Ubisoft שיתפה איתנו עוד סרטון מסדרת "הכרת Kyrat" ולוקחת אותנו לטיול וירטואלי ומסוכן.
החלק השני מתמקד באזור שנקרא Midlands – מקום המלא ביצורים אקזוטים, סמים וספורט דמים. אט אט הסביבה מתחילה להשתנות כשאנחנו מטפסים על ההימלאיה, שם אנו פוגשים אנשים חדשים ומעניינים, ולומדים להשתמש בסביבה לטובתנו.
Far Cry 4 יצא ב18 לנובמבר ל-Xbox One, PS4, Xbox 360, PS3 ולמחשב האישי.
ס
דרישות המערכת המינימליות, למחשב האישי כמובן, של Call of Duty פורסמו היום, שבועיים לפני תאריך ההשקה הרשמי של המשחק ב4 בנובמבר. עכשיו יש לכם מספיק זמן לוודא שהמכונה שלכם יכולה להריץ את משחק היריות הבא של אקטיוויזן. את הדרישות תמצאו כאן.
יחד עם המידע החדש, Advanced Warfare גם קיבל טריילר הקשה רשמי, מלא ברובים, טכנולוגיה עתידנית ולהקת The White Stripes. צפו בו פה למטה בזמן שאם מחכים שהמשחק ייצא על ה-Xbox One, Xbox 360, PS4, PS3 ולמחשב האישי.
Far Cry 4 הוא משחק רציני, עם עולם פתוח ועצום שאפשר לחקור, המון משימות צד לעשות, וכמובן קמפיין ראשי מלא. אבל כמה זמן ייקח לכם לעשות את כל הדברים האלה?
ובכן, לפי המנהל האומנותי של המשחק אלכס הצ'ינסון (Alex Hutchinson) זה יהיה בערך 35 שעות. אנחנו חייבים את המידע הזה למעריץ אחד אמיץ ששאלה את השאלה הנכונה בטוויטר:
@nelslikesdonuts Hard to say. Depends if you aim to complete all the side content. Probably 35 hours on average for everything. It's big
— Alex Hutchinson (@BangBangClick) October 9, 2014
יוביסופט בדיוק פרסמה טריילר חדש למשחק Far Cry 4, רק כדי לתת לנוטעימה קטנה מכל מה שנעשה במשך אותן 35 שעות. אתם יכולים לצפות בו ממש פה למטה, אבל ראו הוזהרתם: הוא מכיל גרסה די נוראית לשיר הקלאסי I Will Survive.
זו השנה ה-22 בה יוצא כותר חדש של פיפא, סדרת המשחקים הגדולה ביותר בעולם של חברת EA Sport . וכמו בכל שנה, גם השנה ישנם לא מעט שיפורים שמקנים חוויה כמעט כמו משחק כדורגל אמיתי.
לפעמים נדמה כי סדרת משחקי "FIFA" הגיעה לנקודת השיא ולא באמת ניתן לשפר את חווית המשחק. אך משנה לשנה דרישות הקהל עולות בקנה אחד עם מפתחי המשחק, שמצליחים כל פעם לעלות שלב אחד למעלה ולהעשיר את משחק הכדורגל שכבר נראה כאמיתי לגמרי.
נראה שלכל פיקסל במשחק הוקדשה מחשבה רבה. התפריטים שודרגו ועודכנו לעיצוב העכשווי, האפשרויות נוחות ומותאמות למשתמשים חדשים וכן גם לוותיקים יותר. למרות שבהתחלה נראה כי המשחק אותו משחק, בסך הכל שתי קבוצות בנות 11 שחקנים רצים אחרי כדור. אך ממשחק למשחק החוויה גדלה והסיפוק מגיע לשלמותו. השחקנים דינמיים יותר, תנועות השחקנים ללא כדור נעשות אמיתיות יותר, והמשחק עצמו נהפך קשה יותר ומותאם למציאות. לא פעם יש תחושה שאני מתפעל את השחקנים תוך כדי שידור חי בערוץ הספורט.
