GamersPack ישראל

תגית: EA

  • Star Wars Battlefront 2 מקבל סרטו חדש אשר מספר על הסיפור של האימפריה

    Star Wars Battlefront 2 מקבל סרטו חדש אשר מספר על הסיפור של האימפריה

    סרטון חדש של Star Wars Battlefront 2 מראה את הצוותים של Motive Studios וLucasfilm מדברים על הסיפור של המשחק. יותר נכון על הסיפור מהזוית ראיה של האימפריה.

    סיפור המשחק יחסה את הפער שנוצר בעל 30 השנה בין Return of the Jedi לThe Force Awakens, כמו שנראה מזוית הראייה של אחד המפקדים של האימפריה הנאמנים – אידן ורסיו (Iden Versio).

    כמו שסיקרנו בעבר, אידן הוא חלק מצוות של הכוחות המיוחדים של האימפריה אשר נקרא כיתת אינפרנו (Inferno Squad). הצוות "מטייל ברחבי הגלקסיה על גבי הCorvus, חללית אימפירית, בעודם מגיעים למקומות שהיכולות המיוחדים שלהם הכי נחוצים."

    במהלך הסיפור של Star Wars Battlefront 2, אנו נעקוב אחר איידן וכיתת אינפרנו מההשמדה של כוכב המוות השני בעודם נתקלים בכמה מהגיבורים המפורסמים וחלק מהסוכנים הכי רעים של הצד האפל.

    "דבר נוסף מגניב שהם הוסיפו זה שהם עשו את זה מהצד של האימפריה. זה עוד לא באמת נעשה לפני, לפחות לא בכזו נאמנות," אמר סטיב בלנק (Steve Blank), המנהל הקריאטיבי לPS Blog בקבוצת הסיפור בLucasfilm.

    צפו בסרטון בכדי שתוכלו להבין יותר למה Motive רוצים שתחברו לשורות האימפריה ב17 לנובמבר, כשStar Wars Battlefront 2 יצא למחשב האישי, PlayStation 4 ולXbox One.

  • Mass Effect Andromeda: אל הבינוניות ומעבר לה – ביקורת

    Mass Effect Andromeda: אל הבינוניות ומעבר לה – ביקורת

    אפתח בוידוי: סדרת מאס אפקט על כל פרקיה (כן אפילו השלישי, למרות הסיום הידוע לשמצה) היא אחת מסדרות המשחקים האהובות עלי. לכן, כשקיבלתי לסקר את אנדרומדה החלטתי שכדי להיות הוגן אתייחס אליו כאילו הוא משהו חדש לגמרי ללא תלות בסדרה שאת נעליה הוא מתיימר למלא. בתור משחק שההשקה שלו לוותה בכל כך הרבה הייפ, חיובי בהתחלה ושלילי ברגע השחרור, ניגשתי לשחק עם ציפיות לא כל כך גבוהות. האמת היא שהופתעתי ולטובה; אנדרומדה הוא משחק עצום, עמוס בתוכן ואקשן ובנוסף גם עלילת מדע בדיוני לא רעה בכלל.

    עלילת המשחק מתחילה בשנת 2185 כשבני האדם מחליטים לאכלס כוכבים חדשים בגלקסיית אנדרומדה. אנחנו יוצאים למסע כאחד מהתאומים שרה וסקוט ריידר, ומוצאים את עצמנו מתעוררים בגלקסיית אנדרומדה לאחר מסע של 600 שנה. לאחר אירועים כאלה ואחרים נאלץ לקחת את תפקיד מורה הדרך (Pathfinder) מלא אחר מאשר אבא שלנו, כי נפוטיזם. בתור מורי דרך תפקידנו לייסד מושבות על עולמות שנמצאו מתאימים למחייה, ואם זה לא נשמע לכם מסובך במיוחד, עוד לא פגשתם את שלושת הגזעים שמאכלסים את העולמות הללו: הקט (Kett), האנגרה (Angara) והרמננט (Remnant) שלא בדיוק מסבירי פנים לנוכחותנו. עוד פרט קטן ושולי הוא שמאז שהעולמות נמצאו ראויים למחייה עברו כ600 שנה והמצב קצת השתנה. העלילה באנדרומדה היא גולת הכותרת של המשחק. לוקח לה קצת זמן להתניע אבל אחרי כמה שעות מצאתי את עצמי מחכה לראות לאן היא תקח אותי. הרבה מהתוכן מגיע ממשימות הצד, שמאוד נהנתי להשלים בהתחלה, אבל אחרי כמה שעות הן כבר מתחילות לחזור על עצמן או להרגיש חסרות משקל. סך הכל, גם העלילה וגם המשימות הצדדיות עשו את העבודה ותרמו המון לחיבור לעולמות המשחק ולאווירה.

    את הדמויות של שרה וסקוט נעצב בתחילת המשחק ע"י מערכת עיצוב דמויות שהיא לדעתי אחת המסורבלות והגרועות שיצא לי להתנסות בהן בשנים האחרונות. יצירת הדמות מתבססת על תבניות מוכנות מראש, 9 תבניות לזכר ו9 לנקבה, אותן ניתן לשנות ולהתאים. אעצור כאן ואציין שיצירת דמות מותאמת אישית במשחק ארוך כל כך שסובב סביב הדמות הראשית היא אלמנט חשוב מאוד לחווית המשחק הכללית וכאן אנדרומדה נופל ובגדול. המערכת מכילה אופציות די מוגבלות לעיצוב והייתי צריך לבלות לא מעט זמן בניסיון ליצור דמות שנראית לכל היותר סבירה. שלא נדבר על זה שעד לסצנת פתיחת המשחק אין לכם מושג בעצם איך המודל שבחרתם באמת נראה ומגיב בתוך המשחק, מה שמוביל לכמה אכזבות, אבל זה כלום לעומת הסבל של יצירת הדמות. בסוף נמאס לי ופשוט בחרתי את הדמויות שמקבלים כברירת מחדל.

