתחת: Atlus

מפיצה: Atlus USA

פלטפורמות: PlayStation 4, PlayStation 3

אור אייזקס: אם אצטרך לתאר את Persona 5 במילה אחת זו תהיה המילה "סטייל". המשחק מעוצב בצורה מעולה, בין הפוזות של הדמויות במהלך קרב, דרך האנימציות במהלך המשחק ועד התפריטים. הכל מעוצב בצורה יוצאת דופן שתופסת את העין והופכת את המשחק לחוויה ויזואלית מעולה ובלתי נשכחת. כל היופי הזה רק משתבח בזכות סיפור מפותל על בני נוער שנלחמים למען צדק חברתי, כלכלי, ופוליטי בעיר המושחתת שלהם.

מלבד ביקורת חברתית לא עדינה במיוחד, הסיפור מועבר דרך חקירת מבוכים מעניינים וייחודיים, קרבות עם שדים שמצריכים טקטיקה ותכנון מראש וגם אינטרקציה עם דמויות נוספות. כל הזמן יש מה לעשות והמשחק לא מרגיש שהוא חוזר על עצמו, גם אחרי עשרות שעות. הסטייל, הכתיבה, והמוזיקה, כולם משתלבים יחד ויוצרים משחק יוצא דופן שהיה בהחלט שווה את ההמתנה.

The Surge

מפתחת: Deck13

מפיצה: Focus Home Interactive

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One

Tarradax: "אם בפעם הראשונה תכשל, נסה שוב ושוב" זו עצה טובה לחיים, ולרוב גם מתאימה לתהליך יצירת משחקי מחשב. כאשר הנסיון הראשון לחקות את סדרת Dark Souls לא צלח, Deck13 למדו את הלקח וניסו עוד פעם והתוצאה – The Surge. ככותר מצליח בתת הז'אנר "souls like", המשחק The Surge משפר איפה שהיה נדרש ולא פוגע במה שעבד, והתוצאה היא משחק מוצלח ביקום מד"בי שמצליח לשמור על אישיות משלו.

חלק מהמכניקות של הכותר הקודם-Lords of the fallen שרדו, כמו הגדלת כמות הנסיון שנצברת (שכאן מגיע בתור חלקי מכונה) ככל שאתה משחק יותר ללא מנוחה והאופציה "לשמור" על מה שהרווחת בשביל למנוע איבוד משאבים פוטנציאלי. בצירוף עם המכניקה הייחודית של לפרק אויבים לחלקים בשביל לקבל את הציוד שלהם והדרך המעניינת שהמשחק מתעסק עם ציוד שמשיגים, The Surge הוא כותר טוב בתוך ז'אנר שמשלב מכניקות ישנות וחדשות בשביל ליצור חוויה מהנה.

Tales of Berseria

מפתחת: Bandai Namco

מפיצה: Bandai Namco

פלטפורמות: PC, PlayStation 4

אור אייזקס: Tales of Berseria הוא כותר נוסף בסדרת Tales ארוכת השנים ומועמד לא רע להיות בין הכותרים המוצלחים בתולדותיה. זהו סיפור של נקמה, ואיך שהיא יכולה להשתלט עליך וגם על הסובבים אותך. העלילה סובבת גם סביב הנושא של טוב ורשע, ואיך אלה עשויים להשתנות על פי נקודת המבט שלך. נושאים כבדים סך הכל.

המשחק הרבה יותר אפל ממה שנפוץ בז'אנר, אבל הוא עושה זאת בדרך שגורמת לך להזדהות עם הדמויות הראשיות. המשחק לא מגזים ברמת הטרגדיה ומציג בצורה טובה את הרוע של שני הצדדים בקונפליקט. מערכת הקרב במשחק, שמתרחשת בזמן אמת, מרגישה כמעט כמו משחק מכות, ועוד אחד מעולה. המשחק מעודד אתכם לסמוך על הרפלקסים שלכם ולשנן מהלכים. כמו המשחקיות – העלילה, הגרפיקה, הפסקול והדיבוב טובים מאוד והופכים את Tales of Berseria למשחק ראוי לשושלת המשחקים הארוכה שקדמה לו.

31/12/2017
Games with Gold January 2018: פותחים את השנה

גם חודש דצמבר עוד רגע מאחורינו והוא מסמן את סוף שנת 2017, ועכשיו שחודש ינואר מעבר לפינה, מלבד השנה החדשה, הוא מביא איתו גם 4 משחקים שתוכלו להוריד במסגרת Games with Gold על גבי ה-Xbox One. בעוד שכל 4 המשחקים זמינים להורדה ולמשחק על גבי ה-One, מי שברשותו Xbox 360 – יוכל לשחק רק בשניים האחרונים ברשימה. אז שימו את השמפניה במקרר, ובואו נראה מה ב-Line up.

The Incredible Adventures of Van Helsing III

המשחק שיצא בשנת 2013, פותח והופץ על ידי NeocoreGames למחשב האישי, ה-Mac, ה-PS4 וה-Xbox One. המשחק משתייך לז'אנר ה-Action RPG, וכולל אלמנטים של פיתוח דמות תוך הרג מפלצות חסר אבחנה. במשחק תיכנסו לנעליו של Victor Van Helsing, בנו של Abraham Van Helsing – קוטל הערפדים שהרג את הרוזן דרקולה. אין כאן זהות מושלמת לסיפור של Bram Stoker, אלא שינוי קל. המשחק מתרחש באירופה של המאה ה-19 המוצגת באופן שונה ומכילה מפלצות, קסם וטכנולוגיה מוזרה. השחקן ישתמש בשני הפריטים האחרונים ברשימה על מנת להרוג את הפריט הראשון ברשימה. כל המשחק מתרחש בעיר בורגובה, עיר הבירה של ממלכת בורגוביה (מקורי הא?). העיר גדולה, ומלאה במפלצות ואלמנטיים מדעיים לא ברורים שנוצרו על ידי המדע המיושן והמוזר שנוכח בעיר, ועליכם להשמיד את כלל היצורים המרושעים שנמצאים בעיר. המשחק התקבל בביקורות מעורבות, והיווה פרק אחרון בסדרה. הוא יהיה זמין לאורך כל חודש ינואר, מהראשון לחודש ועד ה-31.