אחת התוספות המשמעותיות השנה היא השדרנים. לקהל הצעיר השינוי פחות ניכר לאוזן, צריך להאזין ולהבין כמובן את השפה. לשדרנים "מנעד" רחב של טקסטים, הם מעודכנים בתקופת המשחק (חג המולד, תקופת החורף, סוף עונה וכדומה), מעודכנים במצב המגרש (רעוע, גשום, שלג, חום כבד), ואף מדברים על שחקנים ספציפיים שעזבו, על המשחק הבא של הקבוצות ועוד. מפתחי פיפא הבינו כי שינוי כזה נותן פן נוסף לתחושה של צפייה אמיתית במשחק כדורגל בטלוויזיה.
קשה למצוא חסרונות במשחק כה ריאליסטי כמו פיפא 15, אך תמיד ניתן למצוא דברים פחות טובים. למרות שדרוג הקהל בגרסה אשתקד, עדיין נדמה כאילו הוא אינו מספיק מעורב במשחק. אין תחושה שהקהל מריע לשחקנים כשהובקע גול, או בשריקת הסיום כשהקבוצה מנצחת. אותם קולות יושמעו אם הקבוצה תנצח 1-0 קטן או 6-0 עצום. ניתן ואף רצוי להוסיף מימד נוסף לקהל כדי להרגיש שגם הוא חלק מהחבילה השלמה של דמוי לייב. פלייליסט המשחק השנה גם מעט לוקה בחסר – לאחר עשרות משחקים שום שיר לא נצרב בתודעה או נחרט בזיכרון, בשונה מכותרים קודמים של פיפא (הוותיקים מבינינו עדיין זוכרים את שירי הנושא מפיפא 99' או ממונדיאל 98).
מי שחיפש תשובה להוספת קבוצת מכבי תל אביב במשחק המתחרה, PES של שנה שעברה, התאכזב לגלות שאין אף סממן ישראלי במשחק. כך גם נבחרת ישראל אינה קיימת. כמובן שאם מחפשים טוב אפשר למצוא את השחקנים הישראליים שמשחקים בחו"ל, ולשמוע את השדרנים הבריטיים מתלהבים מביצועים של שכטר בנאנט הצרפתית, רפאלוב בקלאב ברוז' הבלגית וכדומה, ואף קוראים בשמם במבטא בריטי מהוקצע.
פיפא 15 כמובן מגיע לכל הקונסולות ולמחשב. מיותר לציין כי החוויה במנוע הגרפי שלהם משלים חוויה אולטימטיבית גבוהה ועדיפה על פני הקונסולות הישנות.
הפיפא החדש נשאר משחק הכדורגל הטוב ביותר שקיים היום. למרות שמתחרו PES טרם הוכרז ויצא באופן רשמי רק בחודש הבא, הרי שקשה מאוד להתחרות במשחק כה אמיתי וקרוב מאוד לתואר "מושלם". יהיה מעניין לראות האם יוצרי הכותר יצליחו למצוא חידושים נוספים לשנה הבאה, כמו ספריי סימון לשופטים ואפילו סלפי של מסי עם הקהל אחרי הבקעת שער. טוב, אולי בעצם, האחרון עדיף שלא.
מוקדם יותר השנה דווחנו שהסטודיו Irrational Games נסגר. עכשיו אנחנו סוף סוף יודעים מה על בגורלו של הצוות. אותם עובדים שפוטרו פתחו שני סטודיואים חדשים וכל אחד מהם העלה פרוייקט חדש ומגניב ל-Kickstarter.
