קטגוריה: Xbox One

  • מהדורת האספנים של Resident Evil 7 אשכרה כוללת אחוזה

    מהדורת האספנים של Resident Evil 7 אשכרה כוללת אחוזה

    קאפקום חשפה את המהדורה המיוחדת של המשחק החדש המתקרב עלינו לטובה, *Resident Evil 7: Biohazard Collector's Edition, והיא כוללת אחוזה שלמה.

    המהדורה המיוחדת הזו, שתעלה 180 דולרים, תכלול רפליקה בגודל שמונה אינץ' של אחוזת המטע בלואיזיאנה, המיקום העיקרי במשחק. האחוזה היא גם תיבת נגינה אשר תנגן דוגמית של גרסת המשחק לשיר "Go Tell Aunt Rhody".

    מהדורת האספנים תכלול בנוסף כונן USB בגודל 4GB בצורת האצבע הידועה לשמצה מהדמו של המשחק. גם אריזת משחק מטאלית בצורת קלטת VHS, ליתוגרף בלעדי המציג את משפחת בייקר, והודעה מפחידה במיוחדת המופנית לשחקן יהיו חלק מהאוסף המיוחד.

    הסתכלו טוב טוב על כל מה שכלול במהדורת האספנים, אשר מיוצרת בשיתוף פעולה עם חברת Triforce. המשחק עצמו, Resident Evil 7, ומהדורת האספנים הזו תהיה זמינה למחשב האישי, PlayStation 4 וה-Xbox One ב24 בינואר.

    re7_ce

    *טריוויה נחמדה לסוף, ביפן הסדרה Resident Evil תמיד הייתה ידועה כBiohazard. זהו המקור של תת הכותרת של המשחק הנוכחי.

  • העדכון של PLAGUE INC: EVOLVED מביא זוועות חדשות

    העדכון של PLAGUE INC: EVOLVED מביא זוועות חדשות

    המשחק Plague Inc: Evolved הוסיף וירוסים חדש שממש משנה את ההולך במשחק. הסימולטור הפופולרי (והמשחק אסטרטגיה המעניין מאחוריו) כעת הוסיף את מגיפת הצללים (אין קשר ליוגי הו) אשר היא ערפדית מטבעה.

    על פי העידכון בדף בסטים, במגיפה החדשה אפשר יהיה:

    • לזלול את האנושות – ליזון באופן זהיר בשביל לגדול בכוח ולהפוך לעטלפים ענקיים בשביל בשביל לייסד מעורות ופורטלים קסומים.
    • לצאת מן הצללים – ליצור עבדים שיתפללו לערפד ולהשתמש בכוחות דם בשביל להביס את ארגון הטמפלים אשר צד את הערפדים וכמוו כן הארגון בריאות העולמית – WHO אשר רוצה להכחיד את הפתוגן שאחראי לערפדים.
    • לגרום לעולם לצלול לחושך – ללמוד להשתמש במכניקה ואסטרטגיה החדשה והייחודית בשביל לעזור לערפדים לשלוט בעולם!

    בתור בונוס נוסף, כעת יהיו ארועי Brexit אשר יאפשרו לשחקנים להצביע על האם העולם ספג Brexit חלש, חזק או "אכזרי". או לחילופין, אם הם רוצים שבריטניה תישאר באיחוד האירופי.

    הDLC החדש הוא חופשי לחלוטין לאלה שכבר בבעלות על המשחק, אז אם יש לכם Plague Inc: Evolved או שלא שיחקתם הרבה זמן, אל תפסידו את המגיפה החדשה.

  • סומברה נחשפת באופן רשמי עם סרטון קצר חדש

    סומברה נחשפת באופן רשמי עם סרטון קצר חדש

    חברת בליזארד חשפה רשמית את הגיבורה החדשה של המשחק Overwatch – סומברה (Sombra). למרות שכבר נחשף בעבר המראה שלה, עכשיו אנו יכולים לשמוע את קולה, לראות חלק מהמהלכים שלה וגם לקרוא אינפורמציה לגבייה.

    בתור אחת מההאקריות הכי ידועות לשמצה, סומברה משתמשת ביכולותיה בשביל לבצע מניפולציות ולסחוט אנשים בעמדות כוח בשביל לקבל את מה שהיא רוצה. אבל לפני שהיא התחילה בתעסוקה זו, היא הייתה יתומה שנלקחה תחת חסות הכנופיה המקסיקנית Los Muertos, איפה שהיא השתמשה ביכולות שלה בשביל לתמוך במרד נגד הממשלה.

    אחרי שהיא נתקלה בקונספירציה בין לאומית, סומברה ירדה למחתרת למשך זמן וחזרה חזקה יותר עם יכולות חדשות ובעלת רצון לגלות את האמת מאחורי הקונספירציה שאותה גילתה. היא הצטרפה לארגון Talon ומאמינים שהיא האחת מאחורי ההתקפות סייבר מאחורי החברות LumériCo ו-Volskaya Industries.

    מבחינת משחקיות, סומברה היא דמות התקפית עם רמת קושי של 3 כוכבים. היא משתמשת בהתגנבות ומתקפות מחלישות בשביל להפריע לאויבים ולגרום להם להיות חשופים יותר להתקפה.

    היא באה עם אקדח אוטומטי, נשק שיכול לירות לטווח קצר. יכולת פריצה שמרשה לה באופן זמני לעצור אויבים מלהשתמש בכוחותיהם או לחילופין לגרום לכך שערכות עזרה ראשונה לא יעבדו עבורם. יכולת חליפה תרמית מרשה לה להפוך לבלתי נראית לזמן קצר ומגדיל את מהירותה, בזמן שיכולת הטרנסלוקציה מרשה לה להשתגר למיקום ספציפי כל עוד המשואה למיקום זה עובדת.

    האולטימט של סומברה הוא EMP, פרץ אנרגיה אלקטרומגנטית אשר הורס את המגנים של כל האויבים שנתפסים בו.

    סומברה תהיה זמינה לניסיון על השרת (Public Test Region (PTR עבור שחקני מחשב בשבוע הבא. התהליך עבור שיחרורה באופן רשמי למחשבים וקונסולות יהיה בעתיד הקרוב.

