הפרו קונטרולר הראשון של נינטנדו היה אחת ההפתעות הגדולות שלי. בתור מישהו שגדל על שלטים של פלייסטיישן, לא ציפיתי ליותר מדי, בטח לא למשהו שיחזיק שנים. בפועל זה שלט שנראה פשוט אבל נוח להפליא, והכי חשוב – הוא שרד שבע שנים ונראה חדש לגמרי. הלוואי שיכולתי להגיד את אותו דבר על שלטי הפלייסטיישן 5 שלי. אחד מהם פיתח דריפט כבר בשנה הראשונה והוחלף באחריות, ובשניים מהם הסיליקון של הסטיקים פשוט נקרע. וזה עוד כשאני משחק על הפלייסטיישן אולי פעם בשנה, כשיש איזה אקסקלוסיבי ששווה את זה.
שדרוג אמיתי (אבל גם יקר יותר)
ה-Pro Controller 2 יקר יותר מקודמו, וזה בהחלט מורגש, אבל הפעם יש סיבה מוצדקת. נינטנדו סוף סוף הוסיפה כפתורים אחוריים ניתנים למיפוי – משהו שסוני ומיקרוסופט שומרות רק לגירסאות הפרימיום של השלטים שלהן שעולות הרבה יותר. מדובר בתוספת שימושית מאוד שמיישרת קו עם שוק הגיימינג המודרני ומרגישה כמו שינוי אמיתי ולא סתם קוסמטי.
האמת היא שהפיצ’ר הכי בסיסי שלו הוא גם זה שנינטנדו ביטלה בכוונה בדור הקודם – האפשרות להדליק את הסוויץ’ 2 מרחוק. זו פונקציה שהייתה קיימת בפרו קונטרולר הראשון ועבדה נהדר, אבל משום מה הוסרה, כנראה כדי לגרום לנו לשדרג. זה לא נורא, אבל בהחלט לא מהלך יפה.
עיצוב, נוחות וחיי סוללה
כאן נינטנדו באמת שיפרה כמעט כל דבר. השלט החדש מרגיש הרבה פחות פלסטיקי, עם חומרים איכותיים בהרבה ותחושה יוקרתית בידיים. הכפתורים של הפלוס והמינוס מעט מוגבהים וקליקים יותר, יש שקע אוזניות 3.5 מ"מ בתחתית, והמבנה הכללי מרגיש פשוט מצוין. לדעתי הוא מעט קטן יותר מהדגם הקודם, לא במידה שמפריעה לנוחות, אבל זה כן מורגש בידיים. זה בא לידי ביטוי גם במשקל: ה-Pro Controller 2 שוקל 235 גרם לעומת 246 גרם בדור הישן.
חיי הסוללה של השלט לא פחות ממדהימים. נינטנדו טוענת שהוא מסוגל להגיע ל־40 שעות משחק על טעינה אחת, וזה נתון כמעט חסר תקדים בעולם הבקרים האלחוטיים. בנוסף, זמן הטעינה עצמו קוצר כמעט בחצי לעומת הדור הקודם, כך שגם כשהוא נגמר – הוא חוזר לפעולה מהר מאוד.
נינטנדו אמנם שיפרה את איכות הבנייה, אבל שוב השתמשה בסטיקים רגילים ולא בטכנולוגיית Hall Effect שיכולה למנוע דריפט לחלוטין. זה חבל, במיוחד כשכבר ברור כמה גדולה הבעיה הזו בתעשייה. מצד שני, בהתחשב בכך שהפרו קונטרולר הראשון שלי שרד בלי שום סימנים לדריפט, יש סיכוי טוב שגם הפעם זה לא יהיה נושא קריטי.
ה-Nintendo Pro Controller 2 הוא שדרוג אמיתי, אבל לא מהפכה. הוא בנוי טוב יותר, נוח יותר, מציע כמה פיצ’רים חשובים כמו כפתורים אחוריים, שקע אוזניות וחיי סוללה פנטסטיים, ומרגיש סוף סוף כמו שלט פרימיום אמיתי של נינטנדו. הוא יקר, כן, אבל גם נראה מוכן להחזיק שנים. אם יש לכם כבר את הדגם הקודם והוא עדיין עובד, אין באמת סיבה לרוץ לשדרג אלא אם כמוני, חשוב לכם להדליק את הסוויץ' 2 מבלי לקום מהספה, או שפשוט בא לכם שלט מצוין.
