GamersPack ישראל

תגית: Hands on

הצטמררנו מ-Call of Cthulhu בכנס Gamescom 2017

קתולהו מאמץ את הלך הרוח של משחקי התפקידים של חברת Choasium, המשוחקים בעט ונייר ומביא את החוויה למחשב ולקונסולות. לפחות זה היה הרושם שקיבלנו לאחר שיצאנו מההדגמה של המשחק ב-Gamescom.

הדמו החי שקיבלנו נעשה בחדר סגור במהלכו הראו את הפרק השני במשחק. הגיבור אדוארד פירס בדיוק מגיע לאי דארקוואטר ומתחיל בחקירת הרצח המסתורי של משפחת הוקינס.

כבר מההתחלה יש תחושה שמשהו לא כשורה באי, מקבל את פנינו פגר מבותר של לוויתן קטלן המוטל על החוף. חקירת זיהוי פלילי זריזה לא חושפת הרבה מלבד שהפציעה לא נגרמה על ידי אף יצור ימי מוכר.

למעשה חקירת זיהוי פלילי היא אחת מהמיומנויות שיש לאדוארד, הסיבה שלא הצלחנו לדלות הרבה מידע בשלב זה היא שהמיומנות הזו עדיין לא מספיקה. פיתוח מיומנויות שונות כמו פריצת מנעולים, יכולות על-טבעיות וגופניות יפתחו מסלולים שונים, מידע ואפשרויות משחק שונות.

המטרה העיקרית בהדגמה הייתה לחקור מחסן נטוש על האי. בנוסף היו מספר מטרות צדדיות שיכלו לגלות לנו מידע נוסף או להרוויח נקודות זכות אצל המקומיים. המפתחים החליטו להיכנס לפונדק מקומי על מנת להדגים לנו איך היחסים עם דמויות הרקע משפיעים על המשחק.

לדוגמה, בעל הפונדק לא אהב אותנו כל כך בתחילה אך אם משלימים מספר משימות צדדיות עבורו, הוא יגלה מעבר סודי למחסן.

היחסים עם הדמויות משפיעים גם על הדיאלוגים עם מספר דמויות, חלקן אפילו לא ידברו איתנו וחלקן יספקו בהדרגה יותר מידע. בנוסף תפתחו אפשרויות דיאלוג נוספות במידה ותחקרו את הסביבה ותמצאו רמזים שתוכלו לדבר עליהם עם אנשים.

לאחר שזכינו באמונו של בעל הפונדק ושוחחנו עם עוד מספר דייגים, הלכנו לכיוון המחסן דרך המעבר הסודי שהזכרנו.

בנקודה זו התחלנו להרגיש את תחילת הסיפור, לא נפרט מעבר כדי לא להרוס את ההפתעה, אך נאמר שהמפתחים מצאו דרך לשלב שפיות (ואי שפיות) בתור מנגנון משחק.

קתולהו הוא לא משחק עבור שחקנים עם לב חלש, כפי שניתן לדמיין תראו דברים מוזרים, מזעזעים ובלתי מוסברים, אדוארד הוא בן אדם בסך הכל. עם התקדמות המשחק השפיות שלו מדרדרת, ותתחילו לראות הזיות ולשמוע קולות, ועל פי המפתחים הקו בין מציאות ודמיון הולך ומיטשטש ככל שהעלילה מתקדמת. מה שראינו בהדגמה בדרך למחסן היה בהחלט מוזר ולא הגיוני- אבל זה אפילו לא קצה הקרחון של מה שבא בהמשך.

העניין הוא שלא היינו זקוקים בהכרח למפגש עם בעל הפונדק. המעבר התת קרקעי הוא רק אחת מהדרכים להיכנס למחסן. יכלנו למשל לאיים על מספר שומרים או להתגנב פנימה, הכל תלוי איזה סוג שחקן אתם רוצים להיות ואילו מיומנויות אתם מפתחים.

אחרי חיפוש במחסן גילינו שמישהו (או משהו) גר שם, עזבנו מיד כדי להמשיך בחקירה אבל מישהו חיכה לנו בחוץ. מסתבר שאם אתה לא יכול לפלס את הדרך שלך החוצה בדיבור תוכל לפלס את הדרך באלימות. אין דרך לשלוט על הקרב ונראה שתוצאות הקרב תלויה ברמת המיומנות.

לצערנו הקרב לא נגמר בהצלחה מרובה והדמו הסתיים.

קתולהו בהחלט מרגיש כמו משחק שנעשה מכל הלב, הוא מוסיף אלמנט של חקירה ו-RPG למשחק. הוא מבוסס על משחקי תפקידים קלאסיים (של עט ונייר) של חברת Chaosium, ואף מספר כותבים מהחברה הזו עבדו על הסיפור של המשחק.

קתולהו יצא בדצמבר ל-PC, PlayStation 4 ול-Xbox One. ע״פ דיווחי המפתחים הקמפיין יקח בין 12-15 שעות לסיום.

02/09/2017
Sonic Forces מתפרץ במהירות הקול במצב משחק חדש, ושיחקנו בו בעצמנו

סוניק מאניה עוד בקושי מאחורינו וכבר זכינו לשחק במשחק הגדול הבא בסדרה. במסגרת Gamescom 2017, קפצנו למתחם של Sega וזכינו לשחק בדמו חדש דנדש של המשחק, מאחורי דלתות סגורות. המשחק, שמפותח על ידי אותו צוות שעבד גם על Sonic Generations ו-Sonic Colors המעולים, עתיד לצאת בהמשך השנה, וממה שזה נראה, הוא הולך להיות גדול. ההיילייט – מצב המשחק החדש, Tag, המאפשר לסוניק לשחק לצד דמות האווטאר שהשחקן יצר.

אבל פרה פרה (או קיפוד קיפוד), שיחקנו בדמו המורכב מ-4 שלבים, וכן מספר קונפיגורציות שונות של דמות האווטאר. בשלב הראשון ששיחקנו, שיחקנו את Modern Sonic בשלב הנקרא Park Avenue. את השלב הזה ראינו כבר בטריילרים המוקדמים – השלב מורכב מרחובות של עיר בסגנון בניה אירופאי, אשר הוחרבו על ידי צבא עצום של הרובוטים של דוקטור אגמן.

לאלו מכם שפחות מכירים את המשחקיות של Modern Sonic (אם נניח חזרתם לסדרה בזכות סוניק מאניה), היא לא מאוד מסובכת, אך מפמפמת אתכם באדרנלין – התנועה היא בתלת מימד, וסוניק מסוגל להשתמש ב-boost על מנת לתקוף יריבים ולנוע מהר, בשונה מהגלגול המוכר מהמשחקיות של סוניק הקלאסי. סוניק יכול להנעל על יריבים מרחוק ולקפוץ לעברם באמצעות יכולת הנקראת Homing Attack, ולשרשר התקפות כאלו על מנת להתקדם בשלב. השלב מתפצל לכל הכיוונים והמשחקיות במצב זה, בעיני, מאוד מגוונת ומהנה. המשחקיות במצב זה מחליפה באופן רציף בין חלקי דו מימד לתלת מימד.

השלב אינו ארוך, ולא מציג משחקיות חדשה במיוחד, אבל אנחנו כן רואים חזרה של ה-White Wisps. החל מ-Sonic Colors, ה-Wisps, חייזרים צבעוניים אשר מעניקים לסוניק כוחות שונים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהמשחקיות. במקרה הזה, ה-White Wisps הם חפץ שממלא את ה-Boost של סוניק עד המקסימום, ועוזרים לצבור מהירות לאורך השלב. בנוסף השלב נותן לנו מבט לסיפור – סוניק וחבריו מנסים למצוא את Shadow, אשר ככל הנראה אחראי לחלק מההרס בעיר.