ZOMBI

המשחק יצא בתחילה לקונסולת ה-Wii U, ולאחר מכן לשאר הפלטפורמות בשנת 2012. במשחק השחקן מקבל לידיו את השליטה על שורד באפוקליפסת זומבים בשנת 2012. המשחק משתמש במנגנון מוות קבוע (PermaDeath), כלומר כאשר השחקן מת, עליו להתחיל מההתחלה לגמרי. המשחק פותח על ידי Ubisoft Montpellier והופץ על ידי Ubisoft. המשחק שואב השפעה רבה ממשחקי אימה והישרדות אחרים כמו Resident Evil, Condemned: Criminal Origins ועוד. המשחק מתרחש בלונדון, והעיר נחשבה בגלל השילוב בין המודרניזם לארכיטקטורה מימי הביניים, והסיפור העשיר של העיר. המשחק כולל בתוכו גם מצב מרובה משתתפים. המשחק התקבל בביקורות חיוביות בסה"כ, גם בגלל האווירה שהשרה והשימוש במנגנון המוות הקבוע.

המשחקמספר על כך שלפני 400 שנה, מדען בשם ג'ון די ניבא את הנבואה השחורה. הנבואה התגשמה בשנת 2012, בתצורת מגפת זומבים בלונדון. אחרי שהמגפה מתפרצת, השחקן מובא אל הבונקר של ה-Prepper, חייל לשעבר שהתכונן על פי נבואה זו לגרועה מכל. ה-Prepper נותן לשחקן כלי נשק, תיקים ואת ה-Prepper Pad – מכשיר המכיל רדאר וסורק. בהמשך המשחק, ד"ר Knight (כמו שאתם מבינים, השקיעו מחשבה רבה בבחירת השמות לדמויות במשחק), רופא של משפחת המלוכה הבריטית שמנסה למצוא תרופה למגפת הזומבים. המשחק מכיל עלילה מפותלת, שנשמעת קצת מפורכת לעיתים, אך מבטיח להשאיר אתכם צמודים למסך הטלוויזיה ולשלט ה-Xbox, עד שתסיימו אותו. המשחק יהיה זמין להורדה בין ה-16 לינואר ועד ה-15 לפברואר.

Tomb Raider: Underworld

המשחק שיצא בשנת 2008, היווה את המשחק האחרון "הקלאסי" בסדרה שהופץ על ידי Eidos Interactive לפני שהסדרה עברה לידיה של Square Enix וזכתה לריבוט בשנת 2013. המשחק הוא משחק אקשן לשחקן יחיד בלבד, ומשוחק מנקודת מבט שלישית, ומציב אותכם בנעליה של לארה קרופט, שודדת הקברים המפורסמת. עלילת המשחק ממשיכה את זו של הכותר הקודם בסדרה – Legend. המשחק נפתח בכך שאחוזת קרופט עולה באש ומתפוצצת, ולאחר מכן חוזה שבוע לפני הפיצוץ. לארה מחפשת אחר Avalon, אי סודי וקסום, בתקווה שהדבר יוביל אותה להסבר להעילמותה של אימה. לארה מבינה כי עליה למצוא את הפטיש של תור, האלה נורדי, על מנת להיכנס אל עולם התחתית, על מנת למצוא את אמא. המשחק סובב סביב ניסיונתיה של לארה לאתר את הפטיש ואת החפצים שיאפשרו לה להניף אותו, ועל הדרך היא חושפת דברים רבים על עברה המשפחתי, ומערכת היחסים הסבוכה עם אביה.

המשחק הציג מנוע גרפי מרשים, שיצר סביבה שהושפעה ממעשיו של השחקן ומציג פיצ'רים חדשים שלא היו קיימים במשחקים הקודמים – כמו Grappling Hook שמאפשר לכם למשוך אליכם חפצים שנמצאים הרחק מהישג ידה של לארה, היכולת לכוון לשתי מטרות שונות, ועוד. בנוסף תמצאו את עצמכם גם צוללים מתחת למים, במקדשים עתיקים, ועוד. המשחק התקבל בצורה חיובית, וקצר שבחים, ונחשב לאחד הטובים בסדרה. הוא יקח אתכם מסביב לעולם בניסיון להציל את אמא של לארה, ועליכם יהיה לפתור פאזלים וחידות, חלקם כוללים שימוש באופנוע של לארה, עליו תינתן לכם שליטה במשחק. המשחק יהיה זמין להורדה בחינם החל מה-01 לינואר ועד ה-15 לינואר.

Army of Two

המשחק שיצא בשנת 2008 אף הוא, ופותח ע"י EA Montreal, והופץ על ידי EA, הינו משחק Action המשוחק מנקודת מבט Over The Shoulder(או OTS בקיצור) והיה פורץ דרך בכך שהיה מהמשחקים הראשונים שחייבו אתכם לשחק ב-Co-Op מקומי יחד עם חבר או על גבי הרשת, על מנת לצלוח את המשימות הקשות בו. כמובן שניתן לשחק בו לבד, כאשר המחשב שולט בדמות השנייה, אך ביצועיה יהיו פחות טובים. המשחק מתמקד בשני שכירי חרב – Elliot Salem & Tyson Rios בתחילת דרכם בעודם חיילים ביחידת ה-Rangers של צבא ארה"ב המוצבת בסומליה. הם יוצאים למשימה יחד עם שכיר חרב נוסף, ובסופה נפתחת ביניהם האפשרות להצטרף לחברת SSC, חברה של שכירי חרב. המשחק עוקב אחרי שני שכירי החרב (המתאפיינים במערכת יחסים משעשעת), לאורך משימותיהם השונות והניסיונות להבין מה הקונספירציה העומדת בבסיס האירועים במשחק.

המשחק מציג מערכת שיפורים עבור השחקן המאפשרת לו לקנות ציוד טוב יותר וחזק יותר עם התקדמותו במשחק. השחקן גם יכול לרכוש מסכות פנים חדשות לדמויות, אך נדמה כי אין להן השפעה ממשית והן מהוות שינוי קוסמטי בלבד (מסכות אלו הן חלק מהאלמנט המזהה של סדרת המשחקים). בנוסף השחקן יכול לרכוש ולשנות את כלי הנשק שברשותו – כוונות, קתות וקנים חדשים שישפיעו על ביצועי הנשק. המשחק הכיל מצב מולטי-פלייר, אבל מכיוון ש-EA סגרה את השרתים מזמן, לא ברור אם ניתן יהיה לשחק במצב זה כעת. המשחק נחל הצלחה מסוימת, והתקבל בביקורות חיוביות, בעיקר בגלל השימוש במערכת ה-CO-OP, והיכולת לאפשר לשחקן לתפוס מחסות בזמן ניהול קרבות הירי. המשחק יהיה זמין להורדה בין ה-16 לינואר ועד ה-31 לינואר.