הסטודיו ראשון הוא Day For Night Games עם המשחק The Black Glove. ממבט ראשון אתם יכולים לראות שהמשחק מאוד דומה ויזואלית למשחקי Bioshock. זה לא מפתיע כאשר רוב הצוות הם החבר'ה שיצרו את המשחקים Bioshock ו-Bioshock Infinite. המשחק הוא ממבט ראשון ואתם תשחקו את המנהל החדש של תיאטרון מוזר וכנראה כושל איפשהו בסביבות 1920. מטרת המשחק היא להחזיר את העובדים ואת התיאטרון חזרה לגדולה. בכדי לעשות את זה אתם תצטרכו את ה-Black Glove (הכפפה השחורה), אביזר מיוחד אשר מאפשר לכם לשנות את עברם של האמנים בתיאטרון ולשנות את האומנות שלהם ואת העלילה המתפתחת.
הסטודיו השני הוא The Molasses Food עם המשחק Flame in the Flood. אתם תשחקו בחורה שמנסה להגיע לקצה הנהר שהציף ככל הנראה את אמריקה הצפונית, כאשר כל מה שיש ברשותכם זה יקלוט והכלב הנאמן שלכם. משחקי הישרדות ממבט עליון זה לא כל כך דומה למה שאנחנו מכירים מהיוצרים אבל כאשר המנהל האומנותי לשעבר של Bioshock הוא מי שמנהל את הפורייקט הזה, יש סיבה מספיק טובה לעקוב אחריו.
במקרה ויצליחו לקבל את המימון שהם צריכים, שני המשחקים מכוונים לצאת בשנת 2015. The Black Golve מבקשים $550,000 להצלחת הפרוייקט בעוד ש-Flame in the Flood צריך $150,000. אז אם אתם אוהבים את משחקי Bioshock ואתם מאמינים שהיוצרים שלהם יכולים להפיק לנו חוויות חדשו , אל תהססו להיכנס ותמוך.
Project Spark, פלטפורמת יצירת המשחקים של מיקרוסופט, סיימה את שלב הבטא באופן רשמי ועכשיו אפשר כבר להשיג אותה להורדה בחינם על ה-Xbox One או מהחנות של Windows 8.1.
למי ששיחק את הבטא ולמי שלא, לפלטפורמה התווספו תוספים חדשים כגון – סקינים (Skins) וטקסטורות של מדע בדיוני (עד היום היה רק של פאנטזיה) סגנון הרפתקאה חדש, שיפורי בנייה, מולטיפלייר ועוד… את התוספים ניתן לרכוש דרך הפלטפורמה עצמה בכסך וירטואלי, או ע"י רכישה מיידית עם כסף אמיתי.
מעבר להורדה בחינם, ניתן לרכוש את הגרסה הפיזית של Project Spark ולקבל חבילת התחלה שופעת למדי. בגירסה שתעלה לכם כסף אתם כבר מקבלים גם את הפלטפורמה וגם תוספים בשווים של $85, שזה דיי משם בהתחשב בעבודה שהמחיר של משחק הוא $39.99.
את ה-Starter Pack ניתן גם להוריד בתשלום במקום ללכת לקנות בחנות. בפנים תקבלו את הפלטורמה הבסיסית, אחת ההרפתקאות, ערכת ההתחלה של המדע בדיוני, גיבורים חדשים, איזורים חדשים לבנות בהם, מנוי פרימיום של המשחק לחודש ועוד.
מייקרוסופט מוסרת שיותר ממליון שחקנים הורידו את Project Spark בתקופת הבטא ויצרו בסביבות 70,000 שלבי משחקים שונים. מה שאומר שלמי שהולך להתחיל רק היום מחכים שעות על גבי שעות של תוכן.
מהרגע הראשון שתכנסו לעולם של Middle-earth: Shadow of Mordor אתם תרגישו שאתם מכירים את המשחק הזה כבר. אקשן ממבט שלישי, גיבור עם קול מחוספס שמחפש לנקום את מות משפחתו, ומערכת קרב מבוססת התחמקויות ומכות נגד. כן, כבר היינו בסרט (או יותר נכון במשחק) הזה. אבל מה שהופך את שאדו אוף מורדר למיוחד זה לא הגיבור, וגם לא המיתוס העשיר של הארץ התיכונה. אלה האויבים.