  • Call of Duty: Infinite Warfare: חוצים גבולות – ביקורת

    Call of Duty: Infinite Warfare: חוצים גבולות – ביקורת

    השחרור השנתי של כותר Call of Duty חדש הפך למעיין מסורת מוזרה. זה תמיד מעניין לשמוע מה יש למעריצי הסדרה להגיד, ולראות את החידושים הקטנים שהמפתחים מציגים. אך עבר הרבה זמן מאז משחק כלשהו דחף את הסדרה קדימה באותה דרך בה טרילוגית Modern Warfare דחפה, והתגובה הראשונית של מעריצי הסדרה לכותר החדש הייתה פחות ממזהירה. כל זה לא מנע מCall of Duty: Infinite Warfare לנסות לקחת את הסדרה לכוכבים ולהביא את האקשן לאותה רמה על ידי הבאת הקרב הצבאי המוכר לחלל. והוא הצליח. רוב הזמן.

    Infinite Warfare עושה עבודה טובה בלהביא את סדרת COD לחלל. הקרב בחלל העמוק מעניין ויזואלית לצפייה, והוא עדיין מרגיש כאילו הוא שייך למשחק COD. ישנם רגעים שאפשר להשוות בין Infinite Warfare ל-Halo ואף ל-Star Wars בהתבסס על מה שנראה על המסך. ישנם רגעים בו המשחק עובר בצורה חלקה מקרב קרקע לקרבות חלל, מה שהופך כל חלק במשימה לקרב אפי אחד גדול. בנוסף תופי המלחמה מהדהדים בכל משימה, מה שנותן הרגשה של שובר קופות קיצי כמעט לכל אורך המשחק.

    cod-infinite-warfare_sp_black-sky-take-to-the-sky

    סדרת CoD אינה ידועה בשל הקמפיינים שלה לשחקן יחיד, אל הסיפור של Infinite Warfare שם אותו מעל משחקים אחרים בסדרה מבחינה זו. בעתיד כל משאבי כדור הארץ אזלו. לפיכך, ברית החלל של אומות המאוחדות (באנגלית UNSA) נוצרה כדי להבטיח שמחצבות מכל רחבי מערכת השמש ימשיכו לתת אספקה לכדוה"א ולתמוך בו. כמובן שלא כולם מרוצים מההסדר החוץ-עולמי הזה, ויש אפילו כמה שמנהלים מלחמה מזוינת נגד הUNSA. אתם משחקים את קפטן ניק ריס אשר מופקד על הגנת UNSA נגד "כוח הגנת המושבות" אשר רוצה להרוס אותו.

    למרות שבסך הכל הסיפור די דומה למה שראינו בכותרים אחרים בסדרה, הוא הרבה יותר מרגש ופחות נשכח מהשאר, בעיקר הודות לדמויות המככבות. בעוד שמשחקי COD הקודמים הסתמכו על אקשן מעבר לכל דמיון וקלישאות כדי לספר את הסיפור, ל-Infinite Warfare גישה יותר מרוסנת, שכן הדמויות לעולם לא מגיבות באופן מופרך או מגזימות בגודל האתגר בפניו הן עומדות. כן, זה לא סיפור עמוק במיוחד, אבל קאסט הדמויות הופך את הסיפור של Infinite Warfare למעשיה מעניינת ואף חוויה ביחס לקמפיין COD.

    שלא כמו במשחקי COD אחרים הסיפור בInfinite Warfare הוא לא ליניארי, והשחקן יכול לשחק במשימות באיזה סדר שרק יבחר. הקמפיין כולל גם משימות צידיות אשר משחררות אביזרים חדשים ופרטים נוספים על הסיפור, או פשיטות על ספינות עוינות. מכיוון שדמותכם היא בדרגת קפטן, הקמפיין יאפשר לכם לפקד ספינת ה-UNSA העונה לשם Retribution אשר משמשת כבסיס מבצעים. אתם תבלו זמן רב בגשר הפיקוד של הספינה, שם תחליטו מהי המשימה הבאה שתבצעו, ותוכלו לדבר עם חברי הצוות שלכם. זה מרגיש כאילו Infinite Ward הלכו על וייב מאס אפקטי,מה שעובד במשחק הזה, על אף שהדמויות והסיפור לא מתקרבים לרמתו של Mass Effect מבחינת עומק.

    cod-infinite-warfare_mp_scorch

    אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם תוכלו לנסות את דרגת הקושי החדשה YOLO. כפי שהשם מרמז מוות אחד ואתם מתחילים את כל הקמפיין מהתחלה.זה תמיד נהדר לראות את הסדרה מנסה ללכת בכיוון שונה, ולמרות שיש לה עוד דרך ארוכה, הכיוון הנוכחי שלה מוצא חן בעינינו. אפשר להתווכח על רקע המדע בידיוני של המשחק, אבל הקמפיין החדש מלהיב, בלתי נשכח ומאוד מאתגר אם תבחרו ברמת הקושי החדשה.

    מצד שני המולטיפלייר בInfinite Warfare הוא טיפה מאכזב, בעיקר מכיוון שהוא פחות או יותר שינוי טקסטורי של Black Ops 3. המומחים מ-Black Ops 3 הוחלפו בתלבושות קרב (Combat Rigs) והם פועלים פחות או יותר באותה דרך. לכל תלבושת יש מומחיות משלה, בין אם זה תלבושת לסגנון רוץ-תירה (Run n' Gun), תמיכה ביחידה, טנקים או התגנבות וטווח רחוק. כמובן שישנם נשקים חדשים למצוא ויכולת התנועה המוגברת, מה שכנראה הפך לפיצ'ר קבוע במולטפלייר של CoD, חוזרת עם חבילות קפיצה, גלישות על הרצפה וריצות על הקיר.

