My Brother Rabbit הוא משחק הרפתקאות מיוחד במינו בעל גרפיקה מצויירת ואישיות יוצאת דופן מבית סטודיו האינדי Artifex Mundi. במשחק אנו מגלמים ארנב (שנראה, למען האמת, מבולבל קמעה), פרי דמיונו של אח לילדה חולה במחלה קשה. ביחד אנו עוזרים לאחים להתמודד עם הקושי הטרי דרך מסע דמיוני בעולמם של הילדים לצד הארנב המשונה.
בסיפורם של הילדים, אותו הם מספרים אחד לשני כדי להמלט ולו אף לרגע מן העולם האמיתי, ארנב חמוד אשר גר מתחת לאדמה רוצה לעזור לחברתו החולה; פרח ההדר, כך שתחזור לבריאות שלמה וכמה שיותר מהר ובכל דרך שיוכל. כדי לעשות זאת, הוא יצטרך להשתמש בהיגיון ושכל לפתירת תעלומות ופאזלים בהשארת משחקי Point And Click מן העבר, נצחון במיני גיימס וגילוי חפצים נסתרים.
הגרפיקה במשחק נראית כולה כמין ציור עבודת יד פנטסטי, המנעימות נעימות (באדיבות ארקדיוס רייקובסקי, מלחין פס הקול של Layers of Fear המעולה) – ואולי החשוב מכל, הוא חסר דיבוב. חוץ מג'יבריש נפלאה כמובן.
ניתן – ואף רצוי, לשחק ב-My Brother Rabbit עם ילדים בגילאים קטנים שאינם יודעים אנגלית(עדיין!), או כל שפה אחרת במקרה הזה. המשחקיות חוזרת למקורות הקווסט הקלאסיים כדוגמת Monkey Island, Day of the Tentacle ורבים טובים אחרים. לי אישית הוא מזכיר מעט את הסגנון הציורי של Broken Age, וזו מחמאה אמיתית.
הפורמולה הזאת של Point And Click קלאסי עם כלים ואמנות מודרניים מאפשרת משחק פשוט להבנה ומשותף לכל הגילאים, ואנחנו לגמרי מאמינים בה. הארנב שלנו יכול להרים עצמים, להשתמש בהם על אובייקטים במפה או עצמים אחרים(בחוכמה. אחרת הארנב לא יהיה מרוצה) ואפילו לפתור פאזלים – במשחק ישנם פאזלים רבים שחלקם הם בעצם מיני גיימס בפני עצמם.
אני שחקתי באחד מהם המזכיר מאוד משחק פאזל מוכר לפלאפונים הסלולאריים בו צריך לחבר בין כמה שדות בלוח מרובע אחד לשני בלי להפריע לחיבור ביניהם.
לפי המפתחים, במשחק המלא יהיו פאזלים רבים, בסביבות ה-30! אני מרגיש צורך להסביר כמה פתרון חידות הוא חיובי למוח צעיר ומתפתח, אבל את זה אתם תחליטו.
חשוב להדגיש שהמפתחים עמלו על כלים שיעזרו לשחקנים לא להתקע בשלבי המשחק השונים. בצידו הימני של המסך תמיד ניתן לראות מה אנו מחפשים – והאם הוא נמצא במסך הנוכחי. זו מערכת רמזים מקסימה שלא משתמשת באנגלית כלל מצד אחד, ומצד שני לא מגישה את הפתרונות על מגש של כסף, ובסופו של דבר מונעת מהשחקנים כל תחושת תסכול.
My Brother Rabbit הוא משחק בעל הרבה קסם ילדות משגע ואנחנו נשמח לראות הורים משחקים ביחד עם ילדיהם כך שהם גם ילמדו לחשוב ולפתור וגם יהנו מהדרך. כי ספר זה לא מספיק מעורב ואינטרקטיבי. אנחנו ב-2018, בסדר? הוא גם נחשב בתוך החברה כ-Passion Project של חלק מהמפתחים בה, ביחד עם משחקים אחרים שניתן להם חופש יצירתי בסטודיו.
My brother Rabbit מגיע בספטמבר 21 ל-PC, Xbox One, PlayStation 4 וגם ל-Switch.
בתערוכת Gamescom 2018 זכינו לראות שלל משחקים, גדולים וקטנים. במסגרת פגישות עם חברת 1C Company, ישבתי לשחק את Eternity: The Last Unicorn, משחק אינדי חדש אשר עתיד להיות מופץ על ידי החברה. את המשחק שיחקתי יחד עם לואיס ר׳ אגואנה (Luiz R. Aguena), אחד ממפתחי המשחק ב-Void Studios.
המשחק שואב השראה מהמיתולוגיה הנורדית ומספר על הפעם הראשונה שהאלפים הגיעו אל ממלכת האור אלפהיים (Alfheim) וקיבלו ארבעה חדי קרן מהאלה מאריה (Marea), אשר בשלב מסויים הפכו להיות חלק מהאלפים עצמם.
לילה אחד, כל חדי הקרן נעלמו עקב מעשה כשפים שהוטל עליהם ממקור לא ידוע ורק חד קרן אחד שרד, אך פצוע ומקולל גם הוא. האלפים שלחו אלפית אחת בשם איורהן (Aurehen) להציל את חד הקרן מהקללה.
בדמו זכיתי לשחק את איורהן והוצגו לי כמה מערכות עיקריות שמרכיבות את החוויה הכללית שניתן לצפות מהמשחק.
התחלתי את המשחק עם חרב, ויכולתי להתקיף עם מכות קלות וכבדות בלבד, אבל לאחר שהתקדמתי קצת, קיבלתי גם קשת אשר אפשרה לי לירות חצים. בנוסף, היה ביכולתי להחזיק את הכפתור לחוץ, ואיורהן היתה טוענת את החץ ומאפשרת לי לגרום ליותר נזק כאשר אני פוגע באוייבים.
הסיבה למערכת הקרב המגוונת הזו היא מבחר האוייבים השונים שבהם נוכל להתקל. במשחק יש אוייבים שהדרך הטובה ביותר להתקיף אותם היא עם חץ וקשת, משום שהם מתקדמים באיטיות ועושים נזק מאסיבי מקרוב. מנגד, יש אוייבים שהם מאוד מהירים, אז אם תנסו להתקיף אותם עם הקשת, הם יספיקו להגיע אליכם ויעשו לכם נזק. המערכת הזו נותנת גיוון ובאמת מצאתי את עצמי מחליף באופן אינטואיטיבי בין הנשקים השונים.
