GamersPack ישראל

קטגוריה: Hot

  • פסטיבל Game In 2017 הוא חוויית הגיימינג שחלמתי עליה

    פסטיבל Game In 2017 הוא חוויית הגיימינג שחלמתי עליה

    פסטיבל Game In בחסות מאקו ואקסבוקס ישראל פתח את דלתותיו הבוקר לאלפי גיימרים מכל הגילאים והמינים. כל המשחקים החדשים ביותר, ואפילו כאלה שעוד לא יצאו – Middle Earth: Shadow of War, Assassin's Creed: Origins, Forza Motorsport 7 ו-Super Lucky's Tale כולם היו זמינים למשחק מוקדם, על הקונסולה החזקה והחדשה, ה-Xbox One X.

    במסיבת העיתונאים שפתחה את הכנס, הוכרז ש-Xbox One X יושק בארץ בתאריך ההשקה העולמי ב-7.11. עוד צויין שמחיר המדף לקונסולה יהיה 2599 שקלים, ושבקרוב מערכת ההפעלה של הקונסולה תהיה זמינה בעברית.

    בנוסף הוכרז באופן חגיגי שתפתח בארץ לראשונה ליגת E-Sports רשמית בדצמבר, ושניתן יהיה להרשם כבר עכשיו דרך Mako. עוד לא ניתנו פרטים לגבי המשחקים אשר יקחו חלק בתחרות או את גובה הפרסים.

    מתחם האירוע התחלק למתחם Xbox שהכיל את כלל המשחקים החדשים, מתחם Retro עם טלוויזיות CRT ושלל משחקים מהעבר, מתחם שכל כולו מוקדש ל-PUBG, מתחם VR של Lenovo, איזור מפתחי האינדי המגניב, שלל מתחמי אביזרים ושאר Merch, ועוד.

    המשחקים החדשים שזמינים לשחק, ובניהם אלו שטרם יצאו והזכרתי קודם, הם האוצר האמיתי (ולהם גם התור הכי ארוך). המלצה אישית שלי – המשחק Super Lucky's Tale היה חמוד לאללה ואם אתם חובבי Action-Platformers, כדאי לכם לנסות אותו כבר עכשיו.

    הכנס ימשך היום עד 21:00, וב-22:00 עד 3:00 תתקיים מסיבת הלילה הלבן, שאותה עמית יסקור הלילה. כמו כן מחר הפסטיבל ימשך בין 9:30 ל-21:00.

  • DISHONORED: DEATH OF THE OUTSIDER ביקורת – יום הדין

    DISHONORED: DEATH OF THE OUTSIDER ביקורת – יום הדין

    בעוד הסיפור של קורבו ואמילי מגיע לסופו ב-Dishonored 2, הסדרה ממשיכה הלאה בחקירת האנשים והמקומות השונים באימפריה שבה מתרחשים המשחקים. אולם לפני שנסגור את הספר על Dunwall ו-Karnaca, נותר לנו עוד קצה עלילה אחרון – ה-Outsider: הדמות המסתורית בעלת כוחות אלוהיים שנתנה לדמויות איתן שיחקנו את כוחותיהם המיסטיים.

    הפעם נזכה לשחק בתור הדמות בילי לורק (Billie Lurk), מתנקשת עם כוחות מיסטיים אשר מטרתה היא בדיוק מה שכתוב על העטיפה – לסגור את הגולל על ה-Outsider, אשר נטייתו להתערב בעולם האנושי בדרך כלל בעלת תוצאות הרסניות.

    כבר פגשנו את בילי במשחקים קודמים בסדרה – היא סגנית המשנה בחבורה של Daud, שכעת מבוקשת על ידי החוק ועובדת בתור קפטן בספינה. המשחק מתרחש כמה חודשים אחרי המשחק הקודם, כאשר בילי חוזרת ל-Karnaca בחיפוש אחר Daud. מנקודה זו והלאה, העלילה נעה קדימה בקצב מדהים – כוחות חדשים מוצגים, עוד מסדרים סודיים נחשפים ואנחנו לומדים עוד על עברו של ה-Outsider.

    העלילה נעה במהירות ממש מהירה. מהירה מדי אפילו. ה-Outsider הוא דמות מעוד מעניינת ובעלת השפעה אדירה על האירועים של הסדרה. סיום סיפורו תוך מספר מועט של משימות לא עושה לדמות זו צדק בכלל. הסיפור לא נותן זמן לנשום, ואני חושב שהוא יכל להיעזר מאוד בעוד כמה משימות ועוד כמה שעות להתפתח.

    Dishonored: Death of the Outsider review Stealth

    מבחינת משחקיות, היא טובה כמו תמיד. היא דומה ל-Dishonored 2 אבל עם עוד כוחות לשחק איתם. לבילי 3 כוחות באמתחתה, והם משנים לחלוטין את הדרך בה ניתן לשחק. היכולת Displace עובדת כשילוב בין היכולת Doppelganger של אמילי ו-Blink של קורבו, ומאפשר לבילי להשתגר לטווח קצר ולהשאיר מאחוריה העתק (אם רוצים בכך). Foresight היא יכולת שימושית שנותנת לחקור את הסביבה ללא סיכון ומדגישה אויבים וחפצים חשובים.

    אבל היכולת החשובה ביותר היא Semblance. תחשבו על זה כגרסא משודרגת של Possession. היכולת נותנת לך להתחזות לכל דמות במפה לזמן קצר. ניתן להשתמש ביכולות זו בשביל להשיג גישה לאזורים אסורים, להערים על שומרים וגם לדבר עם דמויות אחרות בשביל לקבל מהן מידע חשוב. כמו כל יכולת בסדרה – הגבול היחידי הוא הדמיון.

    השחקן מקבל את כל היכולות ממש בתחילת המשחק ולא צריך לשדרג אותם או לפתוח חלק מהם. מצד אחד זה נחמד שאין שום הגבלה מנקודת הזינוק, אבל מצד שני זה פוגע בהרגשה של התפתחות הדמות ככל שהמשחק מתקדם. כוחות יכולים להתחזק באמצעות תליוני עצם שמוצאים בסביבה, וחלק מהתליונים גם משנהים את הדרכים שבהם הכוחות עובדים, אבל זה מרגיש יותר כמו שינוי אדרת מהתקדמות. אתם מתחילים בתור מתנקשת עוצמתית בתחילת המשחק ונשארים כך עד סופו.

    Dishonored: Death of the Outsider review grenade

    מלבד הכוחות החדשים, לבילי יש עוד כמה כלים בכיס. הכלי האהוב עליי הוא מוקש הוו. אני השתמשתי לעתים נדירות במלכודות במשחקים הקודמים, אבל המלכודת הזו הייתה כל כך כיפית לשימוש שלא יכולתי לעצור. כאשר המוקש מופעל הוא מקרב את הקורבן אליו ואז או שהוא הורג אותו או שגורם לו לאבד את ההכרה. לראות אויבים נזרקים מסביב כשהם מפעילים את המוקש לא נעשה משעמם ואם תשתמשו בו לעיתים קרובות, הוא בטוח יצור כמה קטעים מצחיקים מאוד. עוד כלי שימושי הוא רימון הלם, אבל הוא לא כיפי באותה מידה.

    כל המשחק מתרחש בתוך Karnaca ולכן תבקרו באזורים מתוך Dishonored 2. הסביבות שונות במקצת וניתן לראות את ההשלכות של הבחירות מהמשחק הקודם, שזה מאוד מגניב.

