בתצוגה המקדימה של Anno 2205, קיבלתי מבט קטן על האימפריה שפועלת על מיץ: מיץ מאריך חיים. מיץ מרחיב תודעה. מיץ חיוני למסע בחלל. היה כיף גדול, ועכשיו, בגרסה המלאה של המשחק, אני יכול לומר בכנות שמי ששולט במיץ, שולט ביקום. או לכל הפחות בכדור הארץ ובירח.
ככל שאני מבלה יותר זמן במשחק ב-Anno 2205, רשת העכביש הסבוכה שלו הולכת ומתפתלת. אפילו בהנתן המוטיב האופייני למשחק בו "מרגע שנכנסת אין דרך חזרה", זה עדיין לא הולם מספיק את התופעה. אולי לא נראה כך בהתחלה, עם האיזור הראשון הבסיסי והפשוט ורמת הייצור, אבל ככל שרקמתי את רשת המשאבים, הייצור והאספקה שלי, לא יכולתי שלא להרגיש כמו עכביש שמח ששולט על מבנה הולך ומתרחב של קורים שזורים. כמו בתצוגה המקדימה, הקורים הראשונים די פשוטים: קל לרצות את הפועלים באזורי האקלים הממוזג, אך הם עומדים במרכז של קומפלקס תעשייתי-מסחרי עולמי בהתהוות. ואז מגיעים המפעילים, מביאים עמם רמה חדשה של תעשייה וסט דרישות נוסף. אחריהם המנהלים מגיעים, ומיד אחריהם משקיעים ובשלב הזה אני כבר מנהל עשרות עסקים שונים במה שהוא רק קצה הקרחון של מה שעתיד לבוא.
אם האזורים הממוזגים מתחילים בקלות ובאיטיות, החיים בקוטב מתחילים קשה ולאט לאט מגבירים. בעוד שאת הפועלים תוכלו לרצות בעזרת כמה חוות אורז ומפעל התפלה, את המתיישבים ברמה הראשונה בקוטב (הידועים בשם "מגינים" מסיבות עלילתיות שאני לא אספיילר) תשקיטו רק עם סחורה מיובאת – בעיקר, המיץ הכל-יכול עליו מושתתת האימפריה שלכם. מכיוון שהאזורים הממוזגים גם צריכים את המיץ, זה נהיה עניין של כפול או כלום על ערוצי הייצור הקיימים שלכם בכדי להרחיב אותם. ברגע שהמיץ זורם וכמה חנונים מקצועיים מופיעים, הצרכים שלהם יקחו אתכם כל הדרך לירח בשביל חבריה הטובים ביותר של האישה. לצערי זה הכל מחזית הקוטב, מכיוון שיש בה רק שני שלבים.
ברגע שהמעבורות הראשונות נוחתות על הירח, הגיע הזמן להכניס את המשחק להילוך. אם הפועלים צריכים אורז זול ונגיש, המגינים זקוקים למיץ מיובא וחום מלאכותי. כורים על הירח לעומתם צריכים… אוויר. נשימה היא ביג דיל על הירח, מסתבר. עוד עניין זה לא להימחץ על ידי מטאור. למעשה, בכדי שהמושבה שלכם על הירח תוכל להיות אפילו קרובה לתפקוד תצטרכו לשלם סכום לא מבוטל, שלא להזכיר כמויות של חשמל ועושר לא קטן בחומרי ייצור. בהתאמה, הדרג הבא בירח (קצינים) דורשים מצרכים מפוארים שלא נמצאים על הירח בכלל.
מלבד המירוץ לירח בכדי להיות הראשונים שיבנו כור היתוך, Anno 2205 נותן שלל מטרות אחרות שתרצו להשיג. לפעמים השגת משאבים נדירים, לפעמים נקמה ולפעמים בגלל שאתם לא באמת נחשבים קונגלומרט מוצלח עד שאין לכם פסל ענקי באמצע האוקיינוס. למען הגיוון, לכל מגזר יש "סופר פרוייקט" שידרוש מכם זמן ומשאבים, אז אם תרצו להשלים את כולם, תיאלצו ליישב ולפתח את כל האיזורים.
כשאתם לא בונים, מתכננים או מנהלים את החברה שלכם, תוכלו לפתוח במשימת "משבר" בסגנון אסטרטגיה-בזמן-אמת בעזרת הצי שלכם. משימות אלו יכולות להיגמר תוך כל זמן בין כמה דקות לשעה, תלוי כמה יסודיים אתם רוצים להיות. אבל לזכות המשימות יאמר, הן מצ'פרות אתכם במשאבים נדירים העוזרים לכם לשפר את המתקנים שלכם. הפשטות האסטרטגית של משימות "משבר" עומד בניגוד מוחלט לעומק המשחקיות בבסיס של Anno 2205, אבל זה עדיין כיף לעלות על סירה ולהפגיז את כל העומד בדרככם בלי לחשוב על אספקת מיץ לשם שינו.
