תגית: Housemarque

  • Saros ביקורת: שמש בוערת

    Saros ביקורת: שמש בוערת

    יש אולפנים שמזוהים עם ז'אנר, ויש כאלה שמגדירים אותו. ב-Saros, המפתחת Housemarque חוזרת לז'אנר שהתנסתה בו ב-Returnal, משכללת אותו במובנים רבים ומעניקה לו את אותו ניחוח מוכר של אקשן חסר מעצורים ודינמיות ייחודית. כל זאת מבלי להיות קשה מדי, ותוך כדי שהוא מצליח להיות מתגמל במידה הנכונה.


    חמש שנים. חמש שנים עברו מאז ש-Housemarque הפתיעו את כל תעשיית הגיימינג עם Returnal, משחק ששייך לאולפן קטן מהלסינקי, שהתמחה במשחקי ארקייד אינדי. האולפן הפתיע אותנו עם משחק אקשן רוג-לייק שמציע אקשן ללא הפסקה וליטוש ברמת AAA שרק סטודיו בית של פלייסטיישן יכולים לספק. אבל Returnal היה משחק עם דעות חלוקות עליו, על רמת הקושי שלו, והדרך שבה הוא סיפר סיפור.

    Saros מגיע אחרי למידה שהסטודיו עשה. זה המשחק שבו Housemarque לקחו את כל מה שעבד ב-Returnal, הרחיבו אותו, והוסיפו שכבות של נגישות ונרטיב בלי לפגוע בנשמה של מה שעשה את הסטודיו למיוחד.

    כוכב שצריך גיבור

    העלילה של Saros מציבה אתכם בנעליו של Arjun Devraj. ארג׳ון הוא Soltari Enforcer, חייל עילית של התאגיד סולטארי שהוא אימפריה תאגידית שמיישבת כוכבים מעבר לגלקסיה. המשימה שלו: להגיע לכוכב קרקוזה (Cracosa), לגלות מה קרה לשלוש קולוניות קודמות שנשלחו ועל הדרך למלא משימה אישית – לגלות מה קרה לדמות חשובה בחייו שהגיעה גם כן אל הכוכב באחת המשלחות הקודמות. הסיפור עצמו מלא במיסתורין, מתח ותחושת אימה מיסטית שאופפת מעל הראש של ארג׳ון ושאר הדמויות שאיתן אנו נהיה קשר.

    בדומה ל-Returnal, גם Saros מספר את הסיפור שלו בטיפטופים. אנו ישר נזרקים לנעליים של ארג׳ון כשהוא מבצע סריקה בכוכב כשהוא מחפש אחר ניצולים. הסיפור של המשחק נחשף בהדרגה כשארג׳ון מוצא יומנים והקלטות שהדמויות האחרות השאירו שבו הן מתארות את מה שקורה על הכוכב המיסתורי והאפל. בין הריצות, המשחק גם מביא לשחקנים את ההזדמנות לדבר עם השותפים של ארג׳ון למסע ב-Passage ולשמוע מהם על החוויות שלהם בכוכב וכיצד הם מושפעים ממנו. סביב כל אינטרקציה אפשר להרגיש במתח המיסתורי שהכוכב משרה על חברי המשלחת לכוכב.

    העלילה הרחבה של המשחק נפרסת על פני שיחות וקטעי לור שמפוזרים בצורה רנדומלית, לצד קטעים סינמטיים עשירים. קטעים אלה לרוב מתרחשים כחלק מהריצות של השחקן בזמן שמתקדמים בין הסביבות השונות בכוכב. אבל אני קצת חלוק מבחינת הדרך שבה המשחק מספר את הסיפור שלו- מצד אחד אנו נחשפים לזוועות שהכוכב העויין משרה על הדמויות והאימה הקוסמית שלו שמשנה את פניו ויושביו, ואישית אני אוהב את סוג האימה הזה שנחשפת לאט ובצורה מתודית ומחושבת. אבל מצד שני, הדרך הלא-לינארית שבה נחשפים לעוד לוגים, יומנים והקלטות לא עשויה טוב בעיניי והרבה מהשיחות שמקיימים עם חברי הצוות למשלחת לא מבויימות טוב או מרגישות זולות.

    הגנה, הדיפה, זינוק, ולחזור חלילה

    ואז אתם לוחצים על כפתור הירייה, ו-Saros מזכיר לנו למה Housemarque הם די יחידים בתחומם. התנועה של ארג׳ון היא דיוק מכאני מהמעלה הראשונה. ארג׳ון מצוייד ביכולת dash מהיר להתחמקות בין מטחים של יריות, התנועה עצמה של הדמות מרגישה תגובתית במיוחד, ומהירות הריצה הסטנדרטית מרגישה בול במידה הנכונה. בשילוב של ריצה והדאש, ארג׳ון מרגיש כמו דמות במשחק אקשן מהמעלה הראשונה.