בשלב השני לדמו, שיחקנו את Classic Sonic, הסוניק הקטן והקלאסי, שיכול לקפוץ ולהתגלגל. השלב שזכינו לשחק בו במסגרת הדמו היה קרב בוס מול דוקטור אגמן. דוקטור אגמן משתמש בחללית עם כדור הריסה, קרב בוס קלאסי מהמשחקים, אך לאחר 4 מכות, הוא בורח, וחוזר עם הרובוט הענקי, ה-Egg Dragoon, שהופיע לראשונה ב-Sonic Unleashed.

ה-Egg Dragoon מזנק לרקע המסך ותוקף את סוניק באמצעות מקדחות שהוא משגר, ובאמצעות סלעים וכדורי ברזל שהוא משליך לעברנו. על מנת לפגוע בו, אנחנו נרדשים להתגלגל או לקפוץ על כדורי המתכת. במצב משחק זה אנחנו נחשפים ליכולת החדשה ביותר של סוניק הקלאסי, Drop Dash, אשר הופיע לראשונה ב-Sonic Mania, ומאפשרת לסוניק לבצע גלגול איך שהוא נוחת מהאוויר.

כעת אנחנו עוברים לשני השלבים שמציגים משחקיות חדשה וייחודית ל-Sonic Forces, המשלבים את הדמות המעוצבת שהשחקן יוצר, ה-Avatar. האווטאר אינו מסוגל לבצע Boost, והשלבים שלו מעוצבים בדומה לשלבים של Modern Sonic, אך באמצעות ה-Wispon, נשק אשר משתמש בכוחות של אחד ה-Wisp, הוא מקבל 3 יכולות חדשות.

היכולת הראשונה היא וו טיפוס, אשר האווטאר מסוגל לשגר על יריבים על מנת למשוך את עצמו לכיוונם ולתקוף אותם, או על מטרות תלויות על מנת להתלות מהן. היכולת השניה של האווטאר היא התקפה באמצעות ה-Wispon. כתלות בסוג ה-Wisp שהשחקן בוחר לפני הכניסה לשלב, הוא מקבל יכולת התקפתית אחת, המאפשרת לו לפגוע ביריבים ברדיוס גדול יחסית. היכולת השלישית היא שימוש בכוחות ה-Wisps בהתאם לסוג ה-Wispon שהשחקן בחר, לצורכי התקדמות.

בדמו זכינו לבחור אחד מ-3 סוגי Wispon: כחול (קוביה) אשר מסוגל להפוך יריבים ברדיוס גדול לקוביות, ולאחר מכן להפוך אותם לטבעות, אדום (פיצוץ), אשר מאפשר לאווטאר להשתמש בלהביור על מנת לתקוף יריבים בקו ישר מולו, וכן לבצע פיצוצים על מנת להקפיץ את האווטאר למעלה, ושנהב (ברק), אשר משמש כשוט חשמלי התוקף יריבים בקשת ממול השחקן וכן מקפיץ את דמות השחקן מעט למעלה, מה שעוזר להגביה את קפיצות השחקן, ובנוסף מאפשר לשחקן לגלוש דרך שורות טבעות, על מנת להגיע לגבהים חדשים.

הבחירה בכל Wispon הופכת את השלב לשונה לגמרי, וחלק מהטבעות האדומות, הניתנות לאיסוף במשחק, ניתנות להשגה רק באמצעות כוחות מסויימים. בנוסף לשלושת הכוחות הללו, ניתן לזהות בפוסטר המשחק את ה-Wispon לילך, המעניק לדמות את היכולת להפוך לחור שחור.

בשלב, אשר מבוסס על השלב הקלאסי Green Hill Zone, על דמות האווטאר להתחמק מרגלי רובוט עכביש ענקי, תוך כדי שהיא מתקדמת בשלב. רוב השלב הינו בדו מימד, אך אנחנו יודעים ששלבי האווטאר יכולים להיות בדו מימד ובתלת מימד. ללא ספק לוקח זמן להתרגל למשחקיות של דמות האווטאר. הקפיצות שהדמות מבצעת שונות בגובהן לפי כמות הזמן שכפתור הקפיצה לחוץ, וזה הוביל אותי למות בערך 10 פעמים לפני שהתרגלתי לדמות. לאורך השלב מתנגנת מוזיקה אלקטרונית עם שירה, ומאוד נהניתי מפסקול השלב.

בחלק האחרון של השלב, האווטאר שלנו עוקף את רובוט העכביש, וזה בתורו מתחיל לרדוף אחרינו בחלק תלת מימדי של השלב, ועלינו להתחמק לכיוונים השונים על מנת לא להפגע מסלעים שנופלים. לבסוף עלינו לתזמן לחיצה על כפתור הקפיצה על מנת שהדמות שלנו תקפוץ ותקשור את העכביש בסגנון מאוד ספיידרמני. רובוט העכביש מתרסק באופן סינמטי ואנחנו מסיימים את השלב.

אציין שלא אתפלא אם מצב משחק זה יהיה החלש יותר במשחק המלא, מאחר ולקח לי זמן להתרגל למשחקיות בו, אבל את זה נגלה במשחק המלא. כמובן שתכנון השלב (שהיה מעניין) והקטע הסינמטי בסוף עם רובוט העכביש הם ללא ספק נקודות לציון לשבח של השלב.

לבסוף, שיחקנו במוד המשחק החדש שהוכרז, Tag, שבו השחקן מפעיל את סוניק ואת האווטאר בו זמנית. מצב משחק זה הזכיר לי במקצת את Sonic Heroes, אך הרבה יותר מוצלח. כאשר הפעלתי יכולת של סוניק, הוא זה שעמד מקדמיה ומאחוריו עמד האווטאר, וכאשר השתמשתי ביכולת של האווטאר, הם החליפו מקומות בצורה זורמת, והוא זה שעמד מקדימה.

מצב זה הוא בעצם שילוב בין המשחקיות המהירה של השלבים של Modern Sonic יחד עם היכולות של האווטאר וה-Wispon שלו. בנוסף, כאשר הצמד מגיע במהירות לפניות, האווטאר מפעיל את וו התפיסה שלו על מנת לעזור להם בפניה. החלק הכי איקוני בשלב כנראה, היה נקודה שבה התבקשתי ללחוץ בזריזות על הכפתור ל-Boost, וכאשר לחצתי מספיק, סוניק והאווטאר שניהם יחד התפרצו ב-Double Boost. במצב זה, סוניק והאווטאר רצים במהירות גבוהה מזו של סוניק לבד כשהוא מבצע Boost, והם משמידים את כל האויבים שעומדים בדרך שלהם, תוך כדי שמתנגן שיר הנושא של המשחק, Fist Bump.

בשלב אנחנו משחקים את הצמד כאשר הם מחפשים את הבסיס הסודי של דוקטור אגמן, אשר באופן מאוד נוח מוחבא בתוך פירמידה ענקית. החלק הראשון של השלב מרגיל את השחקן למשחקיות בצמד, ומסתיים ב-Double Boost כאשר שני הגיבורים מגיעים לראש הפירמידה. לאחר מכן, סוניק והאווטאר צוללים לתוך הבסיס תוך כדי שהם מתחמקים מלייזרים, ומתחילים לנוע דרכו, ודרך גלים של אויבים, שורות של טבעות, או פשוט מתפרצים בקו ישר באוויר, כתלות בכוח של האווטאר שבחרנו. לבסוף סוניק והאווטאר מגיעים למרכז הבסיס ושם נגמר השלב. מה הם ימצאו שם? כנראה שנגלה כשהמשחק יצא.

מצב ה-Tag מאוד מצא חן בעיני, ואני מצפה בקוצר רוח לראות מה עוד יחשף לגביו ולגבי המשחק בהמשך. Sonic Forces עתיד לצאת בתקופת החגים הלועזיים ל-Xbox One, PlayStation 4, Switch ו-PC.

28/08/2017
Mario + Rabbids: Kingdom Battle – לא מה שחששתם

כשיצאו ההדלפות הראשונות בנוגע למשחק Mario + Rabbids: Kingdom Battle, כלל הקהילה חששה שהמשחק יהיה תועבה אחת גדולה, אך כבר לאחר שראינו את המשחק ב-E3, נעלם החשש. המשחק, לאלו מכם שעוד לא ראו אותו לעומק, משלב משחקיות טקטית בסגנון משחקי XCOM ו-Fire Emblem, יחד עם עולם הניתן לחקירה, בדומה למשחקי מריו הקלאסיים.