    בסך הכל, אם שיחקתם ב-Black Ops 3 אתם תדעו למה לצפות, לטוב ולרע. זה היה יכול להיות נחמד אם המולטיפלייר היה משתמש בעובדה שאנחנו בחלל ולוקח אלמנטים מקמפיין הסינגלפלייר ומפיק מזה משהו חדש. רק דמיינו לעצמכם מצב בו אתם קופצים מספינת חלל אחת לאחרת, או מפוצצים זה את זה בקרבות חלל. לצערנו Infinite Warfare בוחר ללכת על בטוח וקצת משעמם. אם זה לא שבור למה לתקן, הא? נו, תמיד יש את הDLC. יאי…

    cod-infinite-warfare_zombies-in-spaceland_poindexter-in-astrocade-768x419

    אי אפשר לסכם ביקורת COD בלי להזכיר זומבים, והפעם: זומבים בספייסלאנד. ארבעה שחקני קולנוע חוברים יחדיו כדי לשרוד סרט אימה קלאסי משנות השמונים ומגלים את פארק ספייסלנד המיסתורי. החוויה מהנה כמו מצבי הזומבים שקדמו לה, אך היא מכוונת חותר לשחקנים חדשים, שכן היא הרבה יותר קלה ממקודם. שחקנים יכולים לחלוק ביניהם את הכסף ואפילו המוות אינו סופי מכיוון שאפשר לקבל צ'אנס נוסף בעזרת משחקי ארקייד ישנים. מצב הזומבים הז אמנם קל, אבל כיפי ובעל עיצוב ויזואלי נהדר.

    Call of Duty: Infinite Warfare חוצה גבולות גבולות בתחומים מסויימים ושומר על סטטוס קוו באחרים. קמפיין הסינגלפלייר צועד בתעוזה לכיוון חדש ואנו מקווים לראות את הסדרה תמשיך בדרך זו אל העתיד (לווא דווקא מילולית), עם סיפור ומשחק שמונע על ידי הדמויות שאשכרה מהנה. המולטיפלייר לעומת זאת, נשאר באותו מקום  כפי שהיה בשנה שנה שעברה, ואם אכפת לכם ממנו אתם עלולים להתאכזב, במיוחד אם לא אהבתם את מה ש-Treyarch הציגו ב-Black Ops 3. בסופו של יום Infinite Warfare הוא עדיין משחק COD, אבל כזה שלוקח צעד אחד קטן שאולי יהווה צעד גדול לסדרה אל הגדולה.

  • King's Quest: סוף זו התחלה חדשה – ביקורת

    King's Quest: סוף זו התחלה חדשה – ביקורת

    סדרת King's Quest היא סדרת משחקי הרפתקה שהינה בין הסדרות המוקדמות ביותר בהיסטוריה של משחקי מחשב. היא ליוותה את התקדמות המדיום כולו, החל מהמשחקים הראשונים המפוקסלים עד למשחקים המאוחרים יותר שנראים כמו סרט אנימציה. המשחק הראשון בסדרה יצא בשנת 1984 ואחריו יצאו עוד 8 משחקים, עד המשחק האחרון בשנת 1998. לפני שנה יצא הפרק הראשון, מתוך חמישה, של המשך/חידוש אפיסודי של הסדרה, כאשר הפרק החמישי יצא לאחרונה. האם המשחק הוא המשך מכובד לשושלת או עדיף שהיה מוותר על הכתר?

    עלילת המשחק עוקבת אחר הגיבור הראשי (אך לא היחיד) של סדרת המשחקים, המלך גרהם (Graham) מימיו כנער שרוצה להפוך לאביר עד להיותו אדם זקן, תוך שימוש באלמנט מגניב של מראת קסמים שאיתה הוא ונכדתו מביטים אל העבר. העלילה של המשחק היא באמת גולת הכותרת. המשחק מלא רפרנסים נחמדים לסדרת המשחקים המקורית, משחקי הרפתקה של היום ולפעמים גם הומור עצמי. הבדיחות, אפילו אם לא תמיד מצחיקות, בדרך כלל מעלות חיוך. כמו כן, יש בעלילה אלמנטים יחסית רציניים שבאים בעיקר לידי ביטוי בפרק הסופי על התבגרות, הרצון לחיות את החלקים הטובים של העבר והפחד מפני הזדקנות. אך לא הכל מתוק, שכן העלילה והדמויות לפעמים נעשות ילדותיות למדי עד כדי אינפנטיליות וישנם אלמנטים עלילתיים שמוצגים כאילו הם יבצעו שינוי אדיר בעלילה אך בסוף השינוי מינורי אם בכלל קיים. זה לא רע כמו משחקים מסוימים אחרים שמציעים בחירה, אבל עדיין חוסר ההשפעה של השחקן על העלילה מאכזב.

    kings-quest-chapter-3-release-date

    כמו שנאמר, המשחק מכיל חמישה פרקים, כאשר האיכות בין הפרקים אינה עקבית. הפרק הראשון שמתאר את המלך גרהם כאדם צעיר הוא המושקע ביותר מבין הפרקים ובאמת החלק הכי טוב מבחינת איכות, כאשר יש הכי הרבה מוטיבציה לחזור ולשחק את המשחק בניסיון לראות דרכים אחרים שניתן לפתור בעיות. הפרק השני, בו גרהם הוא כבר מלך וצריך להימלט ממצב מדאיג בו הוא וחבריו כלואים בצינוק של גובלינים, גם טוב אך קצר מאוד יחסית לראשון. הפרק השלישי, בו גרהם מחפש אהבה ומוצא את עצמו נכנס לצרות כבר מתחיל להיות בעייתי, כאשר כל הפרק מסתכם לבחירה בינארית אחת בלבד. כמו כך הפרק הרביעי, בו גרהם כבר אבא מבוגר וצריך להסתדר עם ילדיו תוך מפגש עם שדים מעברו לינארי לחלוטין וכמעט ללא בחירה, כאשר זמן המשחק קצר מאוד ורוב הפאזלים חוזרים על עצמם. הפרק החמישי יותר טוב אך נראה שבו נגמר סופית התקציב, ונעשה שימושי בכל מיני חלקים שנחתכו ממשחקים קודמים, אך לפחות בחלק הזה העלילה מכפרת על הבעיה הזו ומספקת סיום מצוין למשחק.

    המשחקיות של המשחק גם בעייתית, השני פרקים הראשונים עוד משחקים את עצמם כמשחקי הרפתקה קלאסיים בצורה מסוימת, גם אם מופשטת למדי, כאשר הרבה מאוד מהפתרונות לפאזלים הינם ברורים מאליו. לאחר שני פרקים אלה המשחקיות נעשית מאוד לינארית ואפילו יותר ברורה מאליה, עד כדי שהמשחק כמעט מגיע לרמה של "סימולטור הליכה". הפרק החמישי מציע קצת יותר חופש, אך הפאזלים בו מועטים מדי ולא מספקים.