איורהן יכולה לבצע גם מכה מיוחדת שנטענת ועושה נזק סביבתי, ומנגד יכולה לבצע חיסול מהיר לאוייבים כאשר מופיע מעל הראש שלהם הכפתור שמעיד שזה אפשרי.
לאחר שאתם מחסלים אוייבים, נופלים מהם חפצים שתוכלו ליצור מהם ציוד שיחזק אתכם וגם ציוד לפתרון חידות במערכת הקראפטינג של המשחק.
אחת הדרכים המעניינות שבהן המשחק נותן לכם למצוא חפצים, היא דרך זוויות הצילום של המשחק. בחלק מהמזמן המצלמה דינמית ועוקבת אחרי הדמות ובשאר הזמן המצלמה ננעלת לזווית ספציפית כדי לתת יותר דרמה ויותר משמעות לאיזור שבו השחקן נמצא.
לואיס הראה לי שכאשר המצלמה נעולה לזווית ספציפית, זה מאפשר לו בתור היוצר להחביא לי הפתעות בשלב שאני לא יכול לראות. למשל, לואיס החביא מאחורי בול עץ חפץ חזק שאפשר לי להחזיר את מד החיים שלי במלואו. ברגע שהתקרבתי לבול העץ מהזווית שהמצלמה לא מאפשרת לי לראות, הופיע לי הסימן שאני יכול להרים משהו. Void Stuidos רוצים שאתם תחקרו את העולם ותנסו ללכת גם למקומות שנראה לכם שאתם לא יכולים להגיע אליהם.
אבל האספקט שהכי הלהיב וסקרן אותי הוא המשימות הקטנות שיש בשלב, שאתם צריכים לפתור בעצמכם, מבלי שהמשחק מוביל אתכם אליהן. בדמו נתקלתי בדמות הנשאנת על עץ ומבקשת מים. לא היו לי מים באותו רגע, אבל בחלק מסויים של הדמו יצא לי להרים מימיה ריקה. הפתרון למשימה הקטנה הזו היה להגיע לנהר, שגם אותו עברתי בתחילת הדמו, למלא את הבקבוק במים ולהביא לאיש. זה מעניין לראות מערכת ממשחקי הרפתקה משולבת במשחק אקשן RPG. לרגע חזרתי לסוף שנות ה-80 או תחילת שנות ה-90, ואני לא מבין איך אף אחד לא חשב על זה קודם.
המשחק Eternity: The Last Unicorn עתיד לצאת ל-PlayStation 4, Xbox One ו-PC במהלך Q3 השנה.
להונג קונג אף פעם לא הייתה תדמית של עיר רגועה או בטוחה מדי. The Hong Kong Massacre – משחק אינדי חדש פרי דמיונם של שני אחים שוודים מנצל זאת לרעה, בדרך הטובה ביותר.
אם חשקה נפשכם ב-Twin-Stick Shooter המזכיר את Hotline Miami המעולה, בשילוב Bullet Time כמו שרואים במטריקס: היום הוא יום המזל שלכם, או שלי, שכן יצא לי לשחק בדמו של המשחק ביחד עם אחד משני מפתחי המשחק בתערוכת Gamescom 2018.
המשחק The Hong Kong Massacre מפותח על ידי VRESKI, צוות פיתוח המונה רק שני מפתחים וממוקם בדרום שוודיה. ביחד הם הצליחו לייצר משחק אלים ששואל את סיגנונו מסרטי B-Rated סינים אפלוליים אך גם מוסיף ניצוץ משלו.
מסתבר שמכיוון והמשחק מדורג כ-16+ נאסר על צוות המשחק להציג אותו על טלוויזיה גדולה, ולכן נאלצנו לשחק אותו על מסך מחשב קטן. לכו תבינו.
המפתח הזהיר אותי מרמת הקושי במשחק ורמז לי להתרכז, אז כמובן שהתחלתי בשיחה איתו והפסדתי פעם אחר פעם באופן מביך. לשמחתי, לא הייתי לבד, וכתבנו מיטב המשיך את השיחה משם. קבלתי אומץ וסיימתי את המשחק. כמעט. עברתי את השלב הראשון.
צוות הפיתוח שוקל להוסיף רמות קושי למשחק אך רומז שזה דבר טריקי לעשות. צריך לגרום לשחקן לבחור את הרמה המתאימה לו – וכשהוא נמצא בה: לוודא כי לא קשה לו מדי – או חשוב יותר במקרה שלנו, קל מדי.
במצב הנוכחי המשחק מאתגר מאוד, וזה כל הכיף. לאחר כל מוות תרגישו קרובים יותר ויותר אל הסוף עם תחושת פספוס ורצון קל לזרוק את השלט, להרים את השברים ולהמשיך עד הסוף.
במשחק עצמו אתם זוכים לשחק בלש משטרתי בדימוס המחפש נקמה בשם שותפו אשר נרצח באכזריות על ידי המאפיה ההונג קונגית. במשחק תוכלו להשתמש ביכולות האטת זמן והתחמקות הצידה כדי לעזור לכם לנצח בקרבות מוגזמים ועקובים מדם.
חשוב לדעת – כל כדור הורג. לא רק את הדמויות העוינות אלא גם את הדמות שלכם. לכן אתם חייבים להשתמש בכל היכולות שלכם – כולל האטת הזמן, ההתחמקות וכמובן יכולות הכיוון שלכם על מנת להרוג את היריב שלכם לפני שהוא הורג אתכם, כי באמת נורא קל למות כאן.
כל מפה במשחק משלבת בתוכה לא רק אויבים מאיימים אלא גם משימות שבשהשלמתם נפתחים נשקים וציוד. בדמו ששיחקנו היו 4 נשקים אך מעל 10 מתוכננים למשחק המלא, כאשר חלקם כבר קיימים בדמואים אחרים. ברגע שהרגתם דמות תוכלו לקחת את הנשק שלה. זה פרט חשוב כי לכל נשק כמות כדורים מוגבלת, ללא אפשרות לטעון מחדש.
יכולת האטת הזמן מגניבה כמצופה והיא מוגבלת ב…זמן. תוך כדי שימוש בה אפשר לנצל את ההזדמנות לסרוק את החדר ולתכנן את ההתקפה שלכם ולשלב את יכולת ההתחמקות כדי ליצור מצבים מגניבים במיוחד כשהדמות שלכם מבצעת את תנועותיה כנגד חוקי הזמן-חלל. בעזרת היכולת להתגלגל אפשר גם לפרוץ דרך חלונות באופן תיאטרלי ולדלג מעל מכשולים כדי לתפוס מכסה.