    עם זאת, יש כמה אזורים חדשים, כמו למשל בנק עם אבטחה כבדה. המשימה בבנק הייתה האהובה עליי, כי היא מדגישה את החופש שהמשחק נותן לפתור בעיות. בדיוק כמו במשחק הקודם: אם תחקור כל שלב, תקשיב למה שנאמר ברחוב ותדבר עם דמויות, אתה תגלה הרבה דרכים להתמודד עם אותה סיטואציה. בילי אפילו יכולה לדבר עם העכברושים וללמוד מידע חדש, אבל לא ממש ברור.

    עוד תוספת נחמדה במשחק היא contracts (חוזים). אלו הן משימות צדדיות אשר מדגישות את עברה של בילי בתור מתנקשת למרבה במחיר. לכל שלב יש כמה חוזים ייחודיים והם די מגוונים. אנחנו נתבקש לגנוב, להרוג, ואפילו לחטוף (או לשחרר) דמויות. ניתן לבחור האם לקבל אותם או לא, אבל אז מוותרים גם על הפרס המגיע בתור כסף או תליון נוצץ.

    Dishonored: Death of the Outsider review Evnironment

    המשחק Dishonored: Death of the Outsider נע על הקו הצר בין הרחבה למשחק בפני עצמו. הסיפור חדש לחלוטין ומשרת את המטרה של סגירת העלילה שהחלה ממש במשחק הראשון. הכוחות החדשים של בילי הם מספיק בשביל לגרום למשחקיות להרגיש טרייה גם לאלו ששיחקו במשחקים הקודמים בלי לשנות יותר מדי את ההרגשה מהם. כל דבר אחר מיובא מהמשחק הקודם. זה אותו שילוב של התגנבות וקרב, ומלבד המוקש האהוב, כל הנשקים זהים למה שראינו כבר.

    Death of the Outsider הוא, לטוב ולרע, עוד Dishonored. ואם אתם מעריצים, אלו חדשות טובות. ההרחבה החדשה מביאה מספיק רעיונות חדשים בשביל להצדיק עוד הרפתקה קצרה ברחובות Karnaca ומבטיחה עתיד מעניין לסדרה.

  • והנה שריקת הפתיחה – מסיבת ההשקה של FIFA 2018

    והנה שריקת הפתיחה – מסיבת ההשקה של FIFA 2018

    לראשונה בארץ, ולאחר הרבה ניסיונות קודמים, התקיימה מסיבת השקה למשחק FIFA, בחסות Adidas, Sony ו-EA Sports. כן כן, לראשונה בארץ התקיים אירוע חגיגי, שכל כולו מוקדש לפיפא. ומי אמר שבארץ יש לגיימינג תדמית שלילית?

    עם DJ, אוכל, ושלל שחקני כדורגל ישראלים, האירוע היה אירוע גיימינג קטן אך מכובד. עמדות משחק היו פזורות במתחם, כך שאורחי האירוע יכלו לשחק במשחק להנאתם. המשחק נראה מדהים על מסכי ה-4K כאשר הוא רץ על PlayStation 4 Pro, עם מנוע Frostbite העוצמתי.

    המשחק FIFA 2018 מחזיר את מצב המשחק The Journey, בו תחזרו לשחק את אלכס האנטר, ולשלוט על עליית ונפילת הקריירה שלו במצב העלילתי המגניב. עם מכניקות משופרות של כדרור ושל בעיטה לשער, ולראשונה עם תמיכה ב-4K, המשחק צפוי להיות מלהיב ביותר לחובבי הסדרה.

    FIFA 2018 יהיה זמין לקניה השבוע ב-29 לספטמבר, ל-Xbox One, Xbox 360, PlayStation 3, PlayStation 4, PC ולראשונה בדרכים על גבי ה-Switch.

  • Metroid: Samus Returns: סאמוס חוזרת וזה מרגיש כמו בבית – ביקורת

    Metroid: Samus Returns: סאמוס חוזרת וזה מרגיש כמו בבית – ביקורת

    סדרת מטרואיד, אשר היתה מהפכנית בזמנו, ועד היום השאירה את חותמה על מאות משחקים, חגגה 30 שנים בשנה שעברה. לאחר תקופה מאוד ארוכה שבה לא ראינו משחק מטרואיד דו מימדי קלאסי, זכינו סוף סוף ל-Metroid: Samus Returns, רימייק למשחק השני בסדרה, Metroid II: Return of Samus, שיצא במקור לגיים בוי.

    במשחק אנחנו משחקים את סאמוס אראן, ציידת ראשים בין גלקטית, אשר נשלחת מתאם הפדרציה הגלקטית לכוכב בשם SR388, על מנת למחוק מעל פני הגלקסיה את גזע החייזרים הקטלני, המטרואידים. במשחק אנחנו נכנסים עמוק לתוך הכוכב, דרך מערות ומקדשים תת קרקעיים עתיקים, תוך שאנחנו מכחידים את החייזרים המפלצתיים הללו.

    המקדשים, המערות והמפעלים הנטושים, כולם מקבלים עומק הודות למנוע התלת מימד של המשחק. כל זה נהיה אימרסיבי עוד יותר כאשר אתם מפעילים את תלת המימד שה-New 3DS XL מאפשר לו, שעובד מדהים במשחק הזה, בלי האטה במשחקיות, ומבלי להיות מעייף. מאוד אהבתי לטייל בחלק מהמנהרות כשברקע אני רואה איזה חייזר מטייל, או רובוט כלשהו. גם מבלי לבצע אינטרקציה ישירה עם הדברים הללו שקורים ברקע, המשחק הופך להרבה יותר אימרסיבי ושואב כאשר קורים דברים גם ברקע. אין ספק שזה אחד המשחקים היפים שיצאו ל-3DS.

    המוזיקה רק מחזקת את כל זה. כאשר נכנס למערה חשוכה אנחנו עשויים לשמוע מוזיקה שקטה ומאיימת, וכאשר נכנס לאיזור לוהט מלא פלאזמה, המוזיקה עשויה לשתנות למוזיקה מפחידה אשר תגרום לנו להרגיש כמה האיזור מסוכן. כל אלו הם עיבודים מחודשים של מנגינות ששמענו במשחק המקורי, והם עוזרים לנו להרגיש במצוקה לאורך כל המשחק, שכן סאמוס יוצאת למשימת התאבדות, ובכל פינה מסתתר איום שעשוי להרוג אותה.

    המשחק הוא אמנם רימייק למשחק הישן, אך זה לא מונע ממנו לחדש הרבה מאוד דברים. מאחר והמכשיר מצוייד בג'ויסטיק אנאלוגי, סאמוס מסוגלת לכוון ב-360 מעלות, מה שמאפשר למשחקיות יותר מהירה. אם אתם נלחמים בבוס, תוכלו לבחור כל מיקום שתרצו כאשר אתם מכוונים לנקודת התורפה שלו, ולא תהיו מחוייבים לירות ב-45 מעלות או במקביל לרצפה.

    במהלך המשחק, תקבלו שיפורים אשר יאפשרו לכם להגיע למקומות עמוקים יותר במערות הקטלניות של SR388, וזה ממש כיף. אין שום דבר שיותר כיף מלקבל יכולת חדשה ואז לחזור אחורה לכל הדרכים החדשות שפתאום נפתחות בזכותה. זו כמעט אובססיה – מצאתי את עצמי חוזר אחורה בכל פעם שקיבלתי יכולת חדשה על מנת לאסוף את כל השדרוגים שהגישה אליהם פתאום נהיתה אפשרית.

