כשהטרילוגיה של Gears of War הסתיימה ובני האדם הביסו את הגזע החייזרי הידוע בשם Locust, היה ברור לכולם שהעולם העשיר של Sera יחזור לקונסולות ה-Xbox 360 שלנו בהקדם. והנה, Epic Games ו-People Can Fly לא מאכזבים אותנו ומביאים לנו את Gears of War: Judgment – משחק אקשן מהיר ואינטנסיבי המתרחש לפני אירועי הטרילוגיה המוכרת, ממש בתחילת הקונפליקט העקוב מדם סביבו סובבת הסדרה. על פני השטח, Judgment נראה כמו עוד משחק Gears of War שלא מסתכן ובוחר לשמר את מה שהמעריצים למדו לאהוב, אבל לאחר שעות משחק ספורות בלבד ניתן לראות שמדובר בחוויית משחק שונה (אם כי לא לגמרי). המשחק לוקח את האלמנטים הבסיסיים של הסדרה לכיוון חדש – גם בקמפיין לשחקן יחיד וגם במצב מרובה המשתתפים. האם Judgment שווה בכלל את החזרה לשדות הקרב של Sera, או שעדיף להשאיר אותו לחסדי ה-Locust?
העלילה של Judgment מתרחשת כחודש אחרי "יום הגיחה" (Emergence Day) – היום בו החלה המלחמה בין בני האדם וה-Locust – ועוקבת אחרי יחידת Kilo תחת הנהגתו של Damon Baird, אותו בוודאי תזכרו מהמשחקים הקודמים. אל בירד, כתמיד, מצטרף אוגוסטוס קול (Augustus Cole) יחד עם הצוערת סופיה הנדריק (Sofia Hendrik) וגארון פדוק (Garron Paduk) שלחם בעבר כנגד צבא ה-COG. בתחילת המשחק, הרביעייה עומדת למשפט שדה בגין הפרת פקודות, כשהסיפור הוא בעצם סדרה של פלאשבקים המתארים את המתרחש עד לאותה נקודה. הנרטיב לא מאד מעניין או מקורי שכבוחנים אותו תחת זכוכית מגדלת, ומרגיש משני מאד לכל האקשן (וכנראה שלא במקרה), אבל הוא עדיין מבצע את התפקיד המרכזי שלו, שהוא לספק לבירד וחבריו תירוץ לחסל גלים של Locust, בצורה טובה למדי – בעיקר לקראת הסוף, כשהעניינים באמת מתחילים להתחמם.
בשל המבנה שלו, הנרטיב מרגיש קצת קטוע, בעיקר כשעוברים מעדות של דמות אחת לשנייה – תחושה שרק מתגברת כשבוחנים את מבנה המשחק עצמו. Judgment מחולק לפרקים (שמסמנים עדות שונה במהלך המשפט), שבתורם מחולקים למשימות קצרות ונקודתיות. אלה מתרחשות תמיד בסביבה בודדה עם מטרה אחת ברורה ומוגדרת מראש. החלוקה הזו למשימות קצרות ומהירות אולי תורמת לתחושת האקשן האינטנסיבי ש-People Can Fly יוצרים כל כך טוב, אך הורסת לגמרי את הסיכויים של השחקן להתחבר לסיפור (שגם ככה לא מאד מעניין מלכתחילה). הדמויות, מצד שני, דווקא מצליחות להתחבב על השחקן עם דיאלוג משעשע ואישיות ומאפיינים מוגדרים היטב. הכללתו של פדוק ביחידת קילו והרמיזות הכבדות אל העבר שלו בהחלט עוזרות להעשיר את הסיפור הכללי, ונותנות לשחקן הצצה אל ההיסטוריה של הכוכב Sera לפני תחילת המלחמה הנוכחית.