The Hong Kong Massacre יראה אור מתישהו השנה וישוחרר ל-PlayStation 4 ו-PC. המפתח ציין שהם אינם פוסלים את האופציה לשחרר את המשחק גם ל-Switch, נקווה שנוכל לשחק גם בו בעתיד כמה שיותר קרוב!
אחד המשחקים שהפתיעו אותי ב-Gamescom 2018 הוא Re-Legion אשר מפותח על ידי חברת Ice Code Games תחת המפיצה 1C Company. ישבתי לשחק יחד עם מתאיו פילסקי (Mateusz Pilski) את המשחק וגליתי שעדיין אפשר לחדש במשחקי RTS.
Re-Legion הוא משחק אסטרטגיה-טקטיקה אשר מתרחש בעולם סייברפאנקי (Cyberpunk) עתידני. אתם משחקים את סיפורו של אליון (Elion), נביא אשר מנסה להמיר את כל אנשי העיר תחת הדת שלו. מה שמיוחד במשחק הזה, זה שלהמיר את אנשי העיר זו הפעולה העקרית והחשובה ביותר שאתם תבצעו לאורך המשחק.
השלבים מתחילים מזה שאיליון צריך להמיר אזרחים רגילים לדת שלו. כאשר אתם עושים זאת, האזרחים מקבלים את הצבע של הכת שלכם – סגול. כל חבר כת יכל לקבל שידרוג להיות יחידה שתוקפת או יחידה עם תפקיד התורם לגדילה ופיתוח של הכת. ככל שאתם מתחזקים ומתקדמים בשלב, יהיו לכם הזדמנויות להשתלט על בניינים שונים בעיר. הבניינים נותנים לכם תוספות לכוח הכללי שלכם כמו "אמונה" או "כסף".
הדמו שאני שחקתי בכנס היה מעוצב בצורה כזו שאני אנסה את היחידות השונות ואת ההשפעות של הבניינים השונים. אני שיחקתי עם איליון עצמו, אשר יש לו ייצוג של יחידה בתוך השלב עם יכולות מיוחדות. לאט לאט השתלטתי על העיר וחיזקתי את חברי הכת שלי.
ככל שהתקדמתי יותר בדמו יצא לי להתקל יותר ויותר בכת השניה בעיר. נלחמתי נגד היחידות שלהם, השתלטתי על הבניינים שלהם ובסוף עוד היתה לי בחירה בין לחסל את כולם או לאפשר לחלקם לברוח. הבחירות שלי איפשרו לי לפתוח יכולות חדשות אשר מותאמות לבחירה שלי – בין אם עשיתי את המעשה הרחום או האכזרי.
רשמתי בתחילת הכתבה ש-Re-Legion הפתיע אותי. הסיבה לכך היא שהוא הרגיש לי יותר מוכוון אקשן וטקטיקה – "תתמודד עם מה שיש לך ונראה אם אתה מצליח לגדול".
איפה שמשחקי אסטרטגיה אחרים מרגישים יותר איטיים ומאפשרים לכם יותר לנהל את הבסיס שלכם, Re-Legion רוצה לדחוף אתכם יותר להתקדם בשלב ולתכנן איך תשתלטו על האיזור הבא.
מתיאו עצמו הדגיש בפניי שזה מה שהם כיוונו אליו, עקב כך שהז׳אנר בדעיכה בשנים האחרונות. הם מאמינים שהשחקיות מהירה ויותר מוכוונת אקשן, תוכל לדבר ליותר שחקנים.
המשחק Re-Legion עתיד לצאת ב-2018 ל-PC בלבד. עד אז אתם מוזמנים להתבונן בצילומי מסך מהמשחק.
Monster Prom הוא משחק סימולציית דייטינג שבו אתם משחקים מפלצת שצריכה לפתות ולהזמין את אחת מהמפלצות הכי לוהטות של השכבה לנשף הסיום. המשחק הוא משחק אינדי, אשר פותח בידי Beautiful Glitch והופץ על ידי Those Awesome Guys, ואפשר, ואולי אף רצוי לשחק אותו עם חברים.
הוא מעוצב מגניב וצבעוני, יש לו מגוון רחב מאוד של בחירות וסופים אפשריים, כיף לשחק אותו עם חברים והדיאלוגים שלו מצחיקים, הזויים ובעיקר גסים. הגיע הזמן להזמין את הקראש שלכם מהתיכון לנשף הסיום.
המשחק מתחיל כשאתם בוחרים אחת מ-4 דמויות מהתיכון, לאחר שאלון קצר שנראה כאילו לקוח מתוך מגזין נוער, יקבעו הנתונים ההתחלתיים של הדמות שלכם ותצאו לדרך. המטרה שלכם היא לכבוש את אחת מ-6 המפלצות הפופולריות בתיכון ולהזמינה לנשף הסיום הגדול בסוף המשחק.
בזמן בחירת הדמות שלכם תוכלו לבחור אם הם מזדהים כזכר או נקבה, למרות שבחירה זו אינה משפיעה באמת על שאר המשחק, מכיוון שניתן להזמין כל דמות שתרצו, גם אם היא מאותו מין כמוכם. נחמד לראות שיוצרי המשחק אפשרו מעט חופש בבחירה ולא בחרו עבורנו. ניתן לבחור גם אם המשחק יערך כחצי שעה, שזהו הסיבוב הקצר, או שעה, שזהו הסיבוב הארוך והמלא.
מאפייני הדמות שלכם – אלה שהשאלון הראשוני קבע כנקודת התחלה, הם: חוכמה, נועזות, יצירתיות, קסם אישי, כיפיות וכסף. כל אחד מהמאפיינים הללו מאפשר לכם להרשים דמות אחרת מהמפלצות הפופלאריות שתצטרכו להזמין לנשף. ככל שתכוונו יותר לכיוון אחד מהמאפיינים הללו, כך הסיכוי שלכם להצליח בסוף עם אותה דמות יגדל.
כל הדמויות במשחק נראות כאילו יצאו מתוך סדרת נעורים אמריקאית טיפוסית – קפטן הפוטבול החתיך והטיפש, מלכת הכיתה הרדודה, הפירומן שאוהב לעשות בלאגן, המוזרה שמתעסקת בכסף ושערוריות, החנון הרגיש והשונה, והנערה שאוהבת רק לחגוג, לשתות ולעשן כל יום, כל היום.