    יחד עם השדרוגים השונים, המוביליות של סאמוס משתדרגת ככל שהמשחק מתקדם, והיריבים הופכים פחות ופחות להיות גורם מעכב, ויותר לאמצעי להחזרה של תחמושת ואנרגיה. מאחר והמפות עצומות, המוביליות היא חלק קריטי, ובנוסף לשדרוגים השונים, לאורך המפה פזורים משגרים – מבנים שלא היו קיימים במשחק המקורי, אשר מאפשרים לנוע במהירות בין איזורים שונים במפה העצומה.

    מאחר והמשחק הוא משחק המטרואיד הדו מימדי הראשון שיוצא למשפחת ה-3DS, וככלל למשפחת ה-DS, אנחנו זוכים לראשונה להשתמש במסך המגע התחתון, והוא מאוד מאוד שימושי. במצב רגיל, המסך מציג לנו את המפה, ומאפשר לנו להחליף סוגי קרניים במגע.

    בנוסף לקרן הרגילה, אשר מקבלת שדרוגים לאורך הדרך, ולקרן הקרח, אשר אפקטיבית במיוחד נגד מטרואידים, אנחנו זוכים לקבל סוג קרן חדשה – קרן תפיסה, אשר הופיעה לראשונה ב-Super Metroid, ומאפשרת לנו להתלות מלבנים מיוחדות, ולהזיז או לפרק לבנים מסוג אחר.

    השימוש בקרן התפיסה מאוד מהנה, ומאפשר לאפשרויות מעניינות לתקוף חלק מהיריבים, אך עם זאת צריך לבחור להחליף לקרן זו בכל פעם שאתם צריכים להשתמש בה, וזה לא תמיד מאוד נוח. נדמה שדווקא כאשר צריך להשתמש בקרן התפיסה, היא פתאום מפספסת את היעד שלה.

    בנוסף לקרן התפיסה, סאמוס מקבלת שלל יכולות חדשות הנקראות Aeon Abilities. יכולות אלו מנצלות מד Aeon, ומשתרעות בין יכולת המפעילה פולס שחושף חלק מהמפה, ועד יכולת אשר מעטה את הזמן. יכולות ה-Aeon מאפשרות לעוד קומבינציות של חידות, ומאפשרות לדרכים רבות ויצירתיות להביס בוסים ויריבים.

    כל יכולות האיאון שימשו אותי רבות לאורך המשחק. היכולת לבצע פולס סריקה חסכה לי הרבה מאוד כאבי ראש בלחפש את השדרוגים המפוזרים לאורך המפה, והיכולת למגן הצילה את עורי כמה וכמה פעמים בקרבות בוסים.

    עכשיו בואו נדבר על הבוסים והיריבים. הסיפור כולו סובב את ציד המטרואידים של סאמוס, ולכן לאורך המשחק נתקל בכמות רבה של מטרואידים, אשר מהווים קרבות בוס. מאחר ו-SR388 מהווה מערכת אקולוגית שבריאה למטרואידים, הם עוברים אבולוציות שונות במהלך המשחק. במשחק הם מתפתחים מיצורים מעופפים חד תאיים לחייזרים רפטיליים ענקיים וכבדים.

    קרבות הבוסים מלאי אקשן ועשירים בהתקפות שונות שהבוסים מפעילים. הבוסים השונים ירדפו אחריכם, ישגרו עליכם סלעים, כדורי אנרגיה, ושאר חפצים אשר תוכלו להשמיד על מנת לחדש תחמושת, וידרשו מכם להשתמש בכל ארסנל הנשקים שסאמוס מצויידת בו. בהמשך המשחק קיימים גם בוסים יותר דינאמיים שקיימות דרכים שונות לפגוע ולהחליש אותם, והם משנים את האופן שבו הם תוקפים אתכם. מהקטעים המרגשים במשחק מבחינתי, היה קרב הבוס אל מול האוייב החדש, ה-Diggernaught, רובוט קידוח עצום, שמשנה צורה לאורך הקרב ודורש מכם להשתמש במגוון יכולות על מנת לנצח אותו.

    לאלו מכם שמחפשים אתגר קשה יותר, ניתן גם לשחק ברמת קושי גבוהה יותר לאחר שתסיימו את המשחק. בנוסף, אם תקנו את אמיבו המטרואיד שיצא לצד המשחק, תוכלו לשחק ברמת קושי אקסטרא קשה ב-Fusion Mode. מעבר לזה אבל, ברגע שמצאתם את כל השדרוגים וניצחתם את כל המטרואידים, המשחק נגמר, ואם אתם מנוסים במשחקי מטרואיד כמוני, זה עלול לעבור לכם מעט מהר מדי.

    עם מערות מסקרנות לחקור, שדרוגים להשיג, וקרבות בוס אימתניים, Metroid: Samus Returns הוא משחק אקשן נצחי, ומחווה מוצלח למשחק המקורי. הכפתורים אמנם מעט עמוסים, ומסרבלים את המשחקיות, והמשחק הרגיש קצת קצר, אבל כל רגע בו היה שווה. כמה טוב שסאמוס חזרה.

  • Destiny 2: יש דברים שנועדו להיות – ביקורת

    Destiny 2: יש דברים שנועדו להיות – ביקורת

    עיר המקלט האחרונה בכדור הארץ נופלת לאיי חורבות ונכבשת ע״י ״הליגיון האדום״ – אויב חדש חזק וחסר רחמים המורכב מאוסף של גזעי חייזרים המובלים ע״י דומינוס גהול (Dominus Ghaul) האימתני. לאחר שהלגיון מצליח ומשתלט על "הנוסע" (The Traveler) , הקשר בין כל המגנים לאור נקטע ואיתו אובדות גם היכולות שלהם. פה אנחנו נכנסים לתמונה ועלינו לקחת מהלגיון את מה שהוא גזל מאתנו.

    כך מתחילה העלילה של דסטיני 2 ותאמינו או לא, למרות שהיא נשמעת מוכרת, מובטחת לכם חוויה לא רעה בכלל.

    העלילה היא ללא ספק אחת הנקודות החזקות של דסטיני 2 ומהווה שינוי גדול ומבורך לעומת המשחק הקודם בסדרה, שלא סיפק עלילה ראויה ומגוונת. יש לא מעט פיתולים, והנבל הראשי אפילו מתגלה כדמות עמוקה שכנראה צריכה לקבל יותר זמן מסך. בנוסף, האופן בו מתחילים את המשימה הראשונה עם כל היכולות ואז מאבדים אותן וצוברים אותן מחדש דווקא נחמד ונותן את היכולת להתרשם מהדמות וממערכת הקרבות כבר בתחילת המשחק.

    הגיבור אותו אנחנו משחקים הוא גיבור אילם. במקום שנוכל לשמוע את הדמות אותה אנחנו משחקים עונה ומגיבה לדיאלוגים, מי שמדברת בשבילנו, אם בכלל, ויוצרת את האינטראקציה בין השחקן לדמויות השונות במשחק היא אותה קוביה מרחפת (Ghost) שמלווה אותנו עוד מהמשחק הקודם. גם זה פוגע בקשר שלנו כשחקנים לעלילת המשחק.

    עם תחילת המשחק נבחר אחד משלוש סוגי התמחות: טיטאן , צייד ומכשף. עד כאן אלו אותם סוגי התמחויות שהיו זמינים גם במשחק הקודם. אך בדסטני 2 נוספה לכל דמות תת-התמחות חדשה. עצי ההתמחות הם עכשיו פשוטים יותר מאשר במשחק הקודם ודרכם תוכלו לבחור את סוג הרימונים בהם הדמות תשתמש, יכולות כמו התחמקות וקפיצות מיוחדות וכן מתקפה מיוחדת. כל זה מספיק כדי להדגיש את ההבדל בין סוגי ההתמחות השונים. בגדול עצי ההתמחות השונים נותנים לנו את היכולת לשים דגש יותר על הגנה או התקפה.