    בין דאש אחד לשני אנו גם ניחשף לעוד מכניקות שייחודיות למשחק החדש מבית Housemarque. התוספת המרכזית והראשונה היא המכניקה של המגן. ארג׳ון מצוייד במגן שניתן להפעיל בלחיצה והחזקה של הבאמפר הימני בשלט. בזמן שהמגן מופעל ניתן לספוג יריות כחולות בלי לקבל שום נזק. בעזרת הפעולה הזו, בנוסף לכך שהיא חוסכת נזק מהדמות, אנו גם יכולים לטעון את נשק האנרגיה המיוחד של ארג׳ון.

    אבל המגן לא בלתי מנוצח. למגן יש גבול שהוא יכול לספוג, והוא עלול להשבר אם עושים בו שימוש רב מדי לאורך זמן. בנוסף המגן לא יכול להגן לחלוטין מכל סוגי היריות. וזה בסדר, כי יש לנו דרכים נוספות להתחמק מנזק במשחק. למשל בעזרת הדאש ניתן לעבור דרך יריות ונזק מצבע צהוב, או שאפשר לספוג אותן עם המגן אבל אז הן יגרמו לנזק זמני שניתן לרפא אם השחקן יעשה שימוש בנשק האנרגיה הנטען.

    מכניקה שלישית היא היכולת שנפתחת בשלב מאוחר יותר במשחק, היכולת לעשות Parry ליריות מצבע אדום. הנזק מצבע אדום הוא באופן כללי הסכנה הכי גדולה מתוך המבחר שיש במשחק. לא ניתן לעבור דרכו או לספוג אותו. הברירה היחידה היא להדוף אותו, או פשוט להתחמק ממנו.

    ליקוי חמה מחוזק

    לולאת המשחקיות המרכזית של המשחק סובבת את היציאה לאחת מסביבות המשחק של הכוכב קראקוזה. כל סביבה מרגישה ונראית שונה, החל מהאוייבים ועד הנראות שמייחדת כל סביבה. לאורך הריצות צריך להביס גלים של אוייבים שמופיעים ככל שמתקדמים, לאסוף את המשאבים שהם משאירים אחריהם ולבחור בשידרוגים כאלה ואחרים שקראקוזה נותן לנו לריצה הנוכחית. בכל סביבה אנו נצטרך להפעיל את מכניקת ליקוי החמה. כשהיא מופעלת כל הסביבות מקבלות שינוי ויזואלי שהופך את כל האוייבים לאכזריים ומסוכנים יותר.

    זו מערכת מעניינת של סיכון/תועלת. בלעדיה לא ניתן להתקדם אבל היא גם מעלה את כמות המשאבים שהאוייבם משאירים בעולם. גם שידרוגים שמקבלים בזמן הריצה יוכלו להציע כל מיני מינוסים רנדומליים, כמו למשל דיליי גדול יותר בין דאש אחד לשני.

    עכשיו נגיד ומתתם, ארג׳ון חוזר אל ה-Passage, המקום שמהווה את האיזור המקשר המרכזי של ארג׳ון לאורך המשחק. שם אפשר לחזק את ארג׳ון עם המשאבים שאיתם הוא חוזר חזרה כשהוא מת עם עץ יכולות מפורט מאוד. אני אישית מעריך מאוד את התוספת הזאת של עץ יכולות למשחק. עץ היכולות אמנם די לינארי ואין לו מספר נתיבים מתפצלים שיאפשרו לכם ליצור בילדים ייחודיים, אבל הוא כן פותח ומשדרג יכולות בצורה מעניינת, ולא מסתכם סתם בחיזוק באחוזים לנזק. השידרוגים לא מרגישים חזקים במידה שתוכלו לעשות איתם Brute Force לאוייבים ולבוסים.

    ונגיד ואתם שחקנים מנוסים ורוצים לקחת את המשחקיות לקצה. היוצרים היו מוכנים ויצרו מערכת של מודיפיקציות שדרכה ניתן להתאים את חווית המשחק לטובת או לרעת השחקן. בדרך זו השחקן יכול להתאים את הקושי במגוון דרכים מה שמחזק את תמת הסיכון/תועלת שהמשחק מוביל.

    עולם יפהפה תחת השמש

    קרקוזה היא יצירת מופת של עיצוב אמנותי. Housemarque תמיד היו סטודיו עם זהות ויזואלית חזקה עוד מ-Super Stardust דרך Resogun ועד Alienation ו-Returnal. ב-Saros החבר'ה המוכשרים ממשיכים במסורת של לקחת תמה עיצובית מסויימת ולרוץ איתה למרחקים הכי ארוכים שנראו על פני כדור הארץ. הכוכב קרקוזה נראה יפהפה עם גבעות לבנות וצמחייה אדומה כדם, אך מתחת לאדמה מסתתרים מראות מקריפים ומכוערים.