בנוסף אליהן יש עוד מספר דמויות רקע שתפגשו תוך כדי דיאלוגים, אך הן לא פופלאריות מספיק בכדי שתוכלו להזמין אותן לנשף.
בכל תור במשחק תצטרכו לבחור לאן תגיעו בתיכון כמו הכיתות, הספריה, אולם הספורט, השרותים, האודיטוריום או הרחבה החיצונית. כל אחד מהמקומות מזוהה עם אחד המאפיינים שהדמות שלכם התחילה איתם ושם גם תוכלו לפתח או לאבד ניקוד של מאפיינים אלה. לאחר הבחירה יתחיל סיפור קצר שקורה במקום ואז יגיע דיאלוג עם הדמויות שנמצאות שם.
בין השיעורים וההברזות תגיעו גם להפסקת האוכל, שם תוכלו לבחור לבד עם מי מהדמויות תרצו לשבת בשולחן ולפתח איתה דיאלוג. הפסקת האוכל היא המקום היחיד בו תוכלו לבחור אקטיבית את הדמות שתרצו לדבר איתה, והיא לא תוכתב לכם כמו בשאר המקומות.
במידה ותשחקו עם עוד אנשים, התור יקבע באופן אקראי והראשון שיבחר ללכת למקום מסויים יחסום את האופציה הזו עבור השחקנים הבאים בתור.
הדיאלוגים במשחק כתובים טוב, וגם לאחר כמה סיבובים, הרגשתי שהמשחק לא חוזר על עצמו. הדיאלוגים שופעים בדיחות, סלנג, גסויות ודברים שבני נוער מתעסקים בהם היום כמו רשתות חברתיות, משחקים וסלפי. בהתחלה, אפשרויות הבחירה בדיאלוגים לא ברורות מאליהן, אך לאחר זמן מסויים, כשכבר תבינו את האישיות של כל אחת מהדמויות הפופלאריות, תבינו שיש אפשרות אחת שהדמות שתרצו להרשים בבירור תעדיף יותר.
הדמויות עצמן מרגישות קצת שטחיות, ולא נראה שמציגות שינוי כלשהו עם התקדמות המשחק. הן סובבות סביב המאפיין העיקרי שניתן להן, אך הדיאלוגים ממשיכים להשתנות גם אם בחרתם את אותה דמות.
בסוף כל משחק תקבלו נתונים על המשחק וכמה כבר ראיתם מתוך האופציות השונות, כך שתוכלו לדעת כמה מתוך המשחק ראיתם.
הגרפיקה של המשחק עושה עבודה נהדרת ומחמיאה לו. הדמויות מתאימות בדיוק לאופי שלהן וכך גם הבעות הפנים בזמן השיחה. המיקומים בתיכון בנויים מצויין ומכניסים לאווירה של הסצינה.
Monster Prom כולו משדר קלילות ונינוחות – לא הרגשתי בשום שלב שלו, גם אחרי כמה סיבובים ברצף, שהעיניים שלי בורחות למקומות אחרים. העיצוב נותן את מרכז הכובד לטקסט ודיאלוגים במשחק.
Monster Prom הוא משחק נהדר. הוא יצחיק אתכם ויגרום לכם לחשוב על דברים מוזרים כמו עם איזו חיה תרצו לעשות סקס אם תהיו חייבים. הוא גס בצורה טובה ומרגיש שהדיאלוגים עדכניים ולא משעממים.
הדמויות של המשחק אומנם מעט שטוחות, ולא מתפתחות אך הדיאלוגים איתן מצחיקים ומעניינים. כמות הסופים האפשריים ומגוון האפשרויות בזמן השיחה גורמים למשחק להשאר מעניין ולא לחזור על עצמו מהר מדי, אך לאחר זמן מסויים תבינו מהר איזו בחירה הדמות שמולכם תרצה לשמוע ואז אפקט ההתפעה קצת הולך לאיבוד. העיצוב של המשחק והסאונד מחמיאים לו מאוד ומרגישים שלמים. הוא לא נותן לכם ללכת לאיבוד והטקסטים ברורים ונקיים.
אז אם אתם בקטע של סימולטור דייטינג, הומור טוב, וקלישאות תיכון עם טוויסט מפלצתי, אתם בוודאי חייבים לנסות את Monster Prom.
המשחק זמין להורדה ב-Steam, לכל מערכות ההפעלה שאתם אוהבים. נתראה בנשף הסיום?
Dead Cells מספק חווית משחק מוצלחת ומעודכנת, בדגש על מערכת ההתקדמות והלחימה. מוסיקה קיצבית יותר ואויבים מושקעים יותר היו בהחלט משפרים אותה.
אם תקפצו לעמוד הבית של המשחק, בטח תבחינו שהוא מוגדר כרוג-לייט, סולס-לייק מבחינת מכניקת הקרבות, עם השפעות ברורות מ-Castelvania. יתר על כן, במוקמות שונים הוא מוגדר גם בז'אנר ה-Metroidvania ואפילו כרוג-לייק (ולא רק לייט). אז האם הוא אחד מהם? כולם? חלקם? אני לא יודע להשיב על זה, אבל בואו ננסה להבין ביחד כשנצלול אל תוך הביקורת על Dead Cells.
אצלנו במערכת יש חלוקת תפקידים ברורה. מי מתעסק עם כתיבה, מי מעסק עם עריכה, מי דואג לוידיאו, ל-Art, ל-Streams ועוד. לחלקנו יש כמה כובעים. בדר"כ כשזה נוגע למשחקים או ז'אנרים, גם כאן יש חלוקה ברורה. בדר"כ מיטב מטפל בז'אנר הזה, ואני בעיקר מטפל בז'אנר הFPS והניהול. החלטתי להפקיע את Dead Cells מידיו, כדי לנסות לצאת מאזור הנוחות שלי, ולהתנסות במשחק מסוג שונה. הביקורת על Dead Cells מעבירה אותי במחוזות אחרים מאשר אלו שאני רגיל אליהם.
בגלל שהחיים האמיתיים עמוסים בתחומי אחריות, ויש כל כך הרבה משחקים טובים על כל כך הרבה פלטפורומות שונות, משחקי ה"סולס-לייק" מרגישים לי הרבה פעמים כדורשים השקעת זמן עצומה מדי. Dead Cells לצערי (ואולי לשמחתכם) נופל לקטגוריה הזו. המסקנה העיקרית שלי כהכנה לביקורת על Dead Cells היא שהלוואי והוא גם היה "Souls-Lite", כי הייתי רוצה להתקדם בו יותר מהר.