כעת לאחר ששיחקנו במשחק ב-Gamescom, אנחנו יכולים לומר באופן חד משמעי שהמשחק נראה כמו אחד מהכותרים המבטיחים של הסוויץ'.

את ההדגמה פתחנו בסרטון שמראה את מריו מתאושש מנפילה, ופוגש את Rabbid-Peach ואת Rabbid-Luigi. הדיאלוגים היו בגרמנית, ומשום שזו לא שפה שלקחתי בתיכון, לא אוכל לספר לכם הרבה עליהם, אך לאחר דיאלוג זריז, הם יוצאים למשימה ואנחנו זוכים לשחק אותם במפת העולם. השליטה היא רב כיוונית, אבל המפה יחסית מכוונת אתכם להמשך המשימה. סביר להניח שבהמשך המשחק יהיו חלקים יותר מפוצלים.

לאחר הליכה לא ארוכה אנחנו מגיעים לחבורת Rabbids מבוצרים והמשחק באופן רציף עובר למצב קרב. דמויות השחקן והאויב לוקחות תורות, כל דמות מקבלת תור, כאשר אנחנו יכולים לנוע, ולאחר מכן לתקוף את אחד היריבים באמצעות הרובה של הדמויות, וכמובן גם האויב יכול לעשות את אותם דברים.

בנוסף, במצבים שבהם היריב היה במרחק הליכה מהדמות שלי, היתה לי אפשרות לגלוש מתחתיו ואז להעמד לידו ולירות בו, מה שאפשר לי לפגוע בו פעמיים (וגם נראה מעולה על הדרך). עוד טריק מגניב שאפשר היה לעשות, הוא כאשר דמות שלי יכלה להגיע אל דמות אחרת, היתה לי אפשרות להקפיץ אותה קדימה (או למעלה במקרים מסויימים), וזה אפשר לי להתקיף את האויבים מאחורי המסתור שלהם.

הקרב לא היה קשה (בכל זאת, קרב ראשון במשחק) וחזרתי להתקדם במפה. בהמשך המפה נלחמתי שוב וגם הגעתי למבוך, בו נדרשתי לנווט על מנת לאסוף מטבעות זהב (אשר באמצעותן ניתן לקנות שדרוגים לציוד של הדמויות). בנוסף למטבעות הזהב, כאשר הגעתי לאיזור ועברתי דרך טבעת כתומה, הופיעו מטבעות אדומות שאותן נדרשתי לאסוף תוך מגבלת זמן, על מנת לקבל שדרוג חדש לנשק.

לאחר ניווט מתמשך במפה הגעתי בסופו של דבר לזירה של הקרב השלישי והאחרון בדמו, ובו הופיעו גם Rabbids רגילים וגם ענקיים, ונדרשתי להביא את אחת הדמויות שלי למיקום בקצה המפה. במרכז המפה של הקרב, הופיע Chain Chomp, שבכל סיבוב תקף את הדמות שהכי קרובה אליו, גם אם היא מצד האוייב.

בקרב זה נחשפו בפני היכולות המיוחדות של הדמויות – למריו יש יכולת הניתנת להפעלה אשר מאפשרת לו לירות ביריב המתקרב בתורו לכיוונו, לראביד-פיץ' יש יכולת ריפוי, ולראביד-לואיג'י יכולת אשר מפעילה מגן מסביב לדמויות הקרובות אליו אשר מגן עליהן מפגיעות. קרב זה הציג אינטרקציה רבה עם הסביבה – סמוך למרכז השלב הופיע צינור אשר ניתן היה לעבור דרכו ולהגיע לחלק אחר באותו השלב. בנוסף היה ניתן להסתתר מאחורי חלק מקוביות הלבנים בשלב, אך אלו לא היו מסתור בטוח, משום שהן פגיעות ליריות ולאחר מספר פגיעות נשברות.

לאחר קרב מאתגר שבו התעלף לי Rabbid Luigi (השם יקום דמו), הצלחתי להגיע לאחורי השלב לנקודה שאליה התבקשתי להגיע, וכאן הגיעה עוד סצינה עם דיאלוגים בגרמנית, ובסופה נגמר הדמו.

המשחק מלא בקטעים שדורשים חשיבה, אך הוא מלא בצ'ארם של דמויות מריו, ובמוזרות מעלת הגיחוך של ה-Rabbids, וביחד בהחלט יוצר שילוב מעולה. מאוד נהניתי לראות את ראביד-פיץ' מצטלמת לסלפי עם פרצופים מכוערים מחוסרי שיניים (שלא לדבר על הפרווה מסביב לפה שלה, שנראית קצת כמו זיפים), וזה מאוד הצחיק אותי באופן אישי. לפי דעתי יש עתיד מאוד מבטיח למשחק עבור אוהבי מריו וחובבי האסטרטגיה.

שלל הדרכים שבהן יכולתי להשלים כל קרב יהפכו את המשחק הזה לחוויה מעניינת וייחודית לכל שחקן ולכן מאוד התרשמתי. המשחק גם זכה אצלנו באתר במועמדות ל-Game of the Show.

המשחק Mario + Rabbids: Kingdom Battle יוצא ל-Switch ב-29.8.2017.

25/08/2017
ברוכים הבאים ל-Hope County ב-Far Cry 5

ביקרנו במתחם של Ubisoft בגיימסקום, וזכינו לשחק בהדגמה של Far Cry 5. המשחק, לאלו מכם שאינו יודע עדיין, מתרחש ב-Hope County במדינת מונטנה, שם כת יום הדין בשם Eden's Gate השתלטה על הישובים ואנחנו רוצים לשחרר את האיזור.

בהפעלת הדמו, נדרשנו לבחור שותף שיעזור לנו, כאשר אנחנו בוחרים בין ניק ריי, טייס קרב אשר עוזר לנו מלמעלה, גרייס ארמסטרונג, אשר נלחמת איתנו על הקרקע ובעיקר צולפת ביריבים מרחוק, או בומר, כלב ציד אשר מסוגל לתקוף ולעצור יריבים על מנת לאפשר לנו להרוג אותם. אני בחרתי בניק ריי, מאחר ומטוסים הם אלמנט חדש במשחקים של פאר קריי. את ההדגמה התחלנו בפתח עיירה קטנה אשר נמצאת תחת מצור של כת שער עדן, ואנחנו נדרשים לשחרר אותה. יחד עם ניק ריי שאותו בחרתי, נכנסתי לעיר בנשקים שלופים, והתחלתי להרוג חברי כת גזעניים.

ניכר לראות שמערכת הקרב מאוד מלוטשת, בין אם כאשר יריתי ביריבים והם הגיבו בכאב בהתאם לאיפה שפגעתי בהם, ובעיקר בשימוש בנשק חם והכוונת.

דמות השריף שאותה אנחנו משחקים מצויידת ברובה סער, אקדח, ודינאמיט, והשתמשתי בשלושתם לאורך הקרב הבינוני באורכו. מאוד נהניתי לרדוף אחרי יריבים לגגות של בניינים בעיירה הקטנה, להסתתר מאחורי מכוניות הפוכות, ולזרוק עליהם דינאמיטים.

לאחר שסיימתי את הקרב, נקראתי לתוך פאב, שם הברמנית הנחתה אותי לצאת מהעיירה לכיוון מטוס קרב על מנת לעזור לאחד מחברי העיירה לפגוע בנקודות אסטרטגיות של חברי הכת. בדרך לנקודה, זכינו לראות את אחד מהאירועים הדינאמיים במשחק, שבהם חברי כת לכדו את אחד המתיישבים ואיימו להרוג אותו. לאחר חילוף אש קצרצר, חברי הכת נהרגו על ידי והמשכתי בדרכי לעבר המטוס.

