סדרת Dead Space הייתה, כנראה, המוצא האחרון לשחקנים המחפשים משחק אימה הישרדותי המשלב אווירה אינטנסיבית ומפחידה עם כמות נכונה של אקשן ועלילה טובה (שלא לדבר על מפלצות נוראיות, דם וקרביים). אך כמו הרבה משחקי אימה-הישרדות אחרים אשר יצאו לפניו, Dead Space 3 לוקח את הסדרה מעבר לקו הדק המבדיל בין אימה לאקשן, עם אויבים אנושיים, תחמושת אוניברסלית ושיטה ליצירת נשקים המשמשת את השחקן לבניית נשקים באיכות צבאית. אם אתם משחקים לבד תוכלו למצוא את עצמכם מבוהלים אם תנסו מספיק, אך האם Dead Space 3 הוא אכן הצעד הנכון להתקדמות הסדרה או שצריך לזרוק אותו לריק החלל?
Isaac Clarke, מהנדס החלל שהפך להיות צייד נקרומורפים ומשמיד מרקרים, אינו יכול להתחמק מעברו. או אם נדייק, עברו לא מוכן להפסיק לרדוף אותו. כאשר Dead Space 3 מתחיל, אייזק שוב ניתקל בדרכם של החסידים סוגדי המפלצות של כנסיית Unitology (אשר כעת היא יותר כת מאשר כנסייה אמיתית) שהדבר שהכי היו רוצים זה להרוג אותו ולהכחיד את האנושות כולה. אייזיק מגויס ע"י אלי, חברתו לשעבר, וחברה החדש כדי להגיע לכוכב הקפוא של Tau Volantis, שם עליו לשים סוף לאיומו של המארקר אחת ולתמיד. עלילה מורכבת ומבלבלת תמיד הייתה אחד מסימני ההיכר של סדרת Dead Space, אבל Dead Space 3 לוקח את זה לרמה שונה לגמרי. סרטון קצר המוצג בתחילת המשחק יעזור לכם להתעדכן בסיפור עד כה, אך משם אתם תצטרכו להבין בעצמכם מה שקורה. אז אם לא התעדכנתם בהיסטוריה של Dead Space יהיה לכם קשה להתחבר לעלילה הראשית ולאייזיק עצמו.
למרות זאת, אם אתם כן מכירים את העלילה הכללית של הסדרה, Dead Space 3 מציע סיפור מהיר ומעניין לשחקן יחיד עם הרבה דמויות מעניינות שעוזרות להניע אותו קדימה. זהו לא הסיפור הטוב ביותר של הסידרה אך יש בו טווסטים מעניינים שנותנים לשחקן הבנה עמוקה יותר של הנרטיב הכולל של הסידרה. זהי גם דרך טובה להכניס לעולם של הסידרה אויבים חדשים, סביבות חדשות ודמויות חדשות.
ממש מתחילת המשחק זה ברור כי Dead Space 3 הרבה יותר אקשני מקודמיו. כבר בשלבים הראשונים של המשחק אנו פוגשים פאנטים דתיים עם רובים וגישה מגעילה. ככל שנעמיק בסיפור אנו נחזור אל המסדורנות הצרים המאפיינים את הסדרה וגם ונפגוש את הנקרומורפים שלמדנו לאהוב (אשר הם האויבים העיקריים לאורך המשחק) אבל הדקות הראשונות של לחימה באויבים אנושיים עוזר לבסס את Dead Space 3 בתור משחק אקשן. כדי להקל על אייזק, שאינו רגיל לאויבים שיורים בחזרה, המשחק מציג מכניקת מחסה חדשה ושלל תחמושת. כלל הנשקים משתמשים באותו סוג של תחמושת כך שברגע שמצאתם נשק שאתם אוהבים לא תהייה סיבה אמיתית להחליף לנשק אחר (במיוחד עכשיו שאייזיק יכול לסחוב רק שני נשקים במקביל).
למעשה כל נשק שאייזיק משתמש בו הוא שני נשקים נפרדים תודות לשיטת ייצור הנשקים החדשה של Dead Space 3. חוץ מתחמושת וערכות עזרה ראשונה אייזיק יכול למצוא במהלך המשחק המון חלקים שונים של נשקים וחומרי בנייה שונים המפוזרים בעולם (ועל הגופות המרוטשות של אויביו) ולהשתמש בהם לבנות סוגים חדשים של נשקי הרס המוני. אם קשה לכם ליצור נשקים חדשים בעצמכם, תמיד תוכלו ליצור את הנשקים הקלאסיים של הסדרה מהמשחקים הקודמים או להשתמש בשרטוטים הפזורים ברחבי המשחק, אך שיטה כזו מגוונת פשוט דורשת שתנסו בעצמכם לבנות את הנשק לפי איך שאתם אוהבים לשחק. שילוב של שני סוגים של נשקים שונים בכדי להרוג נקרומורפים יכול להיות מאוד כיפי ואף ממכר. ישנם מאות שילובים אפשריים ולכולם יש שיפורים ושדירוגים. נמאס לכם ממטחי האנרגיה המשעממים שלכם? למה שלא תוסיפו כדורי קיפאון ומטול רימוני אש? עלול לקחת קצת זמן עד שתצליחו לממש את הפוטנציאל המלא של השיטה, אך זה שווה כל רגע.