במשחק Dead Cells אין באמת עלילה. או שיש. אבל היא פשוט כמעט ולא מסופרת, והמשחק קמצן במידע לגביה. השחקן שולט במעין ערימה של אורגניזמים חיים, או "תאים", שבתחילת כל שלב (או "ריצה") יורדים במורד צינור אל תוך הצינוק ומשתלטים על גופה של אסיר. מכאן נובע שם המשחק – Dead Cells. הגופה היא תמיד אותה גופה. אין בה כל שינוי ויזואלי, ולו הקטן ביותר. בנוסף, דמות השחקן שהמשחק פונה אליו בתור "האסיר" לא מרבה להתבטא.
לעיתים האסיר "יקריא" כל מיני פיסות מידע שתתקלו בהן במהלך השלבים, ויביע דעה מינימלסטית על הדברים. לעיתים בצורת הבעות גוף בלבד, שמסתכמות בהנהון הסכמתי, סימון Like עם האגודל, משיכה בכתפיים, ואפילו אצבע משולשת לעיתים רחוקות. כנראה שהבעת רגשות מפותחות או דיאלוג זה משהו שהוא בגדר פלא עבור ערימה של תאים שגורמים לגופה חסרת ראש לנוע בנבכי שלבי המשחק.
אתם נמצאים על אי שמהווה בית-כלא. האי עצמו הוא גם אורגניזם חי, דבר "שמסביר" את אלמנט ה-rouge של המשחק, מכיוון שזה התירוץ לכאורה שהשלבים נוצרים באופן פרוצדוריאלי. בנוסף, בשלב מסויים אנו מתוודעים למחלת ה-Malaise, שהורגת את חלק מהאסירים. מעבר לכך לא כל כך ברור מה יצר את המפלצות, מה האינטרס שלכם לנסות לברוח מהכלא, ומה יקרה שתצליחו בכך (ואני עדיין לא הצלחתי בכך).
אחת לכמה זמן תתקלו ב"סוד". אתם תראו מספר נרות שעווה בצבע כחול, כאשר אחד מהם ינצנץ. הדבר מעיד על כך שיש סוד בסביבה הקרובה. לרוב קל מאוד למצוא אותם. הסודות האלה יכולים לשפוך עוד קצת אור על עלילת המשחק הלא ברורה, או לספק לשחקן Power-Up או Blueprint חדשה להביא ל-Collector בסוף השלב.
בגדול, עלילת המשחק מתקדמת לאט.יותר נכון, נחשפים בפניכם חלקים בסיפור בפעמים הראשונות שאתם מתים, יחד עם עוד כמה דברים. וזהו. בשורה התחתונה, אין פה באמת עלילה, ולא על זה הדגש. אז אם אתם מחפשים עלילה מושכת, אתם בז'אנר הלא נכון.
המשחק הוא משחק בסגנון Pixel-art: כלומר כל אחת מהאנימציות צוירה פיקסל פיקסל. ייתכן שבפועל לא, כדי לחסוך בזמן, אבל התוצאה מרשימה, ונותנת אווירה מוצלחת של משחקי 16-ביט ישנים אך עם ויזואליות מעודכנת. הגרפיקה מרשימה, השלבים מעוצבים טוב, יש כל מיני פרטים קטנים ברקע השלב שמוסיפים לאווירה, ועוד.
המודל של גיבור המשחק מפורט מאוד, בדגש על הראש שלו שהוא מעין להבה עם עין יחידה שכזו. כלי נשק שונים מאופיינים באפקטים ויזואליים שונים, לעיתים קטנים, לעיתים מרשימים מאוד ועד לגבול הקומי. המשחק משתמש באפקטים ויזואליים שונים כדי להדגיש את תנועתיות ומהירות הגיבור, ואת המאפיינים של כלי הנשק השונים. תנועות המודל של גיבור המשחק מושפעות מאוד מסגנון תנועה ולחימה אוריינטלי, ובכלל, כל עיצוב המשחק נמצא איפשהו בין ימי הביניים לבין יפן הפיאודלית, עם נגיעות איסלמיות מסוימות.
חלק מן המודלים של המפלצות, מנגד, מאוד לא מרשימים, ולעיתים נדמה כי ניסו לחסוך עליהן זמן בעיצוב, בדגש על הבוסים, שבמיוחד הראשון מהם סובל מאנמיות מסוימת. המצב משתפר בבוסים הבאים, ואני לא יכול שלא לתהות האם מדובר בהתקדמות גרפית כפונקציה של זמן הפיתוח – ככל שהצוות התקדם וצבר ניסיון, התוצאות היו מרשימות יותר? אולי.
בגזרת הקול, המשחק לא מתעלה על עצמו. כל שלב מתאפיין במוסיקה קבועה שרצה בלופ אינסופי, ולאיזורי המעבר יש מוסיקת רקע רגועה יותר משלהם. בעוד שהמוסיקה של השלב הראשון עם טמפו יחסית גבוה, דבר שמכניס את השחקן לקצב ועוזר לו לשחק מהר, בשאר השלבים היא די איטית ומשמימה. הייתי רוצה לראות במשחק שכזה פס-קול קצבי יותר, שיגרום לי להיכנס ל-Zone ולשחוט מפלצות פי הקצב, בזו אחר זו, בדומה לסדרת המשחקים Hotline Miami והפסקול המצוין שלה (שאני מאזין לו מדי פעם כשאני עוסק בספורט או צריך לתקתק את ניקיון הבית).
בגזרת אפקטי הקול – צלילי החרבות, המפלצות, פיצוצי כלי הנשק השונים ועוד, המשחק עושה עבודה טובה בסה"כ, ויש פידבק טוב על הפעולות השונות של השחקן. לכלי נשק שונים יש רעש שיסוף שונה, התראות המפלצות אמנם קצת רפפטיטיביות לטעמי, אך הן עושות את העבודה. בנוסף הצלילים המופקים מתנועת השחקן או פעולותיו (שימוש בטלפורטים למיניהם וכו'), מתאימים לאווירת המשחק, וכן מובילים להנאה ומצליחים להכניס למעט הקצב הדרוש במשחק מסוג זה, שיכול להיות מעט חד-גוני. נהנתי לשחק במשחק גם עם הסאונד-בר שלי, וגם עם האוזניות, אם כי לא שמתי לב ליכולת לקבוע את כיוון האויבים באוזניות. העדפתי את הסאונד-בר שעטף אותי (והרגיז את השכנים סביר להניח בגלל פיצוצי הרימונים).