    אחרי הבחירה בהתמחות נוכל לעצב את הדמות שלנו. המשחק מציג מסך עיצוב דמויות בו נוכל לבחור את הגזע של הדמות מתוך שלושה גזעים: בני אדם, Awoken – גזע של דמויי אדם עם עור כחלחל אפרפר (קצת מזכירים אלפים), ו-Exo – גזע של מכונות דמויות אדם שנבנו לפני המון שנים למטרה לא ידועה. חוץ מהגזע, נוכל כמובן לבחור גם את מין הדמות ולעצב את הפנים ע״י בחירת פנים מתוך 7 אפשרויות מובנות ואז לבצע התאמה של צבע העור, השפתיים והעיניים. נוכל גם לבחור את שיער הדמות מתוך 15 אפשרויות וכן סימנים מזהים שנראים כמו איפור לא כל כך מוצלח אצל בני האדם.

    סך הכל מדובר במערכת בניית דמויות מהפחות מרשימות שנתקלנו בהן. על הצד החיובי, לא נותנים לשחקנים להתמזמז עם התאמת הדמות ומאלצים אותנו לעבור כמה שיותר מהר למשחק עצמו. מצד שני, עם קצת השקעה נוספת במערכת בניית הדמויות יכולנו אולי להתחבר יותר לדמות אותה יצרנו.

    המשחק באופן כללי מלא בקרבות ואקשן. האויבים מחכים לנו מעבר לכל פינה כמעט, מה שנותן תחושה של קצב מהיר וימשוך אתכם להמשיך ולהתקדם. מערכת הקרבות עצמה לא השתנתה משמעותית מהמשחק הראשון והאמת היא שאין סיבה שתשתנה. הרי אין סיבה לתקן משהו שאינו שבור.

    מה שכן השתנה היא מערכת נשיאת הנשקים. אם במשחק הקודם נשקים היו מחולקים לפי שלוש קטגוריות – עיקרי, משני וכבד – עכשיו הם מחולקים לפי סוג הנזק לו הם גורמים: קינטי, אנרגיה וכח. כל סוג של רובה יכול עקרונית להתאים לכל קטגוריה. כך למשל ניתן לחמש את הדמות שלנו בשלושה רובי צלפים, שכל אחד גורם לסוג נזק אחר, או לחלופין כל קומבינציה אחרת של נשקים שעולה לכם בראש. בדסטיני 2, כמו בקודמו יש כנראה את רוב הנשקים שתוכלו לחשוב עליהם. המשחק פשוט מפוצץ בסוגים שונים של נשקים, ממטולי רימונים שונים ומשונים ועד לאקדחים וחרבות.

    מבחינה ויזואלית המשחק נראה טוב עם סביבות מפורטות ופלטת צבעים עשירה. גם אם זה לא המשחק המרהיב ביותר שתראו השנה, הוא בכל זאת נעים לעיניים. המפות מציגות לפנינו סביבות די מגוונות, מעיר הרוסה דרך הצמחייה הפרועה שמחוץ לה ועד לספינות חלל וקטקומבות עמוקות. כולן ללא יוצא מן הכלל עשירות בפרטים, ומהנה להסתובב בהן גם אם אין באמת אינטראקציה מלאה עם הסביבה. צריך לציין כאן שהמשחק הקודם בסדרה גם הצטייד בוויזואליות טובה, וכאן נראה שחידדו את הנושא עוד קצת והעלו את הרף עם עוד פרטים וצבעים.

    דסטיני המקורי התמקד בעיקר סביב חווית הקו-אופ וכך גם ההמשך. דסטיני 2 ממשיך את קודמו ומציע לנו להצטרף לשחקנים אחרים, בין אם זה לצאת למשימות כקבוצה או להצטרף לשחקנים אקראיים ולהילחם בגלים של אויבים באירועים מיוחדים המופיעים בצורה אקראית על גבי מפות המשחק. החוויה די ממכרת סך הכל והעולם הפתוח הנפרש על כמה כוכבים מאפשר מעבר חלק ממשימות לאירועים רבי משתתפים. באנג׳י עשתה כאן עבודה יפה של שילוב העולם הפתוח של הכוכבים אותם נחקור במשימות העלילה, האירועים האקראיים ומשימות הצד. ניתן לבלות שעות רבות בתוך המפה מבלי לעבור מסכי טעינה מעיקים.

    חווית השחקן נגד שחקן היתה ממכרת ומהנה גם כן. המשחק מרגיש מאוד מאוזן וככזה הכישורים של השחקן משפיעים יותר מאשר בחירת הנשק/התמחות החזקים ביותר. אחד השינויים הבולטים הוא מספר השחקנים. בכל מצבי המשחק של שחקן נגד שחקן יש שתי קבוצות המונות 4 שחקנים כל אחת. המערכות קצרות יותר, מה שמגביר את הקצב. בנוסף, נעשו שינויים בממשק ויותר אינפורמציה מוצגת לנו במהלך המשחקים, כמו למשל מי מהשחקנים עדיין בחיים, מה הטעינה של היכולת המיוחדת של חברי הקבוצה ועוד.

    קיבלנו גם מצב משחק חדש – "ספירה לאחור" (countdown). במצב זה על קבוצה אחת להטמין פצצה בעוד שעל הקבוצה הנגדית מוטלת המשימה לנטרל אותה לפני שהזמן פוקע. הוא מאוד דומה למצב המוכר לנו משלל משחקי יריות המוניים שונים אך לא נראה עד כה בדסטיני.

    קשה לשחק בדסטיני 2 ולא להשוות אותו למשחק הראשון בסדרה. עוד יותר קשה שלא לשים לב שהוא מתעלה על קודמו בכל אספקט. דסטיני 2 הוא משחק משובח וניכר שהפקת הלקחים מהכותר הקודם בסדרה היתה מצויינת. בניגוד למשחקי המשך אחרים שראינו השנה, דסטיני 2 לוקח את רוב הפוטנציאל העצום וההבטחות של המשחק הקודם ומגשים אותו. סה״כ מדובר במשחק טוב שמצליח לענות על הציפיות הגבוהות. הנקודה החלשה שלו היא בכל מה שקשור לדמות השחקן ולחיבור שלו אליה. אמנם עדיין ניתן להתחבר לעלילה, אבל בכל מה שקשור לאינטרקציה שלנו השחקנים עם הדמות, המשחק דל ביותר.

    את דסטיני המקורי מאוד חיבבתי אבל את דסטיני 2 אני ממש אוהב. מומלץ בחום לכל אוהבי משחקי היריות, כל עוד כמובן הם בעניין של עלילת מדע בדיוני. ניתן למצוא בו כמעט הכל, החל מעלילה טובה ומעניינת ועד משחקי קו-אופ או שחקן נגד שחקן, שנותנים תחרות לכל כותרי משחקי היריות ההמוניים בשוק.

  • קפוץ יא כוכב – שיחקנו ב-Super Mario Odyssey ונהננו ממש

    קפוץ יא כוכב – שיחקנו ב-Super Mario Odyssey ונהננו ממש

    מריו, השרברב האיטלקי האהוב עלינו, יוצא למסע מרהיב ב-Super Mario Odyssey, ובגיימסקום 2017 זכינו להכנס לביתן של נינטנדו ולשחק גם בו. במשחק מריו מקבל כובע קסום אשר הוא יכול לזרוק כמו בומרנג ואף להשתלט על אויבים וחפצים שונים.