22/12/2017
Seven: The Days Long Gone: ביקורת – על שדים וגנבים

הוא אמנם לא משחק מושלם ויש בו מספר בעיות אבל למרות זאת, Seven: The Days Long Gone הוא משחק התגנבות ששבה אותי ונהניתי מרובו.

Seven: The Days Long Gone הוא משחק תפקידים איזומטרי אשר מתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי ומבוסס על התגנבות בעולם פתוח שמפותח על ידי IMGN.PRO בשיתוף עם Fool's Theory. השחקן מגלם את דמותו של טריאל (Teriel) גנב אמן אשר נתפס ונלקח לכלא באי בשם "פה" (Peh).

על פי עלילת המשחק, בעבר שלטו בעולם בני אדם מגזע עתיק שבנו טכנולוגיה רבת עצמה. באמצעות טכנולוגיה זו הם גילו את השדים (Daemons). הם חיו בשלום עימם עד שיום אחד בגדו בהם השדים ותקפו אותם. לאחר מלחמה ארוכה ועקובה מדם ברחו מרבית בני האדם באמצעות תיבות (Arks) שהם בנו. אלו ששרדו חיו בהריסות שנותרו מהמלחמה וללא טכנולוגיה. כל זה השתנה כשדרוגון מצא את אחת מהתיבות והשתמש בטכנולוגיה שמצא בתוכה על מנת לאחד תחתיו את בני האדם שנותרו ולהקים את אימפריית וטראל. הוא הקים את הזרוע הדתית של האימפריה, ה-Biomancers שתפקידה לדאוג לבריאותם של התושבים ולחזק את האמונה בדרוגון כמציל האנושות. בנוסף הוא הקים את הזרוע הצבאית של האימפריה, ה-Technomagis שמטרת חבריה לשמש כאוכפי חוק של האימפריה ולהגביל את השימוש בטכנולוגיה על מנת להימנע מחזרה על טעויות העבר.

טריאל, שניסה לגנוב טכנולוגיה עתיקה אשר ללא ידיעתו הכילה שד בתוכה, נשלח ל"פה" על ידי השד שהשתלט עליו על מנת לבצע משימה קריטית להמשך קיומה של האימפריה. סיפור הרקע המושקע יוצר עולם שמעניין לחקור אותו. עלילת המשחק, כמו במשחקי עולם פתוח רבים מרגישה יותר כאמצעי על מנת לגרום לשחקן לעבור לאזורים חדשים ולחקור את העולם. הדיאלוג במשחק הינו איכותי ומעניין. כל שורה בדיאלוג מדובבת ולכל דמות יש סיפור לספר ואפילו לדמויות שלא נותנות לשחקן משימות יש לעיתים דברים מעניינים לומר כשעומדים לידם ומקשיבים.

המשחק נראה טוב מאד ובעל סגנון גרפי ייחודי, הטקסטורות המינימליסטיות מעניקות למשחק מראה ציורי שמזכיר מעט קומיקס אך לא מפחיתות מיופיו או גורמות לו להרגיש ילדותי ואף מוסיפות לו. נקודה מעט יותר שלילית של המינימליסטיות הזו היא שלעתים קשה להתמצא בסביבות חשוכות מכיוון שקשה להבדיל בין משטחים ויש צורך לחכות לאור יום על מנת לעבור מהאזור. כשהדמות נמצאת בנקודות גבוהות במשחק ניתן לראות את העולם נטען ממרחקים באיכות גבוהה למדי, מה שמוסיף לאווירת העולם הפתוח והרוחב של המשחק.

בנוסף לסביבות הצבעוניות והמעניינות, הסאונדטראק המעולה של המשחק נכתב על ידי Marcin Przybyłowicz שאולי חלקכם תזהו אותו בתור המלחין של המוזיקה מסדרת משחקי ה-Witcher. המוזיקה משתנה בהתאם למצב או לאזור שבו השחקן נמצא ותמיד הצליחה להכניס אותי לאווירת המשחק לחלוטין ולשפר את החוויה בהרבה. בניגוד למוזיקה, שלדעתי הייתה מוצלחת מאוד, הדיבוב מרגיש לא גמור – לפעמים נתקלתי במשפטים שנחתכו באמצע או בווליום לא אחיד בהקלטה, וזה דווקא די מוציא מהאווירה.

התנועה במשחק מרגישה חלקה וטיפוס על מבנים עובד טוב ופותח בפני השחקן אפשרויות רבות למעבר בין אזור לאזור או להסתתרות מהאויבים. לרע המזל, מערכת זו מרגישה פחותה כאשר מתקדמים במשחק ומרגישים במספר טעויות של המפתחים. במרכז כל אלו – חוסר האחידות בכל הנוגע להתגנבות. על מנת "להתגנב" במשחק על השחקן להישאר כפוף, מה שמאט אותו אך גורם לו לזוז בשקט ומקשה על האויבים לראותו, פעמים רבות לאחר קפיצה או טיפוס על בניין דמות השחקן מחליטה על דעת עצמה להיעמד זקופה במרכז מחנה מלא אויבים על גג בניין, מה שגורם לגילויה ובדרך כלל, כישלון במשימה. זהו מחדל שמרגיש לי כי אמור היה להיות ברור מאליו במשחק שמבוסס על התגנבות אך אני מקווה שיתקנו זאת בעדכון למשחק.

השלבים מגוונים ומפורטים ופעמים רבות הלכתי לאיבוד בשטחים הפתוחים שמחוץ לעיר וחקרתי את העולם על מנת למצוא משימות נוספות ומקומות מעניינים. מפת המשחק גדולה למדי ומחולקת ל-7 אזורים, כאשר על מנת לעבור בין אזור לאזור על השחקן להשיג אישור מעבר או למצוא דרך להתגנב מעבר למחסומים שמפרידים ביניהם שזהו אתגר מעניין בפני עצמו. המשימות נוטות להיות פשוטות למדי, להגיע למקום ולגנוב חפץ כלשהו או להתגנב למקום נעול ולחפש משהו. למרות זאת הן בדרך כלל מספיק מעניינות בזכות סיפור הרקע שלהן והמגוון הרחב של המקומות השונים במשחק.