    אם כבר עסקנו בדמויות, קשה שלא להזכיר את עניין האנימציה והדמויות במשחק בכלל. עדיין לא יצא לי לשחק משחק בו 90 אחוז ממודלי הדמויות מכוערים, אבל ממש מכוערים; אני מדבר על הדמויות איתן נבוא באינטרקציה ואף נפתח כביכול מערכות יחסים. העשרה אחוזים הנותרים הן פשוט דמויות של חייזרים ואולי עוד דמות אחת של בן אדם. במשחק שמתיימר לסחוף אותך לתוך העלילה ועולמות חדשים זה פשוט מעיק. למזלנו, רוב הדמויות והדיאלוגים כתובים טוב, למרות שמדי פעם נתקלים באיזשהי חוסר עקביות מאכזב מה הופך חלק מהם לשטוחים וריקים מתוכן. לשמחתי זה קורה פחות ופחות כשמתקדמים במשחק. הדובדבן שבקצפת היא האנימציה. כבר בפתיחת המשחק קשה שלא לשים לב שהאנימציות של הדיבור והבעות הפנים מזעזעות ולא תואמות משחק ברמה כזאת. לרוב אנימציית הדיבור פשוט נראית כמו בסרט בו המדובב לא בסנכרון עם הדמות. ולמרות שהמשחק מצליח להתעלות מעל זה ועדיין לסחוף אתכם, קשה שלא להעלות חיוך כשרואים באחד הקטעים המתוסרטים דמות אוחזת בצד הלא נכון של אקדח ועוד יורה ככה.

    מבחינת גרפיקה, המשחק לא נופל מאף כותר AAA אחר שראינו לאחרונה. עולמות המשחק נראים ממש טוב, ולפעמים נחמד לעצור ולהביט מסביב. המבנים, כלי הרכב וכל האזורים בהם תבקרו גם הם מעוצצבים היטב ואפילו המודלים של הדמויות מפורטים יחסית (אם מתעלמים מזה שהן נראות נורא). המשחק ללא ספק עושה עבודה טובה בלגרום לך לרצות להסתובב ולחקור את הגלקסייה ולו רק כדי לראות עוד עולמות.

    המשחק מתרחש בגלקסיית אנדרומדה שמלאה במערכות כוכבים אותם אנחנו יכולים לחקור בחיפוש אחר עולמות ראויים ליישוב. בחלק מהכוכבים ניתן למצוא משאבים בהם נוכל להשתמש וחלק מהם הם כוכבים עליהם ניתן לנחות ולחקור. המשחק מרגיש יחסית פתוח כשכל כוכב הוא מעין מפת עולם פתוחה בפני עצמו וניתן בכל רגע להחליט האם עושים משימת עלילה או שפשוט מחפשים משימות צדדיות. העולמות האלה יכולים להיות ענקיים – כאלה שידרשו ממכם לנסוע לא מעט בנומאד, רכב הסיור שלכם, מה שמתגלה כחוויה לא רעה בכלל. עולמות קטנים יותר תתורו רגלית בלבד. גישה למערכות כוכבים חדשות תתאפשר עם ההתקדמות בעלילה, ולא באמת ניתן לחקור את הגלקסיה החדשה כאוות נפשכם.

    למרות זאת, אנדרומדה מעודד אותנו לחקור את הגלקסייה ע"י סריקה של מערכות כוכבים אחרי אנומליות, כריית משאבים ושימוש בסורק האישי שלנו כשאנחנו מסתובבים ותרים עולמות וחלליות. המשחק גם מתגמל אותנו על זה בנקודות מחקר, נקודות פיתוח ומשאבים איתן נוכל לפתוח, לשפר ולבנות כלי נשק, חליפות שיריון ותוספים שונים. סך הכל אנדרומדה עושה כאן עבודה לא רעה, עם מערכת crafting לא מסובכת שמציעה אפשרויות מגוונות לשיפור ולשידרוג הציוד שלכם. אני אישית קצת סבלתי מלסרוק כוכבים ולגלות שאין בהם כלום, או לנסוע עם הנומאד לחור במפה רק כדי לכרות משאבים, אבל רוב הסבל שלי נפתר ברגע שהוסיפו את האפשרות לדלג על קטעי המעבר מכוכב לכוכב בפאטץ' הגדול הראשון שיצא למשחק.

    מערכת הקרבות במשחק אמנם לא מביאה איתה חידושים שלא נראו במשחקים אחרים, אך היא מלוטשת ונותנת חווית קרב אינטנסיבית ומלאת אקשן ואפשרויות. הנשקים במשחק פתוחים לכל הקלאסים ללא שום הגבלות וכך השחקן יכול לאמץ לעצמו את סגנון הלחימה המועדף עליו מבלי להגביל עצמו לסגנון מסויים. כך מצאתי את עצמי נהנה מלחסל עמדה שלמה של אויבים ממרחק עם רובה צלפים ואז מסתער על התגבורת מטווח קרוב עם שוטגאן והתקפות ביוטיות. רימונים, התקפות חודרות שיריון וכו' יהפכו זמינים בהתאם לאיך שתחליטו לפתח את הדמות שלכם. בנוסף על כל זה, הדמות שלנו מצויידת גם בג'ט פק שמוסיף גם הוא לחווית הקרבות. זה, יחד עם העובדה שחלק גדול מהמחה פשוט יהרס אחרי כמה מתקפות, שם את הדגש בקרב על תנועה ותכנון נכון.