לאורך הדרך מצאתי את עצמי בקרב יריות עם זאבים, וזכיתי לראות בצורה טובה את הצמחיה המהממת במשחק. ניכר לראות איך הגרפיקה במשחקים השתפרה – גם הדשא והשיחים, וגם העצים מרחוק, כולם זזים בהתאם לרוח.

כאשר הגעתי לשדה התעופה הקטן התבקשתי לשחרר גם אותו משליטה עויינת, ולאחר קרב יריות מותח, שחררתי גם אותו ועליתי סוף סוף למטוס. המטוס אמנם היה מטוס פרופלורים פשוט, אך הוא היה מצוייד בפצצות וטילים אינסופיים. התבקשתי להפציץ מיכלים של חברי הכת. השליטה במטוס היתה מאוד כיפית, ומצאתי את עצמי עושה לולאות בשביל הכיף.

את המיכלים השמדתי בקלות באמצעות הטילים ומכונת היריה של המטוס, והמשכתי לעבר שיירת רכבים על מנת להשמיד אותה. הפעם השתמשתי בפצצות – אין הרגשה טובה מזו שבה אתם מטילים פצצה על שיירת רכבים ורואים אותם מתפוצצים ועפים לכל עבר.

לאחר הפצצת השיירה התבקשתי לחזור, אך בדרך חזרה נקלעתי לקרב מטוסים, ושם מצאתי את עצמי מסתחרר סביב זוג מטוסים. הראשון ירד בלי בעיות, אך לאחר מספר לולאות סביב השני, מצאתי את עצמי מתנגש בו חזיתית ושנינו הסתחררנו למטה. למזלי הרבה, השגתי חזרה שליטה, אך המטוס היריב מצא את עצמו פוגש את הקרקע מקרוב. לאחר דיאלוג קצר דרך הקשר, הסתיימה המשימה ואיתה ההדגמה.

המשחק Far Cry 5 עתיד לצאת ב-27.2.2018 ל-Xbox One, PlayStation 4 ו-PC, ואז תוכלו גם אתם לירות בחברי כת גזעניים ומקועקעים!

25/08/2017
Star Wars : Battlefront II – כמה כיף לעשות שמיניות בחלל

אירועי Gamescom 2017 התחילו וזכינו לבקר בפרזנטציה האקסקלוסיבית של EA. במסגרת האירוע, זכינו לשחק ב-Star Wars: Battlefront II.

חלק הדמו הראשון הציג קרב רגלי במפה של חדר המלכות בכוכב Naboo, בתקופת ה-prequels, שלא היתה במשחק הקודם. בתקופה זו ניתן לשחק את הרפובליקה, ובה צבא המשובטים, אל מול קונפדרציית המערכות העצמאיות, ובה צבא הדרואידים.

בתחילת הדמו נזכה לבחור בסוג החייל שנרצה לשחק. המשחקים חזרו להיות Class Oriented ועל כן כל דמות מתאפיינת במשחקיות שונה באופן יחסי. בשני הצדדים ניתן לבחור באחת מ-4 דמויות בסיסיות – Assault, שהוא חייל קל וזריז המשתמש ברובה סער בסיסי, אקדח למרחק קרוב ורימון למצבים לחוצים, Heavy Trooper בעל רובה סער כבד, מכונת יריה, מגן, ומטול רימונים, Officer שהוא דמות תומכת, עם אפשרות לשחרר צריח אוטמטי, יכולת שמחזקת את החיילים לידכם ומוקש, ו-Specialist שהוא הסייר/צלף בחבורה, עם רובה צלפים, מוקש, ורדאר שחושף את היריבים הקרובים אליך.

השליטה על חיילים רגליים מאוד דומה למשחק הקודם. עם זאת, הרגשתי שהתגובה של הסאונד, היריבים, והנשק שלי, כולם הגיבו בדיוק כמו שציפיתי מהם. דרואידים שהשמדתי התרסקו בצורות שונות, פיצוצים של טילים ורימונים יצרו כאוס, וכל המשחק היה מאוד אימרסיבי.

תוספת נחמדה מאוד שאהבתי היא שבשונה מהמשחק הקודם, במשחק זה אין pick ups ובמקום, ככל שתשיגו עוד הריגות ותתרמו עוד למשימות המפה, תזכו בנקודות אשר באמצעותן תוכלו "לקנות" דמויות מתקדמות יותר כמו ה-Jump Trooper שיכול לזנק באמצעות Jump Pack, וכן להפעיל גיבורים כמו Rey ו-Han Solo מצד הרפובליקה, ומנגד Darth Maul ו-Boba Fett מצד הקונפדרציה (הגיבורים אמנם אינם מותאמים לתקופה שבה שחקנו, שכן האן סולו היה בחיתוליו וריי עוד לא היתה בתוכניות, אבל ככל הנראה אלו הדמויות ש-EA רצתה לחשוף בשלב הזה).

בחלק הדמו השני זכינו לשחק במצב המשחק החדש שהוכרז רק לאחורנה – קרבות בחלל. בעוד שבמשחק הקודם זכינו לטוס בחלליות, מצב משחק זה היה דל באופן יחסי למשחקים המוקדמים בסדרה. Battlefront II מחזיר את הקרבות מוכווני המשימות שראינו במשחקים המוקדמים בסדרה. במסגרת הדמו זכינו לשחק את האימפריה או את המורדים ולהגן או לתקוף, בהתאם, מעגן של משחתת של האימפריה.

בסיבוב הראשון אמנם לקח לי זמן להסתגל לטיסה בחלליות, אך לאחר זמן קצר התרגלתי למשחקיות אשר הזכירה לי במידה רבה את זו של Battlefront 2 המקורי מ-2006. זכינו לבחור אחת מ-3 חלליות – בצד המורדים בחרנו בין ה-X Wing, אשר מעוגלת למדי, וטובה בקרבות מול חלליות אחרות, עמידה, ותוקפת מטרות נייחות במידה טובה, ובעלת היכולות לשגר Proton Torpedos טילים עוקבים אשר יכולים להשמיד חללית במכה ויכולת להנעל על יריב קרוב, A Wing, חללית מהירה אך פגיעה מאוד, שיכולה לשגר טילים חלשים יותר, להפעיל overdrive למנועים על מנת להתחמק במהירות, ובעלת לייזרים שיורים בקצב מהיר מאוד ושימושיים בהשמדת מטרות, ולבסוף ה-Y Wing, אשר בעל יכולות הגנתיות טובות יותר, ומסוגל להפציץ מטרות בצורה יעילה.

בצד האימפריה תוכלו לשחק את ה-Tie Fighter, אשר מקביל ל- X Wing ביכולות שלו אך מסוגל גם לבצע overdrive למנועים בשביל להתחמק מיריות, Tie Interceptor, המקביל ל-A Wing, שלא שיחקתי בו ליותר מדי זמן, אך באופן דומה למקבילו הוא בעל קצב יריות מהיר יותר ומעולה להשמדת מטרות, ולבסוף ה-Tie Bomber, שבנוסף להיותו משוריין ואיטי, הוא מסוגל לשגר מספר טילים בבת אחת ובכך הופך למכונת השמדה מעולה. באופן אישי מאוד נהניתי לשחק ב-Tie Bomber משום שהוא הטנק שבחבורה, ומאפשר לכם להסיח את דעתם של אויבים בצורה יעילה ומבלי ליפול.

בנוסף בדומה למצב החיילים הרגליים, גם במצב זה ניתן היה לעבור להשתמש בגיבור אחרי שהשגתם מספיק נקודות. האימפריה זכתה להשתמש ב-Darth Maul על חללית ה-Scimitar שלו, אשר יכולה להפוך לבלתי נראית, ו-Boba Fett עם החללית האיקונית שלו, Slave One, שיכולה להשתמש בפצצות ההלם המאוד איקוניות שלה על מנת להשמיד חלליות יריבות רבות בצורה יעילה. חיילי המורדים זכו לשחק את Han Solo ו-Chewbacca בחללית ה-Millennium Falcon, אשר מאוד משוריינת ויכולה לשרוד לזמן רב בקרב מול חלליות אחרות, ו-Po Damron, וה-X Wing המיוחד שלו, בעל יכולת לחזק חלליות נוספות בקרבתו.