    רעיון מגניב של המשחק זה הרעיון של צורות שונות לפתור בעיות: דרך הכוח, דרך חוכמה ודרך האהבה. הרעיון עצמו בעל פוטנציאל ואף אחת מהדרכים לא באמת "רעה" או אפילו הכרחית אם בחרת בדרכים אחרות לפתור בעיות קודמות, אך גם כאן יש בעיה שאין ממש סיבה לחזור ולשחק בדרך אחרת שכן ההבדלים הם לרוב מינוריים. בהשוואה למשחק כמו אידיאנה ג'ונס וגורל אטלנטיס, שהמשחקיות השתנתה באופן ברור לפי בחירות שעשה השחקן, פה זה נראה כאילו שינו רק כמה סצנות בודדות וזה חבל יחסית לרעיון כל כך מגניב.

    kings-quest-chapter-2-screenshot-06_1920-0-0

    הגרפיקה של המשחק טובה מאוד. הסגנון ציור מעביר את ההרגשה של עולם פנטזיה לא יותר מדי עדין אך גם לא רציני מדי. העיצוב של הדמויות והמיקומים במשחק מגוון ומרשים מאוד, והאנימציות ברובן משעשעות ומתאימות לדמות. בנוסףף King's Quest אינו מצריך מחשב חזק בשביל לרוץ באופן חלק, מה שמתאים לרוח הסדרה. המוזיקה במשחק טובה, עם כמה מנגינות קלאסיות שהחזירו מהמשחקים המקוריים.

    לסיכום, החידוש של King's Quest טוב אך לא חף מבעיות. זהו משחק שחובה למעריצים של הסדרה המקורית, ומומלץ מאוד לאנשים שרוצים משחק עם עלילה טובה, אך ישנן אלטרנטיבות טובות יותר לאנשים שמחפשים משחקי הרפתקה טובים.

  • Battlefield 1: המלחמה הגדולה – ביקורת

    Battlefield 1: המלחמה הגדולה – ביקורת

    ההחלטה של Battlefield 1 לחזור בזמן למלחמת העולם הראשונה נראתה מוזר בהתחלה. אחרי הכל, לא הייתם חושבים שמלחמת שוחות או הרכבים הכבדים שנעים לאט יעבדו עם הקצב המהיר של המולטיפלייר שאנו מצפים לו ממשחקי יריות מודרניים. אבל איכשהו זה כן עובד, אחרי כמה שינויים קלים החומר ההיסטורי. על אף שבטאלפילד 1 בסופו יום מרגיש יותר שהוא "קיבל השראה" מאשר "מבוסס על" מלחמת העולם הראשונה, המשחק כן מצליח לשחזר את ההרגשה של משחק מלחמה אמיתי – דבר שחסר בהרבה משחקי יריות מודרניים. ואפילו יותר חשוב, הוא מתגלה כאחד ממשחקי היריות הטובים של 2016.

    כאשר אני אומר "קיבל השראה על ידי" אני באמת מתכוון לזה. בטאלפילד 1 מנסה לשמר קצת אותנטיות, אבל בתור משחק יריות מהיר הוא צריך לעשות כמה הקרבות. למשל, יש הרבה יותר נשקים אוטומטיים משבאמת היו בימי מלחמת העולם הראשונה, וכל הרכבים והטנקים נעים במהירויות גבוהות מאוד יחסית לגרסאות האמיתיות. אל תבינו אותי לא נכון, DICE היו חכמים כשעשו שינויים אלה, אחרת המשחק לא באמת היה יכול לעבוד ככותר בסדרת באטליפילד. אולם, יש חלק בי שעצוב שיש יותר מדי "מלחמת העולם השנייה" במשחק "מלחמת העולם הראשונה" שלי. הסביבה והאסתטיקה צועקות מלחמת העולם הראשונה, עם חוטי תיל, מנהרות ומטוסים ישנים, אבל המשחקיות היא לא כזאת שונה מכל משחק סגנון מלחה"ע ה-2 שכבר שיחקנו. אולי מלבד הסוסים.

    לפני שנדבר על המולטיפלייר (שהוא כנראה מה שמעניין את רוב הקוראים), בוא נדבר תחילה על הקמפיין לשחקן יחיד. סדרת באטלפילד אינה ידועה במיוחד בביצוע קמפיין טוב לשחקן יחיד, ואני אודה שלא אהבתי אותם במשחקים האחרונים בסדרה, אבל באטפילד 1 לוקח כיוון חדש שמשתלם מאוד. הקמפיין מורכב משישה סיפורים קצרים, כל אחד מהם מתרחש בזמן ומקום שונה במהלך המלחמה. זה אומר שנהיה פחות זמן עם כל דמות, אבל בתמורה נחשף לאלמנטים שונים  במשחקיות. לדוגמה, באחד מה"סיפורי מלחמה" תנהגו בטנק, באחר תהיו טייסים, ובאחר תוכלו לרוץ ולירות בזמן שאתם לובשחם חליפת שריון. לא כולם טובים, וחלק קצרים מדי בשביל שתספיקו להיקשר לדמויות או הסיפור, אבל הם כולם מבוצעים היטב, מגוונים ומהנים. פלוס, אם אתם לא אוהבים סיפור מסויים אתם תמיד יכולים לעבור לאחד הבא, בידיעה שלא תפסידו שום דבר חשוב במיוחד.

    לכל סיפור יש גם אווירה שונה. חלק דרמטיים, חלקם יותר קלים לעיכול, אבל הם כולם סיפורי מלחמה. הזכרתי כמה באטלפילד 1 מצליח לשחזר את ההרגשה של להיות מלחמה, וזה חשוב להזכיר לשוב. הרבה משחקים מודרניים מתמקדים באירועים קטנים יותר, עם קבוצה קטנה של אנשים שנלחמת דרך סיטואציה קשה, אבל בבאטליפילד 1 חוזרת ההרגשה האפית. הרבה דברים קורים סביבכם, ונדיר מאוד שאתם לבד בקרב (מלבד כמה משימות התגנבות). חיילים צועקים כשהם חולפים על פניך בשביל להגיע לחזית, מטוסים נופלים מהשמיים בכדורי אש ענקיים, ופיצוצים מזעזעים את הקרקע מתחתיך. זה מביא הרגשה אפית ומחרידה באותו זמן, ואני לחלוטין אוהב את זה.