    אנדרומדה גם מציע לנו לצאת למשימות מולטיפלייר. לצערי, לא מומלץ לשחק בהן עד לשלב מתקדם וזאת רק בגלל העובדה שאחד מגזעי החייזרים שתתקלו בהם בשלב מאוחר יותר של המשחק יחשף לכם כבר במסך ההתחברות. לא יכולתי שלא להרגיש קצת תחושת החמצה שאני כבר פוגש דמויות שהעלילה רק מרמזת עליהם בשלב הזה של המשחק. משימות המוליטפלייר מתמקדות בהשגת מטרות שונות לאורך מספר סבבים, תוך כדי השמדת כל כוחות האויב במפה בסבב נתון. המטרות יכולות לנוע מנטרול פצצות וקונסולות, להגנה על אזור מסוים במפה ובסיבוב האחרון הגעה לנקודת החילוץ.

    אם לא בא לכם לשחק במצב ברובה המשתתפים, אל דאגה – אין להן שום השפעה על העלילה הראשית ורק מתגמלות אתכם בחפצים או משאבים שיעזרו לכם בקמפיין הראשי. תוכלו להשלים את המשימות בצורה אוטומטית ע"י שימוש בצוותי תקיפה מיוחדים. פשוט בוחרים משימה ורואים מה סיכויי ההצלחה של צוות התקיפה וכמה זמן יקח לו להשלים אותה. משם זה פשוט שגר ושכח, כשלכישלון אין באמת השפעה. את המשחק נתחיל עם צוות אחד שיכול לצאת למשימה אחת בלבד בכל זמן נתון, אבל עם התקדמות במשחק נוכל לגייס עוד צוותי תקיפה ע"י שימוש בנקודות מיוחדות אותן נקבל מהשלמת משימות מולטיפלייר. את צוותי התקיפה ניתן לנהל גם מתוך המשחק, וגם באפליקציה The Apex HQ במכשיר הנייד.

    מאס אפקט אנדרומדה הוא סה"כ משחק מוצלח. אם זאת, ניכר שיש חוסר עקביות בליטוש שלו שיכול לפגוע בחווית המשחק. דיאלוגים מיותרים ושטחיים ששזורים בין דיאלוגים עמוקים שכותבים היטב, משימות שחוזרות על עצמן, דמויות מכוערות ואנימציות מלאות בגליצ'ים אצנם פגועים בחוויה אך לא הורסים אותה. בסופו של דבר מדובר כאן במשחק עם פוטנציאל אדיר והרבה דברים שצריך לשמר גם למשחקים הבאים בסדרה (ואני בטוח שעוד נראה כאלה) לצד דברים שכדאי מאוד לתקן. אנדרומדה הוא משחק מהנה גם למי ששיחק במשחקים הקודמים וגם למי שלא. הוא לא מהווה המשך וגם לא ממש איתחול לסדרה, אלא יותר ספין-אוף. דברים רבים שדרשו שיפור במשחקים הקודמים שופרו כאן בצורה משמעותית (מערכת הקרב למשל), אבל היה נחמד אם מישהו שם ב-BioWare היה שם לב גם לפרטים הקטנים במקום לבהות בכוכבים.

  • Battlefield 1: המלחמה הגדולה – ביקורת

    Battlefield 1: המלחמה הגדולה – ביקורת

    ההחלטה של Battlefield 1 לחזור בזמן למלחמת העולם הראשונה נראתה מוזר בהתחלה. אחרי הכל, לא הייתם חושבים שמלחמת שוחות או הרכבים הכבדים שנעים לאט יעבדו עם הקצב המהיר של המולטיפלייר שאנו מצפים לו ממשחקי יריות מודרניים. אבל איכשהו זה כן עובד, אחרי כמה שינויים קלים החומר ההיסטורי. על אף שבטאלפילד 1 בסופו יום מרגיש יותר שהוא "קיבל השראה" מאשר "מבוסס על" מלחמת העולם הראשונה, המשחק כן מצליח לשחזר את ההרגשה של משחק מלחמה אמיתי – דבר שחסר בהרבה משחקי יריות מודרניים. ואפילו יותר חשוב, הוא מתגלה כאחד ממשחקי היריות הטובים של 2016.

    כאשר אני אומר "קיבל השראה על ידי" אני באמת מתכוון לזה. בטאלפילד 1 מנסה לשמר קצת אותנטיות, אבל בתור משחק יריות מהיר הוא צריך לעשות כמה הקרבות. למשל, יש הרבה יותר נשקים אוטומטיים משבאמת היו בימי מלחמת העולם הראשונה, וכל הרכבים והטנקים נעים במהירויות גבוהות מאוד יחסית לגרסאות האמיתיות. אל תבינו אותי לא נכון, DICE היו חכמים כשעשו שינויים אלה, אחרת המשחק לא באמת היה יכול לעבוד ככותר בסדרת באטליפילד. אולם, יש חלק בי שעצוב שיש יותר מדי "מלחמת העולם השנייה" במשחק "מלחמת העולם הראשונה" שלי. הסביבה והאסתטיקה צועקות מלחמת העולם הראשונה, עם חוטי תיל, מנהרות ומטוסים ישנים, אבל המשחקיות היא לא כזאת שונה מכל משחק סגנון מלחה"ע ה-2 שכבר שיחקנו. אולי מלבד הסוסים.