כפי שהזכרתי שסיקרתי את הפן העלילתי של המשחק, האי עצמו מהווה אורגניזם חי. זה ההסבר של המשחק לכך שהשלבים משתנים בכל פעם שאתם מתחילים את המשחק. כלומר, השלבים יהיו תמיד שונים אחד מהשני. הם אמנם נוצרים באופן פרוצדוראלי, כלומר במהלך העבודה על הביקורת על Dead Cells, לא יצא ששיחקתי את אותו שלב פעמיים.
מבנה השלבים עצמם בנוי כך שיש מספר שלבים שמקבילים אחד לשני, אבל אתם תמיד תגיעו לאותו שלב בוס, לא משנה מה השלבים שאליהם בחרתם להתקדם. הגישה אל השלבים השונים תפתח בפניכם רק לאחר שתרוויחו יכולות ספציפיות לרוב. הדבר מאפשר לשמור על גיוון מסוים, ולשחקן לבחור לאיזה מהשלבים הוא בוחר להתקדם בהתאם לכלי הנשק שבארסנל שלו באותו הרגע.
כלל שתתקדמו בשלבי המשחק, האויבים יהפכו למתוחכמים וקשים יותר. לא מצאתי לכך עדויות, אבל לדעתי הם גם עולים ב-HP ובאגרו שלהם, דבר שמאוד הורגש בקרבות הבוס.
מנגד, גם דמות השחקן משתדרגת מפעם לפעם.
מדי פעם כאשר תהרגו אויב, הוא יפיל Orb כחול שנקרא Cell. את תאים אלו תוכלו לבזבז בסוף כל שלב כדי לפתוח יכולות חדשות וכלי נשק חדשים שיאפשרו לכם לעבור את השלבים הבאים (והקודמים), בצורה יותר קלה. מעבר לאותם חפצים, אתם תתקלו בקרבות במיני-בוסים (לרוב מפלצות שהכרתם כבר, רק שהפעם הן חזקות יותר ומסוגלות לעשות גם Teleport), ולאחר שתנצחו את המיני-בוס תרוויחו יכולת חדשה, שלרוב קשורות לדרך בה אתם מתניידים בעולם המשחק.
בנוסף, במעבר בין השלבים תוכלו לחזק את הדמות שלכם באמצעות מוטציות שונות, כמו כזו שתחזיר לכם נקודות חיים בכל פעם שתהרגו אויב, או שתגדיל באופן קבוע את אחוז נקודות החיים שלכם, תגרום לחפצים שלכם להיות ברי שימוש שוב, ועוד. אתם יכולים לשדרג את כלי הנשק שלכם תמורת תשלום זהב שאספתם מהמפלצות שהרגתם – לעשות Reroll לאפקטים שהנשקים עושים (Modifiers), ובשאיפה להגיע למצב של סינרגיה בין המלכודות לבין כלי הנשק: מלכודת שגורמת למפלצת שבתוכה לעלות באש, ומנגד חרב שעושה נזק כפול למפלצות שעולות באש, רעל וכו'.
במהלך השלב עצמו אתם תתקלו במגילות המאפשרות לכם להעלות שלב את אחד מ-3 הStats שלכם: Brutality (צבע אדום), Tactics (צבע סגול) או Survivability (צבע ירוק). כל אחת מהאופציות מעלה לכם את ה-HP, ומחזק את השימוש שלכם בכלי נשק המסומנים באותו הצבע. בנוסף תיתכן השפעה על אחת המוטציות שלכם. במהלך העבודה על הביקורת על Dead Cells מצאתי שהדבר שהכי מקל על רמת הקושי של המשחק זו השקעה ב-Survivablity.
את כלי הנשק והחפצים שפתחתם אצל ה-Collector תוכלו לאסוף מתיבות אוצר במרחבי השלבים, לקנות מהסוחר שממוקם רנדומלית בשלב תמורת כסף, לפתוח דלתות זהב שמאחוריהן החפץ נמצא או סתם למצוא כלי נשק חדש.
מאחורי דלתות הזהב מסתתר מנגנון ספק מאתגר ספק מעצבן של קללות. אם אין לכם מספיק כסף, ואתם מאוד חפצים בכלי הנשק או הפריט שמאחורי הדלת, תוכלו להרוס אותה ו"לגנוב" את החפץ. כמובן שהדבר לא יעבור לכם בשתיקה. קללה תוטל עליכם, ותצטרכו להרוג מספר מסוים של אויבים מבלי להיפגע אפילו פעם אחת, שכן פגיעה אחת תגרום למותכם, לא משנה כמה נקודות חיים יש לכם.
מכניקות המשחק השונות מצליחות ליצור חוויה שונה בכל פעם, בין אם בשילוב האויבים בשלבים השונים, סדר השלבים, או כלי הנשק והחפצים אותם תקבלו. הדבר בלט מאוד עבורי במהלך העבודה על הביקורת על Dead Cells. מנגד, הרגשתי פעמים רבות שההתקדמות איטית מדי מכפי שהייתי רוצה. המשחק מפתיע מדי פעם עם מכניקות שלא הייתי מצפה להן כדוגמת היכולת להקפיא או לחשמל אויבים שעומדים בתוך שלולית מים, אבל אירועים מסוג זה מתרחשים מעט מדי לטעמי.
דבר שהייתי מוותר על לחלוטין הוא הפלטפורמינג. מדי פעם תתקלו באיזור עם כדורי ברזל מסתובבים, קוצים וכו', דבר שדורש מכם תזמוני לחיצה על כפתורי הקפיצה והגלגול כדי לחצות. מצד אחד אין בהם אתגר של ממש, ואין חידוש בדרך בה עוברים אותם במהלך המשחק, מצד שני הם די מפריעים לקצב המשחק ומגלחים עוד נקודות חיים קריטיות מהשחקן. לדעתי זהו אלמנט מעיק, שהיה טוב למשחק בלעדיו.
בשורה התחתונה, Dead Cells הוא משחק אינדי מוצלח, חרף המגרעות. אני מניח שהוא יקבל עידכונים נוספים, אך לא באותו הקצב והנפח כפי שקיבל עד כה, במהלך שלבי ה-EAC כאשר היה בפיתוח ל-PC.