    וההרגשה הזאת עושה מעבר מלא למצביי המולטיפלייר של המשחק, במיוחד אלה שיותר גדולים ומסובכים. Conquest הוא אחד מאלה, בו שני צוותים נלחמים על שליטה בכמה עמדות מפתח במפה. הקומבינציה של חיילים, סוסים, טנקים, רכבים משוריינים ומטובים יוצרים הרגשת כאוס מובנה שתמצאו בשדה הקרב. אותו דבר מתקיים ב-Rush, מצב שניתן לתארו כסוג של "התקף והגן", כאשר צוות אחד מנסה להרוס מטרות ספציפיות בזמן שהצוות האחר מגן עליהן. כאשר כל המטרות נהרסו, האקשן עובר לאזור אחר במפה, ומתחיל מחדש. שדה הקרב שמשתנה כל הזמן יוצר קרב דינמי, כאשר היתרון יכול לעבור מצד לצד במהירות. מצבים אחרים הם Domination, גרסה קטנה ומהירה יותר של Conquest ללא רכבים; Team Deathmatch שתמיד קיים בכל משחק; והאהוב עלי ביותר – War Pigeons, שהוא גרסא של תפוס את הדגל בה אתה אוסף ציפורים ומחזיק בהן למשך 30 שניות, אחר כך משחרר אותן בשביל יכולת לבקש מתקפת תותחים. זהו מצב כאוטי בו חיילים מנסים לירות בציפורים עם מכונות ירייה.

    אבל המצב הגדול ביותר והמרגש ביותר חייב להיות Operations – סדרה של קרבות בסדר גדול שמכיל בין 40 או 64 שחקנים. אפשר לחשוב על זה כשילוב של Conquest ושל Rush, אבל בתור קרב אחד המשכי על פני כמה מפות. אם יש שני צוותים שווים ביכולתם, הקרבות האלה יכולים להיות מראה מעניין, עם טריטוריות שהשליטה עליהן מתחלפת כל הזמן כשהשחקנים נלחמים עם כל מה שיש להם בשביל לכבוש עוד שטח. אבל אם יש לך צוות שיותר טוב מהאחר, שחקנים יכולים למצוא מצב זה מתסכל, בעיקר בשל המשך הארוך יותר, ואולי אפילו יצאו באמצע משחק.

    אולם, משום שמולטיפלייר אינו מתבסס לחלוטין על היחס הריגות/מיתות, אפילו שחקנים שאינם טובים בלכוון עדיין יכולים לעזור. באטלפילד 1 מעודד שחקנים להצטרף ליחידות ולעבוד ביחד במהלך קרב, כך שכל שחקן ימלא את תפקידו. ריפוי או הבאת אספקה לצוות הוא עבודה חשובה באותה מידה כמו הריגת אויבים, כך שחובש יכול להרוויח יותר נקודות בהחייאת שחקנים גוססים מאשר לנקום את מותם. אפילו לצלפים יש יותר עבודה מלירות לאויבים בראש מהקצה השני של המםה, כמו סימון אויבים דרך הכוונת. להרוויח נקודות במשחק זה דבר חשוב בשביל לעלות שלבים וקבלת War Bonds, הדרך לקנות נשקים וציוד חדש במשחק. גם צריך לעלות שלבים בכל תפקיד בנפרד בשביל לפתוח את נשקים וציוד האלה. זה למה הדגשעל  תפקידים במקום כל אחד לעצמו עובד מצוין. בסך הכל, לשחק בתוך צוות ומילוי פקודות המנהיג (או נתינת הפקודות כשאתם המנהיג) זה דרך הרבה יותר יעילה ובמיוחד מהנה מאשר לרוץ כמו מטורף לעבר קווי אויב בניסיון להגדיל את יחס ההריגות.

    אבל לא משנה איזה מצב משחק תבחרו, זה קשה לא לעצור ולהעריץ את הסביבה, דבר שיכול להיות מסוכן שכן יש צלפים בכל מקום. כן, המשחק נראה מצוין. מהדיונות במדבר סיני עד להרים המושלגים בצפון איטליה, הכל נראה יפיפה. כל היופי הזה נותן ניגוד להרס שהולך מסביב, ויש הרבה ממנו. איכות הקול, כתמיד, היא מעולה, כשהפיצוצים העזים וההדים של חילופי אש בתוך מנהרות לחלוטין שואבים אותכם לתוך המשחק.

    באטלפילד 1 הוא משחק יריות נהדר, עם קמפיין שחקן יחיד מהנה ומולטיפלייר אדיר שמתמכרים אליו מהסבב הראשון. בזמן שהייתי מעדיף שהיה נצמד קצת יותר למלחמת העולם הראשונה, DICE עשו עבודה נהדרת בתרגום הזירה ההיסטורית למשחק ושילובה בתוך פורמולת באטלפילד. עם הצגה וגיימפלי נהדרים, באטלפילד 1 באמת עושה מלחמה אדירה.

  • Titanfall 2: מלחמת הטיטאנים – ביקורת

    Titanfall 2: מלחמת הטיטאנים – ביקורת

    כמשחק ההמשך לאחד ממשחקי היריות מגוף ראשון האמביציוניים ביותר של 2014, לטיטאנפול 2 והמפתחים שלו ב-Respawn Entertainment היתה משימה ענקית לפניהם. האתגר לא רק היה להתייחס לתלונות שלגיימרים היו על האפשרויות המולטיפליי במשחק, אלא גם לקדם חוויית שחקן יחיד חדשה ומרעננת. למזלנו, אחרי שנתיים של עבודה קשה, Respawn הביאו את כל זה ויותר עם משחק המשך פנטסטי.