    לפני שנדבר על המולטיפלייר (שהוא כנראה מה שמעניין את רוב הקוראים), בוא נדבר תחילה על הקמפיין לשחקן יחיד. סדרת באטלפילד אינה ידועה במיוחד בביצוע קמפיין טוב לשחקן יחיד, ואני אודה שלא אהבתי אותם במשחקים האחרונים בסדרה, אבל באטפילד 1 לוקח כיוון חדש שמשתלם מאוד. הקמפיין מורכב משישה סיפורים קצרים, כל אחד מהם מתרחש בזמן ומקום שונה במהלך המלחמה. זה אומר שנהיה פחות זמן עם כל דמות, אבל בתמורה נחשף לאלמנטים שונים  במשחקיות. לדוגמה, באחד מה"סיפורי מלחמה" תנהגו בטנק, באחר תהיו טייסים, ובאחר תוכלו לרוץ ולירות בזמן שאתם לובשחם חליפת שריון. לא כולם טובים, וחלק קצרים מדי בשביל שתספיקו להיקשר לדמויות או הסיפור, אבל הם כולם מבוצעים היטב, מגוונים ומהנים. פלוס, אם אתם לא אוהבים סיפור מסויים אתם תמיד יכולים לעבור לאחד הבא, בידיעה שלא תפסידו שום דבר חשוב במיוחד.

    לכל סיפור יש גם אווירה שונה. חלק דרמטיים, חלקם יותר קלים לעיכול, אבל הם כולם סיפורי מלחמה. הזכרתי כמה באטלפילד 1 מצליח לשחזר את ההרגשה של להיות מלחמה, וזה חשוב להזכיר לשוב. הרבה משחקים מודרניים מתמקדים באירועים קטנים יותר, עם קבוצה קטנה של אנשים שנלחמת דרך סיטואציה קשה, אבל בבאטליפילד 1 חוזרת ההרגשה האפית. הרבה דברים קורים סביבכם, ונדיר מאוד שאתם לבד בקרב (מלבד כמה משימות התגנבות). חיילים צועקים כשהם חולפים על פניך בשביל להגיע לחזית, מטוסים נופלים מהשמיים בכדורי אש ענקיים, ופיצוצים מזעזעים את הקרקע מתחתיך. זה מביא הרגשה אפית ומחרידה באותו זמן, ואני לחלוטין אוהב את זה.

    וההרגשה הזאת עושה מעבר מלא למצביי המולטיפלייר של המשחק, במיוחד אלה שיותר גדולים ומסובכים. Conquest הוא אחד מאלה, בו שני צוותים נלחמים על שליטה בכמה עמדות מפתח במפה. הקומבינציה של חיילים, סוסים, טנקים, רכבים משוריינים ומטובים יוצרים הרגשת כאוס מובנה שתמצאו בשדה הקרב. אותו דבר מתקיים ב-Rush, מצב שניתן לתארו כסוג של "התקף והגן", כאשר צוות אחד מנסה להרוס מטרות ספציפיות בזמן שהצוות האחר מגן עליהן. כאשר כל המטרות נהרסו, האקשן עובר לאזור אחר במפה, ומתחיל מחדש. שדה הקרב שמשתנה כל הזמן יוצר קרב דינמי, כאשר היתרון יכול לעבור מצד לצד במהירות. מצבים אחרים הם Domination, גרסה קטנה ומהירה יותר של Conquest ללא רכבים; Team Deathmatch שתמיד קיים בכל משחק; והאהוב עלי ביותר – War Pigeons, שהוא גרסא של תפוס את הדגל בה אתה אוסף ציפורים ומחזיק בהן למשך 30 שניות, אחר כך משחרר אותן בשביל יכולת לבקש מתקפת תותחים. זהו מצב כאוטי בו חיילים מנסים לירות בציפורים עם מכונות ירייה.

    אבל המצב הגדול ביותר והמרגש ביותר חייב להיות Operations – סדרה של קרבות בסדר גדול שמכיל בין 40 או 64 שחקנים. אפשר לחשוב על זה כשילוב של Conquest ושל Rush, אבל בתור קרב אחד המשכי על פני כמה מפות. אם יש שני צוותים שווים ביכולתם, הקרבות האלה יכולים להיות מראה מעניין, עם טריטוריות שהשליטה עליהן מתחלפת כל הזמן כשהשחקנים נלחמים עם כל מה שיש להם בשביל לכבוש עוד שטח. אבל אם יש לך צוות שיותר טוב מהאחר, שחקנים יכולים למצוא מצב זה מתסכל, בעיקר בשל המשך הארוך יותר, ואולי אפילו יצאו באמצע משחק.

    אולם, משום שמולטיפלייר אינו מתבסס לחלוטין על היחס הריגות/מיתות, אפילו שחקנים שאינם טובים בלכוון עדיין יכולים לעזור. באטלפילד 1 מעודד שחקנים להצטרף ליחידות ולעבוד ביחד במהלך קרב, כך שכל שחקן ימלא את תפקידו. ריפוי או הבאת אספקה לצוות הוא עבודה חשובה באותה מידה כמו הריגת אויבים, כך שחובש יכול להרוויח יותר נקודות בהחייאת שחקנים גוססים מאשר לנקום את מותם. אפילו לצלפים יש יותר עבודה מלירות לאויבים בראש מהקצה השני של המםה, כמו סימון אויבים דרך הכוונת. להרוויח נקודות במשחק זה דבר חשוב בשביל לעלות שלבים וקבלת War Bonds, הדרך לקנות נשקים וציוד חדש במשחק. גם צריך לעלות שלבים בכל תפקיד בנפרד בשביל לפתוח את נשקים וציוד האלה. זה למה הדגשעל  תפקידים במקום כל אחד לעצמו עובד מצוין. בסך הכל, לשחק בתוך צוות ומילוי פקודות המנהיג (או נתינת הפקודות כשאתם המנהיג) זה דרך הרבה יותר יעילה ובמיוחד מהנה מאשר לרוץ כמו מטורף לעבר קווי אויב בניסיון להגדיל את יחס ההריגות.