אתם משחקים את טאליון (Talion), אחד מהלוחמים האמיצים של גונדור השמורים על הגבול עם מורדור. כשצבא אורקים תוקף את ביתו, טאליון מוצא להורג יחד עם משפחתו ע"י סגניו של סאורון. במקום למות, טאליון מוצא את עצמו בין עולם המתים לחיים, שם הוא פוגש אלף מסתורי (ומת למדי) שמחזיר אותו לחיים כדי לנקום את מות משפחתו ולעזור לאלף להיזכר בעברו.
העלילה מרגישה יותר כמו תירוץ בשביל שהמשחק יזוז קדימה, ועם הזמן מצאתי את עצמי פחות ופחות מתעניין בה. היא משמשת יותר כדרך לחשוף עוד ועוד יכולות חדשות עבור טאליון, ומלמדת אתכם איך להשתמש בהן בעזרת משימות סיפור מתאימות. קיבלתם את היכולת להשתגר לעבר האויב במהירות? הנה משימה שתלמד אתכם איך לעשות זאת מהר וביעילות. בנוסף, העלילה מצליחה להציג דמויות חדשות לעולם של טולקין שמרגישות כאילו הן היו שם כל הזמן, מה שבהחלט עוזר לה להיות טיפה יותר מעניינת.
הקרבות במשחק בנויים על מנגנון של התקפה, התחמקות ומתקפות נגד. כמו כן יש לכם את האפשרות להתגנב ולחסל את האויבים במתקפות פתע מבלי שהם שמים לב אליכם, בדומה לסדרת משחקי מבט שלישי אחרת של האחים וורנר (זו עם הבחור שלבוש כמו עטלף). בשונה מאותם משחקים, שאדו אוף מורדור הוא משחק קשה; אתם הולכים למות, והרבה. במקרים רבים תלחמו בכמות ענקית של אויבים שיגיעו מכל כיוון. שלא כמו במשחקים אחרים, כאן האויבים יתקיפו אתכם גם במהלך קומבו, התחמקות או כל דבר אחר. זה לא כל כך משנה שאתם מתים, שכן זה חלק בלתי נפרד ממערכת הקרב, וזה אפילו יכול לרענן קצת את המשחק כשזה קורה (וזה יקרה).
הזכרתי מקודם שהאויבים הם הפוקוס של המשחק. בעולם של שר הטבעות האורקים הם האויב העיקרי וגם כאן זה המצב. בשאדו אוף מורדור לכל אורק יש שם ואישיות משלו. דברים מסוימים ממלאים אותו זעם, בעוד שאחרים גורמים לו לשקשק מפחד ואפילו לברוח. אתם תפגשו שלושה סוגים של אורקים – חיילים פשוטים, שלהם אין אישיות מיוחדת והם שם רק כדי שיהיה במה להילחם; קפטנים, שהם אורקים חזקים יותר עם עוצמות וחולשות אשר משמשים כשומרי ראש של שרי המלחמה, שהם הסוג השלישי והכי חזק של אורקים שקיים במשחק. עכשיו למה המוות שלכם יכול להיות דבר טוב, כפי שכבר ציינתי? ובכן, כאשר אתם מתים הזמן במשחק זז קדימה. האורק שהרג אתכם מקבל קידום והופך לקפטן. במקרה ואין מקום בשורות הקפטנים, הוא ינסה לחסל קפטן אחר ולקחת את מקומו. משם הוא יכול להתחיל מריבות עם קפטנים אחרים, ובסופו של דבר הוא יהפוך לשומר ראש של שר מלחמה. כשסוף סוף תהרגו את הבוס שלו, הוא יתפוס את מקומו. אורק שרק לפני כמה שעות היה חסר פנים ושם, הגיע כל הדרך לראש ההיררכית הצבא של סאורון – וכל זה בזכותכם.
