בצעד חריג, החלטנו לכתוב לכם כתבה שונה ממה שאתם רגילים לקבל מאיתנו וזאת בעקבות מקרה שקרה בנובמבר האחרון, עליו נדבר בחלק האחרון של הכתבה. בואו נניח לרגע בצד את האהבה שלנו לגיימינג; כולנו שמענו על מקרים אלימים שחלקם גם נגמרו ברצח, בין אם מהטלוויזיה ובין אם מהאינטרנט. יש שיקראו לתופעה killer gamers, אך בדרך כלל אנחנו לא מקבלים מידע על מי היו האנשים או מדוע התרחש המקרה המזעזע, והנטיה הטבעית שלנו היא להשליך את הפשע על תחומי העניין של הפושע או הקורבן, בפרט במידה והדבר קשור לביצוע הפשע.
בכתבה הזאת, בחרתי עבורכם שלוש מקרים שהמכנה המשותף שלהם הוא גיימניג, למרות שכל אחד מהמקרים שלפניכם נוגע במשהו שכולנו אוהבים, אין זה אומר בשום צורה שהיא שהאהבה לגיימינג הביאה לביצוע המקרים הללו. אמנם כתבנו בכותרת Killer Gamers, אך כל אחד ואחד מהפושעים כאן פעל מסיבותיו שלו ואף אחת מהן לא הייתה קשורה כלל למשחקים בהם שיחקו או לעצם השתייכותם לקהילת הגיימינג. שנתחיל?
ברק בדנר
ברק בדנר (Breck Bednar) היה נער בן 14, נולד למשפחה אמריקאית שהגרה לאנגליה כשלוש שנים לפני שהוא נולד. הוא היה הבן הבכור מבין ארבעה. כשהיה בן 7 הוריו החליטו להתגרש אך נותרו בקשר הדוק, בעיקר בשביל הילדים. המשפחה הייתה משפחה נוצרית אדוקה שהלכה לכנסייה בכל יום ראשון, וב-2013 הכנסייה הקימה קבוצת גיימרים בה היו שישה נערים, לרבות בדנר. מטרת הקבוצה הייתה לחבר ביניהם דרך מכנה משותף ולאפשר להם לחלוק חוויות ולשחק יחדיו במטרה לשמור עליהם מכל רע.
הקבוצה בחרה לשחק בשרת שהיה שייך לצעיר בשם לואיס דיינס (Lewes Daynes), ולמרות שדיינס לא היה חלק מהקבוצה הקהילתית שלהם בכנסייה הוא הפך במהרה להיות חבר של הנערים. דיינס בודד את בדנר מחבריו ומשפחתו בעזרת מניפולציה רגשית ונפשית שהפעיל עליו, שכנע אותו שהוא מוצלח יותר מחבריו, טען שהם מלכלכים עליו מאחורי גבו וגרם לו להאמין שאין לו אף אחד מלבד דיינס לצידו.
מצבו של בדנר וההתרחקות שלו מסביבתו הייתה חריגה ובשלב מסויים אימו של בדנר מנעה ממנו את השימוש במחשב. היא לא סמכה על דיינס ואפילו איימה עליו שיתרחק מבנה אחרת תפנה למשטרה. מה שהיא לא ידעה, זה שדיינס שלח לבדנר טלפון סלולארי ודרש ממנו לשמור עליו בסוד וכך היה.
אחרי תקופה, בה השניים היו משוחחים בסוד מבלי ידיעת הסביבה של בדנר, דיינס שכנע את בדנר לבוא לבקר אותו בביתו. בדנר, שבשלב הזה כבר רצה לעשות הכל כדי לרצות את החבר הטוב שלו, שוחח עם אביו שיאפשר את הנסיעה הזאת.
אביו, ששמח שבנו רוצה להיפגש עם אנשים מחוץ לעולם המחשב, אישר בשמחה, אך לא ידע כי דיינס הוא האדם המדובר. דיינס רצח את בדנר עוד באותו הערב וגם היה זה שהתקשר למשטרה להודיע על מות הילד תוך ניסיון לבסס טענת הגנה עצמית כבר בשיחה למוקד המשטרה. הוא נמצא אשם ברצח מדרגה ראשונה וזאת לאור שיחת הטלפון שביצע למוקד ולממצאים הברורים שנמצאו בזירה ונידון למאסר של 25 שנים.
מת'יו פייק
מת'יו פייק (Matthew Pyke) היה סטודנט בן 20 שחי בנוטינגהם שבאנגליה, עם בת זוגו ג'ואנה וויטון (Joanna Witton). השניים מאוד אהבו משחק Gameboy בשם Advance Wars. הם אהבו את המשחק עד כדי כך שהם הקימו וניהלו יחדיו פורום שכולו מוקדש למשחק ולמעריציו. מעריצים רבים של המשחק היו מבלים שעות בפורום, חולקים אסטרטגיות למשחק וחוויות שעברו. כחלק מהניהול, הם שמו לב לשחקן בשם דייויד הייס (David Heiss) שבילה שעות רבות מאוד בפורום ובעקבות כך נוצר ביניהם קשר, אשר היה סטנדרטי בתחילה והיה קשור אך ורק למשחק ולפורום, אך עם הזמן הם התחברו יותר.