    טיטאנפול 2 הוא המשחק הראשון בסדרה עם קמפיין לשחקן יחיד, ולכן באופן טבעי שם התחלנו. בקמפיין שרבים חיכו לו, שחקנים נכנסים לתפקיד של חייל פשוט בשם Jack Cooper. לאחר שהוא שרד מספר קרבות בקווים הקדמיים, קופר תופס את תשומת ליבו של טייס מנוסה בשם Tai Lastimosa, שמחליט לבחון את הפוטנציאל של קופר כטייס. הדרכה קצרה מלמדת אתכם בזריזות את המכיניקות הבסיסיות לירי והליכה על קירות, ומדרג את הכישורים שלכם אל מול טייסים אחרים בצבא החזית. עם זאת, לפני שאתם יכולים להתקדם לחלק בסימולציה בו אתם אמורים ללמוד להשתמש בטיטאן, הצבא נקרא לפעולה. לאחר נחיתת אונס בכוכב לא ממופה, לאסטימוסה מקריב את עצמו כדי להגן על קופר משכירי חרב של ה-IMC. בכדי להמשיך את המשימה, לאסטימוסה מעביר את השליטה על טיטאן ה-Vanguard הנסיוני שלו לקופר.

    titanfall-2-review-3

    באורך של קצת פחות מ-6 שעות, הקמפיין ממש כל פנטזיית טיטאנפול בעוד שחקנים מצטוותים עם רובוט עוזר ענקי כדי להציל את הגלקסיה מאיום של תאגיד מסוכן. החסרון היחיד הוא שזה נגמר בסופו של דבר. הפוקוס המרכזי הוא על היחסים בין קופר וטיטאן החלוץ הנסיוני, BT-7274, או BT בקיצור. השניים מפתחים ביניהם דינאמיקת צמד שוטרים בעוד הם מנסים לעבוד יחד כדי להבין מה ה-IMC זוממים להם. לאורך הדרך, הם לומדים יותר אחד על השני ויוצרים קשר חזק יותר משל טייס וטיטאן. אנחנו זוכים לחוות את רוב אלו דרך סדרת דיאלוגים מתפצלים. לעולם אין יותר משתי אפשרויות, ותמיד אחת מהן היא ה"נכונה", אבל אם בוחרים באפשרות ה"לא נכונה", מקבלים דיאלוג רחב יותר שחושף עוד מידע על הדמויות. בסופו של דבר, האפשרויות נמצאות שם כדי לתת רובד של אישיות לקופר מאשר BT. כתלות באפשרות שבה אתם בוחרים, ג'ק קופר יכול להיות שנון וכיפי בסגנון Nathan Drake, או סופר רציני וקשוח סטייל Call of Duty. כך או כך, ג'ק יודע איך לכייף לאורך הדרך.

    לאורך 9 המשימות במשחק, שחקנים מחליפים ללא הפסקה בין 4 סוגים של תרחישים. תרחישים אלו כוללים משימות שדורשות מכם לטוס ב-BT, משימות שדורשות מכם להשאיר את BT מאחורה, משימות שנותנות לכם את האופציה לעשות גם וגם, ולבסוף – קרבות בוס. ההבדל המרכזי בין סוגי המשימות השונות הוא סדר הגודל של השלב. בעולם עתידני בו מכאות ענקיות הן דבר שכיח למדי, לוקח לבני אדם רגילים קצת יותר זמן לנווט ממקום למקום, אפילו יחד עם השדרוגים של חבילת הזינוק של הטייסים. זה מוביל לכך שמשימות ה"טייס בלבד" מרגישות ארוכות ומורכבות יותר כאשר הן דורשות משחקנים לסרוק מתקן IMC ענקי או לפנות דרך עבור BT להתקדם.

    titanfall-2-review-2

    אחת ההפתעות הנעימות של טיטאנפול 2 היא הוריאציה הרבה במשחקיות בתור טייס. כשנכנסים עמוק יותר לעלילה, קולטים כמה באמת גדולה הסכנה מאשר מלחמת התשה פשוטה. לאורך הדרך, תרכשוו יכולות שונות ומגוונות שמשדרגות את יכולות התנועה ממקום למקום בדרכים שמתחרות במשחקים כמו Assassin's Creed או סדרת Arkham של Batman. אתם יכולים לנצח יריבים בתמרון במהירויות מדהימות וקפיצות מסובכות ולהפתיע אותם בכל פעם מחדש. בנוסף, ישנן פעמים במשחק בהן הפלאטפורמינג פשוט מדהים אתכם. מבלי להרוס יותר מדי, ריצה על קירות דרך שתי נקודות בזמן היא מקטעי הפלאטפורמינג הכיפיים ביותר שאי פעם שיחקתי.

    מצידו השני של טיטאנפול 2, יש לנו את משחקיות הטיטאן. על אף שלהטיס את BT מרגיש נהדר, קצת מפתיע לגלות שהטיטאנים יכולים לחטוף הרבה פחות נזק הפעם, מה שמוביל להרבה איומים ששחקנים צריכים להיות קשובים אליהם וזה כולל את הבריונים. במשחק המקורי, רוחות ובריונים היו מטרדים שוליים, בעיקר הודות למגן המתחדש של הטיטאנים. בטיטאנפול 2, שחקנים יאלצו לטעון מחדש את המגן על ידי כך שהם אוספים סוללות שאויבים מפילים, בעוד הם נשארים פגיעים להתקפות האוייבים. כל זה נהיה עוד יותר מסוכן עכשיו כששחקנים לא צריכים נשק נגד טיטאנים על מנת לפגוע בטיטאנים. כן, אפילו אקדחים יכולים לפגוע בטיטאנים עכשיו.

    התוספת הטובה ביותר לחווית הטיטאנפול הם קרבות הבוסים בקמפיין. גיבור שווה משהו רק אם הנבל שלו טוב, ובטיטאנפול 2 שחקנים מוצבים מול שכירי חרב קטלניים של IMC. חובבי המשחק המקורי יזהו את בליסק הדרום אפריקאי, שעכשיו מוביל את אספסוף הנבלים. כל שכיר חרב מייצג סוג אחר של טיטאן אשר תתקלו בו במולטיפלייר, מלבד כמה טויסטים מינוריים. חלקם מצויידים בתיקים סילוניים בעוד שחלק משמעותית יותר חזקים או מהירים מכם. מה שמאחד את כולם לבסוף, היא ההרגשה המדהימה שמרגישים אחרי שלבסוף מגלים איך להפיל אותם וזוכים לאנימציית הריגה חולנית.

    titanfall-2-review-5

    עד כמה שהקמפיין לשחקן יחיד מעולה, החלק הכי חשוב בטיטאנפול 2 הוא המולטיפלייר. סך הכל, זה מרגיש ש-Respawn הלכו שלושה צעדים קדימה וצעד אחד לאחור. התאמה למשחקים השתפרה מאוד החל מטעינות מהירות יותר ואיזון יותר טוב של קבוצות, והמפות מעוצבות מעולה ומאוד מגוונות. עם זאת, ההסרה של ה-Burn Cards, העובדה שכל משחק ממולא מחדש בשחקנים חדשים ושאתם לא תמיד מובטחים לשחק במפה שונה, גורעים במידה מסויימת מהחוויה.