במשימה המורדים התבקשו להתקיף את ההגנות של המעגן של האימפריה, להסתנן לתוך תעלה פנימית על מנת להשמיד את מחוללי המגן שלה, לפגוע בזרועות הנושאות את המשחתת של האימפריה ולבסוף לתקוף את הכור המפעיל את הספינה על מנת להשמיד אותה באופן סופי. האימפריה, בתורם, נדרשו להגן על המטרות, תוך כדי שהם מדללים את כוחות המורדים ככל הניתן, וכמו כן משמידים את הסיירות של המורדים, אשר מתקדמות לעיתן בשלב כשהן נשלטות על ידי ה-AI, ותוקפות יריבים ומטרות במפה, בדומה ל-AT AT מהמשחקים הקודמים. באופן אישי, במצב משחק זה הרבה יותר מעניין בעיני לשחק את הצד התוקף, אך המשחק הסופי יכיל מגוון רב של מפות אשר יאפשרו גם לאימפריה וגם למורדים לשחק את הצד התוקף.

אני משוכנע שמצב משחק זה יהיה מהלהיטים של המשחק – המפות מלאות בפרטים, חלליות, ודברים לעבור לידם ולשים לב כמה מהר אתם טסים, בעוד אתם מפוצצים חלליות, מסתתרים מאחורי אנטנות ענקיות בכדי להפתיע אותם, ונכנסים לתוך תעלות פנימיות במעגן על מנת להשמיד את מחולל המגן הנמצא בפנים – מצב זה נותן חווייה אותנטית של קרבות חלל.

באופן אישי, Battlefront היה המשחק שהכי נהניתי ממנו בפרזנטציה הזו, ואני מאוד מצפה לקראתו.

המשחק Star Wars: Battlefront II יצא ב-17.11.2017 ל-Xbox One, PlayStation 4 ו-PC.

22/08/2017
Psychonauts in the Rhombus of Ruin מופעל על ידי כוח המחשבה, וה-PSVR

Psychonauts 2 ממוקם יחד עם The Last Guardian ו-FFXV כאחד מהמשחקים המצופים ביותר. אחרי קמפיין גיוס המוני מהיר דרך Fig, טים שייפר והסטודיו שלו, Double Fine Productions, הכריזו על משחק מגשר בין המשחק המקורי להמשך המצופה, והוא נקרא Psychonauts in the Rhombus of Ruin. משחק הפאזל ממבט ראשון היחודי הזה הוצג בסופ"ש זה בכנס IndieCade 2016 וכתבנו בחו"ל קייל מקריי קיבל הזדמנות לשחק בו עם מכשיר ה-PlayStation VR.

בתחילת ההרפתקה, שחקנים ימצאו את עצמם מרחפים בריק האינסופי עם כתמים צבעוניים בצורת דמויות מהמשחק. באותו ריק יזכירו לשחקנים את סוף המשחק הראשון כשראז, גיבור המשחק (מדובב שוב על ידי ריצ'ארד סטיבן הורביץ) יחשוב לעצמו את האירועים החשובים. אחרי שראז חזר להכרה במטוס בו הוא טס בסוף המשחק הראשון, כתבנו קיבל דמו קצר אך מלא סיפור רקע.

כל הדמו מתרחש במטוס הקטן והחמים עם לילי, הסוג-של-חברה של ראז, והסייקונאטים סאשה ניין, מילה וודלו והמאמן אולנדר. החוויה היא רגועה וכל הדמויות נשארות ישובות במקומן במהלך הדמו (פחות או יותר). אתם משתמשים בטלקינזיס, היכולת להזיז חפצים בעזרת כוח המחשבה, ופיירוקינזיס, שריפת חפצים בעזרת כוח המחשבה, כדי לשנות את הסביבה,ומשנים את נקודת המבט שלכם בעזרת קליירבוינס, הכוח לראות דברים מנקודת מבטם של אחרים. במהלך הדמו שחקנים יוכלו לשרוף או לזרוק דברים בסביבה התלת מימדית ואף להפחיד סנאי מסתנן.

מעריצי הסדרה ישימו לב מהר מאוד להבדלים המשמעותיים במשחקיות של רומבוס ביחס למשחק הישן. הם דומים במובן הת'מטי, כלומר אותו עולם וכוחות, אבל משחק הרפתקאה המדומה אמור להיות סוג שונה לגמרי של חוויה בכל מה שקשור למשחקיות. המשחק משוחק בישיבה (גם של ראז וגם של השחקן) מה שמדגיש את התנועות המיוחדות. אמנם לא תקומו כשתשחקו במשחק, אך תוכלו לסובב את הראש, או להישען כדי להסתכל מסביב ואפילו להסתכל מבעד לחלונות המטוס. כל זה משתלב ליצירת אחת מחוויות המציאות המדומה הטובות יותר שאנשים יכולים לנסות מבלי לקבל סחרחורת או בחילה.

הסיפור של משחקון זה הוא בבסיסו על ראז והצוות מנסים להגיע למפקדת הסייקונאוטים. בזמן הטיסה הם מתוודעים לדבר חטיפתו של טרומן זאנאטו (אביה של לילי וראש מפקדת הסייקונאוטים) על ידי מסר שהוא השאיר ללילי אשר מזהיר אותה לשמור מרחק מהמפקדה. אחרי שהחבורה מחליטה להתעלם מההודעה המבשרת רעות המטוס מותקף ומתרסק, מה שמביא לסוף הדמו.

למרות אורכו הכמעט זניח של הדמו, העיצוב והסגנון של Psychonauts המקורי נמצאים פה ומוצגים בצורה נפלאה בעזרת כוחו של ה-PS4. הודות לאומנות הלא פוטוריאליסטית, ה-PSVR מציג את המשחק בצורה חלקה ובקצב פריימים יציב, זאת בזמן שהמשחקיות מתנהלת באופן חלק גם היא.

בסופו של דבר, המאפיין הבולט ביותר ביותר ב-Rhombus of Ruin הוא הכתיבה. טים שייפר חזר עם השנינות היצירתית שלו כשהתוכן המוקלט מראש אשר מקדים את החוויה האינטראקטיבית לא רק מדגיש כל דמות ודמות במשחק, אלא גם נותן טיזרים להמשך המצופה.

אף על פי ש-Psychonauts 2 עדיין נמצא בפיתוח, Psychonauts in the Rhombus of Ruin מספק תוכן לשחקנים שמחכים כבר 12 שנה לרמז הדקיק ביותר לחזרתו של ראז. מעריצי הסדרה לבטח יהנו ממה ש-Double Fine מספקת, שכן עכשיו הם יוכלו לחוות את העולם בצורה שרק מציאות מדומה יכולה לממש.

18/10/2016
Steep הוא משחק מרוצים שלא עוצר בדרך לפסגה

החלק הכי כיף בכנס E3 הוא לראות משחקים חדשים. נכון, גם לשחק משחקים שהכריזו עליהם כמה חודשים או אפילו שנים קודם זה גם סבבה ואחלה והכל, אבל יש משהו במשחק חדש לגמרי, שעדיין לא יודעים עליו כלום, שפשוט הופך את החוויה הראשונית איתו למרתקת. זו בדיוק הסיבה בגללה קפצתי על ההזדמנות לשחק את Steep, משחק הסקי החדש של חברת יוביסופט. ומה אני אגיד לכם, זו הפעם הראשונה שהתלהבתי כל כך ממשחק ספורט אתגרי.

האמת היא, שסטיפ הוא פחות משחק ספורט או סקי, ויותר משחק מרוצים שבמקרה מהתרחש בהרי האלפים המושלגים. במקום מכוניות או אופנעי שלג, אתם משחקים גולש בודד עם סנובורד, מגלשיים או אפילו חליפת דאייה. כמו בכל משחק מרוצים, סטיפ מתגאה בכמה מצבים ואתגרים שונים. אני הספקתי לנסות שנים מתוך המצבים האלה – מרוץ סטנדרטי בו צריך להגיע לקו הסיום בחתיכה אחת, ומצב בו פשוט צריך לעשות תרגילים וקפיצות מרשימות כדי להרוויח נקודות, ומי שמגיע לתחתית עם הכי הרבה נקודות – מנצח.