העולם של שאדו אוף מורדור חי ונושם, והאורקים תמיד נלחמים אחד בשני ומחפשים להתקדם בדרגות. אבל איך זה משפיע על השחקן? במהלך המשחק תוכלו לתפוס אורקים ולהוציא מהם מידע על הקפטנים האחרים או על שרי המלחמה. כך תוכלו לדעת איך להתכונן לקרב מול אותו אורק חזק, ואילו חולשות כדאי לנצל. זה רק קצה הקרחון – במהלך המשחק אתם תחשפו את היכולת "לסמן" אורקים, יכולת שתאפשר לכם להשתלט על אורק במקום להרוג אותו. אותו אורק יעבוד בשבילכם עכשיו, ויעזור לכם להילחם באורקים אחרים במפה. אז אם אנחנו יכולים להשתלט על אורקים, אנחנו גם יכולים להשתלט על הקפטנים ושומרי הראש של שרי המלחמה. ואם אנחנו יכולים לעשות את זה, אז אנחנו יכולים גם להשתלט על שרי המלחמה עצמם. עכשיו אתם כבר שולטים בצבאות של אורקים שיעזרו לכם להביס את אויביכם ולהציל אתכם ממצבים לא נעימים.
אז אם אפשר לשתלט על כל אורק שנתקלים בו, למה בכלל לטרוח להרוג אותם? התשובה פשוטה למדי – רונות. טאליון חמוש בחרב, סכין וקשת אותם הוא יכול לשדרג עם רונות קסומות שמוסיפות ערכים מיוחדים לנשקים. כדי להשיג רונות, תצטרכו לחסל קפטנים או שרי מלחמה – ככל שהאורק חזק יותר, כך הרונה תהיה חזקה יותר. זאת מערכת נחמדה שגורמת לכם לחשוב פעמיים האם להוסיף את האורק הענק שעומד מולכם לצבא שלכם, או לחסל אותו ולחזק את טאליון.
במקביל למשימות הסיפור ישנם סוגים שונים של משימות צד לעשות ודברים לאסוף. יש משימות שמשפרות את כישורי הלחימה שלכם, או כאלה שסתם נותנות לכם נקודות ניסיון. אבל המשימות המעניינות יותר קשורות ישירות לאורקים. במקום להתמודד מול שר מלחמה בעצמכם, תשלחו את שומר הראש שלו לבגוד ולקחת את מקומו. או תשלחו שר מלחמה תחת פקודתכם להלחם בשר מלחמה אחר. שאדו אוף מורדור מלא בדרכים שונות בשבילכם לשחק את המשחק, אבל בעיקר להרוג אורקים.
מבחינה גרפית, המשחק נראה פשוט מעולה. מורדור שכולנו מכירים מהספרים והסרטים היא מקום חשוך והרוס, אבל שאדו אוף מורדור מציג מקום ירוק ושופע חיים. אתם מסתובבים במפת המשחק ללא מסך טעינה אחד, וגם כשאתם נלחמים בעשרות אורקים שממשיכים להגיע, המשחק לעולם לא מקרטע. מדובר במשחק דור חדש מכל בחינה שיש, אבל לא לגמרי נקי מבאגים. לפעמים טאליון לא מגיב לפקודות שלכם, מה שיכול להיות מתסכל בזמן קרב ארוך נגד שר מלחמה. לפעמים טאליון גם נתקע בגיאומטריה של העולם ועלול להיתפס בפינות או על קירות נמוכים.
Middle-earth: Shadow of Mordor הוא משחק שלא קל להפסיק לשחק. הוא גורם לכם להרגיש קטנים בתוך עולם ענק: כל אורק מרגיש כמו דמות בפני עצמה, והעובדה שהם זוכרים את אתכם ממפגשים קודמים רק מחזקת את ההרגשה. אין הרבה משחקים גורמים ליריבות שלכם מול האויב להרגיש כל כך אישית. חבל שהעלילה המשעממת של המשחק והבאגים הקטנים שתתקלו בהם לא יתנו לכם לשקוע לגמרי בעולם של טולקין. כך או כך, מדובר באחד המשחקים מרתקים והכיפיים של השנה. אז למה אתם מחכים? מורדור מחכה ליפול תחת שליטתכם.