לטריאל ישנן מספר יכולות בהן הוא יכול להשתמש בזכות שבב שמחובר אליו, בין יכולות אלו היכולת להשתגר למרחקים קצרים או היכולת ליצור סביבו בועה שמאטה את הזמן בתוכה. בזמן שיכולות אלו מוסיפות רובד נוסף של עניין למשחק הן הרגישו לא נחוצות ברב הפעמים.

לחימה במשחק מתבססת על התחמקות מהמכות של היריב והתקפה בחזרה לאחר מכן. לכל נשק ישנם מהלכים שונים וכדאי להתנסות בהחלפת הנשקים על מנת לגלות מה מתאים לכם. מערכת הלחימה מרגישה טוב כשמדובר בקרבות 1 על 1 אך כשכמות המשתתפים עולה המערכת מרגישה מעט מסורבלת. בנוסף, התקפות מאחור או מלמעלה לא בהכרח הורגות את המטרה אלא רק גורמות לנזק רב כך שפעמים רבות לא משתלם בכלל לנסות לתקוף את האויבים. בסך הכול המשחק גרם לי להרגיש כי למרות שקיימת האפשרות להילחם, עדיף להיצמד לרעיון המקורי ולהתגנב ממקום למקום מכיוון שזוהי הנקודה החזקה של המשחק.

לסיום, המשחק Seven: The Days Long Gone הוא משחק בעל שאיפות גבוהות והוא מתקדם בכיוון הנכון על מנת להגשים אותם. עולם המשחק וסיפור הרקע שלו מעניין, המפה רחבה ומעניקה לשחקן מקומות רבים לחקור ומשימות רבות לבצע, המוזיקה נהדרת והמשחקיות עצמה מוצלחת ומרגישה טוב.

מלבד מספר בעיות טכניות קטנות והלחימה שרחוקה מלהיות מושלמת, המשחק בהחלט הגיע לראש רשימת משחקי ההתגנבות שלי ואני ממליץ בחום לחובבי הז'אנר לתת לו ניסיון.

22/12/2017
WoW: Battle for Azeroth נכנסת לשלב הבטא – ולנו יש הפתעה עבורכם
חבילת ההרחבה Battle for Azeroth של משחק ה-MMORPG המוצלח World of Warcraft הוכרזה בחודש שעבר בתערוכת BlizzCon 2017, וכעת היא נכנסת לשלב הבטא. רוצים לזכות במפתח כדי להתנסות בה לפני כולם? קראו עד הסוף.

מבחינת עלילת המשחק, החבילה מתרחשת לאחר אירועי ההרחבה הקודמת – Legion, וכעת עם תחילתו של עימות חדש בין ה-Alliance לבין ה Horde, כאשר UnderCity נכבשה על ידי ה-Alliance מידי ה-Horde, ו-Teldrassil נשרפה כליל לאחר מתקפה של האחרון, Kalimdor והממלכות המזרחיות תחת שליטת ה-Alliance. כעת, שני הצדדים חוצים את הים, אל עבר האיים של Kul Tiras ו-Zandalar כדי לגייס בני ברית חדשים על מנת לנצח במלחמה העקובה מדם. Kul Tiras היא ממלכה של בני-אדם, ותהיה מקום ההתחלה של ההרחבה עבור דמויות המשתייכות ל-Alliance. מנגד, Zandalar, ממלכת הטרולים תהיה נקודת הפתיחה עבור דמויות המזוהות עם ה-Horde. כמובן שבהמשך כל שחקן יוכל להגיע לממלכה השנייה, ללא קשר לשייכות שלו.

מבחינת המשחקיות, ההגבלה על רמת הדמויות תעלה מ-110 רמות כרגע ל120. בנוסף ההרחבה תכלול עשרה מבוכים, Raid העונה לשם Uldir שיהיה זמין כבר מרגע השקת ההרחבה. בנוסף ההרחבה תכלול 6 גזעים חדשים אותם השחקנים יוכלו לגייס להילחם לצידם(3 לכל ברית) על ידי השלמות קווסטים. כמובן, שעם כניסתם של 6 גזעים אלו למשחק, השחקנים יוכלו ליצור דמויות חדשות המתבססות על גזעים אלו: Void Elves, Lightforged Draenei, Dark Iron Dwarves שיהיו זמינים עבור ה-Alliance, ועבור ה-Horde ניתן יהיה לגייס ולשחק כ-Highmountain Tauren, Nightborne, Zandalari.

חבילת ההרחבה החדשה תגדיל גם את מספר הדמויות הנתון בכל שרת מ12 ל18, וגם את כמות החפצים שהשחקן יכול לשאת איתו בכל רגע נתון, דבר שלא השתנה מאז יציאת המשחק ב-2006. ההתנייה היחידה לקבלת הגדלה זו – התקנת ה-Authenticator של Blizzard והפעלתו על ידי השחקן. בנוסף תבוצע הפחתה של כל רמות החפצים שברשות השחקנים מ-1000 ל330. כמו כן, חבילת ההרחבה תביא עימה מצב PvE חדש העונה לשם Warfront – מצב המאפשר ל20 שחקנים לשחק יחדיו נגד דמויות הנשלטות על ידי המחשב מהפלג השני. כמו כן, יהיה שינוי בחוקים של מצב ה-PvP: כעת שחקנים יוכלו לבחור האם לפתוח את מצב ה-PvP בזמן שהם מסתובבים באזורים השונים במצב העולם הפתוחם של המשחק. במידה ויעשו זאת, השחקנים האמיצים יקבלו תגמול נוסף על כך.

וכעת, להפתעה: 20 מכם יוכלו לזכות במפתחות לגרסאת הבטא של חבילת ההרחבה החדשה. איך זוכים?
1. נכנסים לעמוד הפייסבוק שלנו GamersPack Israel ועושים לנו Like.
2. מוצאים את הפוסט של הכתבה ועושים Like & Share לפוסט.
3. משתפים אותנו בתצלום מסך של האיזור האהוב עליכם או היפה בעיניכם ביותר במשחק, או של הדמות האהובה ביותר שלכם ומספרים לנו על התמונה.
4. 15 התגובות שירשימו או יצחיקו אותנו הכי הרבה – יזכו את כותב התגובה במפתח לבטא!
17/12/2017
Xenoblade Chronicles 2: ביקורת – משחק טיטאני בגודלו

הוא אמנם בעל ממשק בעייתי ומספר מנגנונים פחות נוחים, אבל זה לא מונע מ-Xenoblade Chronicles 2 להיות משחק תפקידים יפני מעניין, עם עולם עצום ויפהפה שכיף לחקור.