    בהפעלת הדמו, התבקשנו לבחור בין שלב המדבר הקפוא, Desert Oasis ושלב העיר המרהיב, New Donk City. לאחר בחירת השלב אנחנו ניתנים להסתובב ולשחק באופן חופשי לפרק זמן לא ארוך, ואז נגמר הדמו, ולכן אמנם לא זכינו לבקר בכל פינה בשלב, אך מצד שני לא נמנענו מלהנות ממנו במלואו.

    בסיבוב הראשון בדמו, בחרתי ב-Desert Oasis, שלב מדברי קפוא אשר מאכלס כפר קטן והריסות של טירה עתיקה. את השלב התחלתי בקרבת הכפר הקטן שיושב לו באמצע העולם. רצתי לכיוונו, תוך כדי שאני מתנסה ביכולות החדשות של מריו – את הכובע שלו הוא יכול לזרוק בזמן קפיצה או כשהוא על הריצפה, ללא הגבלה, ובדמו למשחקים קודמים בסדרה, הוא יכול להתקופף על מנת לזנק קדימה בקפיצה או שרשרת קפיצות רחוקות.

    חלפתי על פני העיר מבלי לבדוק אותה יותר מדי (אך אני בטוח כי גם בה הסתתר ירח, ה-Collectible של המשחק הזה) והלכתי ישר קדימה, לעבר חומת לבנים. מולי הופיעו מספר גומבה, המפלצות האיקוניות מהמשחק שבצורת פטריות, וזרקתי את הכובע שלי על שניים, ולאחר מכן המשכתי לקפוץ על עוד אחד ולזרוק את הכובע שלי על עוד אחד. מאוד זורם וכיף להלחם ביריבים במשחק, ומספר הדרכים שבהן אתם יכולים להביס אותם הוא רב.

    היתה לי אפשרות להתקדם קדימה או לפנות שמאלה, ובחרתי לפנות. מה שיפה הוא שאם הייתי ממשיך קדימה, הייתי מוצא את עצמי מתקדם למקום אחר לגמרי. מולי היה בור שבתחתיתו חול טובעני, ומלפני היו משגרים של Bullet Bill, עוד יריב איקוני של מריו. בדומה למה שראינו בטריילר, זרקתי את הכובע לכיוון בולט ביל, ומיד קיבלתי שליטה עליו. כעת, כאשר הייתי בצורת בולט ביל, יכולתי לעוף ולעבור את הבור, או לחזור אחורה ולנסות לראות אם אהיה מסוגל להגיע למקום אחר שלא יכולתי להגיע אליו. לכשהגעתי למקום שרציתי, בלחיצת כפתור שחררתי את מריו חזרה והמשכתי להתקדם.

    ראוי לציין שהמנגנון להשתלטות על יריבים הוא מאוד נוח, בעיקר משום שעל מנת לזרוק את הכובע אפשר גם לנער את אחד השלטים ולכן לא חייבים אפילו להזיז את האצבעות מהמקום, וכנ"ל לגבי התקפות באמצעות הכובע.

    בהמשך השלב מצאתי צינור ירוק אשר הפך את מריו לדו מימדי, והתקדמתי לאורך קיר של מגדל. המשחקיות הזו היא אלמנט שלקוח ישירות מ-Legend of Zelda: A Link Between Worlds, והוא משחק באותו אופן – מריו הופך לגרסא הדו מימדית הרגילה שלו, ומתקדם כמו שהוא היה מתקדם במשחקים הקלאסיים, עד אשר אני מגיע לקצה המקטע. בראש המגדל עליו טיפסתי, חיכה ירח, שכאשר אספתי אותו נרשם התאריך והמשחק נשמר.

    מאחר ויכולתי להמשיך כל עוד נשאר לי זמן, זכיתי להתקדם קדימה מנקודת ההתפצלות שציינתי מוקדם יותר. דרך זו הובילה אותי למסלול המורכב מפלטפורמות זזות אשר הייתי צריך לקפץ ביניהן, להתחמק מפיצוצים, ולשגר את הכובע שלי דרך משגרים על מנת לאסוף מטבעות ושבבים סגולים, אשר משמשים כמטבע לקניית תחפושות שונות בחנות הבגדים. לצערי לא זכיתי לסיים את המסלול הזה, מאחר ונגמר זמני והדמו התאפס, אך אני מסוקרן לראות במשחק המלא לאן הובילה אותה דרך.

    בסיבוב הבא בחרתי לשחק ב-New Donk City. גורדי שחקים, קווי חשמל, פיגומים, רחובות סואנים – כל אלה מאפיינים את העולם היפהפה הזה. אם בעולם הקודם יכולנו להתקדם קדימה או לצדדים, כאן אפשר גם להתקדם למעלה. מצאתי את עצמי מגיע לכבל חשמל, שכאשר זרקתי לכיוונו את הכובע, מריו הפך לזרם חשמל אשר זרם לאורך הכבל.

    המשכתי לטפס על הבניין, בעוד אני הולך על קורות מתכת ואפילו מקפץ בין קירות קרובים, עד שהגעתי לדלת. בתוך הבניין שאליו נכנסתי, נדרשתי ללחוץ על כפתור ואז מהר לאסוף תווים מוזיקליים לפני שנגמר לי הזמן. לאחר שהצלחתי באתגר, קיבלתי ירח (אך הפעם בצבע שונה, בהתאם לעולם השונה).

    העיר עצמה עצומה ומלאה בדברים לעשות. בעוד אתם רצים, מקפצים ומתגלגלים (כן כן, הגענו לזמן שבו מריו המודרני יודע להתגלגל וסוניק מצד שני לא יודע), אתם יכולים לטייל ברחבי העיר, להכנס לבניינים שעוברים שיפוצים כאלה או אחרים ולטפס על גורדי השחקים בחיפוש אחרי ירחים. אפילו אפשר לקפוץ בחבל עם כמה ילדות בפארק.

    נראה ש-Super Mario Odyssey יהיה משחק ההרפתקאות שאנחנו מחכים לו, ואמנם לא זכינו בשלב הזה להשתלט על הטי רקס כפי שראינו בפרסומת, אבל אני מצפה בקוצר רוח לטייל בשלל הדרכים שלא הגעתי אליהם בדמו. Super Mario Odyssey יוצא ב-27.10.2017 ל-Nintendo Switch.

  • Gwent Thronebreaker: כל מה שאנחנו יודעים

    Gwent Thronebreaker: כל מה שאנחנו יודעים

    CD Projekt RED, החברה שהביאה לנו את סדרת המשחקים המעולה Witcher, סיפקה עוד כמה הודעות בנוגע למשחק הקלפים Gwent במהלך כנס Gamescom 2017.

    ההודעה הראשונה ששמענו עליה, בנוגע להיכנסות המשחק לסצנת ה-eSports כבר דווחה בכתבה קודמת. ההודעה השנייה היותר מעניינת לאלו עם מעט זמן פנוי בידיהם הוא בנוגע ל-Gwent Thronebreaker – הקמפיין לשחקן יחיד שיהיה למשחק.

    בקמפיין זה נשחק בתור Meve – המלכה של שתי ממלכות לירייה וריבייה. ריבייה הינו המקום ממנו גרלט בה ממי שתמיד שאל מה מקור השם Geralt of Rivia. מעניין אם תהיה הופעת אורח שלו או של דמויות אחרות במשחק אך הסיכוי נמוך שכן הקמפיין עצמו מתרחש לפני המשחק הראשון בסדרה.

    החברה שחררה טיזר לקמפיין שאפשר לראות כאן למטה ואף ניתן היה לשחק בחלק ממנו במתחם שלהם בתערוכה.

    לחימה

    בתור Meve נוכל לחקור כמה מפות, לאסוף משאבים וקלפים ולהילחם נגד פלישה מתקרבת. לצערינו בדמו היה ניתן להילחם רק נגד כנופיית שודדים המונהגת על ידי "דוכס הכלבים".