    המלחין Sam Slater מספק בעיניי את אחד הפסקולים המפתיעים של 2026, ולא מדובר בפסקול סטנדרטי בשום צורה. סאם יצר ערבוב של סינת' אפל, גיטרות זועמות, קולות אנושיים ובאסים כבדים שיוצרים סימפוניה חשמלית וכבדה במקביל. יש כמה רצועות שתפסו אותי לא מוכן והראש והגוף זזו באופן מפתיע ביחד עם הקצב והמשחק. גם עיצוב הסאונד ברמה דומה – כל קליע, כל התקפה, כל מהלך – יש להם זהות קולית משלהם וקל להבדיל אותם אחד מהשני על ידי כך.

    Saros הוא הצעד הבוגר והבטוח ביותר של Housemarque. הסטודיו הפיני לקח את הבסיס המשחקיות היוצאת מן הכלל שלהם, העשיר אותו במכניקות כמו המגן, ההדיפה, ומערכת ליקוי החמה, ועטף הכל בעיצוב אמנותי ופסקול שמזכירים לנו למה לכל המשחקים מהבית הזה יש זהות כל כך ייחודית.

    הנרטיב שלו לא תמיד מרגיש עקבי, אך ברגע שהאצבע לוחצת על ההדק, Saros הופך לאחת מחוויות האקשן המלוטשות ביותר שיצאו לקונסולות בשנים האחרונות.

    מפתחת: Housemarque

    מפיצה: Sony Interactive Entertainment

    תאריך יציאה: 30 באפריל, 2026

    ז'אנר: אקשן

    זמין על: PlayStation 5

    בוקר על: PlayStation 5

    עותק הביקורת של Saros סופק על ידי פלייסטיישן ישראל.

  • Returnal ביקורת: חוזרים (שוב) לאטרופוס

    Returnal ביקורת: חוזרים (שוב) לאטרופוס

    Returnal הוא משחק רוגלייק יריות מגוף שלישי שמספר את סיפורה של סלין, אסטרונאוטית שהתרסקה בכוכב עוין ומגלה כי זו לא הפעם הראשונה שלה שם. המשחק ששוחרר מאוסף האקסקלוסיביים של ה-PlayStation 5 אל המחשב האישי מביא איתו גרפיקה מושקעת, קצב משחק מהיר, נשקים ואביזרים שונים, ומכניקת מפה משתנה שמעוררים את הסקרנות כלפיו. אמנם אין חידוש אמיתי למחשב פרט לניצול מיטבי של כרטיסי המסך, אבל הוא עדיין משחק ששווה לשחק בו שוב. ושוב. ושוב.


    התרסקות כוכבית

    אם אתם צריכים ריענון קל, אז בשנת 2021 קיבלנו לידינו משחק יריות מגוף שלישי בשם Returnal מבית Housemarque שהיה אי אז אקסקלוסיבי ל-PlayStation 5. מהר מאוד הוא צבר פופולריות גבוהה, ובצדק. תשעה מתוך עשרה נשאלים הכירו את Returnal כעבור חודש מהיציאה לאוויר העולם ושבעה מתוך עשרה קוראים יאמינו ללוקש שעכשיו מכרתי לכם.

    כחלק מהמגמה המבורכת של פתיחת האקסקלוסיביים של PlayStation אל פלטפורמת המחשב, Climax Studios עשו לכולנו טובה ויצרו את הפורט הזה למחשב שכולנו חיכינו לו. אז בין Fatal Error אחד לאחר הצלחתי לשחק בו וממש נהניתי למרות שאני ופלטפורמרים זה כמו הבת שלי ולחפוף את השיער – הרבה בכי וצרחות. שלי בעיקר. 

    בכל אופן – אזכיר שהסיפור עוקב אחר מסעה של סלין, אסטרונאוטית שהתרסקה עם החללית שלה אל כוכב חייזרי עוין בשם אטרופוס. בנעליה אתם תחקרו את העולם, תילחמו באויבים ותגלו מן המסתורין שאופף את הכוכב הזה ואת סלין עצמה.

    האלמנט הסיפורי נוכח לכל אורך המשחק בממצאים שאוספים לאורך הדרך ובזכרונות שעולים מפעם לפעם מחייה האישיים של סלין. המיסתורין שאופף את סלין רק מוסיף דרייב לרצות ולהתקדם כדי לחשוף את האמת על מה שקרה ואיך הגענו למקום הזה מלכתחילה. ואולי השאלה הגדולה מכל – למה אנחנו חוזרים לאותה נקודה בכל פעם שאנחנו נהרגים.

    למה מי מת?

