Lost Souls Aside מבטיח אקשן מסחרר, אבל מאכזב עם עלילה גנרית שכבר ראינו פעמים רבות. הקרבות מעולים וקולחים עם קומבואים מגוונים, אבל הפלטפורמות חלשות והדיבוב האנגלי רובוטי. המוזיקה נעה בין אפית לממוצעת, מה שהופך את הכותר למשחק לא מלוטש שזורח רק בקרבות.
לאחר ציפייה של 9 שנים משחק האקשן שנראה חסר מעצורים נוחת בידיהם של הגיימרים והמבקרים. במקום משחק אקשן מרשים וטהור קיבלנו משחק עם אקשן נהדר, מגוון ויפהפה עם קטעי גיימפליי מבלבלים, חלקם שבורים ובעל עלילה גנרית להחריד. בקיצור, מדובר בחוויה חסרת ליטוש. למה אני אומר את זה? כבר תבינו
הפנטזיה הזאת לא סופית אבל גנרית
העלילה של Lost Soul Aside נפתחת בהבטחה לסיפור דרמטי: השחקן מגלם את קייסר (Kaser), חבר בארגון התנגדות לאימפריה עתידנית, שיוצא למסע להצלת נשמת אחותו שנגזלה בידי ישויות אפלות, בסיוע דרקון עתיק ועוצמתי בשם לורד ארנה (Lord Arena). ארנה הדרקון הוא מה שמספק לקייזר את הכוחות החדשים והמרשימים שלו ומעניקים לו את היכולת להתנגד ולחום באימפריה וגם בחייזרים שמנסים להשתלט על העולם (איפה לא נתקלנו בסיפור הזה כבר).
לאורך המשחק קייזר יפגוש דמויות נוספות, ונכיר את צוות המחתרת שמתנגד לאימפריה. בכנות, לא התלהבתי מהעלילה בלשון המעטה. עם זאת, זה לא שהעלילה שם מכיוון שאין ברירה, וכי חייבים להגיש משהו לשחקן על מנת שירצה להמשיך ולשחק, אלא פשוט שהיא לא עובדת ממש טוב; השחקן מרגיש מנותק מהעלילה מרובת המונחים המוזרים/חדשים.
פלטפורמר סביר עם אקשן מהיר ועצבני
לאחר הפרולוג של המשחק שבו אנחנו מקבלים את היכולות הבסיסיות שלנו וחוברים ללורד ארנה המשחק משחרר אותנו להתקדם עלילתית במשחק בצורה לינארית. המשחק כולו מורכב מרצף של שלבים/ סביבות לינאריות שמשולבות בתוכן אתגרים, אתגרי פלטפורמה, פעילויות צדדיות כמו פאזלים ומגוון תיבות ודברים שאפשר לאסוף.
המבנה הזה פועל בצורה סבירה בסה"כ כשמחשבים את הכל, מכיוון שהשלבים מרגישים ארוכים מדי, וחלק מאתגרי הפלטפורמה נעים על הסקאלה של בסדר לבין על הפנים. מצד שני יש פאזלים נחמדים מדי פעם בלי להעיק יותר מדי על השחקן והשיבוץ של האויבים לאורך כל שלב עשויים טוב עם גיוון טוב של אויבים.
אם יש אלמנט שבו Lost Soul Aside מצטיין במיוחד, זו ללא ספק מערכת הקרב שלו. הקרבות בנויים בסגנון משחקי אקשן- Hack and Slash קלאסיים, עם השפעות מורגשות מסדרות כמו: Devil May Cry ,Ninja Gaiden ואף Nier Automata. לרשות השחקן עומד ארסנל של ארבעה סוגי נשקים הניתנים להחלפה מהירה במהלך הקומבו – חרב מהירה, חרב כבדה ואיטית יותר (Greatsword), חרמש (Scythe) ועוד נשק מוט (Poleblade) – כשלכל אחד מהם סגנון לחימה ייחודי וסט קומבואים ושדרוגים משלו.
שילוב הנשקים בזמן אמת מאפשר ליצור קומבואים מרהיבים ומספקים במיוחד, והמגוון הזה מעניק עומק רב למערכת הלחימה. קרבות הבוס גם הם ראויים לשבחים אך לא בצורה גורפת ומושלמת. בעיקר אהבתי שעיצוב האויבים היה מושקע ושם דגש על למידת דפוסי התקיפה של היריב – מה שמאלץ את השחקן להשתמש בטקטיקה ולא רק בכפתור המכה באופן אקראי.