    החדשות הטובות הן שפיצ'רים אלו הוחלפו כולם על ידי שלל יכולות טקטיות שדורשות מכם להתגבר על עקום למידה קטן. נעלמו הימים בהם הייתם משתמשים בקלף "משחק חוזר" כדי להתחדש במיקום בו מתתם לאחרונה ובכך מפתיעים את הורגכם עם כדור לאחורי הראש. זהו העידן של יכולות טקטיות הניתנות לשימוש חוזר. כבאופן מסורתי, Burn Cards היו ניתנים לשימוש חד פעמי ואז נעלמים אחרי שאתם מתים. במקרה של יכולות טקטיות, צריך רק לפגוע עוד כמה פעמים בטיטאנים אויבים והנשק שלכם מתחזק שוב. זה מוביל לקרבות הרבה יותר זורמים, ואנחנו חושבים שאנחנו מעדיפים למדי את המערכת החדשה הזו.

    titanfall-2-review-1

    מנגנון עליית הרמות קיבל שכלול גם הוא, כך שהוא טוב יותר באופן מוחלט מהמקורי. כל אחד מהנשקים שלכם ואפילו הטיטאנים עולה רמות בפני עצמו, לצד הרמה הכללית של הטייס שלכם. העדפה של נשקים מסויימים על פני אחרים אומרת שאתם תוכלו לקבל שדרוגים ותוספים לחפצים האהובים עליכם. אתם גם יכולים לקנות כמעט כל חפץ, סקין, דגל וסמל באמצעות כסף משחק, אבל לוקח הרבה זמן לאסוף אותו. עדיין, בעודכם מעלים את הטייס שלכם רמות, משדרגים מספר נשקים שונים וטיטאן בו זמנית תמיד גורמים לכם להרגיש שיש עוד לאן לשאוף ודברים להשיג.

    מפות המולטיפלייר השונות שקיימות מרגע יציאת המשחק מציעות סביבות מגוונות ואיזורים בצורות וגדלים שונים. הסידור של המפות כולו מתוכנן היטב ומאפשר לטייסים למספיק מקום בשביל להתחמק מטיטאנים אויבים, לחבור יחד, ולאגף אותם מכיוון אחר. מצד שני, טיטאנים זוכים גם הם להרבה יותר שטח לרוץ להם באמצע הקרב ואפילו זוכים להרבה עמדות מסתור חדשות, שמאוד מסייעות עכשיו כשטיטאנים כבר אינם בעלי מגינים. כפי שהוזכר קודם, טיטאנים הרבה יותר פגיעים הפעם, וזה הופך את טיטאנפול 2 להרבה יותר מאוזן. בעוד שחקנים עשויים להרגיש פחות חזקים או מוגנים בתוך הטיטאן שלהם, הם גם לא מרגישים כל כך חסרי עונים  כטייסים.

    טיטאנפול 2 הוא שיפור כל כך עצום שהוא גורם למשחק המקורי להרגיש כמו בטא. חובבי טיטאנפול ישמחו לראות שכל מה שהם רצו אי פעם קיים עכשיו, כולל חוויית מולטיפלייר משופרת וקמפיין מדהים בהחלט. שחקנים חדשים יזכו לחוות את המשחק איך שהוא יועד להיות במקור. על אף מספר חסרונות קטנים, אנחנו 100% מאוהבים בטיטאנפול 2.

  • סיום העונה של Hitman הגיע ואיתו גם טיזר ביפן

    סיום העונה של Hitman הגיע ואיתו גם טיזר ביפן

    Hitman התחיל את מסעו ליפן היום, במה שיהיה הפרק השישי והאחרון של העונה. סוכן 47 נוחת בהוקאידו, יפן, שם הוא יחסל שתי מטרות בבית חולים מפואר.

    Square Enix שיחררה טריילר קצר אשר מראה לנו טיפה מהמקום החדש אך לא יותר מזה. אנו לא בטוחים אם המטרות הן החולים או הרופאים (או אולי שניהם), אבל אנחנו יודעים שסוכן 47 נראה קשוח עם חליפת אופנוע צהובה וקסדה א-לה Kill Bill.

    הטריילר גורם להוקאידו להראות כמו מקום מאוד מעניין לחקור. בית החולים עצמו הוא "שילוב בין יופי יפני לטכנולוגיה חדשנית, בעל גני זן פרטיים, מסעדות סושי אורגני ומעיין חם יפני מסורתי". נשמע כמו תאונה מצערת אשר מחכה לקרות לאחד הקורבנות חסרי המזל של 47.

    פרק 6 שוחרר ברחבי העולם ל-PS4, Xbox One ולמחשב היום בלילה ב-4 לפנות בוקר שעון ישראל, אז מובן למה עדיין לא שיחקתם בו. השרתים של המשחק עברו תחזוקה לקראת הפרק אז לא אמורות להיות בעיות עם המשחק. אם אתם מתחילים לשחק עכשיו תצטרכו להוריד עדכון בגודל 5-8GB ואת פרק 6 עצמו אם תחליטו לרכוש אותו. סך הכל זו הורדה של 12-14GB.

