תגית: Pokemon Legends Z-A

מאז שאני ילד רציתי משחק פוקימון שבו אנחנו נלחמים עם הפוקימונים שלנו בזמן אמת, לא בתורות, לא לאט, אקשן. עד לא מזמן, לא באמת חשבתי שזה יקרה, לא נראה שלגיים פריק יש את האומץ לנסות משהו כזה, ואז ראיתי את Pokémon Legends: Z-A. ובכנות? בפעם האחרונה שבה נהניתי ממשחק פוקימון כמו שאני נהנה מ-Pokemon Legends: Z-A הוא רץ על קונסולה ניידת אחרת, Gameboy Color.

הסיפור? קיים וחסר עניין

העלילה כאן קיימת, אבל כמו בכל משחק פוקימון היא בעיקר תירוץ לרוץ בין קרבות. אתם משחקים בלומיוס, עיר שמבוססת על פריז, בקונספט שמרגיש קצת כמו עיר הקרבות של יוגיהו. ביום תשוטטו בעיר, תתפסו פוקימונים ותבצעו קווסטים צדדיים, ובלילה תתחרו במאמנים כדי לטפס בדירוג מה-Z ועד ה-A. בדרך תגלו שהעיר מאוימת על ידי פוקימונים שנכנסים למגה אבולוציה בעל כורחם ויהיה עליכם להציל אותה. דרמטי אולי, חשוב לא באמת.

התחלת המשחק, כלומר הטוטוריאל, ארוכה בצורה מייגעת. היא לא רק מניחה שלא שיחקתם פוקימון מעולם, היא מניחה שלא שיחקתם משחקים בכלל. זה קצב פתיחה איטי מדי למשחק שבשאר הזמן מרגיש קליל ומהיר.

העיר לומיוס קטנה, צפופה אבל מתאימה למטרה

העיר לומיוס קטנה, ממש. דקה וחצי או קצת יותר מצד לצד. אין פה עולם פתוח או exploration, אבל זה מתאים לרוח המשחק שמתבסס על קרבות ודירוג ולא על מסע פוקימונים קלאסי.
כן, הטקסטורות הן תמונות שמודבקות שוב ושוב, לפעמים אפילו לא בצורה מדויקת. זה כנראה נעשה כדי לחסוך במשאבים (בין אם פיננסים ובין אם זיכרון), יש מקומות כמו המוזיאון או החדר במלון שנראים פשוט נהדר ומגדילים את הדיסוננס בין הטקסטורות הנוראיות לבין מה שכן קיים במשחק. באופן אבסורדי גם עם כל זה מדובר במשחק הפוקימון הכי יפה מהדור החדש. אולי זה רק מוכיח עד כמה הרף שלנו כלפי הסדרה הפך נמוך.
בגזרת הביצועים, שמחתי לראות שהוא רץ מעולה. על סוויץ’ 2 קיבלתי 60 פריימים יציבים בלי נפילות וטעינות כמעט בלתי מורגשות.

בעיר תוכלו למצוא גם משימות צד פשוטות. רובן לא באמת שוות את זה, אבל חלקן דווקא יעניקו פרסים מעניינים כמו פוקימונים ייחודיים ואפילו גרסאות Shiny נדירות.

מערכת הקרב פשוטה, קלה וממש כיפית

הסיבה שעבורה התכנסנו כאן היא מערכת הקרב החדשה. חששתי שתהיה פשטנית ונטולת עומק, והיא אכן כזאת, אבל זה עובד וזה אפילו כיף מאוד.
המשחק קל, מאוד. לא שזה שונה ממשחקי פוקימון אחרים, זה אף פעם לא היה Dark Souls. הפוקימון שלך מסתובב איתך בזמן אמת, אתה בוחר מתי להשתמש במתקפות, ולכל מתקפה יש קולדאון שונה. אפשר להחליף פוקימונים חופשי ולנצל את זה כדי להתחמק. יש מתקפות שדורשות מהפוקימון להתקרב ולפגוע ביריב פיזית ויש מתקפות שפוגעות מרחוק (ועוזרות במיוחד לסנייפים באונליין).
בנוסף תוכלו להשתמש במהלכי פלוס, מתקפות שמנצלות מעט ממד המגה שלך כדי לשחרר גרסה חזקה יותר של מתקפה קיימת. זה מוסיף שכבה קלה של טקטיקה בזמן אמת.