עם שני כותרים מוצלחים קודמים שיצאו לדורות הקודמים של הקונסולות של נינטנדו, סדרת Xenoblade מסתמנת כאחת מהסדרות המוצלחות ביותר של השנים האחרונות. כעת יצא הכותר השלישי (על אף המספר 2 בשם) בסדרה לסוויץ'. האם המשחק שווה קנייה או שכדאי להימנע?

העלילה של המשחק לא קשורה למשחקים הקודמים בסדרה, והיא מתרחשת בעולם שבו בני האדם גורשו מגן עדן וכעת חיים על טיטאנים ששטים על ים אינסופי. הטיטאנים הם יצורים שנעים בין גודל של סירה קטנה לגודל של יבשת עם מערכת סביבתית משלה. העולם מתקרב לסופו והטיטאנים הענקיים מתים בזה אחד אחר זה מזקנה, ואין טיטאנים חדשים שיוולדו בשביל להחליף אותם. בנוסף לכך, בני האדם מתחילים במלחמות אחד עם השני על מעט היבשה והמשאבים שנותרו כאשר הם משתמשים בישויות בשם להבים בשביל להילחם. ישויות אשר מחזקות את בני האדם איתם הן מקושרות בקשר סימביוטי. הגיבור שלנו רקס, אחרי מגוון אירועים, פוגש להב מיוחדת בשם Pyra עם כוח שיכול פוטנציאלית להרוס יבשות וביחד הם מנסים להציל את העולם.

יש הרבה מאוד מרכיבים בעלילה אבל המשחק נותן לשחקנים זמן לספוג את המידע הרב על העולם. העלילה מאוד בסיסית ומזכירה מאוד אנימות מהעבר בסגנון של "נער פוגש נערה וביחד מצילים את העולם" (שמשום מה נראה לי שהרבה יותר נדירות כיום) וכמו הסדרות האלו המשחק נע בין לקחת את עצמו ברצינות ובין בדיחות שלרוב די שחוקות. לדעתי העלילה הייתה קצת נדושה מדי אבל מצד שני מי ששיחק במשחקים הקודמים בסדרה יודע שלא תמיד אפשר להיות בטוח לאן העלילה תתגלגל עם מעט מאוד אזהרה.

המשחקיות מזכירה מאוד את המשחקים הקודמים בסדרה, אתם משחקים חבורה של 3 דמויות כאשר תשלטו רק על אחת מהן. במהלך קרב הדמות שלכם תתקוף אוטומטית את האויבים והשליטה היא בעיקר על תזוזה בשדה ושימוש במהלכים מיוחדים. הטוויסט – vמהלכים שלכם תלויים בלהבים שיש לדמות שלכם. אין שום הגבלה אמיתית בתוך העלילה לכמה להבים יכול להיות לאדם יחיד. על כן חשוב מאוד לבחור להבים נכונים על מנת לשרוד קרבות.

המשחקיות כיפית ויש עומק לבחירות של איך מרכיבים את הקבוצה אבל היא סובלת מכך שהיא מאוד איטית בהתחלת המשחק וכמו כן מכך שאי אפשר לתת הוראות לחברי הצוות שלך תוך כדי קרב כך שתלויים יותר מדי בחסדי האינטליגנציה המלאכותית של הדמויות שאמנם יחסית מוצלחת אבל אינה תחליף להוראות מדויקות. בנוסף להכל, ההסברים שנותנים בתוך המשחק למערכת קרב לא מובנים כל כך וכדאי לקרוא באינטרנט על המערכות בשביל למנוע כאב ראש.

יש שני סוגי להבים: להבים שהם דמויות מיוחדות עם דיבוב משלהן ועיצוב על ידי אומנים ידועים, ו"פושטים" שלא שימושיים מבחינת יכולות עד סוף המשחק. בשביל לקבל להבים חדשים במשחק צריך להשתמש בקריסטלים מיוחדים ונדירים אשר אפשר להשתמש בהם רק עם דמות ספציפית ורק הדמות הזו תוכל להשתמש בלהב שיוצא, ואי אפשר לדעת מה סוג הלהב שמתקבל מהקריסטל.

מאחר וההסתברות לקבל מהסוג הראשון קטנטן והמשחק לא ממש מבהיר איך משפרים אותה מלבד העלאת המזל של הדמות (שאולי יכול להיות טעות בתרגום), מה שיוצא מזה זה מתכון לעצבים. יש פעמים שבהם משתמשים בעשרות קריסטלים באיכויות שונות שלקחו שעות להשיג ומקבלים במקרה הרע כלום ובמקרה הטוב להבים לא ממש שימושיים כמו אחד שמעלה התקפה עבור המרפא בחבורה, שזה כמובן מיותר. אה, והזכרתי כבר שכל פעם שמשתמשים בקריסטל זה לוקח בסביבות 20 שניות והמשחק מראה לך גם מה שיכולת לקבל לפני התוצאה הסופית (שנראה שתמיד יהיה נדיר)? או שהחפץ היחידי להעברת להבים בין דמויות מוגבל ל-3 בלבד בכל המשחק? בסופו של דבר כל המנגנון הזה מעיק מאוד, והיה אפשר לעשות אותו הרבה יותר פשוט וידידותי למשתמש.

אחד מסימני ההיכר של סדרת Xenoblade הוא העולמות הענקיים, וכמובן שבמשחק הזה ניכר לשים לב לכך. כאשר במהלך המשחק נטייל על מספר טיטאנים ענקיים עם ערים וסביבה אשר ייחודיים אליהם. העולמות מעניינים, מרגישים אורגניים עם מספר רב של יצורים מעניינים על כל טיטאן ובעלי כמות רבה של סודות לחקור. אין יותר מדי הגבלה של רמות בעולם וצריך להיזהר ממפלצות חזקות שלפעמים יוצאות מהשטח שלהן ויכולות להרוג את השחקן במהירות. מוות במשחק פשוט מחזיר את השחקן לנקודה המיוחדת האחרונה במפה אז אין באמת פחד מלחקור יותר מדי עמוק לתוך איזור שמלא במפלצות חזקות וזה מוסיף להרגשה של חופש. כמו כן המשחק מלא במשימות צד שונות שחלקן מושקעות מאוד וזה רק מוסיף לכמות השעות שאפשר לחקור את העולם. דבר אחד שאני חייב להתלונן עליו מבחינת חקר הסביבה זה המפה במשחק שפשוט נוראית ולא מראה נקודות עניין מלבד מיקומים של קווסטים והדרך היחידה לראות מידע מלא זה לפתוח את התפריט הראשי ולהסתכל משם.