    כל קרב בקמפיין מוצג בתור משחק Gwent. הקרבות כאן קצת שונים ממה שיש במצב מרובה משתתפים. למשל יש בוסים עם כוחות מיוחדים שיכולים לשנות את חוקיי המשחק בדרכים לא צפויות.

    המטרה לא תמיד תהיה להביס את הצד השני במשחק כמו במשחק נגד שחקן רגיל. לפעמים נצטרך להרוס רק קלף/יחידה ספציפית, להגן על קלף בצד שלך של המגרש או פשוט לשרוד מספיק זמן נגד היריב. Thronebreaker מתבל את הקרבות בו בשביל לייצר חוויה יותר מיוחדת ואפית.

    זה למה חלק מהקלפים בה נשתמש במהלך הקמפיין חזקים יותר מגרסתם במשחק הרגיל. Thronebreaker מוסיף 20 קלפים חדשים למשחק, כאשר כולם יהיו זמינים גם מחוץ לקמפיין וחלקם, כמו Meve עצמה, יהיו הרבה חלשים יותר כאשר משחקים נגד שחקנים אחרים, בשביל לשמור על איזון במשחק.

    Gwent Thronebreaker

    חקר עולם

    בין משחקי קלפים נוכל להזיז את Meve על המפה כאשר אנו מוזמנים לחקור דרכיי התקדמות שונות. זה לא עולם פתוח, אבל יש הרבה אוצרות חבויים ומשימות צדדיות מחוץ לסיפור הראשי. אנו עדיין לא יודעים האם ניתן יהיה לחזור למפות ישנות ומשימות צדדיות לאחר התקדמות למפה חדשה.

    אנחנו כן מצאנו כמה אוצרות על המפה תוך כדי חקירה. האוצרות הם קלפים יותר חזקים וחפצים שעוזרים במשחק, אבל דרכי ההגעה לחלק מהאוצרות מסובכות ויוצרות פאזלים של ניווט ואינטרקציה עם הסביבה שמתגמלים אותך על פתרונם.

    חקירה היא גם דרך טובה להשיג כסף וקבלת קלפים חדשים. כמו כן אפשר להשיג קלפים חדשים דרך הקרבות במהלך הסיפור.

    Gwent Thronebreaker

    סיפור ובחירות

    קרבות בסיפור מוצגים כסדרה של אפשרויות דיאלוג מדובבות לחלוטין ב-10 שפות שונות. בדוגמה שהוראתה לנו, Meve מגיעה לכפר קטן שעזר לשודדים אותם אנו מנסים לתפוס. יש לנו בחירה בין להיות נחמדים כלפי האנשים בכפר או לאיים עליהם בשביל שיתנו לנו את מיקום מנהיג השודדים. לאחר מכן החלטנו מה יהיה גורלם.

    האופציה אותה בחרנו היא לגייס את כל הגברים בכפר לצבאינו, בחירה שלא הלכה כל כך טוב עם המשפחות שנותרו מאחור. סוג זה של בחירות ישפיע על התקדמות הסיפור ואיך Meve נראית בעיני נתיניה ואויביה.

    למרות שאנשי הכפר לא אהבו את הרעיון של לצאת למלחמה, על ידי צירופם קיבלנו סוג חדש של משאב – אנשי צבא. ניתן לאמן אנשי צבא במחנה ולצרפם ליחידות שונות.

    Gwent Thronebreaker

    מחנה ודמויות

    המחנה הינו אזור חשוב במשחק. ניתן לעצור בו בכל נקודה על המפה. מלבד גיוס עוד אנשים לצבא, המחנה הוא גם אזור בו ניתן לסדר את החפיסה שלך, לשנות את הציוד של המנהיג (Meve) ולדבר עם הדמויות העוקבות אחריך.

    הדמויות הללו יופיעו תוך כדי הסיפור או כחלק ממשימות צדדיות. האם דמויות אלו בסוף יצטרפו לצבא שלך תלוי בבחירות שעשית. דיבור עם דמויות שהצלחת לגייס יכול לגלות עוד דברים על העולם או לתת טיפים ורעיונות לאסטרטגיות במשחק. בין הדוגמאות לרעיונות, המלצות לחפיסות שמבוססות על יותר כוח או לחילופין חפיסות המבוססות על ריגול ומלכודות.

    נתינת טיפים לשחקנים כיצד אפשר לשחק בדרכים שונות תוך כדי הקמפיין הוא רעיון נחמד ובצירוף עם העובדה שניתן לקבל יחידות שונות עם בחירות אחרות במשחק ולקבל סופים שונים, לשחק כמה פעמים בקמפיין לא רק מייצר חוויה ייחודית מבחינת עלילה אלא גם מבחינת האופציות העומדות לרשותך כשחקן.

    קמפיינים עתידיים:

    Thronebreaker לא צפוי להיות הקמפיין היחידי אותו אנו נקבל. CD Projekt RED אישרה שיש עוד בדרך.

    כל זה כמובן תלוי במעריצים. אם הקבלה של הקמפיינים תהיה חיובית, נוכל לצפות לכמה קמפיינים עם עלילה ראשית המחברת ביניהם, כולל אחד בכיכובו של גרלט.

    בניגוד למשחק המקור, Thronebreaker לא יהיה בחינם ונצטרך להוריד אותו כהרחבה חיצונית במחיר שעדיין לא ניתן. עם זמן משחק משוער של 15 שעות וכמה דרכים לפתור קטעים בו כולל סופים שונים, נראה שיש הרבה השקעה מצד המפתחים, וכנראה תהיה תמורה לא רעה למחיר כל עוד הוא בתחום הגיוני.

    Gwent Thronebreaker יהיה זמין מאוחר יותר השנה ל-PC, Xbox One ו-PlayStation 4.

     

     

  • Sonic Forces מתפרץ במהירות הקול במצב משחק חדש, ושיחקנו בו בעצמנו

    Sonic Forces מתפרץ במהירות הקול במצב משחק חדש, ושיחקנו בו בעצמנו

    סוניק מאניה עוד בקושי מאחורינו וכבר זכינו לשחק במשחק הגדול הבא בסדרה. במסגרת Gamescom 2017, קפצנו למתחם של Sega וזכינו לשחק בדמו חדש דנדש של המשחק, מאחורי דלתות סגורות. המשחק, שמפותח על ידי אותו צוות שעבד גם על Sonic Generations ו-Sonic Colors המעולים, עתיד לצאת בהמשך השנה, וממה שזה נראה, הוא הולך להיות גדול. ההיילייט – מצב המשחק החדש, Tag, המאפשר לסוניק לשחק לצד דמות האווטאר שהשחקן יצר.

    אבל פרה פרה (או קיפוד קיפוד), שיחקנו בדמו המורכב מ-4 שלבים, וכן מספר קונפיגורציות שונות של דמות האווטאר. בשלב הראשון ששיחקנו, שיחקנו את Modern Sonic בשלב הנקרא Park Avenue. את השלב הזה ראינו כבר בטריילרים המוקדמים – השלב מורכב מרחובות של עיר בסגנון בניה אירופאי, אשר הוחרבו על ידי צבא עצום של הרובוטים של דוקטור אגמן.

