אפתח בוידוי: סדרת מאס אפקט על כל פרקיה (כן אפילו השלישי, למרות הסיום הידוע לשמצה) היא אחת מסדרות המשחקים האהובות עלי. לכן, כשקיבלתי לסקר את אנדרומדה החלטתי שכדי להיות הוגן אתייחס אליו כאילו הוא משהו חדש לגמרי ללא תלות בסדרה שאת נעליה הוא מתיימר למלא. בתור משחק שההשקה שלו לוותה בכל כך הרבה הייפ, חיובי בהתחלה ושלילי ברגע השחרור, ניגשתי לשחק עם ציפיות לא כל כך גבוהות. האמת היא שהופתעתי ולטובה; אנדרומדה הוא משחק עצום, עמוס בתוכן ואקשן ובנוסף גם עלילת מדע בדיוני לא רעה בכלל.
עלילת המשחק מתחילה בשנת 2185 כשבני האדם מחליטים לאכלס כוכבים חדשים בגלקסיית אנדרומדה. אנחנו יוצאים למסע כאחד מהתאומים שרה וסקוט ריידר, ומוצאים את עצמנו מתעוררים בגלקסיית אנדרומדה לאחר מסע של 600 שנה. לאחר אירועים כאלה ואחרים נאלץ לקחת את תפקיד מורה הדרך (Pathfinder) מלא אחר מאשר אבא שלנו, כי נפוטיזם. בתור מורי דרך תפקידנו לייסד מושבות על עולמות שנמצאו מתאימים למחייה, ואם זה לא נשמע לכם מסובך במיוחד, עוד לא פגשתם את שלושת הגזעים שמאכלסים את העולמות הללו: הקט (Kett), האנגרה (Angara) והרמננט (Remnant) שלא בדיוק מסבירי פנים לנוכחותנו. עוד פרט קטן ושולי הוא שמאז שהעולמות נמצאו ראויים למחייה עברו כ600 שנה והמצב קצת השתנה. העלילה באנדרומדה היא גולת הכותרת של המשחק. לוקח לה קצת זמן להתניע אבל אחרי כמה שעות מצאתי את עצמי מחכה לראות לאן היא תקח אותי. הרבה מהתוכן מגיע ממשימות הצד, שמאוד נהנתי להשלים בהתחלה, אבל אחרי כמה שעות הן כבר מתחילות לחזור על עצמן או להרגיש חסרות משקל. סך הכל, גם העלילה וגם המשימות הצדדיות עשו את העבודה ותרמו המון לחיבור לעולמות המשחק ולאווירה.
את הדמויות של שרה וסקוט נעצב בתחילת המשחק ע"י מערכת עיצוב דמויות שהיא לדעתי אחת המסורבלות והגרועות שיצא לי להתנסות בהן בשנים האחרונות. יצירת הדמות מתבססת על תבניות מוכנות מראש, 9 תבניות לזכר ו9 לנקבה, אותן ניתן לשנות ולהתאים. אעצור כאן ואציין שיצירת דמות מותאמת אישית במשחק ארוך כל כך שסובב סביב הדמות הראשית היא אלמנט חשוב מאוד לחווית המשחק הכללית וכאן אנדרומדה נופל ובגדול. המערכת מכילה אופציות די מוגבלות לעיצוב והייתי צריך לבלות לא מעט זמן בניסיון ליצור דמות שנראית לכל היותר סבירה. שלא נדבר על זה שעד לסצנת פתיחת המשחק אין לכם מושג בעצם איך המודל שבחרתם באמת נראה ומגיב בתוך המשחק, מה שמוביל לכמה אכזבות, אבל זה כלום לעומת הסבל של יצירת הדמות. בסוף נמאס לי ופשוט בחרתי את הדמויות שמקבלים כברירת מחדל.
