כמעט עשר שנים חלפו מאז שחגרנו בפעם הראשונה את מדי ה-COG והצטרפנו למלחמת "הארבה". עברנו הרבה מאז. טעמנו את טעמו המתוק של הנצחון ואת מרירות התבוסה, דחקנו לאחור את נחילי הארבה במשך ארבעת המשחקים בסדרת Gears of War. המשחק Gears of War: Ultimate Edition מחזיר אותנו כל הדרך עד להתחלה של הכל, ומעלה בפנינו שתי שאלות גדולות וחשובות: האם אנחנו יכולים להוביל את חוליית הדלטא לנצחון שוב, ואם כן, האם זה יהיה רענן וכיף כמו לפני עשור? על השאלות האלה אני יכול לענות במשפט פשוט אחד. טוב להיות בבית.
למעטים מבינכם שלא שיחקו אף פעם במשחק המקורי כשהוא יצא ב-2006, תמותו. לא, סתם, אל תמותו הנה תקציר: לכוכב דמוי-הארץ סרה (Sera) יש עבר ארוך ומלא במלחמות, האחרונה שבהן היא מלחמת הארבה. הארבה (Locust) הם זן עויין שצץ יום אחד מתחת לפני אדמת סרה במתקפה בכל החזיתות על הערים האנושיות. חמש עשרה שנים אחרי מה שנודע לימים בתור "יום העליה" (מבינים? כי הם עלו? מהאדמה?), אתם תופסים את מקומו של טוראי מרקוס פניקס. חייל בצבא הקואליציה של הממשלות המוסדרות (Coalition of Ordered Governments או בקיצור – COG) והמנהיג של חוליית הדלטא. אתם תתפסו מחסה מאחרי כל מיני הריסות, תירו את דרככם דרך נחילים של אויבים ועם קצת תקווה, תנצחו את המלחמה לגמרי לבד, או עם חבר במצב Co-Op.
בתור גרסה מחודשת, Gears of War: Ultimate Edition נהנה משיפוץ גרפי עצום. למרות שהגרפיקה לא בדיוק צועקת "הדור הבא", המשחק בהחלט באותה רמה עם רוב הכותרים הבין דוריים כמוהו. הדבר הראשון שתשימו אליו לב כנראה הוא עד כמה יותר עשירה ומפורטת הסביבה בה אתם נמצאים. כל שלב נראה רענן וחדש לגמרי, עם טקסטורה חדה ופריטים חדשים שמקשטים את האיזור. ביי ביי לאדמה הבוצית ולקירות של 2006, במקומם נראה אבנים מתפוררות, משטחי מתכת מחזירי אור, וסלעים עם נתזי דם. הכמות של ההשקעה שהכניסו בהפיכת כל מקום מוכר לחדש וייחודי היא, אם להיות כנים, מעוררת השראה.
הדבר השני אליו תשימו לב הוא המודלים של הדמויות. בכל פעם שסצנת ביניים בתוך המשחק מביאה את המצלמה למבט מקרוב על הפנים המצולקות והשחוקות-מקרב של חברי חוליית הדלטא, אתם לא תוכלו שלא להעריך את תשומת הלב לפרטים. הבעות הפנים של מרקוס כשהוא מתעמת עם הבראס, או משגר פקודה לחברי קבוצתו נראות כולן טבעיות ואמינות, כל כך הרבה יותר מכל הכותרים של הדור הקודם. המודלים של האויבים לעומתם, עדיין נראים דומים מדי אחד לשני בכל סוג אויב, עם שינויים קטנים פה ושם. יכול היה להיות נחמד לראות כמה מודלים חדשים לכל סוג אויב, בשביל לגרום להם להיראות יותר אמיתיים. מצד שני, כל הארבה המטונפים האלה נראים אותו דבר בעיניי ודינם מיתה.
