סדרת מטרואיד, אשר היתה מהפכנית בזמנו, ועד היום השאירה את חותמה על מאות משחקים, חגגה 30 שנים בשנה שעברה. לאחר תקופה מאוד ארוכה שבה לא ראינו משחק מטרואיד דו מימדי קלאסי, זכינו סוף סוף ל-Metroid: Samus Returns, רימייק למשחק השני בסדרה, Metroid II: Return of Samus, שיצא במקור לגיים בוי.
במשחק אנחנו משחקים את סאמוס אראן, ציידת ראשים בין גלקטית, אשר נשלחת מתאם הפדרציה הגלקטית לכוכב בשם SR388, על מנת למחוק מעל פני הגלקסיה את גזע החייזרים הקטלני, המטרואידים. במשחק אנחנו נכנסים עמוק לתוך הכוכב, דרך מערות ומקדשים תת קרקעיים עתיקים, תוך שאנחנו מכחידים את החייזרים המפלצתיים הללו.
המקדשים, המערות והמפעלים הנטושים, כולם מקבלים עומק הודות למנוע התלת מימד של המשחק. כל זה נהיה אימרסיבי עוד יותר כאשר אתם מפעילים את תלת המימד שה-New 3DS XL מאפשר לו, שעובד מדהים במשחק הזה, בלי האטה במשחקיות, ומבלי להיות מעייף. מאוד אהבתי לטייל בחלק מהמנהרות כשברקע אני רואה איזה חייזר מטייל, או רובוט כלשהו. גם מבלי לבצע אינטרקציה ישירה עם הדברים הללו שקורים ברקע, המשחק הופך להרבה יותר אימרסיבי ושואב כאשר קורים דברים גם ברקע. אין ספק שזה אחד המשחקים היפים שיצאו ל-3DS.
המוזיקה רק מחזקת את כל זה. כאשר נכנס למערה חשוכה אנחנו עשויים לשמוע מוזיקה שקטה ומאיימת, וכאשר נכנס לאיזור לוהט מלא פלאזמה, המוזיקה עשויה לשתנות למוזיקה מפחידה אשר תגרום לנו להרגיש כמה האיזור מסוכן. כל אלו הם עיבודים מחודשים של מנגינות ששמענו במשחק המקורי, והם עוזרים לנו להרגיש במצוקה לאורך כל המשחק, שכן סאמוס יוצאת למשימת התאבדות, ובכל פינה מסתתר איום שעשוי להרוג אותה.
המשחק הוא אמנם רימייק למשחק הישן, אך זה לא מונע ממנו לחדש הרבה מאוד דברים. מאחר והמכשיר מצוייד בג'ויסטיק אנאלוגי, סאמוס מסוגלת לכוון ב-360 מעלות, מה שמאפשר למשחקיות יותר מהירה. אם אתם נלחמים בבוס, תוכלו לבחור כל מיקום שתרצו כאשר אתם מכוונים לנקודת התורפה שלו, ולא תהיו מחוייבים לירות ב-45 מעלות או במקביל לרצפה.
במהלך המשחק, תקבלו שיפורים אשר יאפשרו לכם להגיע למקומות עמוקים יותר במערות הקטלניות של SR388, וזה ממש כיף. אין שום דבר שיותר כיף מלקבל יכולת חדשה ואז לחזור אחורה לכל הדרכים החדשות שפתאום נפתחות בזכותה. זו כמעט אובססיה – מצאתי את עצמי חוזר אחורה בכל פעם שקיבלתי יכולת חדשה על מנת לאסוף את כל השדרוגים שהגישה אליהם פתאום נהיתה אפשרית.
יחד עם השדרוגים השונים, המוביליות של סאמוס משתדרגת ככל שהמשחק מתקדם, והיריבים הופכים פחות ופחות להיות גורם מעכב, ויותר לאמצעי להחזרה של תחמושת ואנרגיה. מאחר והמפות עצומות, המוביליות היא חלק קריטי, ובנוסף לשדרוגים השונים, לאורך המפה פזורים משגרים – מבנים שלא היו קיימים במשחק המקורי, אשר מאפשרים לנוע במהירות בין איזורים שונים במפה העצומה.