המרוץ שהכי נהנתי לשחק היה עם חליפת הדאייה. במסלול בו שחקתי התרחשבתוך נקיק סלע בהר, והייתי צריך להיזהר לא להתנגש בקירות או בריצפה. הטוויסט הוא שככל שתעופו קרוב יותר לקיר, ככה תקבלו יותר נקודות – מעין מערכת זה סיכון-תגמול שכזו. מכיוון שמעולם לא דאיתי במהירות מטורפת במורד הר מושלג, כן יצא לי להתרסק בברוטליות כמה פעמים. מה שמאוד אהבתי זה אפילו כשאתם מתרסקים, אתם חוזרים למרוץ מאוד מהר, בלי שיש לכם יותר מידי זמן להתבאס על עצמכם. זה גורם לכישלון האישי להרגיש הרבה פחות נורא ומאפשר לכם לנסות שוב ושוב עד שתצליחו מבלי להפוך למעיק או מתסכל. בסופו של דבר, כשהצלחתי להגיע לקו הסיום, הרגשתי כאילו התגברתי על אתגר רציני. סטיפ הוא מסוג המשחקים שבאמת מאפשרים לך לחגוג כל ניצחון כאילו זה הדבר המדהים ביותר שאי פעם שעשית.

מה שמייחד את סטיפ משאר משחקי המרוצים או הספורט היא המערכת ליצירת תחרויות ואתגרים לשחקנים אחרים. לשם הדוגמא – מסלול סטנדרטי מורכב משלג עליו אפשר לגלוש, ומסלעים שעשויים לגרום לדמות שלכם לשבור כל עצם בגופה הוירטואלי. אם במהלך מרוץ, או סתם גלישה חופשית במורד ההר, אתם אתם מצליחים לקפוץ בין מעל סלע, לעשות סלטה ולנחות כמה עשרות מטרים במורד ההר, זה נחשב לתרגיל מרשים למדי. עכשיו כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללחוץ על כפתור ולהפוך את כל רצף הפעלולים הזה לאתגר עבור החברים שלכם, או הקהילה כולה.

בעוד שיש מרוצים בכל פינה על המפה, יוביסופט בונים על המערכת הזו כדי להעריך את החיים של המשחק, ונראה שהיא תופסת מקום מרכזי יותר בחווית המשחק עצמה. זו נראת לי שאיפה די הגיונית, מכיוון וכל נקודה על המפה פתוחה לגלישה, רחיפה או דאייה כבר מההתחלה, אז לא צריכה להיות בעיה למצוא מקומות מסוכנים לבצע בםה פעלולים שיעסיקו את החברים שלכם שעות על גבי שעות.

חוץ מהסנובורד, המגלשיים וחליפת הדאייה, המשחק מציע גם מצנח רחיפה איטי אותו אפשר לפתוח בכל רגע. לא מאוד ברור לי מי יהנה לצנוח באיטיות במורד ההר כשהוא יכול במקום זה לרחף או לגלוש, אבל זה נראה שיש למצנח שימוש אחד ברור – לאפשר לשחקן להאט כדי לזהות מקומות בהם אפשר לעצור ולבצע אתגרים, או סתם ליהנות מהנוף המרהיב.

Steep מביא איתו חוויה מאוד מיוחדת שקצת קשה להסביר במילים. אני מבטיח לכם שזה לא עוד משחק ספורט רפטטיבי, אלא חווית מרוצים שיתופית שמתאימה בול לשחקנים תחרותיות שאוהבים לראות את החברים שלהם מתרסקים. אני באופן אישי מעולם לא שיחקתי משהו שדומה למה שסטיפ מציע, ואני ממש מחכה לסוף השנה כדי לנסות את המשחק המלא על ה-PlayStation 4, Xbox One או המחשב האישי. בואו נגיד שיש סיבה לזה שהמשחק קיבל מאיתנו את הפרס למשחק המרוצים הטוב ביותר של הכנס.

11/07/2016
Ghost Recon Wildlands מחזיר את הפעולה ל"שיתוף פעולה"

אני מניח שכולכם ראיתם את ההדגמה של Ghost Recon Wildlands במהלך אירוע E3 2016 של חברת יוביסופט. אם לא, צפו בוידאו פה למעלה וחזרו אלי. בקיצור, זה מראה קבוצה של ארבעה לוחמים מתחקים אחר וחוטפים את אחד ממנהיגי קרטל סמים שהשתלט על בוליביה.

ובכן, לא מזמן קיבלתי את ההזדמנות לנסות את המשחק בעצמי, יחד עם אבי קייזרמן שלנו. אני חייב להודות שלא היו לי ציפיות גבוהות כאשר הרמתי את השלט. אחרי שראיתי את המשחק ב-E3 של השנה שעברה, חשבתי שהוא ריק למדי, ולכן די משעמם. בעוד שהניסיון שלי עם המשחק לא הוכיח לי שעולם עשיר של תוכן מחכה לי מעבר להר הקרוב, הוא כן הניח את דעתי. כל כמות של תוכן ב-Wildlands תהיה בסופו של דבר כיפית ומרגשת, במיוחד עם תשחקו עם חבר או שלושה.

הסיבה שהזכרתי את הדגמת המשחק ב-E3, מלבד תירוץ לכלול את הוידאו בפוסט הזה, היא משום שמה שאני שחקתי התרחש קצת לפני המשימה שבסרטון. למעשה, זה הייתה המשימה הובילה לחלק שמציג לנו את "הבשלן". אנחנו, קבוצה של ארבעה שחקנים, קבלנו משימה ללכוד מלשין, לסחוט ממנו מידע, ולאחר מכן להסתנן למתחם האויב ולמצוא עוד מידע על אל פוזולארו בכבודו ובעצמו. בסופו של דבר הצלחנו להשלים את המשימה שלנו, אבל במחיר כבד.

המחיר היה להביו שאנחנו די זבל בתכנון מראש. דווקא התחלנו טוב – עם ירי צלפים מתואם יחסית כדי להוריד ארבעה רעים. הופתעתי ללמוד כי, בדיוק כמו בחיים אמיתיים, אתה לא צריך לכוון לראש כדי להרוג מישהו עם כדור מסיבי של רובה צלפים מסיבי. טיפ: לכוון למרכז הגוף.לחסל את שאר השומרים של המודיע היה רק עניין של התגנבות, שכמובן דפורנו והיינו חייבים להסתער לתוך המחנה עם רובים שלופים. הירי ב-Wildlands הוא מדויק מאוד וכיף לביצוע, והורדנו את הרעים עם מעט מאמץ. אני אישית אפילו הצלחתי לחטוף את המטרה שלנו ממש לפני שהוא זינק לתוך רכב ונמלט. המשכנו עם חקירה קצרה בזמן שחיילי אויב המשיכו להגיע בניסיון להציל הבוס שלהם. לאחר שקיבלנו את המידע, מיד הוצאתי להורג את האיש (אחרי הכל, אי אפשר לסמוך על אדם שבוגד בחבריו בקלות כזו), ועזבנו את האזור בכלי רכב שונים.