    אבל לא משנה איזה מצב משחק תבחרו, זה קשה לא לעצור ולהעריץ את הסביבה, דבר שיכול להיות מסוכן שכן יש צלפים בכל מקום. כן, המשחק נראה מצוין. מהדיונות במדבר סיני עד להרים המושלגים בצפון איטליה, הכל נראה יפיפה. כל היופי הזה נותן ניגוד להרס שהולך מסביב, ויש הרבה ממנו. איכות הקול, כתמיד, היא מעולה, כשהפיצוצים העזים וההדים של חילופי אש בתוך מנהרות לחלוטין שואבים אותכם לתוך המשחק.

    באטלפילד 1 הוא משחק יריות נהדר, עם קמפיין שחקן יחיד מהנה ומולטיפלייר אדיר שמתמכרים אליו מהסבב הראשון. בזמן שהייתי מעדיף שהיה נצמד קצת יותר למלחמת העולם הראשונה, DICE עשו עבודה נהדרת בתרגום הזירה ההיסטורית למשחק ושילובה בתוך פורמולת באטלפילד. עם הצגה וגיימפלי נהדרים, באטלפילד 1 באמת עושה מלחמה אדירה.

  • Titanfall 2: מלחמת הטיטאנים – ביקורת

    Titanfall 2: מלחמת הטיטאנים – ביקורת

    כמשחק ההמשך לאחד ממשחקי היריות מגוף ראשון האמביציוניים ביותר של 2014, לטיטאנפול 2 והמפתחים שלו ב-Respawn Entertainment היתה משימה ענקית לפניהם. האתגר לא רק היה להתייחס לתלונות שלגיימרים היו על האפשרויות המולטיפליי במשחק, אלא גם לקדם חוויית שחקן יחיד חדשה ומרעננת. למזלנו, אחרי שנתיים של עבודה קשה, Respawn הביאו את כל זה ויותר עם משחק המשך פנטסטי.

    טיטאנפול 2 הוא המשחק הראשון בסדרה עם קמפיין לשחקן יחיד, ולכן באופן טבעי שם התחלנו. בקמפיין שרבים חיכו לו, שחקנים נכנסים לתפקיד של חייל פשוט בשם Jack Cooper. לאחר שהוא שרד מספר קרבות בקווים הקדמיים, קופר תופס את תשומת ליבו של טייס מנוסה בשם Tai Lastimosa, שמחליט לבחון את הפוטנציאל של קופר כטייס. הדרכה קצרה מלמדת אתכם בזריזות את המכיניקות הבסיסיות לירי והליכה על קירות, ומדרג את הכישורים שלכם אל מול טייסים אחרים בצבא החזית. עם זאת, לפני שאתם יכולים להתקדם לחלק בסימולציה בו אתם אמורים ללמוד להשתמש בטיטאן, הצבא נקרא לפעולה. לאחר נחיתת אונס בכוכב לא ממופה, לאסטימוסה מקריב את עצמו כדי להגן על קופר משכירי חרב של ה-IMC. בכדי להמשיך את המשימה, לאסטימוסה מעביר את השליטה על טיטאן ה-Vanguard הנסיוני שלו לקופר.

    titanfall-2-review-3

    באורך של קצת פחות מ-6 שעות, הקמפיין ממש כל פנטזיית טיטאנפול בעוד שחקנים מצטוותים עם רובוט עוזר ענקי כדי להציל את הגלקסיה מאיום של תאגיד מסוכן. החסרון היחיד הוא שזה נגמר בסופו של דבר. הפוקוס המרכזי הוא על היחסים בין קופר וטיטאן החלוץ הנסיוני, BT-7274, או BT בקיצור. השניים מפתחים ביניהם דינאמיקת צמד שוטרים בעוד הם מנסים לעבוד יחד כדי להבין מה ה-IMC זוממים להם. לאורך הדרך, הם לומדים יותר אחד על השני ויוצרים קשר חזק יותר משל טייס וטיטאן. אנחנו זוכים לחוות את רוב אלו דרך סדרת דיאלוגים מתפצלים. לעולם אין יותר משתי אפשרויות, ותמיד אחת מהן היא ה"נכונה", אבל אם בוחרים באפשרות ה"לא נכונה", מקבלים דיאלוג רחב יותר שחושף עוד מידע על הדמויות. בסופו של דבר, האפשרויות נמצאות שם כדי לתת רובד של אישיות לקופר מאשר BT. כתלות באפשרות שבה אתם בוחרים, ג'ק קופר יכול להיות שנון וכיפי בסגנון Nathan Drake, או סופר רציני וקשוח סטייל Call of Duty. כך או כך, ג'ק יודע איך לכייף לאורך הדרך.