מאחר והמשחק הוא משחק המטרואיד הדו מימדי הראשון שיוצא למשפחת ה-3DS, וככלל למשפחת ה-DS, אנחנו זוכים לראשונה להשתמש במסך המגע התחתון, והוא מאוד מאוד שימושי. במצב רגיל, המסך מציג לנו את המפה, ומאפשר לנו להחליף סוגי קרניים במגע.
בנוסף לקרן הרגילה, אשר מקבלת שדרוגים לאורך הדרך, ולקרן הקרח, אשר אפקטיבית במיוחד נגד מטרואידים, אנחנו זוכים לקבל סוג קרן חדשה – קרן תפיסה, אשר הופיעה לראשונה ב-Super Metroid, ומאפשרת לנו להתלות מלבנים מיוחדות, ולהזיז או לפרק לבנים מסוג אחר.
השימוש בקרן התפיסה מאוד מהנה, ומאפשר לאפשרויות מעניינות לתקוף חלק מהיריבים, אך עם זאת צריך לבחור להחליף לקרן זו בכל פעם שאתם צריכים להשתמש בה, וזה לא תמיד מאוד נוח. נדמה שדווקא כאשר צריך להשתמש בקרן התפיסה, היא פתאום מפספסת את היעד שלה.
בנוסף לקרן התפיסה, סאמוס מקבלת שלל יכולות חדשות הנקראות Aeon Abilities. יכולות אלו מנצלות מד Aeon, ומשתרעות בין יכולת המפעילה פולס שחושף חלק מהמפה, ועד יכולת אשר מעטה את הזמן. יכולות ה-Aeon מאפשרות לעוד קומבינציות של חידות, ומאפשרות לדרכים רבות ויצירתיות להביס בוסים ויריבים.
כל יכולות האיאון שימשו אותי רבות לאורך המשחק. היכולת לבצע פולס סריקה חסכה לי הרבה מאוד כאבי ראש בלחפש את השדרוגים המפוזרים לאורך המפה, והיכולת למגן הצילה את עורי כמה וכמה פעמים בקרבות בוסים.
עכשיו בואו נדבר על הבוסים והיריבים. הסיפור כולו סובב את ציד המטרואידים של סאמוס, ולכן לאורך המשחק נתקל בכמות רבה של מטרואידים, אשר מהווים קרבות בוס. מאחר ו-SR388 מהווה מערכת אקולוגית שבריאה למטרואידים, הם עוברים אבולוציות שונות במהלך המשחק. במשחק הם מתפתחים מיצורים מעופפים חד תאיים לחייזרים רפטיליים ענקיים וכבדים.
קרבות הבוסים מלאי אקשן ועשירים בהתקפות שונות שהבוסים מפעילים. הבוסים השונים ירדפו אחריכם, ישגרו עליכם סלעים, כדורי אנרגיה, ושאר חפצים אשר תוכלו להשמיד על מנת לחדש תחמושת, וידרשו מכם להשתמש בכל ארסנל הנשקים שסאמוס מצויידת בו. בהמשך המשחק קיימים גם בוסים יותר דינאמיים שקיימות דרכים שונות לפגוע ולהחליש אותם, והם משנים את האופן שבו הם תוקפים אתכם. מהקטעים המרגשים במשחק מבחינתי, היה קרב הבוס אל מול האוייב החדש, ה-Diggernaught, רובוט קידוח עצום, שמשנה צורה לאורך הקרב ודורש מכם להשתמש במגוון יכולות על מנת לנצח אותו.
לאלו מכם שמחפשים אתגר קשה יותר, ניתן גם לשחק ברמת קושי גבוהה יותר לאחר שתסיימו את המשחק. בנוסף, אם תקנו את אמיבו המטרואיד שיצא לצד המשחק, תוכלו לשחק ברמת קושי אקסטרא קשה ב-Fusion Mode. מעבר לזה אבל, ברגע שמצאתם את כל השדרוגים וניצחתם את כל המטרואידים, המשחק נגמר, ואם אתם מנוסים במשחקי מטרואיד כמוני, זה עלול לעבור לכם מעט מהר מדי.
עם מערות מסקרנות לחקור, שדרוגים להשיג, וקרבות בוס אימתניים, Metroid: Samus Returns הוא משחק אקשן נצחי, ומחווה מוצלח למשחק המקורי. הכפתורים אמנם מעט עמוסים, ומסרבלים את המשחקיות, והמשחק הרגיש קצת קצר, אבל כל רגע בו היה שווה. כמה טוב שסאמוס חזרה.