הביקורת שלי היא בעיקר כלפי הבוסים שכאמור כיפיים מאוד ברוב המשחק, אבל יכולים להגיע למצב שבו הם מעיקים יתר על המידה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהם מרגישים ברוב הזמן ספוגיים מדי, מה שגורם לקרבות ארוכים בלי שום סיבה אמיתית.
סאונד שאבד
המוזיקה של Lost Soul Aside היא אחת ההפתעות הנעימות שמזכירות כי גם במשחק AA ניתן למצוא פס-קול אפי ואיכותי. פסקול המשחק משלב מנגינות אורקסטרליות ודיגיטליות התומכות באווירת הפנטזיה והאקשן, וחלק מהקטעים – במיוחד בשלבים מכריעים או אזורי מפתח כמו הארמון המלכותי – מצליחים לבלוט ולהלהיב את השחקן. למעשה, המוזיקה היא אחד ההיבטים החזקים של המשחק ובעיניי הפתעה נעימה במיוחד שלא ציפיתי לה במשחק. עם נעימות שמעצימות את קצב הקרבות ומשרות אווירה מתאימה ברגעים השקטים יותר.
גם אפקטי הקול של כלי הנשק והכשפים ברובם מספקים תחושת עוצמה מסוימת לכל מכה ופיצוץ, אך עם זאת, לא כל הצלילים ערבים לאוזן באותה מידה. לצד אותם קטעים מוזיקליים זכורים, חלק ניכר מהמוזיקה ברקע נוטה להיות גנרית ושכיחה, ואינה משאירה רושם ייחודי. רבות מהנעימות מרגישות כמשהו "שכבר שמענו איפשהו" ולא מלודיות שתזמזמו אחרי שהמשחק יסתיים.
מעבר לכך, איכות הדיבוב והקול – בעיקר בגרסה האנגלית, לוקה בחסר. יכול להיות שהביאו מדבבים לא טובים או חסרי ניסיון, אבל בשורה התחתונה ההתרשמות שלי היא שהעדיפו להשקיע את המשאבים במקומות אחרים; הדיבוב נשמע רובוטיים למדי והשחקנים לא מצליחים להפיח חיות ורגשות בדמויות. אציין שגם שמתי לב שתזמון ותצורת הסאונד לוקים לעיתים. למשל, יש רגעים שבהם מעבר בין מוזיקת קרב למוזיקת חקר לא מתרחש בצורה חלקה, או שקולות הדמויות נבלעים בזמן אקשן אינטנסיבי. הסאונד של המשחק נע בין מצוין לבינוני – זה פסקול שיכול להיות מרשים אילו היה עקבי.
לסיכום
בסיכומו של דבר, Lost Soul Aside הוא משחק שמצליח להרשים בעיקר בזכות מערכת קרב עשירה, מגוונת ומהנה, אך נכשל כמעט בכל אלמנט אחר שמסביב. העלילה גנרית, הדמויות שטוחות והדיאלוגים לא מצליחים לעניין או לרגש. המבנה הלינארי של השלבים מציע גיוון חלקי בלבד, ולעיתים מייגע עם קטעי פלטפורמה לא מוצלחים וקרבות בוס שנמשכים יתר על המידה.
גם בתחום האודיו מורגשת חוסר עקביות – פס־הקול לעיתים מצוין ומרשים, אך הדיבוב האנגלי מאכזב והמעברים הקוליים לא מלוטשים. אחרי תשע שנות ציפייה, קיבלנו מוצר שחסר את הליטוש המצופה, כזה שמרגיש יותר כמו הבטחה שלא מומשה עד הסוף. יש כאן משחקיות אקשן טובה שיכולה לרתק אוהבי Hack and Slash, אבל בסופו של יום מדובר ביצירה עם פוטנציאל עצום שלא מצליחה לעמוד בציפיות וההמתנה הגבוהות: משחק שמספק חוויה מהנה לפרקים, אך רחוקה מלהיות יצירת מופת.
מפתחת: Ultizero Games מפיצה: SIE
תאריך יציאה: 29 באוגוסט 2025 ז'אנר: תפקידים, אקשן
עותק הביקורת של Lost Souls Aside סופק על ידי פלייסטיישן