הגרפיקה במשחק היא ברמה של משחקי הדור הקודם, אבל בהחלט צבעונית ויפה עם עיצוב דמויות די מוצלח, ובמיוחד של הלהבים הנדירים. ברמה הטכנית, הסוויץ' מדי פעם מתקשה לטעון את הסביבה ויש טקסטורות שמופיעות בפתאומיות בעת מעבר מהיר בין אזורים, אבל לאורך המשחק נדיר מאוד שיש ירידה בפריימים כל שנייה והחוויה של הליכה בין נקודה א' ל-ב' היא חלקה מאוד לא שום עצירות. הבעיה הגדולה מבחינה טכנית היא בעת שימוש בתפריטים שמצריך כמה שניות של טעינה בעת פתיחת התפריט הראשי ובשילוב עם המפה חסרת התועלת זה יכול להיות מאוד מעצבן כאשר מחפשים נקודה ספציפית על המפה וזה מצריך לפתוח את התפריט כמה פעמים.

הסאונד במשחק טוב אבל לא נתקלתי במוזיקה מעולה כמו "You Will Know Our Names" או "Black Tar" מהמשחקים הקודמים. לגבי הדיבוב, הוא די באמצע. לחלק מהדמויות הדיבוב סביר (כמו רקס) ולחלק לא משהו (כמו פירא) אבל יש דמויות שעבורן הביאו מדובבים עם מבטא שלפעמים פשוט בלתי מובן בעליל מאיך שהן מבטאות מילים. ועל זה נאמר תודה לאל שיש כתוביות.

אסכם ואומר שאני קצת חצוי לגבי המשחק. יש הרבה מאוד דברים שעובדים טוב וזה פשוט תענוג לחקור את העולם אבל מצד שני יש הרבה דברים קטנים ומעצבנים שפוגמים מההנאה. עם עשרות השעות שהשקעתי במשחק עד כה, נראה שהוא עושה את העבודה כהלכה. מה שבטוח הוא שאם אתם רוצים RPG טוב לסוויץ' עם פוטנציאל לעשרות, אם לא מאות, שעות של תוכן, Xenoblade 2 הוא המשחק עבורכם.

17/12/2017
משחקי האקשן הטובים ביותר של 2017: חייזרים, שדים וקיפודים

באופן מפתיע, המשחקים הטובים ביותר של שנת 2017 הם דווקא לא משחקי יריות. ובכן, לא רובם בכל מקרה. בעוד שהיו לנו הרבה משחקי יריות טובים בשנה הזו, למשחקים שבסופו של דבר מאוד אהבנו היו יותר להבים, פרחים וקיפודים מבדרך כלל. חלק מהם היו ממש רטרו. האמת היא שזה מרענן לראות כל כך הרבה משחקים שדווקא לא מערבים אקדחים ברשימה שלנו השנה.

אז הנה הן הבחירות שלנו למשחקי האקשן הטובים של 2017.

Prey

מפתחת: Arkane Studios

מפיצה: Bethesda

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One

גיא יובל: אני חושב שכבר נהיה די ברור שאני מאוהב בכל דבר שסטודיו Arkane עושה, ו-Prey הוא לא יוצא מן הכלל. נכון, כש-Prey 2 בוטל הייתי מאוד מאוכזב בגלל שהוא נראה מדהים. למרות זאת, ברגע שלמדתי ש- Arkane יהיו אלו שיקחו את ה-IP ויביאו חוויה שונה לגמרי, אני מיד ידעתי שזה יהיה אפילו יותר מדהים. בסופו של דבר לא התאכזבתי.

Prey הוא משחק גדול. הכוונה היא לא רק מבחינת הסביבה, אלא גם במחשקיות. הוא רוצה שתשחקו בכל דרך שתבחרו, ומספק לכם כלים בכדי להבטיח שזה אכן יקרה. ה-GLOO Gun רב השימושים הוא דוגמה מצוינת לכך, אך כמו כן גם הכוחות שאתם בוחרים לפתוח אשר יכולים להשפיע על הסביבה ואפילו על הסיפור. אני אוהב את Prey בגלל החופשיות הזו וגם בגלל כוסות הקפה שהופכות לחומר מפחיד של החייזרים, כשאתם הכי פחות מצפים לזה.

Sonic Mania

מפתחת: Christian Whitehead, Headcannon, PagodaWest Games

מפיצה: Sega

פלטפורמות: PC, PlayStation 4, Xbox One, Nintendo Switch

מיטב קלינפלד: Sonic Mania הוא סוניק במיטבו. החזרה למשחקיות הדו מימד הקלאסית היה צעד נועז ונהדר מצד המפתחים שנראה שהבינו את הפרנצ'ייז של סוניק ובו זמנית גם את בסיס המעריצים שלו. סוף סוף זכינו למשחק שמתאים לכל המעריצים המושבעים שלא בהכרח התחברו למעבר למשחקיות התלת מימדית (או בפרט ל-Sonic Forces).

Sonic Mania הוא משחק מאוד כיפי, עם משחקיות ממכרת ושלבים משוגעים שניתן לשחק שוב ושוב, הודות לשבילים מתפצלים והעיצוב הנהדר שלהם. עם הרבה תזכורות לכל משחקי סוניק האהובים עלינו מהעבר, Sonic Mania הוא הרפתקה טעונת נוסטליגה שכולנו אהבנו.

Metroid: Samus Returns

מפתחת: MercurySteam

מפיצה: Nintendo

פלטפורמות: Nintendo 3DS

מיטב קלינפלד: לאחר המתנה בהחלט ארוכה, סאמוס אראן זכתה סוף סוף למשחק חדש. הפעם מדובר ברימייק מצופה ביותר של המשחק השני בסדרה, אשר עד עכשיו היה המשחק היחיד בסדרה עם גרפיקה מלפני עידן ה-SNES. עם קרבות אינטנסיביים, חידות מגניבות ומפה ענקית לחקור, הוא בקלות משחק האקשן האהוב עלי ל-3DS, וככל הנראה אחד ממשקי Metroid הטובים ביותר.

ריצה בין מנהרה למנהרה, גילוי כוחות ונשקים חדשים, ואסוף שידרוגים הם רק חלק מההנאה. הבוסים המעולים שמשלבים תבניות התקפה שונות הם עוד דוגמה נוספת ללמה אני כל כך אוהב את המשחק הזה. Metroid: Samus Returns הוא משחק Metroid ממכר ל-3DS, שפשוט אי אפשר לעזוב.