    Returnal הוא משחק סופר אינטנסיבי ומהיר, ועם דרגת קושי אחת בלבד, ובינינו, גם מעט האינטנסיביות שניתן להוריד לא הופך אותו לפשוט . אם תהיתם מדוע המשחק נקרא Returnal, אז אחת הסיבות לכך היא שבמידה ותיכשלו בדרך ויהרגו אתכם, אתם חוזרים לנקודת ההתחלה. כן-כן, ההתחלה, אין צ'קפוינטס, תרקדו.

    בכל פעם מותו, וזה יקרה הרבה, המפה מתעדכנת, משתנה, וממקמת את החדרים בצורה אחרת האחד ביחס לשני כך שלא ניתן לצפות מה הולך להגיע מעבר לדלת הבאה. ברגע שתמותו ותסיימו לקלל תבחינו כי כל הנשקים, רמת השימוש בהם, אורך החיים שלכם, השדרוגים והמפתחות שלכם נעלמו יחד עם התקווה לסיים את המשחק בזמן סביר.

    מצד שני, כמה דברים קריטיים דווקא כן נשארים איתכם, דברים דוגמת ציוד ייחודי שהשגתם כדי ליצור אינטראקציה עם העולם. כמו כן, המשימות לא מתאפסות ואת המשימות שביצעתם לא תצטרכו לעשות שוב. רואים? בכל זאת יש גם כמה גוונים של וורוד.

    returnal

    כמו שאר משחקי הרוגלייק, ככל שתשחקו יותר ותשפרו את הטכניקה שלכם ככה Returnal יהיה לכם יותר מובן ויהיה לכם קל יותר להתקדם בו. בניגוד לשחקני הפלייסטיישן שחיכו תקופה קצרה עד שיכלו לשמור בתוך מחזור חיים, שחקני המחשב מקבלים את האפשרות הזו כבר על ההתחלה, שזה יתרון נחמד.

    בזמן שתפלסו את דרככם באטרופוס, המשחק יטיח בכם אויבים ומכשולים ללא הרף. אל תאמרו נואש, כי במקביל המשחק גם מאוד ריספונסיבי ומדויק, ומאפשר לכם להשתמש ברפלקסים ובחושים שלכם ולאו דווקא להסתמך על תזמונים בין אנימציית תנועה אחת לשנייה. 

    כמו כן, מגוון הנשקים שהמשחק מציע הוא רחב וזו בחירה שלכם עם איזה סוג נשק להתקדם ואיזו יכולת אלטרנטיבית שלו אתם רוצים. בעוד שזה מאפשר לכם לתפור את סגנון המשחק אליכם, שימו לב שכלי הנשק נופלים באופן רנדומלי, כלומר שאתם עשויים להיות "תקועים" עם נשק מסוים שאתם פחות אוהבים למשך זמן מה. חוץ מזה, שממש שווה לנסות את כל כלי הנשק ואת כל סוגי היכולות שלהם, זה כיף וגם מאפשר לכם גמישות בסיטואציות לא נעימות.

    קרבות הבוסים מושקעים ומחולקים לרמות אינטנסיביות שעולה ועולה ככל שגורמים יותר נזק. זה כמובן לא משהו חדש, אבל זה עוזר להבין את המכניקות שמשתנות בין שלב ושלב של הקרב. תחושת הפספוס שתלווה אתכם בשנייה שנהרגתם רק מכניסה בכם יותר אדרנלין ותגרום לכם לרצות לנסות שוב, אבל אל תרוצו בלי שום שדרוג, תנצלו את הזמן כדי לחזק את עצמכם כדי להגיע יותר מוכנים.

    אבל לא רק סלין נהרגת וחוזרת להתחלה, גם המשחק עצמו חווה הרבה fatal errors מאז ההשקה. באגים מהסוג הזה יוצרים תסכול ומורידים מחווית המשחק, וחבל שלא יצא תיקון לבאג בשלב שבו שיחקתי. עם זאת, כאשר הוא יתוקן התלונות על חזרה להתחלה יהיו לגמרי עליכם.

    הכי כיף לפחד יחדיו

    המשחק מכוון ופוגע בצורה מדויקת באלמנט האימה; תחושת בדידות מלווה את המשחק, ושחקנים חדשים פועלים בהססנות בעקבותיה. כל חדר נבדק ומוקפד ותנועה בתוך החדר נעשית בזהירות יתרה שמא יצוץ אויב חדש ויתקוף אתכם כל הדרך אל נקודת ההתחלה. מלבד הבדידות, החשש מהלא נודע בעקבות המפה שמשתנה בכל מחזור חיים, המרדף אחרי ריפוי ותחושת הרדיפה אחריכם בזמן קרב רק מעלה את מפלס הלחץ והחרדה.

    המפה של Returnal מוסיפה גם היא למימד האימה והמסתורין, שכן מאחורי כל דלת ודלת עשוי להמצא משהו שלא תאהבו. בנוסף, ככל שתחקרו יותר כך גובר הסיכוי למצוא פריטים שיחזקו את סלין ויאפשרו לכם להתקדם רחוק יותר, אך בו בזמן סביר מאוד שתיתקלו באיזה מיני-בוס אכזרי. ממש רולטה רוסית.