בחודשים ושבועות שקדמו ליציאת המשחק, Wildstar נהנה מהייפ גבוה – ולפי כל המידע שזרם אלינו, הייתה לכך סיבה טובה. Carbine Studios הבטיחו משחק "פארק שעשועים" שיתמקד בכל הדברים הטובים שבז'אנר, לעומת מה שרוב המשחקים החדשים מעוניינים להציע – חידוש. מחד, אפשר להבין את הצעד הזה – כל כך הרבה משחקי MMO יצאו בשנים האחרונות, כשכל אחד מבטיח משהו שונה מהנורמה אליה התרגלנו. מאידך, אנחנו באמת צריכים עוד משחק שאומר בפה מלא שהוא לא מעוניין לשנות? שהוא מעוניין לתת לנו את כל הדברים שכבר עשינו בכל כך הרבה משחקים אחרים?
בקצרה על הסיפור של המשחק: היקום נוצר על ידי ה-Eldan, גזע חייזרי שלו סוגדים ה-Dominion. בתור הקבוצה הרעה במשחק, הם מעוניינים לשלוט בכל אותו יקום ובסופו של דבר הם מגיעים לנקסוס, כוכב שרק התגלה וחופן בתוכו סודות ואוצרות. הבעיה היא שאל הנקסוס הגיעו קודם ה-Exiles, הקבוצה הטובה במשחק, ששונאים את הדומיניון מהסיבות הרגילות. בנאלי, נכון, אבל סיפור טוב במשחק MMO נשען לא רק על המשחק עצמו, אלא גם על היסטוריה נרחבת ומגוונת. המפתחים לא חסכו בנושא כלום, וכל מי שרוצה לדעת עוד על היקום וההיסטוריה שלו, יכול לעשות זאת עם מספר ספרים וסיפורים שלבטח יתרמו להבנת עולם המשחק וכל המתרחש בו.
Wildstar מכיל מספר לא מבוטל של מקצועות לבחירה, ומוסיף על כך גם מספר אפשרויות לבחירת התמחות. אני אומר התמחות כשבפועל הבחירה הזו סך הכל מחליטה אילו משימות מיוחדות תקבלו. כך למשל התחלתי את מסעי על כוכב נקסוס בתור בת אדם אספר (Esper). האספר הוא המכשף של המשחק, אבל במקום להטיל כדורי אש, ברקים וקרח, הוא יוצר נשקים קסומים מהאוויר ומתקיף איתם מרחוק. על הבחירה הזו הוספתי התמחות של חוקר (Explorer). בתור חוקר היה עלי לטפס לפסגות שונות ברחבי האזור, או לגלות מערות בפינות נסתרות.
אני מוכרח לציין כאן מספר דברים: נכון שהמשחק לא מחדש שום דבר תחת השמש. במקום, המשחק מציע כמות עצומה של פעילויות לשחקן. עצומה. בין אם זה קווסטים רגילים של "לך לשם, תהרוג 5 כאלה ותחזור", קראפטינג, באטלגראונדז, זירות, משימות הרפתקה ומשימות צינוק – כל שחקן, ואני מתכוון כל שחקן, שאוהב משחקי פארק שעשועים ימצא משהו לעשות. באמת ציון לשבח בהיבט הזה. משחקי MMO רבים (רבים מאוד) נכחדים מהעולם עקב חוסר בתוכן. לא נראה לי שבמקרה והמשחק הזה יפול, זה יהיה בגלל חוסר תוכן.