Nioh

מפתחת: Team Ninja

מפיצה: Koei Tecmo

פלטפורמות: PC, PlayStation 4

Tarradax: עכשיו, כשטרילוגיית Dark Souls נגמרה, ישנה רייקנות שצריכה להתמלא מחדש, ולמרות שיש כאן נעלים גדולות להיכנס אליהן, Nioh עושה זאת באופן מעורר השראה. Nioh מכסה כל דבר שמעריצים של הז'אנר היו יכולים לבקש. כמובן, בהיותו משחק של Team Ninja, ל-Nioh יש גם יחודיות משלו: תנועה חלקה, נשקים יפים ויותר קומבואים ומהלכים משהייתם מאמינים.

בין שבעה סוגים של נשקים, שלוש צורות עמידה לכל אחד מאלה, שלושה סוגי נשקים ארוכי טווח (עם שני סוגי תחמושת לכל אחד) ומעל זה קסם ובניה, Nioh הוא ככל הנראה בעל הארסנל הרחב ביותר בז'אנר. עם מערכת שלל בסגנון דיאבלו, בנוסף למערכת ה-Guardian Spirit אשר מבטיחה מגוון של ציוד, והפרדה בין תוכן המיועד ל-PvE ול-PvP אשר מבטיחה שתוכלו לשחק אך ורק את מה שתרצו. אני חושב שדי קל לראות למה Nioh הוא אחד המשחקים הטובים ביותר השנה, ומשחק חובה למי שמחפש מעבר קשה-אך-הוגן דרך המיתולוגיה היפנית.

Cuphead

מפתחת: StudioMDHR

מפיצה: StudioMDHR

פלטפורמות: PC, Xbox One

גיא יובל: Cuphead הוא לא רק משחק אינדי טוב, הוא גם משחק אקשן טוב באופן כללי. מאחורי משחק שצבוע כמו סרט מצויר משנות השלושים, מתחבא אחד המשחקים הקשים ביותר של השנה. אתם מתים הרבה, אבל מיד קמים על הרגליים ומנסים שוב; ושוב; ושוב, עד שאתם סוף סוף מביסים את הליצן הארור הזה. יכול להיות שזה נשמע קצת מייגע, אבל הויזואליות החיה של Cuphead, דמויות חביבות ופס-קול מעולה עוזרים לכם להתמקד במטרה האחת והיחידה – הבוס הבא.

באופן אישי, אני די גרוע במשחק הזה, והצלחתי להתקדם בו רק בזכות חבר במצב ה-Co-op. משחקיות Co-op היא חלק גדול במשחק וחלק גדול במה שהופך אותו לכל כך כיף. זה מוסיף כאוס על המסך, וגורם לאויבים להיות קצת יותר קשים לנצח, אבל זה נותן לכם מישהו לחלוק איתו את הניצחונות ואת וההפסדים. אין דבר יותר מספק מהיי-פייב לאחר קרב בוס קשה (שזה בעצם כולם).

15/12/2017
Lego Marvel Superheroes 2: ביקורת – משחק הלגו ששווה לבנות עליו

המשחק Lego Marvel Superheroes 2 אמנם לא נקי מבאגים, אבל הוא ככל הנראה אחת מחוויית ה-Co-op הכי טובות שתמצאו, וחגיגה של ממש למעריצי מארוול.

משחקי לגו מאז ומעולם היו משחקים מעולים ל-Co-op עבור כל המשפחה, עם הומור, אקשן, מלא תוכן, ומשחקיות כיפית וממכרת. עם מאות דמויות ועולם פתוח, Lego Marvel Superheroes הראשון היה מבין המשחקים האהובים עלי, בסדרת משחקי לגו ובאופן כללי כמשחק אקשן-הרפתקאות. המשחק השני, Lego Marvel Superheroes 2, לוקח את כל זה ובונה עליו, תרתי משמע.

המשחקים בסדרת Lego Marvel Superheroes, לאלו מכם שלא מכירים, אינם כבולים בשלשלאות הרישוי של העולם הקולנועי של מארוול, ולכן מתאפשרים בהם מאש-אפים מדליקים שלא יכולנו לראות בשום מקום אחר בערך. ת'ור יחד עם קפטן מארוול, קפטן אמריקה, לוקי, ות'ור ג'יין פוסטר (שזו בעצם ג'יין פוסטר ממימד מקביל, מצויידת בכוחות של ת'ור) הם רק שילוב אחד שאנחנו זוכים לראות בסיפור, ותאמינו או לא – העלילה באמת מצדיקה את זה!

בהמשך לעלילות המשחק הראשון, שבו הנוקמים, האקס-מן, ארבעת המופלאים ורבים אחרים איחדו כוחות כדי לנצח את הרודן גלקטוס, שומרי הגלקסיה נקראים לכדור הארץ לעזרה. בדרכם, הם נתקלים ברודן אחר ואימתני עוד יותר – קאנג הכובש. קאנג הכובש, כפי ששמו מרמז, הוא כובש עולמות אכזרי אשר מסוגל לשלוט בזמן עצמו, ורוצה ליצור עיר ענקית, אשר מכילה את הטוב מכל העולמות – כרונופוליס – כל זאת על מנת שהוא יוכל לטפח את האגו שלו עוד ועוד.

לאורך הסיפור קאנג יאסוף עוד ועוד עולמות ויכניס אותם ל-hub world, שבו תוכלו להסתובב, החל ממנהטן ועד לאסגארד, דרך ווקאנדה, המערב הפרוע, ראשומקום (Knowhere) ושאר עולמות שתמיד רציתם להסתובב בהם. בעוד שבתחילת המשחק תוכלו להסתובב רק בחלקים נפרדים מכרונופוליס, עד סוף המשחק תוכלו להסתובב במפה מלאה, רציפה, וענקית אשר מהווה את כלל כרונופוליס.

הסיפור רצוף בדיחות. חלקן בדיחות סלפסטיק שמיועדות לקהל הצעיר יותר, כמו למשל האמירות ותנועות הידיים המוגזמות של ג'יי ג'ונה ג'יימסון, וחלקן קצת יותר מחוכמות, ומיועדות לקהל הבוגר יותר, כמו מיס מארוול שמדברת על ה-Fan-fics שהיא כותבת, או קפטן מארוול שמופיעה בתחילת המשחק אוכלת גבינה ומכריזה "!The Brie is really good" (ברי זה גם שם השחקנית שתשחק את קפטן מארוול בסרט העתיד לצאת בכיכובה). ההומור הזה הוא אחד מהגורמים שבזכותם אני מאוד נהניתי לשבת לצד אחי הקטן על הספה ולשחק יחד את המשחק.