בשונה ממשחקי מיקרו-ניהול אחרים, Anno 2205 נמנע מלהפיל עליכם כמויות של מידע על ההתחלה. למעשה, עקב הדרך בה פתיחת מבנים חדשים עובדת, ל-Anno 2205 יש עקומת לימוד מתונה טבעית שאולי תהיה פשוטה מדי לוותיקי הכותר. בכדי לפצות על כך, את רמת הקושי של המשחק ניתן להתאים מעבר ל-קל/בינוני/קשה הרגילים על ידי התאמה אישית של כמה אופנים של התאגיד שלכם: תשואה, ניהול סיכונים, נגישות משימות צד ופרסים. כל אלו יכולים להיות מותאמים אישית בנוסף לעוד הגדרות אחרות רבות. תוכלו לעשות לעצמכם את החיים קלים או קשים ככל שתרצו, כשההמלצה האישית שלי היא לכוון לרמת קושי של 2 כוכבים, אלא אם אתם לגמרי חדשים לז'אנר, או על דרגת 3 כוכבים המירבית אם כבר שיחקתם ב-Anno 2070.
מהבחינה הגרפית, Anno 2205 הוא פשוט משחק יפהפה. המבנים בכל סוג אקלים נראים ייחודיים, מהפנטהאוזים המאווררים של האזור הממוזג, דרך המחנות הקטנים של הקוטב ועד לשוחות מכוסות השריון שבירח. תעשו זום אין ותוכלו לראות אנשים, רחפות, פועלים-גשושים והמון פרטים קטנים נוספים. באותו אופן, תוכלו להפעיל את מחזור היום/לילה שנמצא שם מטעמים קוסמטיים ומחכה לכם צ'ופר כאשר יום הופך לערב שהופך ללילה, עם כל השינויים בתאורה ובמראה הבניינים להם אתם יכולים לצפות. משימות "משבר" נהדרות גרפית גם הן, עם פיצוצים ואפקטים אחרים שלא היו נראים שונים מאלו שבכל משחק אסטרטגיה מודרני. המוזיקה והסאונד ב-Anno 2205 באים בדיוק במקום עם פסקול שלא נתקע בגלגלים ומשחק-קול שמרגיש במקום, אפילו אם הוא טיפה מוזר לפעמים.
אם יש לי טענות כלפי Anno 2205, אפשר לסכם אותם בשני דברים: ראשית, אפילו במצב הכי קשוח, דרגת הקושי די קלה – במיוחד יחסית ל-Anno 2070. דרך קבע היה לי את דירוג האשראי הטוב ביותר לרמה שלי, בלי יותר מדי מאמץ או חיסכון בשדרוגים – ברמת הקושי המירבית. חלק מהמכניקות היותר מאתגרות של המשחק הקודם הוסרו גם הן. מפעלים כבר לא צריכים להיות במרחק מסוים מיצרן המשאב שלהם, אזורי שליטה נעלמו ויחסי הייצור/צריכה עומדים בנוחות על 1:1, מה שאומר שמטע פירות בודד מספק בדיוק מספיק משאבים בכדי להפעיל מפעל מיץ ב-100%.
שנית, למרות שזה לא היה נגיש בזמן כתיבת הביקורת, ל-Anno 2205 תהיה אפליקציה נלווית שקשורה למשאבים המיוחדים אותם תצטרכו בכדי לשדרג את המבנים שלכם. למרות שאני מבין את המשיכה בזה שיש משהו שקשור ב-Anno שאפשר לעשות רחוק מהמחשב שלכם, העניין עדיין מרגיש מיותר ומזיק למשחק כשלם. מכיוון שהסתדרתי יופי גם בלי זה, אני מניח שזה לא הולך להיות חלק קריטי במשחק כמו ניסיונות אחרים לאפליקציה נלווית, אולי הרעיון עצמו מציק לי ברמה האישית, תקראו לזה רגישות אם אתם חייבים.
Anno 2205 הוא משחק שקל לי להמליץ עליו, כל עוד אתם לא מחפשים אתגר רציני, מכיוון שרמת הקושי שלו פתוחה לעריכה לכולם. האזורים המרובים של המשחק והאתגרים הייחודיים להם מספקים גיוון. הגרפיקה והאפקטים יפהפים ויש תחושה תחרותית אמיתית כנגד חברות בהנהלת אינטיליגנציה מלאכותית שישאירו אתכם במשחק גם אחרי שטכנית "ניצחתם". זה משחק שתרצו לשחק בו שוב ושוב, כנראה עד שיצא הבא בסדרה.