    הנה רשימה של מה הפרק החדש מכיל, כפי שמופיע באתר המשחק:

    • יעד חדש: הוקאידו, יפן
    • משימת סיפור חדשה: Situs Inversus
    • 7 הזדמנויות מונחות חדשות למשימה
    • 20 רמות Mastery הוקאידו, עם הבונוסים הבאים:
      • 9 נקודות פתיחה חדשות בהוקאידו
      • 7 מיקומי איסוף סוכן חדשים בהוקאידו
      • 6 נשקים/חלקי ציוד חדשים
    • חליפה חדשה בהוקאידו: פאציינט VIP
    • 70+ אתגרים ספציפית להוקאידו
    • 7 trophies/achievements
    • תוכן חדש ל"Sarajevo Six" מטרה מספר 6, השולט (בלעדי לPS4)
    • שימו לב! סוכן 47 יתחיל בהוקאידו עם מלאי מוגבל של נשקים קטלניים. כשתגיעו לדרגת Mastery 20 המלאי המלא יעמוד לרשותכם.
  • FINAL FANTASY XV מזדהב, חוגג עם טריילר חדש

    FINAL FANTASY XV מזדהב, חוגג עם טריילר חדש

    בשעה טובה חברת המשחקים Square Enix הודיעה שהמשחק Final Fantasy XV הזדהב – עשר שנים לאחר שהוכרז לראשונה, אחרי הרבה דחיות ותהליך פיתוח מלא כאוס.

    בשביל לחגוג אירוע כה חשוב, המפיצה פרסמה טריילר סינמטי חדש בשם "אות" (Omen). הטריילר מראה איך גיבור המשחק, נוקטיס, רודף אחרי כלב לבן דרך מספר לוקלים בתוך המשחק, נלחם נגד קבוצות אויבים, ולבסוף לומד את האמת הנוראה. או האם זה רק חיזיון של העתיד?

    כעת, כשהמשחק סוף סוף הזדהב, כל מה שנותר לנו זה לחכות עד שנוכל לחוות את הריגושים שהמשחק יביא עימו כשהוא יוצא ב29 בנובמבר לקונסולות Xbox One ו-PlayStation 4.

  • Dark Souls 3: Ashes of Ariandel: האש גוועת – ביקורת

    Dark Souls 3: Ashes of Ariandel: האש גוועת – ביקורת

    לסדרת Souls יש כמה מההרחבות הטובות ביותר ששיחקתי בחיי. הרחבות שמגדילות את העולם ומציגות בפני השחקנים ארועים אינטגרלים לעלילת המשחקים, מוסיפות אויבים ובוסים קשים ובאיכות גבוהה ובעלות עיצוב מדהים ששווה כל פרוטה. למרבה הצער, ההרחבה הראשונה (מביין שתיים) של המשחק Dark Souls 3 הינה ירידת מדרגה מההרחבות עד כה בסדרה.

    ההרחבה מציגה את השחקנים לעולם הצבוע של Ariandel, עולם שנמצא בתוך ציור ובו מתחבאים חסרי המזל בעולם מפניי הרוע המתחולל בחוץ, אך נראה שהמצב בעולם זה הידרדר והוא אינו המקלט אשר היה בעבר, על השחקן לגלות מה הסיבות לכך ולנסות לתקן את העולם. ישנה בדיחה שהעלילה של משחקים בסדרת Souls שוכנת בסרטוניי יוטוב שמסבירים אותה, לרוב זה הפרזה ולשחקן יהיה פחות או יותר מושג מה המטרה שלו אך לא כך הדבר בהרחבה זו. העלילה אינה ברורה ומצאתי את עצמי פשוט משוטט בלי ממש מובן מה קורה, מי נגד מי ומה המשמעות של מעשיי עד שהגעתי לסוף מבולבל לחלוטין.

    enemy_birchwoman_cmyk_1476876460

    לא עוזר לכך האורך הקצר של ההרחבה, ההרחבה מכילה רק אזור אחד שניתן לחקור לחלוטין תוך שעתיים וקצת ושניי בוסים בלבד שיאריכו את הזמן בסביבות שעה אחת או שתיים. הבוס הראשון הינו בכלל אופציונלי וניתן לדלג עליו ובאופן כללי אינו מושקע, הוא מורכב מדמות NPC סטנדרטית לחלוטין ואויב נוסף עם עיצוב פשוט מאוד, ישנו אלמנט שניתן להילחם באחד מהבוסים של הצמד לאורך ההרחבה אך זה לא באמת מכפר על חוסר ההשקעה בו. הבוס השני, לעומת זאת, מעולה ובהחלט הינו בין הבוסים הטובים בסדרה ונראה שרוב ההשקעה בהרחבה הייתה בבוס האחד הזה שבא על חשבון כל השאר.

    אני חושב שהבעיה הגדולה של ההרחבה היא מבחינת עיצוב השלבים, עיצוב השלבים בסדרת Souls לרוב מדהים בהשקעה בו אך הפעם נראה שהמפתחים התעצלו. העיצוב השלבים מורכב כמעט כולו מללכת ברחבות מושלגות שאומנם יפות אך אינן מעניינות במיוחד ולא מעבירות אטמוספרה בכלל, להשוואה ב-Bloodborne ההרחבה הביאה אותנו לגרסה אפילו יותר מטרידה של העיר הראשית, בית-חולים/בית-יתומים/מעבדה ועיירה לאורך חוף ים מלאה במוטנטים כאשר כל אחד מהאזורים האלה היה מושקע יותר ומעניין יותר בפני עצמו מהאזור בהרחבה. ישנם כמה עיצובים מעניינים של האויבים אך רוב ההרחבה נלחמים נגד אויבים סטנדרטיים ובשאר נתקלים רק פעמים בודדות.

    enemy_clawed_warrior_cmyk_1476876461

    ישנן כמה נקודות זכות, על הבוס האחרון כבר דיברתי, ישנם גם נשקים חדשים בעליי יכולות מעניינות בסגנון Bloodborne שהיו חסרים מהמשחק המקורי וכיף מאוד להשתמש בהם, כמו כן הוסף זירה למערכת ה-PVP של המשחק שנותנת מספר אפשרויות ללכת אחד נגד השני בדרכים שונות והינה תוספת מבורכת עבור קהילת האונליין של המשחק שרוצים ללכת אחד נגד השני ביותר קלות.

    לסיכום, אני ממליץ על ההרחבה לאנשים שרוצים לשחק נגד אחד מהבוסים הטובים בסדרה או שהם מאוד לתוך קרבות אונליין נגד שחקנים אחרים, לכל השאר אני ממליץ לחכות למכירה של ההרחבה בהנחה. אני מקווה מאוד שבהרחבה הבאה המפתחים יקשיבו לפידבק ותהיה בה יותר השקעה וגם יותר בוסים.