באופן כללי, האקשן של Gears of War: Judgment מרגיש מאד דומה לזה של המשחקים האחרונים בסדרה (בעיקר לזה של Gears of War 3). ישנם שינויים מלאכותיים בלבד במערכת הקרב הכוללת: כל דמות יכולה כעת לסחוב רק שני נשקים (במקום שלושה), ורימונים נזרקים בלחיצת כפתור אחת בלבד, בלי הצורך לאחוז בהם תחילה. אבל אלה נושאים קטנים וחסרי חשיבות, כך שאם אתם לא אוהבים ששוברים לכם את השגרה אין לכם מה לדאוג – הקרב עדיין כיפי בדיוק כמו בעבר. מקבץ הנשקים החדשים מרגיש מאד במקום (סוף סוף רובה צלפים חצי אוטומטי!) והם עוזרים ליחידת קילו לצלוח משימה אחר משימה.
מרבית המשימות במשחק דורשות מהשחקן (או השחקנים) לחסל את כל האויבים על המפה בזמן שהם מתקדמים אל עבר יעד כלשהו, או פשוט לשרוד מתקפת נגד כבדה של האויב בסגנון מצב ה-Horde המוכר מ-Gears of War 3. אפשר היה להאשים את Judgment בחוסר גיוון ובחזרה סתמית, שכן את מרבית הנשקים והאויבים כבר ראינו במשחקים קודמים בסדרה, אלמלא שני מנגנוני המשחק החדשים והמרכזיים שלו: הכוכבים והמשימות ה"מסווגות" (Declassified). לכל משימה יש את הגרסה הרגילה שלה, בה השחקן מתמודד מול האויבים עם הנשקים שברשותו וללא כל הגבלות, ויש את הגרסה המסווגת. הגרסה המסווגת מציעה לשחקנים אתגר נוסף מעבר לעדר ה-Locust שעומד בינם לבין המטרה שלהם; זה יכול להיות הגבלה לנשקים מסוימים, אויבים קשים יותר או אפילו זמן קצוב להשלמת המשימה. לכל משימה ומשימה יש את הגרסה המסווגת שלה, מה שמוסיף המון, הן לנרטיב (לכל הגבלה כזו יש בדר"כ איזו סיבה הקשורה למהלך הסיפור) והן לחווית המשחק עצמה. זוהי בהחלט הדרך המומלצת לשחק את המשחק, בהנחה שאתם לא פוחדים מקצת אתגר.
אם המשימות המסווגות הן הדרך של Judgment ליצור גיוון תמידי לכל אורכו, הכוכבים הם הדרך של המשחק לדרבן את השחקנים לרוץ קדימה ולקחת את הקרב אל האויב, במקום להמתין מאחורי מחסה (ובכך לשנות קצת את הדרך בה אנו רגילים לשחק GoW). ככל שהשחקן ישחק טוב יותר, מהיר יותר ואגרסיבי יותר, הוא יזכה ביותר כוכבים: יריות לראש, הוצאות להורג ופיצוצים הם דרכים מעולות להרוויח עוד כוכב, וכמובן שגם רמת הקושי בה בוחרים לשחק משמשת כגורם משפיע. שוב, People Can Fly בהחלט יודעים אקשן מהו, אך לא בהכרח מעוניינים ליצור נרטיב מרגש שתופס את השחקן.
אבל למה שווה להתאמץ ולאסוף כוכבים, אתם שואלים? ובכן, חוץ מלהוכיח לעולם ולעצמכם אלו לוחמים אמיצים ללא חת אתם, לאסוף כוכבים זו הדרך היחידה לחשוף את Aftermath – פרק נוסף בקמפיין לשחקן יחיד, המתרחש במקביל לאירועים של Gears of War 3. מדובר בפרק קצר, ולמען האמת, לא מאד הכרחי; הוא לא מאד כיפי או מעניין, ולא באמת תורם שום דבר לסיפור של Judgment או GoW 3, אבל הוא מרגיש יותר כמו משחקי הטרילוגיה המקוריים, כך שאם אתם מתגעגעים למשחקיות הקלאסית, שווה לתת לו צ'אנס לאחר שסיימתם לאגור את כל הכוכבים.