    לאורך 9 המשימות במשחק, שחקנים מחליפים ללא הפסקה בין 4 סוגים של תרחישים. תרחישים אלו כוללים משימות שדורשות מכם לטוס ב-BT, משימות שדורשות מכם להשאיר את BT מאחורה, משימות שנותנות לכם את האופציה לעשות גם וגם, ולבסוף – קרבות בוס. ההבדל המרכזי בין סוגי המשימות השונות הוא סדר הגודל של השלב. בעולם עתידני בו מכאות ענקיות הן דבר שכיח למדי, לוקח לבני אדם רגילים קצת יותר זמן לנווט ממקום למקום, אפילו יחד עם השדרוגים של חבילת הזינוק של הטייסים. זה מוביל לכך שמשימות ה"טייס בלבד" מרגישות ארוכות ומורכבות יותר כאשר הן דורשות משחקנים לסרוק מתקן IMC ענקי או לפנות דרך עבור BT להתקדם.

    titanfall-2-review-2

    אחת ההפתעות הנעימות של טיטאנפול 2 היא הוריאציה הרבה במשחקיות בתור טייס. כשנכנסים עמוק יותר לעלילה, קולטים כמה באמת גדולה הסכנה מאשר מלחמת התשה פשוטה. לאורך הדרך, תרכשוו יכולות שונות ומגוונות שמשדרגות את יכולות התנועה ממקום למקום בדרכים שמתחרות במשחקים כמו Assassin's Creed או סדרת Arkham של Batman. אתם יכולים לנצח יריבים בתמרון במהירויות מדהימות וקפיצות מסובכות ולהפתיע אותם בכל פעם מחדש. בנוסף, ישנן פעמים במשחק בהן הפלאטפורמינג פשוט מדהים אתכם. מבלי להרוס יותר מדי, ריצה על קירות דרך שתי נקודות בזמן היא מקטעי הפלאטפורמינג הכיפיים ביותר שאי פעם שיחקתי.

    מצידו השני של טיטאנפול 2, יש לנו את משחקיות הטיטאן. על אף שלהטיס את BT מרגיש נהדר, קצת מפתיע לגלות שהטיטאנים יכולים לחטוף הרבה פחות נזק הפעם, מה שמוביל להרבה איומים ששחקנים צריכים להיות קשובים אליהם וזה כולל את הבריונים. במשחק המקורי, רוחות ובריונים היו מטרדים שוליים, בעיקר הודות למגן המתחדש של הטיטאנים. בטיטאנפול 2, שחקנים יאלצו לטעון מחדש את המגן על ידי כך שהם אוספים סוללות שאויבים מפילים, בעוד הם נשארים פגיעים להתקפות האוייבים. כל זה נהיה עוד יותר מסוכן עכשיו כששחקנים לא צריכים נשק נגד טיטאנים על מנת לפגוע בטיטאנים. כן, אפילו אקדחים יכולים לפגוע בטיטאנים עכשיו.

    התוספת הטובה ביותר לחווית הטיטאנפול הם קרבות הבוסים בקמפיין. גיבור שווה משהו רק אם הנבל שלו טוב, ובטיטאנפול 2 שחקנים מוצבים מול שכירי חרב קטלניים של IMC. חובבי המשחק המקורי יזהו את בליסק הדרום אפריקאי, שעכשיו מוביל את אספסוף הנבלים. כל שכיר חרב מייצג סוג אחר של טיטאן אשר תתקלו בו במולטיפלייר, מלבד כמה טויסטים מינוריים. חלקם מצויידים בתיקים סילוניים בעוד שחלק משמעותית יותר חזקים או מהירים מכם. מה שמאחד את כולם לבסוף, היא ההרגשה המדהימה שמרגישים אחרי שלבסוף מגלים איך להפיל אותם וזוכים לאנימציית הריגה חולנית.

    titanfall-2-review-5

    עד כמה שהקמפיין לשחקן יחיד מעולה, החלק הכי חשוב בטיטאנפול 2 הוא המולטיפלייר. סך הכל, זה מרגיש ש-Respawn הלכו שלושה צעדים קדימה וצעד אחד לאחור. התאמה למשחקים השתפרה מאוד החל מטעינות מהירות יותר ואיזון יותר טוב של קבוצות, והמפות מעוצבות מעולה ומאוד מגוונות. עם זאת, ההסרה של ה-Burn Cards, העובדה שכל משחק ממולא מחדש בשחקנים חדשים ושאתם לא תמיד מובטחים לשחק במפה שונה, גורעים במידה מסויימת מהחוויה.

    החדשות הטובות הן שפיצ'רים אלו הוחלפו כולם על ידי שלל יכולות טקטיות שדורשות מכם להתגבר על עקום למידה קטן. נעלמו הימים בהם הייתם משתמשים בקלף "משחק חוזר" כדי להתחדש במיקום בו מתתם לאחרונה ובכך מפתיעים את הורגכם עם כדור לאחורי הראש. זהו העידן של יכולות טקטיות הניתנות לשימוש חוזר. כבאופן מסורתי, Burn Cards היו ניתנים לשימוש חד פעמי ואז נעלמים אחרי שאתם מתים. במקרה של יכולות טקטיות, צריך רק לפגוע עוד כמה פעמים בטיטאנים אויבים והנשק שלכם מתחזק שוב. זה מוביל לקרבות הרבה יותר זורמים, ואנחנו חושבים שאנחנו מעדיפים למדי את המערכת החדשה הזו.

    titanfall-2-review-1

    מנגנון עליית הרמות קיבל שכלול גם הוא, כך שהוא טוב יותר באופן מוחלט מהמקורי. כל אחד מהנשקים שלכם ואפילו הטיטאנים עולה רמות בפני עצמו, לצד הרמה הכללית של הטייס שלכם. העדפה של נשקים מסויימים על פני אחרים אומרת שאתם תוכלו לקבל שדרוגים ותוספים לחפצים האהובים עליכם. אתם גם יכולים לקנות כמעט כל חפץ, סקין, דגל וסמל באמצעות כסף משחק, אבל לוקח הרבה זמן לאסוף אותו. עדיין, בעודכם מעלים את הטייס שלכם רמות, משדרגים מספר נשקים שונים וטיטאן בו זמנית תמיד גורמים לכם להרגיש שיש עוד לאן לשאוף ודברים להשיג.