    Returnal מאפשר לכם לשחק סולו או לעבור למימד אחר באמצעות שימוש בטכנולוגיה חייזרית ולשחק קו-אופ ברשת עם שחקנים אחרים. במצב הקו-אופ, המשחק יזרוק עליכם הרבה יותר אויבים, אורות וזיקוקים, אבל זה מעלה את קצב ההתקדמות ומגדיל את פקטור הכיף. נכון להיום אין קרוס-פלטפורם ולא ניתן לשחק עם שחקני PS5.

    לצערי, מערכת הקו-אופ לא מסננת לפי סטטוס ההתקדמות במשחק; אתם יכולים לשחק עם שחקנים מאוד מנוסים או שחקנים שממש עכשיו התחילו את המשחק, וזה עשוי לגרור חוסר איזון וחסימה של חפצי מפתח על פי ההתקדמות של השחקן עם הפז"מ הנמוך ביותר. קחו את זה בחשבון, או שפשוט תחפשו לכם את השחקנים שכיף לכם לשחק איתם ותתקדמו איתם יחד.

    מפחיד כמה שזה נראה טוב

    אחד הדברים שמאפיינים את Returnal הוא הגרפיקה המהממת. המשחק משתמש בכל היכולות של המחשב כדי להגיע לקצה ולהביא לכם את העולם כפי שהיוצרים היו רוצים שתקבלו אותו. אויבים צבעוניים, כדורים זרחניים שנורים אליכם, או פשוט הפרטים הקטנים בסלין שניתן להבחין בהם אם עוצרים לרגע כדי להעריך את הגרפיקה באמצעות מצב הצילום של המשחק.

    גרסת המחשב מקבלת גם תמיכה בתצוגת Ultra Wide (21:9) ו- Super Ultra Wide (32:9). ניתן להשתמש בטכנולוגיות לשיפור הביצועים כמו DLSS של NVIDIA או FSR2 של AMD כדי להוציא את המיטב גם ממערכות שלא נמצאות בחוד החנית של המחשבים כיום.

    עם כל הכבוד לוויזואליה המשגעת, צריך לדבר גם על איכויות הסאונד ש-Returnal מביא איתו. רחשי הרקע מהסביבה ישאירו אתכם על הקצה כל הזמן, בעיקר בזכות טכנולוגיית ה-Dolby Atmos ואודיו בתלת מימד שמלווה אתכם בכל צעד. הכי כיף לשמוע יצור אפל ושפל בקרבתכם.

    בנוסף, המוסיקה במשחק מחזקת את תחושת הבדידות שמלווה אתכם מהרגע שהתרסקתם באטרופוס; בזמן שתחקרו את הכוכב הדבר היחיד שתשמעו זה הצעדים שלכם ושל הסביבה מגיבה אליכם, אך ברגע שתיפגשו באויבים פס הקול ישתלט מיד ויכניס אתכם לאווירה המתוחה שפשוט מתבקשת שם.

    אפשר לומר ש-Returnal הוא משחק אימה-פנטסיה-רוגלייק-יריות מגוף שלישי, או פשוט לומר משחק שאתם כנראה תאהבו לשחק אם אתם אוהבים אקשן עמוס ללא מעצורים, סיפור מרומז וגם טיפה מזוכיזם. הגרפיקה אולי תשאיר אתכם בפנים לרגע, אבל המשחקיות תשאיר אתכם בלופ, כמעט אינסופי. 

    מפתחת: Housemarque, Climax Studios

    מפיצה: PlayStation PC LLC

    תאריך יציאה: 15 בפברואר, 2023

    ז'אנר: יריות, רוגלייק

    זמין על: PlayStation 5, PC

    בוקר על: PC

    עותק הביקורת של Returnal סופק על ידי ישפאר.

  • Returnal ביקורת: משחק שתחזרו אליו שוב ושוב

    Returnal ביקורת: משחק שתחזרו אליו שוב ושוב

    עם אקשן טוב, עולם שבנוי בצורה מעניינת, וסיפור מסתורי ומרתק, Returnal רוצה שתרגישו שאתם מתקדמים כל הזמן ולא סתם מתרוצצים במקום. וזה בהחלט עובד.


    אחד הדברים שמפתיעים אותי כמבקר משחקים שעושה את זה כבר לא מעט זמן, שזה לא משנה כמה אתה בטוח במה שאתה אוהב, עדיין עוד אפשר להפתיע אותך. Returnal, משחק יריות מבט שלישי עם אלמנטים של Roguelike ו-Bullet Hell, הוא לגמרי משחק כזה. ממש שלא הייתי מוכן לכמה אני אהנה ממנו.