אין ציוד קבוע מראש או מקצועות לבחור מהם כאשר מתחילים את המשחק. כל שחקן יכול לבחור להשתמש בכל נשק או גאדג'ט כרצונו. הרעיון של חופש הוא אחד שמנחה את צוות יוביסופט פריז לאורך כל תהליך הפיתוח כולו, בין אם זה עם היריות או חקירת העולם. למרבה הצער, כולנו נשאנו שלושה נשקים זהים: אקדח, רובה סער ורובה צלפים. עם זאת, זכינו לראות יותר מעולם המשחק, אם כי רק מרחוק. בדרכנו למטרה השנייה שלנו, החלטנו לקחת את הדרך הפסטורלית ודחסנו ארבעתנו לתוך מסוק. בעוד אנו באוויר, יכולנו לראות חלק ענק של המפה של המשחק, אשר שוב נראתה גדולה וריקה; ריקה, אבל יפה. יכולנו לראות את החוף, רכס הרים מושלג, אדמות חקלאיות ואזור מיוער – הכל פתוח לחלוטין אם נרצה ללכת לחקור אותם. עם זאת, היינו בשליחות – ומנהיג הקבוצה שלנו הטיס אותנו גבעה קטנה מעל מתחם אויב גדול למדי. עם מעט מאוד זמן פנוי, קפצנו החוצה מהמסוק וצנחנו מטה ביחד.

כשהיינו על הגבעה, לקחנו כמה דקות כדי לתכנן תוכנית פעולה, בה אחת הקבוצות מסתננת למתחם דרך חור בקיר, ואילו הצוות השני יחפה עליהם באש צלפים מאחד ממגדלי השמירה. כפי שבטח תיארתם לעצמכם – זה לא הסתדר כמו שתכננו. מנהיג הקבוצה ואני טיפסנו אחד המגדלים, הורדנו את הצלף, והתחלנו לחסל את הצלפים אחרים. אבי והשחקן הרביעי נכנסו למתחם ומיד הפעילו את האזעקה. מה שבא לאחרי מכן הוא ערפל של כדורים, צרחות ופיצוצים בזמן שניסינו לתפוס את המסמכים ולהתחפף משם. איכשהו הצלחנו, אבל לא לפני שהיינו צריכים להחיות כל אחד מאיתנו מספר מגוחך של פעמים, משום שכמות האויבים שנחתה עלינו הייתה מטורפת. הנצחון שלנו כנגד כל הסיכויים הוא או עדות למיומנויות האילתור שלנו, או לרמת הקושי הנמוכה של דמו. כך או כך, זה משמש הוכחה שגם אם התכנית שלכם לא עובדת בצורה מושלמת, אתם עדיין יכולים להשלים את המשימה ולצאת בחתיכה אחת או יותר.

לשחק את הדמו הזה עם חבר טוב ושני זרים אחרים היה כיף, כאוטי ואינטנסיבי. לשחק עם קבוצה של ארבעה חברים מחויבים לביצוע תוכניות טקטיות מסובכות בכדי להביא את קרטל סנט בלנקה לברכיים ללא ספק יהיה אפילו יותר כיף. Wildlands לא נראה כמו חוויה טובה לשחקן יחיד, ממה שראיתי עד כה. יש יותר מדי חלל ריק בין משימה אחת לאחרת, ופשוט להתנייד בעולם המשחק ללא חברה יכול להיות מאוד בודד ומייגע. יש לזכור כי מה שראיתי היה גרסה מוקדמת של המשחק, אחת שנוצרה במיוחד עבור הדמו הזה, כך שדברים עשויים להשתנות במשחק המלא.

Ghost Recon Wildlands אמור להשתחרר ב7 במרץ, 2017 על PC, PlayStation 4 ו-One Xbox. זה אמור לתת לכם מספיק זמן כדי לרענן את הסלנג הצבאי שלכם ולהחליט אם להשקיע או לא להשקיע באחד המהדורות המיוחדות של המשחק.

02/07/2016
חיקרו את מערת העטלף וזירקו דברים על אלפרד ב-Batman: Arkham VR

בעת ביקור בביתן של Warner Bros. ביום האחרון של E3, הייתה לי הזדמנות נדירה לנסות את אחד המשחקים החדשים והמעניינים ביותר שהוכרזו בתחילת הכנס – Batman Arkham VR.

דקס ג'ין (Dax Ginn) של Rocksteady הוביל אותי לחדר בו כמה מן המפתחים של המשחק חיכו לי, יחד עם מכשיר PlayStation VR ושני בקרי PS Move. אחרי שהתעסקתי עם זה קצת, כי זו ההזדמנות הראשונה שלי לנסות את המכשיר, הצלחתי להרגיש איתו נוח מספיק בשביל לתת את הסימן ולהפוך לבאטמן, וההדגמה החלה.

מצאתי את עצמי עומד ליד פסנתר באחד החדרים של אחוזת וויין. לא הייתי מסוגל לנוע סביב החדר, אבל כן הייתי יכול להסתכל סביב ולראות כמה מן החפצים בקרבתי, כולל תצלום משפחתי ישן שנח על גבי הפסנתר. הושטתי את ידי ותפס אותו באמצעות אחד בקרי ה-Move. כפי שאפשר לצפות, כל בקר מייצג יד, ואתם יכולים לאסוף ולבחון רוב האובייקטים שאתם רואים סביבכם באופן חופשי. בעודי מנסה את הידיים הווירטואליות החדשות שלי, אלפרד הופיע מתוך הצללים לידי.

"תפוס!" צעקתי עליו, וזרקתי את התמונה הממוסגרת לכיוון הכללי שלו. המשרת נשאר אדיש כשהתמונה עפה ישר דרכו והתרסקה על הרצפה. "נו טוב," חשבתי לעצמי, "הוא ינקה את זה אחר כך." אז הפנתי את תשומת לבי למה אלפרד החזיק. זה היה מפתח קטן, שאותו מייד חטפתי. לא הופיעו על מסך שום מידע על המפתח, וגם לא קבלתי כל סוג של הכוונה מה לעשות הלאה – הייתי צריך להבין איפה המפתח הזה הולך בעצמי. למרבה המזל, לא היו הרבה אפשרויות בסביבה המיידית שלי, והבנתי שאני צריך את מפתח כדי לפתוח את מכסה הפסנתר. באמצעות ההכשרה הקלאסית שלי, הצלחתי להשתמש בשני בקרי Move כדי לדפוק על הקלידים באופן אקראי עד שמשהו קרה.

ומשהו קרה. הפסנתר החליק לאחור ואני הונמכתי אך תוך מערת העטלף. כשראיתי את המערה הענקית ב-VR באמת קיבלתי את התחושה של המרחב בו הייתי, וזו היתה חוויה מעוררת השתאות. בתוך המערה, נאלצתי להבין איך לשים עלי את החליפה של באטמן, מה ששוב היה מאוד אינטואיטיבי. אתם צריכים להרים את הלוגו של באטמן וללחוץ אותו על החזה שלכם כדי להפעיל את החליפה, ושמים את הברדס בדיוק כמו שהייתם עושים זאת בחיים אמיתיים. אתם אפילו יכולים להסתכל על הזרועות שלכם ולראות את פרטי השריון החדש שלכם, אם אתם לא מאמינים שאתם באמת באטמן. זה מגניב בכל כך הרבה רמות. לאחר שהתפעלתי מהחליפה החדשה שלי זרקתי כמה batarangs, החלטתי שהגיע הזמן לעבור לחלק השני של ההדגמה.

החלק השני מורכב מחקירה של זירת רצח, מאוד דומה למה שחווינו עם Batman: Arkham Origins. אתם זזים דרך זירת הפשע בזמן שאתם מריצים את אירועי הסצנה קדימה ואחורה בניסיון לבסס ציר זמן. לראות את המאבק שהוביל לרצח המבעית נפרש סביבכם ב-360 מעלות מלאות זה מרשים בלשון המעטה. אני לא אגלה בדיוק מה קורה, או מי הנרצח, מאחר שזה עלול להיות קריטי לעלילה של משחק המלא, אבל תאמינו לי כשאני אומר שזה די מגניב. לאחר שאספתי את כל הרמזים ומצאתי הצעד הבא בחקירה שלי, הרמתי את הזרוע של למעלה ויריתי את ה-batclaw. עפתי מעלה אל שמי הלילה ואת ההדגמה הסתיימה.