    מפות המולטיפלייר השונות שקיימות מרגע יציאת המשחק מציעות סביבות מגוונות ואיזורים בצורות וגדלים שונים. הסידור של המפות כולו מתוכנן היטב ומאפשר לטייסים למספיק מקום בשביל להתחמק מטיטאנים אויבים, לחבור יחד, ולאגף אותם מכיוון אחר. מצד שני, טיטאנים זוכים גם הם להרבה יותר שטח לרוץ להם באמצע הקרב ואפילו זוכים להרבה עמדות מסתור חדשות, שמאוד מסייעות עכשיו כשטיטאנים כבר אינם בעלי מגינים. כפי שהוזכר קודם, טיטאנים הרבה יותר פגיעים הפעם, וזה הופך את טיטאנפול 2 להרבה יותר מאוזן. בעוד שחקנים עשויים להרגיש פחות חזקים או מוגנים בתוך הטיטאן שלהם, הם גם לא מרגישים כל כך חסרי עונים  כטייסים.

    טיטאנפול 2 הוא שיפור כל כך עצום שהוא גורם למשחק המקורי להרגיש כמו בטא. חובבי טיטאנפול ישמחו לראות שכל מה שהם רצו אי פעם קיים עכשיו, כולל חוויית מולטיפלייר משופרת וקמפיין מדהים בהחלט. שחקנים חדשים יזכו לחוות את המשחק איך שהוא יועד להיות במקור. על אף מספר חסרונות קטנים, אנחנו 100% מאוהבים בטיטאנפול 2.

  • Mass Effect Andromeda – היתכן ותאריך היציאה הודלף בטעות?

    Mass Effect Andromeda – היתכן ותאריך היציאה הודלף בטעות?

    יתכן וחברת ההוצאה לאור Dark Horse חשפה בטעות את תאריך היציאה הסופי של Mass Effect Andromeda. ידענו כבר מהצהרות רשמיות קודמות ש-Mass Effect Andromeda יצא ב-2017, אבל עכשיו ייתכן ויש לנו תאריך מדוייק.

    המוציאה לאור פרסמה ספר חדש בשם The Art of Mass Effect: Andromeda ב-Amazon. אם תתבוננו על הפרסום (דרך הלינק או בצילום המסך מטה), תוכלו לראות שהספר כרגע מיועד לצאת ב-21 למרץ 2017.

    mass-effect-andromeda-artbook-date-leaked

    על פניו, נראה כאילו זה לא כל כך מוזר, אבל – אם תתבוננו בהסבר של הספר, תבחינו בשורה בה הם מציינים ש-"Dark Horse תשחרר את The Art of Mass Effect: Andromeda בו-זמנית עם יציאת המשחק!" עכשיו זה משהו. ה-21 במרץ יהיה יום שלישי – היום בשבוע שבו מרבית המשחקים יוצאים לאור, ועובדה זו מחזקת את הטענה שיתכן וזה באמת תאריך היציאה המיוחל.

    באתר החנות של Bioware, מצויין על אותו הספר תאריך משלוח של "תחילת 2017", אז אכן נראה שמישהו בטעות התבלבל כשהוא יצר את הפרסום באמאזון וחשף את תאריך היציאה של המשחק.

    בין אם התאריך אמיתי או לא, אנחנו יודעים רק לומר ש-Mass Effect Andromeda יצא ל-PC, PlayStation 4 ו- Xbox One בשנה הבאה. עכשיו, לכו לראות את סרטון המשחקיות שוב!

    הידיעה מתוך Destructoid.

     

  • הבטא של Battlefield 1 לא חייבת מנוי PlayStation Plus

    הבטא של Battlefield 1 לא חייבת מנוי PlayStation Plus

    חשבון הטוויטר הרשמי של Battlefield 1 חפש כי תוכלו לשחק בבטא הפתוחה של משחק היריות הקרב ובא בPlayStation 4 ללא מנוי לPlayStation Plus.

    משתמש הטוויטר קווין לנטיגווה (Kevin Lantigua) פנה למפתחים דרך חשבון המדיה החברתית שלו לראות אם יש תשובה לדילמה שהוצבה בפניו. אחד מהנציגים של המשחק אז ענה לו במהירות ואישר כי שחקנים של סוני אשר קיבלו הזמנה לבטא של המשחק לא יהיו חייבים לרכוש מנוי.

    הבטא של Battlefield 1 תהייה זמינה גם למחשב האישי ולXbox One, אך עדיין לא ידוע אם השחקנים של מיקרוסופט יהיו צריכים מנוי של Live Gold. הכותר המלא כן יצטרך מנוי לאחד מהקונסולות הביתיות בכדי להיכנס לשרתים של המצב המקוון של המשחק.

    משחק היריות בתקופת מלחמת העולם הראשונה, Battlefield 1, מבית EA וDICE יהיה זמין ב21 לאוקטובר למחשב האישי, PlayStation 4 ולXbox One.

  • Titanfall 2 מקבל סרטון טיזר עם חרב ענקית וג'ונגל

    Titanfall 2 מקבל סרטון טיזר עם חרב ענקית וג'ונגל

    Respawn Entertainment הביאו לנו סרטון טיזר לכותר Titanfall 2 אשר עתיד להגיע.