    לאלו מכם שפחות מכירים את המשחקיות של Modern Sonic (אם נניח חזרתם לסדרה בזכות סוניק מאניה), היא לא מאוד מסובכת, אך מפמפמת אתכם באדרנלין – התנועה היא בתלת מימד, וסוניק מסוגל להשתמש ב-boost על מנת לתקוף יריבים ולנוע מהר, בשונה מהגלגול המוכר מהמשחקיות של סוניק הקלאסי. סוניק יכול להנעל על יריבים מרחוק ולקפוץ לעברם באמצעות יכולת הנקראת Homing Attack, ולשרשר התקפות כאלו על מנת להתקדם בשלב. השלב מתפצל לכל הכיוונים והמשחקיות במצב זה, בעיני, מאוד מגוונת ומהנה. המשחקיות במצב זה מחליפה באופן רציף בין חלקי דו מימד לתלת מימד.

    השלב אינו ארוך, ולא מציג משחקיות חדשה במיוחד, אבל אנחנו כן רואים חזרה של ה-White Wisps. החל מ-Sonic Colors, ה-Wisps, חייזרים צבעוניים אשר מעניקים לסוניק כוחות שונים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהמשחקיות. במקרה הזה, ה-White Wisps הם חפץ שממלא את ה-Boost של סוניק עד המקסימום, ועוזרים לצבור מהירות לאורך השלב. בנוסף השלב נותן לנו מבט לסיפור – סוניק וחבריו מנסים למצוא את Shadow, אשר ככל הנראה אחראי לחלק מההרס בעיר.

    בשלב השני לדמו, שיחקנו את Classic Sonic, הסוניק הקטן והקלאסי, שיכול לקפוץ ולהתגלגל. השלב שזכינו לשחק בו במסגרת הדמו היה קרב בוס מול דוקטור אגמן. דוקטור אגמן משתמש בחללית עם כדור הריסה, קרב בוס קלאסי מהמשחקים, אך לאחר 4 מכות, הוא בורח, וחוזר עם הרובוט הענקי, ה-Egg Dragoon, שהופיע לראשונה ב-Sonic Unleashed.

    ה-Egg Dragoon מזנק לרקע המסך ותוקף את סוניק באמצעות מקדחות שהוא משגר, ובאמצעות סלעים וכדורי ברזל שהוא משליך לעברנו. על מנת לפגוע בו, אנחנו נרדשים להתגלגל או לקפוץ על כדורי המתכת. במצב משחק זה אנחנו נחשפים ליכולת החדשה ביותר של סוניק הקלאסי, Drop Dash, אשר הופיע לראשונה ב-Sonic Mania, ומאפשרת לסוניק לבצע גלגול איך שהוא נוחת מהאוויר.

    כעת אנחנו עוברים לשני השלבים שמציגים משחקיות חדשה וייחודית ל-Sonic Forces, המשלבים את הדמות המעוצבת שהשחקן יוצר, ה-Avatar. האווטאר אינו מסוגל לבצע Boost, והשלבים שלו מעוצבים בדומה לשלבים של Modern Sonic, אך באמצעות ה-Wispon, נשק אשר משתמש בכוחות של אחד ה-Wisp, הוא מקבל 3 יכולות חדשות.

    היכולת הראשונה היא וו טיפוס, אשר האווטאר מסוגל לשגר על יריבים על מנת למשוך את עצמו לכיוונם ולתקוף אותם, או על מטרות תלויות על מנת להתלות מהן. היכולת השניה של האווטאר היא התקפה באמצעות ה-Wispon. כתלות בסוג ה-Wisp שהשחקן בוחר לפני הכניסה לשלב, הוא מקבל יכולת התקפתית אחת, המאפשרת לו לפגוע ביריבים ברדיוס גדול יחסית. היכולת השלישית היא שימוש בכוחות ה-Wisps בהתאם לסוג ה-Wispon שהשחקן בחר, לצורכי התקדמות.

    בדמו זכינו לבחור אחד מ-3 סוגי Wispon: כחול (קוביה) אשר מסוגל להפוך יריבים ברדיוס גדול לקוביות, ולאחר מכן להפוך אותם לטבעות, אדום (פיצוץ), אשר מאפשר לאווטאר להשתמש בלהביור על מנת לתקוף יריבים בקו ישר מולו, וכן לבצע פיצוצים על מנת להקפיץ את האווטאר למעלה, ושנהב (ברק), אשר משמש כשוט חשמלי התוקף יריבים בקשת ממול השחקן וכן מקפיץ את דמות השחקן מעט למעלה, מה שעוזר להגביה את קפיצות השחקן, ובנוסף מאפשר לשחקן לגלוש דרך שורות טבעות, על מנת להגיע לגבהים חדשים.

    הבחירה בכל Wispon הופכת את השלב לשונה לגמרי, וחלק מהטבעות האדומות, הניתנות לאיסוף במשחק, ניתנות להשגה רק באמצעות כוחות מסויימים. בנוסף לשלושת הכוחות הללו, ניתן לזהות בפוסטר המשחק את ה-Wispon לילך, המעניק לדמות את היכולת להפוך לחור שחור.

    בשלב, אשר מבוסס על השלב הקלאסי Green Hill Zone, על דמות האווטאר להתחמק מרגלי רובוט עכביש ענקי, תוך כדי שהיא מתקדמת בשלב. רוב השלב הינו בדו מימד, אך אנחנו יודעים ששלבי האווטאר יכולים להיות בדו מימד ובתלת מימד. ללא ספק לוקח זמן להתרגל למשחקיות של דמות האווטאר. הקפיצות שהדמות מבצעת שונות בגובהן לפי כמות הזמן שכפתור הקפיצה לחוץ, וזה הוביל אותי למות בערך 10 פעמים לפני שהתרגלתי לדמות. לאורך השלב מתנגנת מוזיקה אלקטרונית עם שירה, ומאוד נהניתי מפסקול השלב.

    בחלק האחרון של השלב, האווטאר שלנו עוקף את רובוט העכביש, וזה בתורו מתחיל לרדוף אחרינו בחלק תלת מימדי של השלב, ועלינו להתחמק לכיוונים השונים על מנת לא להפגע מסלעים שנופלים. לבסוף עלינו לתזמן לחיצה על כפתור הקפיצה על מנת שהדמות שלנו תקפוץ ותקשור את העכביש בסגנון מאוד ספיידרמני. רובוט העכביש מתרסק באופן סינמטי ואנחנו מסיימים את השלב.

    אציין שלא אתפלא אם מצב משחק זה יהיה החלש יותר במשחק המלא, מאחר ולקח לי זמן להתרגל למשחקיות בו, אבל את זה נגלה במשחק המלא. כמובן שתכנון השלב (שהיה מעניין) והקטע הסינמטי בסוף עם רובוט העכביש הם ללא ספק נקודות לציון לשבח של השלב.

    לבסוף, שיחקנו במוד המשחק החדש שהוכרז, Tag, שבו השחקן מפעיל את סוניק ואת האווטאר בו זמנית. מצב משחק זה הזכיר לי במקצת את Sonic Heroes, אך הרבה יותר מוצלח. כאשר הפעלתי יכולת של סוניק, הוא זה שעמד מקדמיה ומאחוריו עמד האווטאר, וכאשר השתמשתי ביכולת של האווטאר, הם החליפו מקומות בצורה זורמת, והוא זה שעמד מקדימה.

    מצב זה הוא בעצם שילוב בין המשחקיות המהירה של השלבים של Modern Sonic יחד עם היכולות של האווטאר וה-Wispon שלו. בנוסף, כאשר הצמד מגיע במהירות לפניות, האווטאר מפעיל את וו התפיסה שלו על מנת לעזור להם בפניה. החלק הכי איקוני בשלב כנראה, היה נקודה שבה התבקשתי ללחוץ בזריזות על הכפתור ל-Boost, וכאשר לחצתי מספיק, סוניק והאווטאר שניהם יחד התפרצו ב-Double Boost. במצב זה, סוניק והאווטאר רצים במהירות גבוהה מזו של סוניק לבד כשהוא מבצע Boost, והם משמידים את כל האויבים שעומדים בדרך שלהם, תוך כדי שמתנגן שיר הנושא של המשחק, Fist Bump.