לאורך העלילה אנחנו זוכים לראות את כל הדמויות האהובות עלינו מהיקומים הקולנועיים השונים, הקומיקסים החדשים, ובאופן כללי אם יש דמות שאתם ממש אוהבים בעולמות השונים של מארוול, סביר להניח שהיא תופיע בסיפור, ומהבחינה הזו הסיפור מתעלה על הקודם, מאחר ואנחנו זוכים לראות שלל דמויות מעולות שלא ראינו בראשון, כגון מיס מארוול, ספיידר-גוון, ואפילו גוונפול.

מבחינת משחקיות, המשחק קונסיסטנטי ביותר ביחס למשחקים אחרים בסדרה. בדומה לשאר משחקי הלגו, בשלבים השונים אתם תלכו, תקפצו, תרביצו ליריבים ולמבני לגו שונים על מנת לסחוט מהם עוד ועוד חלקיקים קטנים אשר מביאים את הכסף במשחק. לאורך השלבים תדרשו לפתור חידות אשר דורשות את מגוון הכוחות של הדמויות שברשותכם למשימה, ותוכלו לפתור את אלה בעצמכם או לצד חבר. השליטה על הדמויות טובה מתמיד, והפאזלים מקוריים ביותר, ומאוד כיף לשחק בשלבים השונים.

כשלא תהיו במשימה, תוכלו להסתובב בעולם הפתוח של כרונופוליס, וגם שם תזכו לפתור חידות ולבצע משימות שונות שדמויות יחלקו לכם. מאוד כיף לטייל בו ולהשתעשע עם המוביליות המעולה של שלל הדמויות. באופן כללי זה כנראה אחד המשחקים היחידיים שמאפשרים לכם לבקר בעולמות השונים והמגניבים של מארוול, ולכן מעריצי מארוול יעריכו מאוד את המשחק. כרגיל תדרשו לאסוף לבני זהב וחלקיקי לגו על מנת לפתוח שלבים ודמויות נוספים, ובאופן כללי המשחק עשיר מאוד בתוכן, ותוכלו להסחף לתוכו לשעות.

המשחקיות לא נקיה מבאגים. בעיות scripting מזדמנות הם בעיה נפוצה במשחקי לגו, והמשחק הזה אינו חף ממנה. בתחילת המשחק קיבלתי אפילו קריסה לגמרי של המשחק (כששחקתי ב-PlayStation 4), אבל מאז לא קיבלתי קריסות כאלו. לעיתים כפתורים שלחצתי הפעילו פעולה שלא תכננתי, גם אם לא לחצתי על הכפתור שמפעיל את אותה פעולה, וזה יכול להיות מאוד מתסכל לפעמים. כמו כן לעיתים קרובות תמצאו את עצמכם נתקלים בקיר בלתי נראה בגלל עיצוב שלבים מבלבל מעט. עם זאת, אפילו הבאגים היותר קשים שתתקלו בהם בדרך כלל לא חזרו על עצמם, והדברים האלה בדרך כלל לא יפגעו משמעותית במשחקיות בשביל להפריע באמת.

את המשחקיות המעולה של המשחק (גם אם לא נקייה מבאגים), הכי כיף לשחק יחד עם שחקן נוסף. הבדיחות השונות הרבה יותר מהנות כשיש לידכם מישהו לצחוק איתו מהן, והשלבים גדולים ויותר כיף ומהר לחקור אותם לצד שחקן נוסף. חלק מהחידות יהיו יותר זריזות וכיפיות לפתרון כשאתם שניים, ולפעמים אולי תחליטו סתם ליצור איזה מטה-משחק כדי לשחק ביניכם, כמו למשל להתחרות לנקודה מסויימת, לעשות תחרות איסוף חלקיקי לגו, או כל מיני דברים שתמציאו בעצמכם, גם אם הם לא חלק מובנה מהמשחק. במשחק גם קיימת זירה של תחרויות לשני שחקנים, אבל דווקא זה לא היה השתווה למטה-משחקים שהמצאתי יחד עם אחי הקטן.

המשחק נראה טוב מאוד, עם Upscaling ל-4K על גבי ה-PlayStation 4 Pro וה-Xbox One X. הסביבות מפורטות, צבעוניות, ומעניינות, והעולם העשיר של מארוול נראה טוב מתמיד. כל עולם במשחק נראה יותר טוב מקודמו, כשאחד העולמות היפים ביותר שתראו הוא Nueva York, גרסא עתידנית של ניו יורק משנת 2099.

בנוסף לכך שהוא יפה, המשחק גם נשמע מעולה. תוכלו לשמוע מנגינות מהסרטים, הסדרות, ומה שביניהם. כל הדמויות מקבלות חיים בזכות הדיבוב המוצלח, וגם אם הדיבוב הוא לא של השחקנים מהסרטים, הדמויות מתבטאות בדיוק כמו שהייתם רוצים שהן יתבטאו.

המשחק Lego Marvel Superheroes 2, ובאופן כללי משחקי לגו, עדיין נמצאים בעיני בתור המשחקים האידיאליים למשחקיות ב-Co-op לכל המשפחה. המשחק מצחיק, יפה, מהנה, ומלא בדברים לעשות, ואני עוד הולך להעביר בו עשרות שעות, אם לא יותר. מכיוון והמשחק לא מאוד קשה, הוא גם טוב בשביל להכיר גיימרים צעירים או חדשים לעולם הגיימינג, ובעיני יש מעט משחקים שמסוגלים לזה.

המשחק אמנם לא נקי מבאגים, אבל הם אף פעם לא יגרמו לכם להפסיק לשחק, בעיקר כשמאחורי כל פינה מסתתר עולם חדש ויפה, ועוד דמויות מגניבות וכיפיות. אז בין אם אתם חובבי מארוול שרוצים לראות את עלילות הדמויות האהובות עליכם בדרכים הכי מופרעות שתוכלו לדמיין, או אם אתם מעריצי משחקי לגו מאז ומתמיד, או מחפשים משחק טוב לשחק יחד עם אח, או חבר, או בת זוג – Lego Marvel Superheroes 2 הוא כנראה המשחק בשבילכם.

06/12/2017