אם כבר עסקנו בדמויות, קשה שלא להזכיר את עניין האנימציה והדמויות במשחק בכלל. עדיין לא יצא לי לשחק משחק בו 90 אחוז ממודלי הדמויות מכוערים, אבל ממש מכוערים; אני מדבר על הדמויות איתן נבוא באינטרקציה ואף נפתח כביכול מערכות יחסים. העשרה אחוזים הנותרים הן פשוט דמויות של חייזרים ואולי עוד דמות אחת של בן אדם. במשחק שמתיימר לסחוף אותך לתוך העלילה ועולמות חדשים זה פשוט מעיק. למזלנו, רוב הדמויות והדיאלוגים כתובים טוב, למרות שמדי פעם נתקלים באיזשהי חוסר עקביות מאכזב מה הופך חלק מהם לשטוחים וריקים מתוכן. לשמחתי זה קורה פחות ופחות כשמתקדמים במשחק. הדובדבן שבקצפת היא האנימציה. כבר בפתיחת המשחק קשה שלא לשים לב שהאנימציות של הדיבור והבעות הפנים מזעזעות ולא תואמות משחק ברמה כזאת. לרוב אנימציית הדיבור פשוט נראית כמו בסרט בו המדובב לא בסנכרון עם הדמות. ולמרות שהמשחק מצליח להתעלות מעל זה ועדיין לסחוף אתכם, קשה שלא להעלות חיוך כשרואים באחד הקטעים המתוסרטים דמות אוחזת בצד הלא נכון של אקדח ועוד יורה ככה.
מבחינת גרפיקה, המשחק לא נופל מאף כותר AAA אחר שראינו לאחרונה. עולמות המשחק נראים ממש טוב, ולפעמים נחמד לעצור ולהביט מסביב. המבנים, כלי הרכב וכל האזורים בהם תבקרו גם הם מעוצצבים היטב ואפילו המודלים של הדמויות מפורטים יחסית (אם מתעלמים מזה שהן נראות נורא). המשחק ללא ספק עושה עבודה טובה בלגרום לך לרצות להסתובב ולחקור את הגלקסייה ולו רק כדי לראות עוד עולמות.
המשחק מתרחש בגלקסיית אנדרומדה שמלאה במערכות כוכבים אותם אנחנו יכולים לחקור בחיפוש אחר עולמות ראויים ליישוב. בחלק מהכוכבים ניתן למצוא משאבים בהם נוכל להשתמש וחלק מהם הם כוכבים עליהם ניתן לנחות ולחקור. המשחק מרגיש יחסית פתוח כשכל כוכב הוא מעין מפת עולם פתוחה בפני עצמו וניתן בכל רגע להחליט האם עושים משימת עלילה או שפשוט מחפשים משימות צדדיות. העולמות האלה יכולים להיות ענקיים – כאלה שידרשו ממכם לנסוע לא מעט בנומאד, רכב הסיור שלכם, מה שמתגלה כחוויה לא רעה בכלל. עולמות קטנים יותר תתורו רגלית בלבד. גישה למערכות כוכבים חדשות תתאפשר עם ההתקדמות בעלילה, ולא באמת ניתן לחקור את הגלקסיה החדשה כאוות נפשכם.
למרות זאת, אנדרומדה מעודד אותנו לחקור את הגלקסייה ע"י סריקה של מערכות כוכבים אחרי אנומליות, כריית משאבים ושימוש בסורק האישי שלנו כשאנחנו מסתובבים ותרים עולמות וחלליות. המשחק גם מתגמל אותנו על זה בנקודות מחקר, נקודות פיתוח ומשאבים איתן נוכל לפתוח, לשפר ולבנות כלי נשק, חליפות שיריון ותוספים שונים. סך הכל אנדרומדה עושה כאן עבודה לא רעה, עם מערכת crafting לא מסובכת שמציעה אפשרויות מגוונות לשיפור ולשידרוג הציוד שלכם. אני אישית קצת סבלתי מלסרוק כוכבים ולגלות שאין בהם כלום, או לנסוע עם הנומאד לחור במפה רק כדי לכרות משאבים, אבל רוב הסבל שלי נפתר ברגע שהוסיפו את האפשרות לדלג על קטעי המעבר מכוכב לכוכב בפאטץ' הגדול הראשון שיצא למשחק.