    בשלב אנחנו משחקים את הצמד כאשר הם מחפשים את הבסיס הסודי של דוקטור אגמן, אשר באופן מאוד נוח מוחבא בתוך פירמידה ענקית. החלק הראשון של השלב מרגיל את השחקן למשחקיות בצמד, ומסתיים ב-Double Boost כאשר שני הגיבורים מגיעים לראש הפירמידה. לאחר מכן, סוניק והאווטאר צוללים לתוך הבסיס תוך כדי שהם מתחמקים מלייזרים, ומתחילים לנוע דרכו, ודרך גלים של אויבים, שורות של טבעות, או פשוט מתפרצים בקו ישר באוויר, כתלות בכוח של האווטאר שבחרנו. לבסוף סוניק והאווטאר מגיעים למרכז הבסיס ושם נגמר השלב. מה הם ימצאו שם? כנראה שנגלה כשהמשחק יצא.

    מצב ה-Tag מאוד מצא חן בעיני, ואני מצפה בקוצר רוח לראות מה עוד יחשף לגביו ולגבי המשחק בהמשך. Sonic Forces עתיד לצאת בתקופת החגים הלועזיים ל-Xbox One, PlayStation 4, Switch ו-PC.

     

  • Biomutant הוא משחק עולם פתוח בו תשחקו רקון נינג׳ה בחלל

    Biomutant הוא משחק עולם פתוח בו תשחקו רקון נינג׳ה בחלל

    Biomutant הוא משחק פעולה-תפקידים בעולם פתוח שהוכרז קצת לפני Gamescom 2017.

    המשחק מתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי שניתן לגלות בו יצורים מופלאים, לבחור בין פלגים שונים ולחקור שלושה עולמות. תוכלו לנהוג במספר כלי רכב שונים, כולל חללית חזיירים ולטייל בין שלושת העולמות.

    הדמות שלכם היא סוג של רקון נינג׳ה אותו ניתן לראות בסרטון אך לא כולם ישחקו את אותה הדמות – הודות לגיוון הגדול שהמשחק יציע יהיה ניתן להוסיף לדמות איברים ביונים ומוטציות חזקות שישנו את הדמות וישפיעו על המשחקיות וההתקפה. תוכלו לגדל טופרים, להצמיח כנפיים ולהוסיף איברים רובוטים לרקון.

    הקרבות במשחק ישלבו אומניות לחימה, חרבות, אקדחים ומכונות מלחמה. תוכלו ליצור נשקים חדשים וציוד ואפילו עוזר רובוט שיוכל לעזור לכם בלחימה.

    המשחק הוא פיתוח של סטודיו עצמאי שוודי בשם Experiment 101, ויפורסם ע״י החברה THQ Nordic.

    המשחק צפוי לצאת בשנת 2018 לPC, PlayStation 4 ול-Xbox One.

  • כוונו לכוכבים עם Destiny 2

    כוונו לכוכבים עם Destiny 2

    התארחנו אצל Bungie ב-Gamescom 2017 וראינו פרזנטציה מאחורי דלתות סגורות של Destiny 2. בחלק הראשון של הפרזנטציה ראינו את טריילר ההשקה, בו קיבלנו מושג לרקע העלילתי למשחק החדש.

    העלילה של Destiny 2 מתרחשת כשנה אחרי עלילות המשחק הראשון, כאשר הקאבאל, בהנהגת Dominus Ghaul, כובשים את העיר האחרונה, ומאלצים את השומרים להתפזר. כעת השומרים מנסים להתאגד מחדש על מנת להחזיר לעצמם את המגדל ואת הכוחות שלהם בחזרה.

    המשחק החדש יקבל דגש מאוד רציני על סיפור בשחקן יחיד (או בקו-אופ), וזה יתבטא בסרטונים סינמטיים ועלילה אפית במיוחד. כעת שהשומרים איבדו הכל, הם צריכים להתמודד עם להיות כלום, והם נעזרים אחד בשני על מנת להתמודד עם זה. במהלך הסיפור דמויות ישנות כמו קייד וזוואלה יקבלו דגש ונלמד עליהם הרבה מעבר למה שיצא לנו להכיר במשחק הראשון. המשחק יהיה מלא בעשרות משימות לאורך 7 כוכבים שונים.

    מעבר לעלילה, המשחק דוחף למשחק בצוות, דרך משימות צד שמיועדות לקבוצות שחקנים. המשחק יאפשר משימות בצוותים,ומשחקי PVP שונים, בהם תתמודדו מול צוותים יריבים בקבוצות של 4 נגד 4.

    בנוסף לטריילר ההשקה, ראינו טריילרים המציגים דמויות חדשות: הוצג בפנינו דומינוס גהאול, שהוא שליט אימתני ומתנשא, שהגיע מכלום לעוצמה שלו, ועכשיו כשהשומרים גם הם כלום, הוא צוחק על חוסר האונים שלהם; Hawthorne אינה שומרת, אבל היא טייסת וסנייפרית מיומנת, והיכולות שלה ברמה של שומר, גם מבלי להיות אחת כזו או להיות מבורכת בכוחות של ה-Light.

    בנוסף הוצג בפנינו איזור חדש בשם European Dead Zone, שככל הנראה יהיה אחד מהאיזורים הראשונים שבהם ניתן יהיה להסתובב במשחק. ה-EDZ הוא הריסות של ערים אירופאיות שבהן הטבע חוזר לעיר ולכן העיר מלאה בעצים ובצמחים מטפסים. בנוסף ב-EDZ יש חתיכת קריסטל שקשורה ל-Traveler וכל זה מהווה מרכיב חשוב במשחק.

    בנוסף ל-EDZ נזכה לטוס ל-Io, אחד מהירחים של צדק. האיזור יהיה מלא באבני גפרית, וזה מקום מאוד מיוחד משום שזה המקום האחרון שבו ה-Traveler נחת בו לפני שהוא הגיע לכדור הארץ. מקום נוסף שעליו דובר הוא Nessus, פלנטואיד קטן מלא קניונים, שעובר הארצה (Terraforming) על ידי ה-Vex. המקום האחרון שהוזכר הוא Titan. טיטאן הוא ירח של שבתאי, שמכוסה על ידי אוקינוס מתאן, עם מבנים עתיקים של בני אדם ששוקעים לאט לאט לאוקינוס המתאן.

    כל היעדים שבהם ניתן לבקר במשחק בנויים באופן פתוח ככה שהשחקן אינו מחוייב ללכת לפי הסיפור, אלא יכול לחקור ולמצוא אוצרות וכוחות נוספים ולהשתתף באוונטים. בנוסף, יהיו אבני דרך, שהן יהיו סיכום של הדברים הכי חשובים ומעניינים שאפשר לעשות בכל רגע נתון. אחד מאבני הדרך האלה הוא ה-Flashpoint, אשר מתחלף כל שבוע. בפלאשפוינט, אחד היעדים יעלה ברמת הקושי, והשתתפות באתגרים אשר יוצגו שם תזכה את השחקן בפרסים הנחשבים ביותר שאפשר לקבל במשחק.

    המשחק Destiny 2 יצא ב-6.9.2017 ל-PlayStation 4 ו-Xbox One, וב-24.10.2017 ל-PC. בנוסף, ב-29.8.2017 תתחיל הבטא הפתוחה ל-PC של המשחק. המשחק נראה מרהיב, ואף זכה במשחק האקשן האהוב עלינו בתערוכה.