    מאחר וזה רק סרטון טיזר, אנחנו לא רואים הרבה דברים על המשחק עצמו מלבד זה שיש סביבה של ג'ונגל, תא נחיתה ורגליים של טיטאן. מה שגנב את ההצדה, הייתה החרב הענקית ממש לפני סוף הסרטון. בכותר המקורי, המשחקיות הייתה בנוייה בעיקר על רובים מסוגים שונים, רימונים ומידי פעם היינו מתנגחים אחד בשני, אך כעת נראה כי משחק ההמשך יביא סוגים שונים של נשקי קרב פנים אל פנים, או לפחות חרב.

    במקור הכותר היה אקסקלוסיבי לXbox One, הכותר Titanfall היה משחק יריות ממבט ראשון אשר היה רק אוןליין, שהכיל בו חיילים רגילים אשר מצויידים בג'טפאק ורובוטים ענקיים. בניגוד לזה, Titanfall 2 יעשה את דרכו גם לPlayStation 4 ויהיה בו משחק לשחקן יחיד באורך מלא.

    Titanfall 2 בפיתוח על ידי Respawn Entertainment ובתקווה יהיה זמין בהמשך השנה למחשב האישי, PlayStation 4 ולXbox One. הכרזה עולמית של הכותר מתוכננת ל12 ביוני, שזה אותו היות שEA מתכננים את האירוע הקדם שלהם ל-E3.

  • דלפו תמונות מMass Effect Andromeda

    לאחר יום הראשון לאפריל עמוס במיוחד, תמונות מגרסה מוקדמת של המשחק המצופה של Bioware החללי, Mass Effect: Andromeda כנראה שהודלפו.

    סרטון המשחקיות נמצא על ידי משתמש NeoGaf בשם Taker34 ב"אתר אינטרנט של מפתח שכרגע עובד על Andromeda". לאחר שהסרטון הוסר מהאתר, הסרטון אשר מצורף  למטה הועלה על ידי PCGamesN.

    למרות הרזולוציה הלא טובה של הסרטון, למשחקיות יש עיצוב דומה מאוד לסדרה, כולל מודלים של הדמויות והUI של המשחק. בנוסף, משתמשים נוספים העירו כי הסרטון מגיע מגרסה של 2014 של המשחק, והמשחק כיום מכיל יותר מאפיינים והרבה יותר מלוטש.

    הסרטון המוצג נראה כחלק מעריכה מוקדמת וחושף רק דברים תכנים ועיצובי, מראה אפקטים של חלקיקים, פיצוצים וגשם. עדיין אין פרטים על הדמויות או הסיפור מלבד סצינה של מישהו אשר נחנק מגז רעיל מPollen spores.

    לאור מתיחות שונות אשר הסתובבו ברשת, זה חשוב שגיימרים יזהרו מדליפות כאילו. בנתיים אנחנו יודעים בוודאות כי Mass Effect: Andromeda מפותח על ידי BioWare והוא צפוי לצאת בתחילת שנה הבאה.

  • השלב הראשון של Unravel זמין עכשיו בחינם לכל הפלטפורמות

    Unravel שוחרר לפני קצת יותר במחודש, ב9 לפברואר, וקיבל תגובות לא אחידות. זה מהכותרים הללו שנראים ממש נחמד, אך אתם לא בטוחים אם שווה לקנות אותו או לא, אפילו בשביל $20.

    EA מקווה לפתור לכם את ההתלבטות הזו על ידי לתת לכל מי שיש לו PlayStation 4, Xbox One או חשבון של Origin על המחשב האישי לנסות את השלב הראשון של המשחק בחינם. אם אתם תלכו לחנות של הפלטפורמה לבחירתכם, תוכלו להוריד את גרסת התנסות של Unravel ולשחק בו 10 שעות. אני לא יודע למה תרצו לשחק את השלב הראשון שוב ושוב למשך 10 שעות, אך אתם יכולים.

    לאחר 10 שעות תוכלו להחליט האם אתם רוצים לקנות את המשחק ולהמשיך מהנקודה שבה עצרתם, או לוותר עליו. כך או כך אתם כעת יכולים לגבש דעה מושכלת לגבי Unravel בעצמכם. תהינו.

  • טריילר של Mirror's Edge Catalyst מקים את עיר הזכוכית לחיים

    DICE שיחררה יומן מפתחים חדש לMirror's Edge Catalyst. הסרטון כולו על עיר הזכוכית עצמה אשר משמשת כבמה לסיפור של Faith.

    העיר עצמה היא גן שעשועים נקי ועצום שפיית' (Faith) יכולה לחקור אותו ולרוץ דרכו עם פעלולי פארקור מרשימים. צוות הפיתוח מסביר לנו שלכל אחד מהחלקים השונים של העיר מעוצב בארכיטקטורה שונה, ואיך שהיום והלילה משפיעים על הנראות של העיר. שלא כמו ערים אחרות במשחקים עתידיים, עיר הזכוכית נקייה וטהורה. אך כמו תמיד, ישנם סודות אפלים מתחת לכל הבוהק.

    אנו יכולים ללמוד מהסרטון קצת על הסיפור של פיית' והעבר שלה. לאחר שהיא ריצתה שנתיים בכלא, פיית' חוזרת לעיר שהיא לא ראתה כבר שנתיים והיא חוזרת מיד לאקשן והיא מציתה את האווירה עם The Authoritiesוארגון טרור בשם Black November. לא נשמע שכדאי להתעסק עם שתי הקבוצות הללו.

    Mirror's Edge Catalyst יוצא ב26 למאי למחשב האישי, PlayStation 4 ולXbox One.