חקירת זירת הפשע עבדה בצורה מושלמת בסביבת VR, למרות שזה היה יכול להיות נחמד אילו הייתי מסוגל להתהלך לבד במקום להשתגר למקומות קבועים מראש, אבל הדמו הוכיח שזה עובד. חוץ מזה, קשה לדעת אילו היבטים אחרים של משחקי Arkham יכולים לעשות את המעבר אל מציאות מדומה. אני רואה את עצמי נוהג בבאטמוביל בגוף ראשון, שכן יש כבר לא מעט משחקי טייס ונהיגה שמנצלים VR, אבל הקרב האיקוני של הסדרה עלול להיות קצת מסובך לביצוע.

אני מקווה ש-Batman: Arkham VR יהיה יותר מכמה תרחישים מנותקים מחוברים יחד על ידי סרטונים, ובאמת מספר סיפור מלא וברור בעזרת קמפיין מרתק. Rocksteady הוכיחו פעם אחר פעם שהם יודעים מה הם עושים כשמדובר בבאטמן, כך שזה יהיה מעניין לראות איך הם יתמודדו עם המדיום החדש של משחקי VR. המשחק כבר מגשים את פנטזיית הילדות של להיות באטמן, אז עכשיו כל מה שיש לו לעשות זה לאשפר לי לתת לג'וקר ארגרוף לפנים ולפלרטט באופן מביך עם אשת החתול, ואני מכור.

28/06/2016
Watch Dogs 2 פורץ את כל הגבולות שהמשחק המקורי הציב

אחת החוויות היותר כייפיות שהיו לי בכנס E3 השנה, הייתה הדמו של Watch Dogs 2. נכון, גם Watch Dogs המקורי נראה לי ממש מגניב בשנת 2013, כשיצא לי לשחק אותו לראשונה בכנס Gamescom שבגרמניה, אבל בסופו של דבר איכזב שחקנים רבים. נראה שחברת יוביסופט למדה הרבה מאוד מאז. Watch Dogs 2 נראה כמו משחק המשך לא במובן המילולי, אלא דווקא במובן הרעיוני – כזה ששומר את מה שעבד מקודמו, אבל משפר הכל – מגרפיקה ועד גיימפליי. הרשו לי להסביר.

Watch Dogs 2 הוא לא המשך ישיר של Watch Dogs. נכון, הוא מתרחש אחרי המאורעות שחווינו במשחק המקורי, אבל מדובר במקום אחר ובאווירה אחרת לחלוטין. עזבנו את שיקגו האפרורית לטובת סאן פרנסיסקו השימשית והמגניבה, ואני לא מתכוון רק לעיר עצמה. גם גיבור המשחק, מרקוס הולוואי, נראה הרבה יותר משוחרר ומהנה מאשר איידן פירס הזעוף. הקשר היחיד שראיתי בין שתי הדמויות הוא DedSec, קבוצת ההאקרים אליה משתייך מרקוס, שעזרה לאיידן במשחק הראשון. מכל שאר הבחינות, נראה שמרקוס פשוט כייפי יותר, והוא מסוגל לעשות הרבה דברים שאיידן לא עשה.

נתחיל מהפארקור; מרקוס יכול לטפס לטפס על בניינים, לקפוץ בין גגות או מכוניות וכו', מה שגורם למשחק לזרום בצורה טובה ונוחה. מאוד כיף לגשת למשימות כשהמשחק עובד בצורה כזו. מעבר ליכולות פארקור מדהימות, למרקוס יש הפעם שני סוגים של רובוטים שהוא נעזר בהם בשביל לפרוץ לדברים. עדיין יש לכם את הטלפון אבל ישנם מצבים שהנקודה שאתם רוצים לפרוץ אליה נמצאת במקום שאתם לא יכולים להגיע אליו. במקרה הזה, אתם שולחים את הרחפן שלכם ופורצים דרכו את המערכת. בנוסף, יכול להיות שמה שתרצו לפרוץ לא מחובר לרשת. בשביל זה יש למרקוס רובוט קטן על גלגלים שיכול לחבר מעין מודם קטן לכל מכישר אלקטרוני, ובכך לאפשר למרקוס גישה אליו עם הטלפון שלו.

החלק השני של הדמו היה לנסוע קצת בעיר שנראת פשוט מדהים ב-Watch Dogs 2. המפה הפתוחה של המשחק כוללת את העיר סאן פרנסיסקו כולה, והיא גדולה ויפייפיה. רמת הגימור שראיתי בדמו הפתיעה אותי ממש. סאן פרנסיסקו פשוט נראה מצויין, ואפילו להסתובב בה סתם בשביל הכיף זאת חוויה מיוחדת. המפתחים שיפרו את מערכת הנהיגה ועכשיו היא הרבה יותר נוחה ומתאימה לעיר כמו סאן פרנסיסקו שמלאה בעליות וירידות.

בזמן שאני רוכב לי בכיף על האופנוע שלי ברחבי העיר, פתאום אני מאבד את השליטה על האופנוע ונכנס בקיר. אז צץ לו שחקן אחר על המסך שלי ומנופף לי לשלום. מסתבר שזה אחד המפתחים שנכנס למשחק שלי והחליט "להשתעשע" איתי. לאחר ששנינו המשכנו לנסות ולהפריע אחד לשני, כשכל אחד מנסה לרסק את השני עם רכבים שאנחנו שולטים עליהם, המפתחים חשפו בפני מערכת חדשה למשחק וזה Co-op. הפעם יהיו משימות שבהן אתם תוכלו לשחק עם עוד שחקן (אולי יותר אבל בדמו זה היה רק עם עוד אחד). זאת היתה חוויה ממש מעניינת כאשר שחקן אחד מנסה להשתלט על מערכת והשני מנסה להגן עליו מהאוייבים שמסביב. אפשר לגשת למשימה בהתגנבות או עם לירות בכולם. אם אתם מתחילים לירות לאוייבים הזמנות לקרוא לעוד אוייבים שיבואו לעזור, מה שיכול להיות טוב או רע – תלוי כמה אתם נהנים לירות.

כמובן שהכרחתי את המפתח להתלוות אלי למשית co-op קצרה, רק כדי לנסות את כל הקטע הזה של התנגנבות. בגדול, זה עובד באופן די דומה למשחק הקודם, מה שדי הגיוני. אחרי קצת התגנבויות וכמה חיסולים שקטים, החלטתי לשלוף את האקדח ולהתחיל לירות מסביב, רק כדי לראות איך זה מרגיש. לשמחתי גיליתי שזה מרגיש מצויין. הקרב מדוייק ומהיר, והיה מאוד כיף להתרוצץ ולחסל את כל האוייבים שמסביב. די הפתיע אותי כמה מהר התרגלתי לשליטה במשחק, ואפילו לא הייתי צריך לחשוב יותר מידי לפני שמצאתי את עצמי מוריד אוייבים עם יריות ראש מדוייקות וקופץ מעל מחסה כדי לסיים את הקרב עם כמה מכות יבשות.

השליטה האינטואטיבית הזו זולגת לכל אספקט של המשחק. הדמו אמנם היה בהנחיית אחד המפתחים של המשחק, אבל לא הייתי צריך שהוא יעצור ויסביר לי איך לעשות כל דבר. תוך כמה דקות כבר פרצתי למכוניות, מחסומים, טלפונים ועוד שלל דברים אחרים בעצמי, מבלי לחשוב על זה יותר מידי. לדעתי, זה אחד הפלוסים הגדולים של Watch Dogs 2. זה, וכל השיפורים האחרים, כמובן.

הזמן שלי עם Watch Dogs 2 הראה לי שיש למה לחכות, אפילו לכאלה שלא התלהבו מהמשחק הראשון. אני, באופן אישי, התרשמתי לטובה מחלק הקטן שזכיתי לנסות, וכבר ממש מחכה לחוות יותר מהסיפור של המשחק, מה שלא כל כך הודגש במהלך הדמו. אני חייב לציין שמגיע ליוביסופט כבוד על זה שהם למדו מהביקורת של השחקנים על המשחק הקודם, והחליטו לנסות דברים חדשים ובאמת לשפר את החוויה ולא הלכו על בטוח.

Watch Dogs 2 יוצא ב15 בנובמבר, על PlayStation 4, Xbox One והמחשב האישי.

26/06/2016