דבר נוסף שראוי לציין, ואולי החשוב ביותר לדעתי, הוא מערכת הקרב. בניגוד למערכת הקלאסית של הצבע והקלק, מערכת הקרב ב-Wildstar היא של אקשן. תחשבו בכיוון של TERA, מערכת קרב כמו במשחקי פעולה בגוף שלישי. השוני הוא שכל כישור וכל קסם שתטילו, יראה לכם את הכיוון וההיקף שלו על המסך, בצורת פס, משולש, מלבן וכו'. וזה עובד גם לאויבים, כך שתמיד תדעו מה מגיע אליכם ומתי להתחמק. הקרבות במשחק הופכים מהר לעניין של זריזות בנוסף על מיומנות, וזה משהו שמונע מההרגשה של דז'ה-וו לחלחל. בקרבות הגדולים זה יכול להפריע, כי יופיעו על המסך כל כך הרבה צורות בכל כך הרבה צבעים. ניתן לכבות את האפשרות הזו, אבל גיליתי שזה יותר עוזר מאשר גורע.
אם דיברתי על צבעים, אז בוודאי שמתם לב ש-Wildstar הוא לא משחק אפור. או חום. המשחק, שכבר נאמר עליו שהגרפיקה והאמנות שלו מאוד מזכירים את פיקסר (ובצדק), הוא אחד המשחקים הכי צבעוניים שיצא לי לראות. הכיוון שאליו הלכו המפתחים מזכיר מאוד סרטים מצויירים או ספרי קומיקס. אלי הכיוון הזה פחות מדבר, אבל אני בהחלט לא סובל מהמראות המצחיקים, ולעיתים אני עוצר ומסתכל אל האופק במחשבה שאולי יעבור פה איזה רודראנר עוד מעט. האנימציות החלקות בהחלט עוזרות להפיח חיים במשחק, והוא נראה לא רע בכלל.
טרם הזדמן לי לנסות חלק נכבד המפעילויות במשחק, אבל בינתיים אני יכול לומר שאני חצוי בדעתי. הקווסטים הם העסק הרגיל, משימות ההתמחות נחמדות כי הן נותנות נופך של משחק פלטפורמה, האויבים לא מקשים עלי אבל בקרבות עצמם אני מוצא את עצמי לא נח לרגע, ואני נהנה מהמראה הויזואלי של משחק למרות שאני מעדיף כיוון יותר ריאליסטי. אני לא חווה כאן שום דבר שלא יצא לי להתנסות במשחקים אחרים בז'אנר, אבל הכל עשוי בצורה מדויקת כל כך, וזה בהחלט המשחק ששוחרר עם כמות התוכן הגדולה ביותר מההתחלה. בשבועות הקרובים אתנסה בדברים נוספים (אני מחכה לבנות לי בית) ואשתף אתכם ביומני מסע נוספים. עד הפעם הבאה.
מלחמת עולם הראשונה זו תקופה שאנחנו לא רואים בהרבה משחקים. עד היום היא נחשבת ע"י רבים למלחמה הגדולה והנוראה מכולן, וחברת Ubisoft החליטה שיש מקום למשחק שיעסוק בנושא. האם היא הצליחה לעשות זאת או שהמלחמה הזו גדולה עליה.
Valiant Hearts: The Great War מתחיל בשנת 1914 עם פרוץ המלחמה. אזרח גרמני בשם קארל (Karl) מגורש מצרפת ומגויס לצבא הגרמני. חמו אמיל (Emile) נשלח להילחם בשביל הצבא הצרפתי מעט אחרי. בהתחלה אתם תשחקו את אמיל כאשר הוא עובר במהרה את תהליך החיול שלו ונשלח ישירות לחזית. לאורך המשחק תשחקו עם מספר דמויות: את קארל ואמיל כבר הכרתם, אך יש גם את פרדי (Freddie), אזרח אמריקאי שהתנדב למאמץ של הצבא הבריטי, ואנה (Anna) הפרמדיקית הבלגית אשר הולכת לחפש את אביה המדען שנלכד בידיי הגרמנים כדי לתכנן מכונות מלחמה. לאמיל (ומאוחר יותר גם אל שאר דמויות) מצטרפת גם דמות משנה – כלב דוברמן חמוד בשם וולט (Walt) שהיה שייך לפרמדיק גרמני.