הייס היה בחור בן 21 שחי בגרמניה, וכמו פייק ווויטון, מאוד אהב את המשחק. הייס לא יכול היה להרשות לעצמו לצאת וללמוד באוניברסיטה למרות שרצה בכך מאוד ולכן יצא לשוק העבודה ומצא לו מקום עבודה לא רווחי במיוחד במשרד בעיר הולדתו. בתוך הפורומים הללו, מלבד שיח על המשחק, המשתמשים הרגישו חופשי לשתף פרטים מחייהם כמו למשל היותם סטודנטים. הייס החל לקנא נורא בפייק על היותו סטודנט, וגרוע מכך, פיתח רגשות אהבה עזים כלפי וויטון.
עד היום לא ברור איך, אך הייס הצליח להשיג את כתובתם של פייק ווויטון ואף הגיע לבקרם בהפתעה. הם איפשרו לו להישאר איתם כמה ימים עד חזרתו לגרמניה ובימים הללו הם הבינו שהם לא יכולים להישאר חברים של הייס. בפעם השנייה שהייס הגיע לדירתם, השניים היו קרים ולא איפשרו לו להישאר איתם, ועם חזרתו לגרמניה גילה הייס שהשניים חסמו את הגישה שלו לפורום. וויטון דרשה ממנו לחדול מליצור איתה קשר מאחר והוא הביע רגשות עזים ודרש ממנה קרבה שהיא לא הייתה מעוניינת לתת לו.
ב-18 בספטמבר, הייס נסע לנוטינגהם בפעם השלישית. פייק ווויטון לא שמעו ממנו כחודש וחצי וחשבו שבזאת נגמרה התקשורת איתו ושהוא לא יטריד אותם יותר. הייס נשאר לישון ברחוב בקרבת דירתם של הזוג וזאת כמובן ללא ידיעתו של איש. בבוקר המחרת, הייס חיכה ליד הדירה של הזוג, וידא שוויטון יצאה לעבודה ואז ניגש לדפוק בדלת. ניכר היה שמרגע שפייק פתח את הדלת הייס לא בזבז זמן בשיחת חולין. וויטון חזרה הביתה ומצאה את הדירה בכאוס והתקשרה למשטרה. בשארית כוחותיו, פייק הצליח לכתוב בדמו על הרצפה לצידו את האותיות הראשונות של "דייויד", DAV, ווויטון ידעה מיד לאן לכוון את המשטרה עם המידע הזה. הייס נעצר ב-24 לספטמבר 2008 בביתו שבגרמניה והורשע ברצח, עד היום הוא מרצה 18 שנות מאסר.
מת'יו וייזר
המקרה הזה מאוד מעניין ולמעשה בגללו בחרנו לכתוב לכם את הכתבה הלא שיגרתית הזו על ה-Killer Gamers -הרצח של פרופ' מת'יו וויזר (Matthew Wiser). פרופ' וייזר היה פרופסור באוניברסיטת דרום אלבמה ארה"ב, שנמצא מת מיריית אקדח בביתו בחודש נובמבר האחרון. עקב חוסר בעדים וממצאים בזירה, לא בוצעו מעצרים ולא היו כיוונים לחקירה ממשיים.
המשטרה לא אמרה נואש, והחליטה לעקוב אחרי פעילותו של הפרופסור המנוח ברשת, וזה מה שפתר את התיק כולו. מכשיר Nintendo Switch שנגנב מביתו של הפרופסור הופעל ולמעשה הוביל את המשטרה אל אחד החשודים, טיקווז טימונס (Tiquez Timmons). טימונס נחקר והודה כי הוא זה שהסיע את חברו, דרק סקוט (Derric Scott) אל ביתו של הפרופסור והוא זה שביצע את השוד והרצח. מאחר והתיק הזה עוד טרי, אין עוד הרבה פרטים על השניים ועל הסיבה בגינה ביצעו את השוד דווקא אצל פרופ' וייזר. שכניו סיפרו שהוא היה אדם חביב ששמר על פרטיותו לעצמו.
זה לא מקרה "קלאסי" שזועק Killer Gamers, אבל זה כן מראה מגמה מעניינת; ככל שחולפות השנים והטכנולוגיה מתקדמת, יש יותר ויותר תיקי רצח ישנים שנסגרים, ותיקי רצח שנפתרים הודות לכך. בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר תיקים שנפתרים די מהר הודות לרשתות החברתיות. השימוש המבריק הזה במעקב אחר העקבות של הפרופסור המנוח ברשת הניב תוצאה מוצלחת למדי ופתר את התיק בזמן שיא של חודש בלבד.
אני חייבת לומר שהתקדמות הטכנולוגיה מצליחה להדהים ולהפחיד אותי כאחד. מצד אחד, רוצחים הופכים חכמים יותר ויותר אך מהצד השני, הטכנולוגיה משופרת ומתקדמת ומאפשרת לשוטרים (ואפילו לחובבי פשע אמיתיים כמוני) ללכוד אנשים מסוכנים.
כפי שצויין בהתחלה, אנחנו לא מאמינים שיש תופעה כזו הנקראת Killer Gamers: הקשר בין אנשים עם ברגים רופפים במוח שמבצעים פשעים לבין היותם גיימרים הוא מקרי בהחלט. סביר להניח שזה ניצול ציני של דעת הקהל וניסיון להמאיס את התחום על אנשים שלא בתוך התעשייה תוך הצגת מצגי שווא בנושא.