    אווירה של מסתורין שרק מתחזקת

    Returnal שם אתכם בנעליים של סלין (Selene), אסטרונאוטית שמתרסקת על כוכב לא ידוע ומחפשת איך לחזור הביתה. לאורך הדרך, סלין מגלה את המסתורין של הכוכב והציוויליזציה העתיקה שיישבה אותו, אבל יותר חשוב – תגלה עוד פרטים על עצמה. סלין תמצא קלטות שהיא עצמה הקליטה אשר יחשפו יותר על מי היא ומה עבר עליה בכוכב.

    עכשיו אתם שואלים את עצמכם איזה פרט שכחתי להוסיף והאם קפצתי קדימה בעלילה? אז זהו שלא. המשחק לא מתחיל כשאתם רק מגיעים לכוכב, אלא אחרי שהתרסקתם עליו כבר לא מעט פעמים. כמו שהשם Returnal מרמז, סלין תקועה על הכוכב ובכל פעם שהיא נהרגת בצורה כזו או אחרת, היא חוזרת לרגע ההתרסקות, וצריכה לנסות ולהתקדם שוב מההתחלה.

    החלק המעניין הוא שלמרות שאתם מתחילים מההתחלה, זה לא אומר שכל הסיפור מתחיל מההתחלה. בכל פעם שסלין חוזרת, העולם משתנה ואיתו השלבים והסודות ממשיכים להיחשף.

    איך שאתם מתחילים לשחק, ישר תרגישו באווירה האפלה שהמשחק משרה. מעיצוב הכוכב החשוך עם צמחיה חייזרית שחלקה חיה ומגיבה לדמות שלכם, ועד מבנים שבורים וישנים אשר שייכים לחייזרים שהיו על הכוכב לפניכם. ככל שתתקדמו, המשחק רק הופך ליותר מתעתע ומסתורי אבל באותה מידה גם מסקרן ומושך יותר.

    המוזיקה במשחק מאוד מעניינת, כי רוב הזמן היא דיי חלשה ומתנגנת ברקע במטרה למלא את חלל המשחק אבל לא יותר מדיי. המשחק מנסה לגרום לכם להרגיש לבד וכל צליל של אפקט, בין אם זה להרים משאבים, לירות בנשק, לרוץ, לקפוץ וכו', משמעותית חזק יותר ממנגינת הרקע. הנוכחות של המוזיקה באה לידיי ביטוי ברגע שאתם פוגשים אויבים – שם היא מתחזקת ומשנה את המקצב שלה כדי להכניס אתכם ללחץ.

    אל תפחדו לחקור

    למרות שיש לריטרנל את כל מה שצריך כדי שירגיש כמו משחק אימה, הוא הרבה יותר אקשני ממה שנראה במבט ראשון. אתם רצים בין חדרים, כאשר כל אחד הוא רנדומלי. יכול להיות שיהיו בו דברים טובים בלבד, יכול להיות שיהיו שם רק אויבים או גם וגם.

    המשחק שם דגש על האקשן ולא מתבייש בזה. אתם תתרוצצו ותתחמקו מאויבים שיורים עליכם אין סוף כדורי אנרגיה. תאמינו לי, כשאתם צריכים להתחמק מאויב אחד שיורה אליכם מרחוק בזמן שאתם בורחים מאויב ענקי שמנסה לחסל אתכם מקרוב (וכמובן כמה כאלה מעופפים כי למה לא) אתם תרגישו את האדרנלין שלכם עולה. אם תשרדו את כל זה, תרגישו ממש טוב עם עצמכם וכמה שאתם שחקנים מדהימים.

    אבל במקרה ולא תשרדו (מה שיקרה לא מעט), תחזרו לנקודת ההתחלה, והשלב ישתנה ויציע חוויה קצת שונה, כיאה למשחק רוגלייק.

    המשחק מאוד דוחף לא ללכת בדרך הנכונה כדי להגיע לסוף השלב. העולם בנוי מחדרים חדרים ותמיד תוכלו למצוא כאלה שיורידו אתכם מהדרך הראשית בין אם זה חדר צדדי רגיל או חדר מיוחד (לדוגמה, החדר עם הדלת האדומה שמאחוריה מחכה לכם אתגר קשה מאוד אבל גם המון פרסים).

    מחכים לכם אתגרים רציניים בריטרנל

    ריטרנל עושה עבודה מצויינת בלתת לכם את כל המידע שאתם צריכים כדי לקבל את ההחלטה לאן אתם רוצים ללכת ומה אתם רוצים לעשות. ככה שאם החלטתם ללכת בדרך שתוביל למותכם, יש לכם רק את עצמכם להאשים. המשחק עושה זאת בעזרת מפה שמראה לכם את כל מה שמעניין בחדר: איפה מפוזרים המשאבים, איזה דלתות יש, ובאילו צורות וצבעים הן כדי שתוכלו להעריך לאן הן יכולות להוביל אתכם.