בסה"כ, נהנתי ממהלך העבודה על הביקורת על Dead Cells. לדעתי המשחק די מוצלח, והיתרונות מחפים על החסרונות. הייתי שמח מאוד למוסיקה קצבית יותר, אבל כנראה שפשוט אשחק בו עם Spotify פועל ברקע.
אם אתם מתלבטים לאיזו פלטפורמה לרכוש את המשחק, הייתי ממליץ לכם ללכת על הסוויץ'. אמנם ביחס למשחקי עבר על ה-Gameboy למיניהם, Dead Cells עושה שימוש נרחב בכפתורים השונים, אבל מבדיקה שטחית, עושה רושם שהפורט עבור ה-Switch מוצלח מאוד, ולדעתי אין ז'אנר, וכיוצא בזאת משחק, שמתאים יותר מ-Dead Cells לקונסולת ה-Switch.
אם אהבתם את הביקורת על Dead Cells, וסגנון המשחק מושך אתכם – קפצו לכתבת ה-Preview על Death's Gambit.
שימו לב – משחק המסיבות Headsnatchers זמין לגישה מוקדמת בסטים.
המשחק האכזרי והמקסים הזה נותן לכם לבעוט בראשם של אויבכם כמו כדורגל, להוריד אותו בשירותים, ולשחק באולינג איתו. המשחק עושה את הכל בצורה הכי חמודה וטיפשית שאפשר.
הייתם אולי חושבים שהתיאורים הללו נשמעים ברוטליים להחריד, אבל אני מפצירה בכם, בראש ובראשונה, לראות את הטריילר כדי שתראו כמה חמוד להפליא הוא באמת.
זה חמוד וצבעוני בקטע פסיכי, נכון? אני מחבבת את האסתטיקה הפלסטית הרפלקטיבית של המשחק. Headsnatchers נראה כמו משחק מעולה לשחק עם חברים שלכם, ואני מקבלת וייבים חזקים למשחקים כמו Super Smash Bros ו-WarioWare. הקרבות במשחק יהיו מלאים בשלבים צבעוניים ויחודיים, כאשר תשחקו בקרבות מולטיפלייר, ראש בראש.
לחלופין, אולי תבחרו לצאת לעבר טירת הזומבים, מצב שחקן יחיד בו תוכלו להלחם בזומבים שרוצים לאכול את הראש שלכם. במצב זה תזכו להרבה פלאטפורמינג, ופתרון פאזלים קלים, שזה משהו שתמיד נחמד שיש.
בנוסף, במהלך המשחק תאספו ראשים חדשים שתוכלו להשוויץ בהם לחבריכם, אבל אל תאבדו את הראש כל כך מהר; אתם יכולים לעצב ראש משלכם לפי מה שעולה לכם לראש.
המשחק Stardew Valley שיצא בשנת 2016 וזכה להרבה שבחים ואהבה של שחקנים רבים, קיבל היום עדכון משמעותי ראשון מזה הרבה זמן.
העדכון האחרון מביא איתו מספר שדרוגים למשחק כשהעיקרי הוא פתיחת המשחק למולטיפלייר. מעכשיו תוכלו לצרף חברים לחווה הקיימת שלכם או לחווה חדשה שתיצרו, תוכלו לבנות יחד ולתחזק את החווה ההולכת וגדלה שלכם, להרוויח כסף או להילחם במפלצות במכרה.
כדי לצרף אנשים תצטרכו לבנות להם בית קטן בחוה שלכם. תוכלו לבחור מבין 3 סגנונות שונים. בבית הזה הם יגורו ויוכלו לשלוט על העיצוב שלו.
פסטיבל הלילה הוא חגיגה חדשה שהעדכון הביא עימו – הפסטיבל אורך 3 ימים בשעות הערב בעונת החורף. הוא מתקיים בחוף הים ומשתתפות בו ספינות שמגיעות מרחוק. תוכלו לצאת לצלילה מתחת למים ולתפוס דגים חדשים ממעמקי המצולות, לקנות קישוטים חדשים לבית וציורים ואף לראות מופע של בתולות ים.
בנוסף, העדכון מוסיף מספר גידולים חדשים כמו קקטוסים שניתן יהיה לגדל בתוך הבית, מה שעד היום לא היה ניתן לעשות, וכמו כן משימות חדשות, ודברים חדשים שתוכלו לתלות ולקשט את הבית.
למי שעוד לא מכיר את המשחק, Stardew Valley הוא משחק סימולציית חווה פשוט, מהנה וכיפי ומיד תישאבו לתוכו. בתחילת המשחק אתם יורשים חווה קטנה ומוזנחת מסבא שלכם בעיירה שקטה, שם תתחילו מלגדל גידולים חקלאים על פי עונות השנה, תיצרו קשרים חברתים ותעזרו לתושבי העיירה במשימות.
בנוסף תלחמו ביצורים במכרה, תלמדו מיומנויות חדשות, תגדלו חיות משק ואפילו תוכלו למצוא בן או בת זוג שיעזרו לכם לתחזק את החווה. תצטרכו להרוויח כסף מהגידולים החקלאיים ומהתבואה וככה שתתקדמו במשחק תוכלו ליצור מאותם רכיבים מוצרים שלמים וכך תרוויחו עליהם יותר.
המשחק נותן יד חופשית כמעט בכל הנוגע להתקדמות שלכם , אתם יכולים לבחור לפתח מיומנות מסויימת או לפתח את כולן, תוכלו לבחור אם לעזור לתושבי העיר או להתעסק רק במה שמעניין אתכם. כמובן שתתוגמלו על פי זה וחלק מהדברים ידרשו מיומנות מסויימת כדי להתקדם הלאה במשחק.
המשחק Stardew Valley זמין ל-PC, PlayStation 4, Nintendo Switch ו-Xbox One, והעדכון זמין להורדה כבר היום למחשב האישי ויגיע בהמשך גם לשאר הפלטפורמות.
אומנות פיקסלים במשחקים היא טעם נרכש, אבל ברגע שתפתחו את הטעם הזה, מיד תשאבו לכל דבר שמלא בסגנון אומנות הפיקסלים הזאת. Death's Gambit הוא ללא ספק משחק כזה.
Death's Gambit הוכרז לפני מספר שנים. זהו משחק אקשן תפקידים בסגנון Souls-Vania, אשר פותח על ידי מפתחת משחקי האינדי White Rabbit, ומפורסם על ידי Adult Swim Games.