זו מערכת פשוטה, נגישה ומעל הכול מרעננת. אחרי שנים של קרבות תורות מיושנים זה שינוי מבורך. הלוואי שבמשחק הבא הם ימשיכו לכיוון הזה ולא יחזרו אחורה, אפשר וצריך לשפר בה המון דברים אבל היא בבסיסה פשוט מעניינת יותר מלהשתמש באותה מתקפה עם אותו פוקימון בתורות עד סוף המשחק כמו שעשיתי במשחקים הישנים וב-Sword ו-Violet.

מדי פעם גם תתקלו ב"בוסים" כמו פוקימוני אלפא שחזרו אלינו (גירסאות חזקות גדולות וכועסות של פוקימונים קיימים) וכמוב פוקימונים שעברו מגה התפתחות ועליכם להילחם בהם תוך כדי שאתם כמאמנים מתחמקים אקטיבית מהמתקפות שלהם.

בניית הפוקימונים עצמה נשארה בסיסית למדי. אפשר להחליף מתקפות מתי שרוצים, להתאים ולנסות שילובים. במצב הסיפור זה כמעט לא משנה, אבל באונליין בחירה נכונה של סוגי מתקפות וחולשות יכולה להיות ההבדל בין ניצחון להפסד.

בלגן אונליין

פה נמצא הקלף החזק באמת. ה-Ranked battles באונליין. כל קרב כולל ארבעה שחקנים. כל אחד נכנס עם שלושה פוקימונים ומותר להחליף עד שלוש פעמים במהלך הקרב. בכל פעם שתביסו פוקימון יריב תזכו בנקודה ובסוף השחקן עם הכי הרבה ניקוד מנצח. זה לא שהמשחק סופר טקטי ומורכב, אבל בחירות של שחקנים כמו המתקפות והפוקימונים שהגעתם איתם, מתי לתקוף ומתי לברוח ואת מי לפתח למגה התפתחות בהחלט ישפיעו על הניקוד שלכם בסוף הקרב.
יש באפים על הרצפה, אורבים למגה אבולוציה שצריך לטעון על ידי איסוף Orbs והמון בלגן. כאוס מוחלט, אבל כזה שקשה להפסיק לשחק בו.
כרגע אין ממש מטא, והחוקים עתידים להשתנות בין עונות. במשחקים הבאים נראה כנראה גם קרבות אחד על אחד וזה מתבקש.

מודלים, סאונד ועיצוב

המודלים של הדמויות נראים נהדר, עם אנימציות חדשות ונקיות. לראשונה מזה הרבה זמן הפוקימונים והמאמנים באמת נראים חיים על המסך.
וכמובן, אין דיבוב. שוב. בשלב הזה פשוט אין לזה שום תירוץ. זה משהו שהסדרה הייתה צריכה לקבל כבר מזמן.

פס הקול של המשחק לעומת זאת מצוין. אני לא אחד שמתעמק במוזיקה, אבל כאן קשה לפספס. היא מתחלפת בהתאם לאזור ולפעולות, ומשדרת וייב שמזכיר קצת את Persona, עם שילוב נכון של אלקטרוני, פופ ואלמנטים עירוניים שמכניסים אותך בדיוק לאווירה.

למשחק הזה חשוב לבוא עם ציפיות ברורות. הוא לא משחק פוקימון קלאסי של מסע עם מכונים בעולם גדול. זה ספין אוף כמו Legends Arceus, עם קונספט חדש, עיר אחת מרכזית ופוקוס על קרבות בזמן אמת.
לא כולם יאהבו את זה, ובוודאי שלא מי שמחפש את חוויית הפוקימון המסורתית. אבל אם אתם כמוני ורוצים משהו חדש במשחק פוקימון, זה המשחק בשבילכם.

Pokémon Legends: Z-A הוא לא משחק מושלם, רחוק מזה. הוא פשוט, לעיתים שטחי, והטוטוריאל שלו כמעט גומר לך את המוטיבציה. אבל כשהוא נפתח באמת הוא מהנה מאוד ובעיני ההתפתחות הטבעית של משחקי פוקימון, אם המשחקים הבאים בסדרה יחזרו אחורה, לא סביר שאשחק בהם.
מערכת הקרב החדשה היא החידוש הכי מרענן שהמשחקים קיבלו לדעתי, ויש בה המון מקום לשיפור והפעם, בפעם הראשונה מזה שנים, מרגיש שפוקימון סוף סוף מתפתח.

עותק הביקורת של Pokémon Legends: Z-A סופק ע"י נינטנדו ישראל.