    תירו בדרך שלכם

    בריטרנל יש סוגים שונים של משאבים וציוד שאתם יכולים לנצל כדי להתקדם במשחק. המשאב הראשי שתאספו זה Obolites המשמשים לרכישה של ציוד שיתן לכם בונוסים כמו החזרת חיים, יריות חזקות יותר וכו'. המשאב השני והיותר נדיר הוא Ether המשמש להסיר Malignancy מתיבות ושאר פרסים שתמצאו לאורך המשחק. Malignancy, או זדוניות בעברית, זה סוג של "אפלה" אשר יכולה להשפיע עליכם לרעה. לדוגמה, תיבה שיש עליה את האפלה הזו יכולה לפגוע בכם אם תפתחו אותה. הפגיעה יכולה לגרום לנשק שלכם לעשות פחות נזק, שאתם תחטפו יותר נזק מאויבים, ועוד כל מיני תופעות לא רצויות.

    המשחק עובד בשיטה של "סיכון מול פרס." זה אומר שמצד אחד אם תפתחו את התיבה הנגועה אתם יכולים להיפגע מזה, אבל מצד שני יכול להיות שיש נשק ממש חזק בפנים. אתם גם יכולים לבזבז אית'ר כדי להימנע מפגיעה, אבל זה משאב די נדיר. אם בכל זאת תבחרו לקחת את הסיכון, תמיד יש משימה קטנה שתצטרכו למלא כדי "לרפא" את פגיעה, כמו לחסל כמות מסוימת של אויבים, לאסוף כמות מסוימת של אובולטים ועוד.

    כדי לבצע את המשימות הקטנות האלה, אתם כמובן צריכים נשק. הנשקים במשחק מאוד מגוונים ומשנים את סגנון המשחק שלכם. המשחק מאוד רוצה שתנסו ציוד שונה ותאמצו סגנונות משחק שונים כדי שתוכלו לגלות מה יותר מתאים לכם ולאיך שאתם משחקים. מצאתי את עצמי מתלהב כל פעם מחדש מהנשק שמצאתי ואמרתי לעצמי "או, זה הנשק הכי טוב בשבילי במשחק." כשמתתי והתחלתי עם נשק אחר, אמרתי בדיוק את אותו הדבר על הנשק החדש.

    האיזון של הנשקים עובד טוב ובאמת שלכל נשק יש בונוסים שהופכים אותו למעולה. ככל שאתם מחסלים יותר אויבים בלי להיפגע ומתמקצעים עם נשק מסוים, אתם מקבלים יותר בונוסים כאלה – החל מלראות את מיקום האויבים דרך קירות ועד לקבל 50% יותר משאבים מלחסל אותם.

    הרבה אויבים, אבל גם הרבה נשקים

    בסופו של דבר, המשחק נותן לכם להחליט מהי הצורה הטובה ביותר להשתמש בנשק. אז רק נותר לכם לקוות שהחלטתם נכון ולא שתמותו בטעות ותאבדו הכל.

    מוות זו רק ההתחלה

    אם אתם מתים, אתם מאבדים את רוב מה שאספתם: הנשק, הרמות שעליתם, המפתחות לדלתות המיוחדות, הציוד… אתם תחזרו לחללית שלכם ותרוצו שוב דרך כל המשחק עם מד החיים ההתחלתי שלכם, ללא ציוד, ועם נשק רנדומלי שהמשחק נתן לכם. אם הגעתם רחוק לפני שמתתם, אין באמת דרך להימנע מהרגשת הבאסה הרגעית של "הגעתי כל כך רחוק ועכשיו הכל מהתחלה?!" אבל אחרי שתקחו קצת אוויר תבינו מהר מאוד שהמשחק יודע כמה השקעתם ומפצה על זה כדי להביא אתכם חזרה למצב דומה כמה שיותר מהר.

    אם עברתם שלבים, יהיו דלתות במפה שמשמשות קיצור דרך כדי שזנקו קדימה לשלבים המתקדמים יותר. יש בונוסים שממשיכים אתכם מחיים לחיים ככה שאתם תמיד חוזרים טיפה יותר חזקים מאיך שהתחלתם. יש יותר משאבים לאסוף שמשפרים לכם את החיים או את הציוד. אתם מוצאים עוד קטעי סיפור או חדרים מיוחדים עם סודות לגלות שלא היו בפעם הקודמת ששיחקתם. ככה המוות במשחק לא מרגיש כמו אסון גדול אלא יותר כמו חזרה למעין נקודת שמירה שמובילה לנתיב אחר מזה שלקחתם בפעם הראשונה.