אם עקבתם אחריו מאז שהוכרז, כל הכבוד לכם; אבל אם במקרה פספסתם את המשחק עד כה, אז אלו הן הסיבות לשים אותו על הכוונת שלכם.
תחילה, בואו נסתכל על הטריילר החדש ושופע הפיקסלים של Death's Gambit:
אז מה ראינו כאן? רובים, דרקונים, מפלצות, שדים וכל מה שניתן לאהוב במשחק- וזה נראה מדהים.
בטריילר האחרון ניתן לראות כי מובטחת חוויה לא-לינארית, ועלילה ראשית מורכבת.
אנחנו נכנסים לנעליו של חייל שנפל בקרב והוחזר לחיים על ידי המוות עצמו כדי לשמש בתור סוכנו. המוות שולח אותנו למשימות רבות ומגוונות, אשר יובילו אותנו כנראה לבסוף לקרב האדיר אל מול המוות במטרה לקבל את חירותנו בחזרה.
המשחק שואב המון השראה ממשחקים כמו Dark Souls ו- Castlevania, אז ניתן לצפות לעוד הרבה בהמשך. כמו כן ניתן לראות בטריילר כי תהיה התפתחות דמות מעמיקה הבאה לידי ביטוי בקלאסים שונים, עץ כשרונות, יכולות מיוחדות המגיעות עם הנשקים ו-new game+ המעודד לשחק במשחק מספר פעמים.
נראה גם כי מצפים לנו הרבה קרבות בוסים יחודיים, אבל עדיין לא ברור לי למה או איך אנחנו מגיעים להלחם בקוסם חלל בין מימדי ובצייד ראשים עם רובה צלפים. אבל אני מניח שנגלה עוד לאחר שיחרור המשחק.
אומנם לא יצא לי להתנסות רבות עם משחקי Dark Souls, אבל אני מניח שחיבתי הרבה לז'אנר ה-מטרואידווניה, תעזור לי להשאב אל המשחק הזה כאשר הוא סוף כל סוף ישוחרר. והאם ציינתי כבר כמה אומנות הפיקסלים במשחק נראית מדהים?
Death's Gambit הולך לדהור אל ה-PC וה-PlayStation 4 ב-14 באוגוסט, מה שאומר שאנחנו במרחק של פחות מחודש עד לשחרורו.
עד אז, תוכלו להנות מאומנות הפיקסלים ששיבחתי כה רבות בצילומי המשחק האלו מטה.
בין המשחקים המעניינים שאני עוקב אחריהם נמנה המשחק Warhammer 40,000: Mechanicus, המתנהל מבחינה עלילתית ביקום זה. המשחק Mechanicus פותח על ידי חברת Bulwark Studios ועוקב אחרי חברי כת ה-Adeptus Mechanicus המשתייכים לגזע האנושות ביקום של Warhammer 40K. חברי הכת חוקרים כוכב המלא בטכנולוגיה שנשכחה על ידי האנושות. הבעיה שעולה היא שמלבד האוצר הטכנולוגי הטמון בכוכב – הנקרונים, אנשי מכונה בני מיליוני שנים, נמצאים עליו גם הם, והם לא ממש סימפטיים למסיגי גבול. מטרת המשחק היא לבזוז כמה שיותר מהטכנולוגיה לפני שהנקרונים מנחיתים את הצבא שלהם על הקבוצה.
החלק המעניין במשחק הוא ההתמקדות בכת ה-Adeptus Mechanicus: כת של האנושות עם מונופול קנאי על טכנולוגיה וגישה שאוסרת על התקדמות-רק על שימור ההווה או גילוי טכנולוגיה מהעבר הנשכח של האנושות. כמו כל אירגון דתי יש מספר זרמים שונים שאיתם נצטרך להסתדר תוך כדי המשחק בשביל לצאת מהכוכב בשלום, במקרה שלנו זרם אחד שבעד שימוש בטכנולוגיה של חיזרים וזרם אחר הרואה בכך מעשה כפירה. עד כה ה- לא קיבלו יותר מדי חשיפה במשחקים של Warhammer 40K. המשחק Mechanicus בא לשנות זאת.
ה-Gameplay במשחק מאוד מזכיר את סדרת X-com. השחקן שולט בצוות קטן של דמויות שחוקר אזורים על הכוכב, כאשר לכל דמות יכולות משלה. על השחקן להשתמש בצוות בצורה חכמה בשביל להביס את האויבים בלי לספוג הרבה נזק. הדבר חשוב במיוחד במשחק Mechanicus כי ככל שהשחקן מתקדם הוא מוצא אוצרות חדשים אבל גם סוגים נוספים של אויבים.
בקמפיין של המשחק מוקצב לשחקן זמן מוגבל לחקור את הכוכב. עליו לנווט בין הדרישות השונות של הזרמים השונים ולהשיג כמה שיותר אוצרות טכנולוגיים. העלילה ובייחוד הסוף של המשחק תלויים בבחירות שהשחקן עושה במהלכו עם סופים שונים אפשריים. הבחירות במהלך המשחק יתבטאו ע"י איזו משימה תבחרו לבצע עבור הזרמים השונים וגם בבחירות תוך כדי המשימות. בחירות אלו יכולות להניב לשחקן אספקה נוספת או להסב נזק לקבוצת הלוחמים של השחקן.
במהלך המשחק Mechanicus נוכל לעשות קסטומיזציה לדמויות המרכיבות את הצוות שלנו. מכיוון ואנו משחקים עם קבוצה של קנאים דתיים האובססיביים לגבי טכנולוגיה, הקסטומיזציה לא מסתכמת בסתם נשקים או שריון עם צבעים שונים, אלא להחליף לחלוטין איברים לדמויות השונות במכונות הרבה יותר חזקות עד לתוצאה שבה הדמות היא יותר מכונה מאשר בן אדם.
אני שומר על אופטימיות גבוהה לגבי המשחק Mechanicus, אבל מצד שני זה יכול להיות הפאנבוי הפנימי שלי שנוטה לכיוון כל משחק העוסק ביקום של Warhammer 40K. אני מקווה שהמשחק לא יפשל במערכת הקרב שלו ויקלע לנקודה שבה הבחירות אכן משנות במידה וצריך לחשוב עליהן. המשחק צפוי לצאת בסוף השנה הנוכחית למחשב האישי, ומידע נוסף עתיד להתקבל עבורו במהלך תערוכת Gamescom 2018.