מערכת הקרבות במשחק אמנם לא מביאה איתה חידושים שלא נראו במשחקים אחרים, אך היא מלוטשת ונותנת חווית קרב אינטנסיבית ומלאת אקשן ואפשרויות. הנשקים במשחק פתוחים לכל הקלאסים ללא שום הגבלות וכך השחקן יכול לאמץ לעצמו את סגנון הלחימה המועדף עליו מבלי להגביל עצמו לסגנון מסויים. כך מצאתי את עצמי נהנה מלחסל עמדה שלמה של אויבים ממרחק עם רובה צלפים ואז מסתער על התגבורת מטווח קרוב עם שוטגאן והתקפות ביוטיות. רימונים, התקפות חודרות שיריון וכו' יהפכו זמינים בהתאם לאיך שתחליטו לפתח את הדמות שלכם. בנוסף על כל זה, הדמות שלנו מצויידת גם בג'ט פק שמוסיף גם הוא לחווית הקרבות. זה, יחד עם העובדה שחלק גדול מהמחה פשוט יהרס אחרי כמה מתקפות, שם את הדגש בקרב על תנועה ותכנון נכון.
אנדרומדה גם מציע לנו לצאת למשימות מולטיפלייר. לצערי, לא מומלץ לשחק בהן עד לשלב מתקדם וזאת רק בגלל העובדה שאחד מגזעי החייזרים שתתקלו בהם בשלב מאוחר יותר של המשחק יחשף לכם כבר במסך ההתחברות. לא יכולתי שלא להרגיש קצת תחושת החמצה שאני כבר פוגש דמויות שהעלילה רק מרמזת עליהם בשלב הזה של המשחק. משימות המוליטפלייר מתמקדות בהשגת מטרות שונות לאורך מספר סבבים, תוך כדי השמדת כל כוחות האויב במפה בסבב נתון. המטרות יכולות לנוע מנטרול פצצות וקונסולות, להגנה על אזור מסוים במפה ובסיבוב האחרון הגעה לנקודת החילוץ.
אם לא בא לכם לשחק במצב ברובה המשתתפים, אל דאגה – אין להן שום השפעה על העלילה הראשית ורק מתגמלות אתכם בחפצים או משאבים שיעזרו לכם בקמפיין הראשי. תוכלו להשלים את המשימות בצורה אוטומטית ע"י שימוש בצוותי תקיפה מיוחדים. פשוט בוחרים משימה ורואים מה סיכויי ההצלחה של צוות התקיפה וכמה זמן יקח לו להשלים אותה. משם זה פשוט שגר ושכח, כשלכישלון אין באמת השפעה. את המשחק נתחיל עם צוות אחד שיכול לצאת למשימה אחת בלבד בכל זמן נתון, אבל עם התקדמות במשחק נוכל לגייס עוד צוותי תקיפה ע"י שימוש בנקודות מיוחדות אותן נקבל מהשלמת משימות מולטיפלייר. את צוותי התקיפה ניתן לנהל גם מתוך המשחק, וגם באפליקציה The Apex HQ במכשיר הנייד.
מאס אפקט אנדרומדה הוא סה"כ משחק מוצלח. אם זאת, ניכר שיש חוסר עקביות בליטוש שלו שיכול לפגוע בחווית המשחק. דיאלוגים מיותרים ושטחיים ששזורים בין דיאלוגים עמוקים שכותבים היטב, משימות שחוזרות על עצמן, דמויות מכוערות ואנימציות מלאות בגליצ'ים אצנם פגועים בחוויה אך לא הורסים אותה. בסופו של דבר מדובר כאן במשחק עם פוטנציאל אדיר והרבה דברים שצריך לשמר גם למשחקים הבאים בסדרה (ואני בטוח שעוד נראה כאלה) לצד דברים שכדאי מאוד לתקן. אנדרומדה הוא משחק מהנה גם למי ששיחק במשחקים הקודמים וגם למי שלא. הוא לא מהווה המשך וגם לא ממש איתחול לסדרה, אלא יותר ספין-אוף. דברים רבים שדרשו שיפור במשחקים הקודמים שופרו כאן בצורה משמעותית (מערכת הקרב למשל), אבל היה נחמד אם מישהו שם ב-BioWare היה שם לב גם לפרטים הקטנים במקום לבהות בכוכבים.