    Returnal Review

    גם האויבים נהיים חזקים יותר. כשהבנתי את זה, חשבתי שזה מאוד מוזר שאני מת אבל המשחק נהיה יותר קשה מבחינת מגוון האויבים. אבל אז שמתי לב שאני באמת משחק יותר טוב מאיך ששיחקתי לפני כן, ואויבים שנראו מאוד מאיימים בהתחלה הפכו פשוטים יותר בשבילי.

    מנצל את הפלייסטיישן 5 עד הסוף

    שמחתי לראות שריטרנל מנצל יכולות ייחודיות שיש לפלייסטיישן 5. המשחק תומך באודיו תלת-מימדי (3D Audio), מה נותן לכם מעטפת שמיעה מכל הכיוונים, בעיקר אם אתם משחקים עם אוזניות. אם מגיע אויב מכיוון מסוים, אתם כבר מסובבים את המצלמה לכיוונו באופן אינטואיטיבי , או יודעים להתחמק מהיריות שלו עוד לפני שהן מגיעות אליכם. כל השמע במשחק מאוד סוחף ואף מקפיץ בקטעי האקשן, בקטע טוב.

    כמו כן, המשחק מנצל את כפתורי הטריגר בצורה מעניינת. ב-PS5 יש לשלטים מעצורים על הטריגרים שיוצרים סוג של "שני שלבים." אם אתם מחזיקים את הטריגר L2 בחצי לחיצה אז הדמות נכנסת למצב כוונת המוכר, אבל אם תמשיכו ללחוץ את הטריגר עד הסוף הנשק ייטען את היריה המיוחדת שלו. המעצורים האלה מאפשרים לבצע את ה"חצי לחיצה" הזו בקלות ולא צריך לנחש האם לחצתם מספיק או לא.

    Returnal זה משחק למי שאוהב לאתגר את עצמו. תצטרכו לזרום עם מה שקורה כי גם המוות הוא סוג של המשך ולא באמת חזרה להתחלה. הסיפור אינו מועבר רוב הזמן בסרטונים מושקעים או דיאלוגים עמוקים בין דמויות, אבל המונולוגים של סלין מרגישים כמו הדרך הנכונה להעביר נרטיב שמתמקד בלהיות אבודים בעולם אחר מבלי לדעת איך לחזור ממנו.

    האקשן עובד טוב, העולם בנוי בצורה מעניינת והמשחק באופן כללי רוצה שתרגישו שאתם מתקדמים כל הזמן ולא סתם מתרוצצים במקום עם גריינד מיותר. אם מדע בדיוני מעורבב עם קצת אימה והרבה יריות מדבר אליכם, כנראה שתמצאו את עצמכם חוזרים לריטרנל שוב ושוב.

    מפתחת: Housemarque

    מפיצה: Sony

    תאריך יציאה: 30 באפריל, 2021

    ז'אנר: יריות, רוגלייק

    זמין על: PlayStation 5

    בוקר על: PlayStation 5

    עותק הביקורת של Returnal סופק על ידי ישפאר.

  • Returnal – טריילר חדש למשחק אקסקלוסיבי חדש לפלייסטיישן 5

    Returnal – טריילר חדש למשחק אקסקלוסיבי חדש לפלייסטיישן 5

    משהו לא שגרתי יקרה בסוף החודש הבא: עומד לצאת משחק אקסקלוסיבי ל-PlayStation 5. כן כן, ל-PlayStation 5. לא "גם ל-PlayStation 4". רק ל-5. לא מאמינים? הנה הטריילר של Returnal.

    Returnal מבית סטודיו Housemarque הוכרז כבר ביוני האחרון, אבל נקבר בתודעה הקולקטיבית לצד כל המשחקים הגדולים שהחברה הוציאה באותה תקופה (The Last of Us: Part 2 ו-Ghost of Tsushima, למשל), וגם כי הוא לא משחק "סוני" טיפוסי: מדובר במשחק יריות מגוף שלישי. אבל אחרי שרואים את הטריילר החדש מבינים שאולי גם זה לא בדיוק נכון.

    במשחק, שנראה כאילו נוצר במחולל אוטומטי של הידאו קוג'ימה, תיכנסו לנעליה של אסטרונאוטית שתקועה בכוכב זר ולא ידידותי במיוחד, בלשון המעטה, וחמור מכך: היא תקועה בלולאת זמן. בכל פעם שהיא נהרגת, חוזרת הגיבורה שלנו אחורה אל עולם שנדמה כי לומד יותר ויותר את האסטרטגי-… רגע אחד, Hades? זה אתה?

    בכל אופן, ממשחק יחסית אנונימי הפך Returnal לאחד המשחקים האלה ששווה רק עבורם למצוא דרך להשיג (איכשהו) קונסולת PlayStation 5, בעיקר כי לפי הדיווחים המשחק יעשה שימוש אינטנסיבי בבקר ה-DualSense לטובת חוויה אימרסיבית יותר.

    Returnal ייצא ב-30 באפריל, אתם כבר יודעים לאן.