משחקי Gears of War תמיד היו חווית co-op מוצלחת עבור 2 או 4 חברים, ו-Judgment אינו שונה. את הקמפיין ניתן לשחק עד 4 שחקנים ביחד; אפילו רצוי לעשות זאת, בהתחשב באופן המעצבן בו חברי היחידה הנשלטים ע"י המשחק מתנהגים: רצים לכם בין הרגליים ומהססים להחיות אתכם בנקודות קריטיות, לדוגמא. אחרי שהקמפיין הראשי נגמר שחקנים יוכלו להמשיך לשחק יחדיו במצב ה-Survival החדש. במצב זה על קבוצה של 4 שחקנים להגן על שלוש נקודות אסטרטגיות על גבי המפה מפני גלים של Locust, ברמת קושי הולכת וגוברת. זה מזכיר מאד את מצב ה-Horde ממשחקים קודמים אבל הפעם שחקנים יכולים לבחור את התפקיד של הדמות שלהם: חייל, מהנדס, חובש או גשש. לכל אחד מהתפקידים הללו ישנה יכולת מיוחדת: החובש יכול לזרוק רימונים המרפאים את חבריו לקבוצה, החייל מעניק תחמושת נוספת לו ולאלו מסביבו, הגשש יכול לסמן יחידות אויב ולטפס לעמדות צליפה מיוחדות והמהנדס מתקן את ההגנות סביב הבסיס ויכול להעמיד מכונות ירייה באזורים אסטרטגיים. עם הקבוצה הנכונה (והאסטרטגיה הנכונה), Survival יכול להיות מצב משחק כיפי ומספק למדי, אך חבר קבוצה אחד המסרב לשתף פעולה עם השאר יכול בקלות להרוס סבב שלם ולגרום לתסכול לא מועט.
בצד התחרותי של משוואת המולטיפלייר עומד Overrun – הגרסה התחרותית של Survival. הפעם את מפלצות ה-Locust משחקים שחקנים אחרים שיכולים לבחור איזה יצור הם מעוניינים לשחק – מעין שילוב בין מצבי Horde ו-Beast מהמשחק הקודם. Overrun הרבה יותר מהיר מאשר Survival, ומשחק כיחידות Locust שונות הוא עדיין כיף ומאתגר כבעבר, שכן כל אחת מהן דורשת חשיבה וטקטיקה קצת שונה. אל מצב זה מצטרפים מצבי משחק קלאסיים כמו Free-for-all, Team Deathmatch ו-Domination, שמציעים חווית מולטיפלייר סטנדרטית למדי, לאלה שמחפשים קצת מנוחה מטקטיקה ושיתוף פעולה אסטרטגי. נחמד לראות שסדרת Gears of War מרחיבה את חווית המולטיפלייר התחרותית שלה ונותנת עוד אפשרויות משחק גדושות בקרב הברוטאלי שהולם אותה כל כך.
Gears of War: Judgment הוא לא המשחק הכי טוב שיצא מהעולם ידוע הקרבות של Sera, אבל אולי היה נשפט פחות בחומרה אלמלא היה שוכן בצילם של המשחקים הקודמים בסדרה. בסך הכל מדובר במשחק אקשן מוצלח שמציף את השחקן ביריות, פיצוצים ומסורים חשמליים, ומשאיר אותו צמוד לכיסא עד הסוף, למרות הסיפור הקטוע והלא מעניין. מנגנוני המשחק החדשים מציעים הרבה גיוון ותמריצים לחזור לשחק את המשימות שוב ושוב, בניסיון לזכות בניקוד גבוה יותר ובעוד ועוד כוכבים, או לנסות את המצב מרובה המשתתפים החביב. בעיות מינוריות כמו תגובה איטית מצד דמויות המשחק, או ה-A.I. הבעייתי של חבריך ליחידה, קצת פוגעות בהנאה ואפילו יכולות לעורר לא מעט אנטגוניזם כלפי המשחק, בעיקר בגלל האופי המהיר שלו, שדורש רפלקסים חדים. מעריצים של הסדרה ימצאו הרבה מה לאהוב ב-Judgment, ואם ניסור חייזרים קוסם גם לכם, תעשו בחוכמה לנצל את ההזדמנות להיכנס לאחת הסדרות שהגדירו את האקשן על ה-Xbox 360.