חוץ מהשכבה העבה של הצבע הטרי, ה-Ultimate Edition כוללת בתוכה גם תוכן ומצבי משחק נוספים. המערכה לשחקן בודד מוסיפה עוד חמישה פרקים שלא היו נגישים בקמפיין המקורי של גרסת ה-Xbox 360. הפרקים האלו מרחיבים את הסיפור במערכה החמישית והאחרונה של המשחק, ומציגים קרב נגד בוס שמרקוס ודום לא ישכחו במהרה. אמנם, הפרקים האלה היו זמינים בגרסת ה-PC של המשחק, אבל לשחקני הקונסולה מעולם לא היתה האפשרות לשחק בהם והם יכולים סוף סוף לחוות בעצמם את הסיפור והאקשן שהם פספסו.
מיותר לציין, בפרקים החדשים ניתן לשחק גם במצב Co-Op, עם יותר מחבר אחד. חלק ממני ממש קיווה למצב Co-Op עם ארבעה משתתפים בגרסה החדשה, אבל לא היה לי מזל. למרות שברוב המשחק יש לפחות ארבע דמויות על המסך, חשוב לזכור שהמשחק לא נבנה במחשבה על ארבעה שחקנים. להוסיף עוד שני שחקנים למצב ה-Co-Op ללא ספק היה שובר את המשחק. אז אני מחליק להם את זה.
למרות כל זה, המצב שנהנה מהכי הרבה תוכן חדש ושיפורים הוא מצב המולטיפלייר התחרותי. Gears of War המקורי הגיע אלינו עם ארבעה מצבי מולטיפלייר שונים: סיפוח, התנקשות, הוצאה להורג ואיזור-קרב. כל המצבים האלה חוזרים, עם סך של 19 מפות משופרות. בנוסף ה-Ultimate Edition מוסיפה אפשרות "מלך הגבעה" ומספר וריאציות על המצבים הקיימים, כמו הוצאה להורג של Gnashers, מתקפת בזק ו-deathmatch קבוצות. למרבה הצער, מצבי המשחק הפופולריים Horde ו-Beast לא הגיעו לשחרור המחודש הזה. ישנם עוד שיפורים למולטיפלייר, כמו מערכת התקדמות עשירה שמאפשרת לשחקן לפתוח ציוד וסקינים חדשים לדמויות, כמו גם שרתים ייעודיים ומצב צפייה חדש שנועד לתחרויות.
עד כמה שמשחקי מולטיפלייר תחרותיים הולכים, זוהי החוויה האולטימטיבית של Gears of War. גם לשחקן החובב וגם למתחרה המקצועי. כל מצבי המשחק מרגישים מדוייקים ואינטנסיביים ב-60FPS, וכל סוגי השחקנים ימצאו לפחות מצב משחק אחד מהנה. ולדובדבן בעוגת המולטיפלייר הזו? מי שרכשו ושיחקו ב-Gears of War: Ultimate Edition יזכו להשתתף בעתיד בבטא של Gears of War 4.
Gears of War: Ultimate Edition הוא חידוש בכל מובן המילה. ברמה הבסיסית ביותר, זה אותו המשחק שרבים מכם כבר שיחקו ב-2006 על ה-Xbox 360, אבל עם גרפיקה משופרת. המשחק גם מוסיף תוכן חדש גם לשחקן יחיד וגם למשחק מרובה משתתפים, ובסה"כ מרגיש כמו גרסא משופרת בצורה רחבה מאד של הכותר המקורי, כמו שעיבוד מחדש אמור להרגיש. זוהי בהחלט הגרסא האולטימטיבית של Gears of War, שללא ספק תמצא חן בעיני מחסלי ארבה ותיקים כמו גם בעיני מגוייסים חדשים למאבק. אבל Gears of War: Ultimate Edition עושה קצת יותר מכל זה. הוא מוכיח אחת ולתמיד שהמשחק שורד את מבחן הזמן, והוא לא פחות נהדר ממה שהוא היה לפני כמעט עשור.