כאשר מתחילים לשחק ב-Dead Space 3 הוא מאוד מרגיש כמו שאר המשחקים בסדרה: נקרומורפים עדיין קופצים עליכם משום מקום ומהווים אתגר רציני בקבוצות (אלא כמובן, אם יש לכם את הנשק הנכון) והתחושה המתמשכת שאתם לא לבד עדיין רודפת אתכם, רק בפחות אינטנסיבי מהמשחקים הקודמים משום שתוכלו די בקלות לפרק כל אויב שינסה להרוג אתכם עם מספר כדורי חומצה מכוונים היטב. הסביבות הקלאוסטרופוביות חוזרות במגוון רחב יותר ולעתים אפילו ישנם אזורים גדולים ופתוחים אשר לרוב שמורים לקרבות בוס. המשחק עובר ממושבה צפופה לצי חלל נטוש וממשיך ל-Tau Volantis עצמו ולעיר חייזרית תת קרקעית. כל סביבה חדשה היא יפה וקצת מצמררת באופן ייחודי משלה, למרות שחלק מהסביבות יותר מרשימות מאחרות. אילו רק המשחקיות הייתה מגוונת כמו הדימויים החזותיים של המשחק.
אולי "לא מגוונת" זה טיפה מטעה. Dead Space 3 כן מנסה מידי פעם לצאת מהמשחקיות מלאת האקשן שלו במספר דרכים, זה פשוט שרובן לא באמת כאלו כיפיות או מעניינות. ההתנהלות בחוסר כבידה נעשית בצורה טובה וחסרת כל אתגר, ואת אותו הדבר אפשר לומר על הפאזלים לפתיחת הדלתות שאייזיק נתקל בהם במהלך המשחק. אחד מהפרקים סובב לחלוטין סביב כמה קטעים של טיפוס הרים והוא הקטע המעצבן ביותר במשחק, עם שליטה נוראית ורמזים סביבתיים לא ברורים. ישנם מספר רגעים טובים אשר לא מתמקדים בירי, כמו לנווט ספינת חלל המתרסק דרך שדה של הריסות, וקרבות הבוס האינטנסיביים.
אם אתם מחפשים אימה, היא עדיין שם אך היא מסתתרת תחת שיכבה עבה של אקשן. השחקן צריך לבחור לפחד ולשחק בדרך שתגרום לו לפחד. עדיין אפשר להישאר עם חותך הפלזמה או רובה הלייזר הקלאסיים בשביל לפרק את צבא המפלצות החייזריות איבר אחר איבר, ואף לברוח מקרב מפעם לפעם, אך זה מרגיש כאילו אתם מרמים את עצמכם. למזלכם, המשימות הראשיות של המשחק עדיין מושרות באווירה מפחידה של אבדון מתקרב, כך שבזמן שאתם מפוצצים את דרכם דרך מתקן מחקר נטוש קשה שלא לתהות אילו זוועות נוראיות יש למשחק להציג לכם.
Dead Space 3 נמצא במיטבו כאשר אתם עוקבים אחר השביל הליניארי של הסיפור הראשי (אולי חוץ מקטעי טיפוס ההרים אשר הגיעו אי שם מגיהינום המשחקיות). חווית המשחק מתקלקלת כאשר אתם מנסים לצאת מהאזור הנוח של העלילה הראשית בשביל לחקור את פני הכוכב הקפוא או את החללים הפנימיים של חללית נטושה. משימות הצד שאתם נתקלים בהם במהלך מספר פרקים הן משעממות, חסרות השראה ואפילו מראות על עצלנות מצד המפתחים. הן אינן תורמות בשום צורה לסיפור וממחזרות את אותן הסביבות שוב ושוב עם רק מעט גיוון בסוג ומיקום האויבים. הן שם אך ורק בשביל להאריך את הזמן שאתם משקיעים בקמפיין הראשי ובכדי לתת לשחקנים רציניים יותר משאבים וחלקי רובים נוספים. המשימות היחידות שבאמת שווה לשחק הן אלו הקשורות ישירות לחלק הקואופרטיבי של המשחק.
אם אתם מרגישים ש-Dead Space 3 הוא יותר מידי מפחיד בשביל לשחק לבדכם, אתם יכולים להזמין חבר שישחק יחד אתכם. יש מעט דברים שהם יותר כיפים מזוג משגרי טילים מפציצים עדר של Feeders. רק שימו לב כי משחק בשני שחקנים הורס לחלוטין את האווירה המפחידה של המשחק. בעצם יש לכם שני בחורים עם ארסנל של נשקים הרסניים שמשמידים את האיום הנקרומורפי (ולפעמים האנושי). החבר הקואופרטיבי שלכם שולט ב-John Carver, חייל ממורמר ולא ידידותי עם עבר אפל שהוא מסרב לגלות. לשחק את השלבים המיועדים לCo-Op עוזרים לגלות יותר על הדמות החדשה הזו ומעניק חוויה הזויה לשחקן השני השולט בה (וזה כל מה שאומר על כך).
Dead Space 3 ממשיך את המעבר של הסדרה מאימה מצמררת לאקשן נוטף דם. זוהי חוויה גדולה ומגוונת יותר משאר המשחקים בסדרה אך היא כבר איננה משחק אימה אמיתי. למרות שהסיפור המעניין הוא די לינארי, המשחק עדיין נותן לשחקנים מגוון רחב יותר של דרכים לשחק אותו: גיבור פעולה עם אצבע קלה על ההדק או שרדן איטי ומדוקדק; יחד עם חבר טוב או לבד בחושך מתחת לשמיכה (היי, זה עדיין פברואר). מאד כיף להתעסק בשיטת יצרית הנשקים החדשה ולמרות שהמשחקיות כוללת כמה רגעים שקצת מפספסים את המטרה, המשחק הוא המשך ראוי לסדרה. רק אל תצפו שמישהו ישמע אתכם צורכים מפחד.