Valiant Hearts הוא Side Scroller שדורש מכם לפתור פאזלים כדי להתקדם. בדר"כ הפאזלים יהיו בנויים מלהשתמש בחפץ מסויים או לתת אותו למישהו, או למצוא את הסדר הנכון של פעולות שפותחות לכם את המשך השלב. בכל רגע נתון אתם יכולים להחזיק רק חפץ אחד. במקרה והפאזל דורש שימוש בשני חפצים, תמיד אתם יכולים לתת לוולט הכלב את החפץ שיש לכם ביד ולהרים את החפץ השני. כמו כן חלק מהחידות ידרשו מכם להיעזר בוולט הממושמע להפליא כדי לפתור אותן.
לאורך המשחק אתם תמצאו מעל ל-100 חפצים לאיסוף שיתנו לכם קצת יותר מידע על התקופה. אותם חפצי אספנות יכולים להיות קסדות, אקדחים, פסלונים וכו'… אבל הדבר הכי מעניין שאתם יכולים למצוא אלה מכתבים שחיילים מכל החזיתות כתבו למשפחותיהם. מעבר לכך שמכתבים אלו נותנים זווית ראייה רחבה יותר על המלחמה, הם גם מוסיפי המון לאווירה.
Valiant Heart נוצר בשיתוף פעולה בין Ubisoft לבין סדרת הטלוויזיה Apocalypse: World War I. מדובר במיני-סדרה דוקומנטרית חדשה המתעמקת במלחמת עולם הראשונה. שיתוף פעולה זה איפשר ל-Ubisoft להכניס תכנים כמו מכתבים ותמונות מהתקופה לתוך המשחק. גם דמויות הגיבורים מבוססות על אנשים אמיתיים עם סיפורים אמיתיים.
עיצוב המשחק מאוד בולט ושונה באופק של משחקי הדור החדש. אם הייתי מספר לכם על משחק חדש על מלחמת העולם הראשונה מבלי שתדעו במה מדובר, סביר להניח שקומיקס מצויר זה לא הסגנון שיעלה לכם לראש. Valiant Hearts בנוי על מנוע ה-UbiArt Framework, אותו מנוע שהביא לנו את שני משחקיRayman האחרונים ואת Child of Light.הבחירה לעשות את הדמויות מצוירות מצליחה להרגיע במקצת את האווירה הכבדה שמשחק משרה על השחקן.
זה לא בכל יום שיוצא לי לשחק במשחק שמראה עד כמה המדיה הזו התקדמה ביכולתה לגרום לנו ליהנות, לחשוב וגם ללמוד. סיפור שמבוסס על אירועים אמיתיים, המון תמונות ומידע על התקופה ודמויות עם סיפורי חיים מרתקים יגרמו לכם להמשיך לשחק ולהכיר את העולם של תחילת המאה ה-20. מהרגע הראשון ש-Valiant Hearts: The Great War עולה על המסך, אתם רואים את אמיל ווולט עומדים להם לבד עם מנגינת הנושא העצובה ומבינים שזאת הולכת להיות חווית משחק ייחודית.
במצב המשחק הנקרא Escalation Mode במשחק Transformers: Rise of the Dark Spark, שחקנים יפעלו ביחד כדי להביס גל אחרי גל של אוייבים. אל השחקנים לנהל מערכת הגנה, המזכירה קצת משחקי tower defense, כדי לשורד ולהביס את כל האויבים במצב מלא האקשן הזה.
Acitivion שחררה טריילר חדש שמראה בדיוק איך המצב הזה מתנהל, במיוחד בשבילכם.
Transformers: Rise of the Dark Spark יוצא לקונסולות הדור החדש ולאלה של הדור הישן, יחד עם המחשב האישי, ב-27 ליוני.