Batman: Arkham Origins הוא פריקוול. כבר אחרי שש מילים סביר להניח שאתם זזים באי נוחות בכיסא, והאמת שאני לא מאשים אתכם – לפריקוולים אין מוניטין כל כך טוב. בתור פריקוול, ל-Batman: Arkham Origins יש את המטלה מונומנטלית לעקוב אחרי Batman: Arkham City וגם להוביל לתוך Batman: Arkham Asylum – שני משחקים עטורי שבחים. Warner Bros. Games Montreal, הסטודיו שלקח את מושכות הבטמן מ- Rocksteady, בחר בגישה בטוחה על מנת להשלים את המטלה הנ"ל, אך אולי בחר בכזו קצת יותר מדי בטוחה.
בניגוד למה שאתם כנראה חושבים, Batman: Arkham Origins אינו מספר את סיפור המקור של בטמן. אתם לא עוקבים אחר ההתפתחות של ברוס וויין מילד קטן ובודד עד לבלש הטוב בעולם. לא, הבטמן ב-Arkham Origins הוא כבר מכונת צדק משומנת, עם כל המהלכים, הגאדג'טים והידע משני המשחקים האחרונים. נכון, הוא קצת גס יותר בקצוות ואין לו תחושת ייעוד חזקה במיוחד – וזה יכול להאמר באופן כללי על המשחק כולו.
במקום לספר מחדש את סיפור עלייתו של האביר האפל, Origins מתמקד בבטמן הצעיר, אחד שעדיין לומד את ההבדל בין צדק לנקמה. נדמה שהוא עושה עבודה לא רעה, מכיוון שהוא הצליח לעצבן כמעט כל ראש פשע בעיר גוט'הם, ומספיק בשביל שאחד מהם – Black Mask – ישים פרס של 5 מיליון דולר על ראשו. פרס זה משך את תשומת ליבם של כמה מהנבלים היותר מפורסמים בעולם של די.סי.: Deathstroke, Bane, Deadshot, Killer Croc ואחרים. עכשיו כל מה שבטמן צריך לעשות הוא לשרוד את ערב חג המולד ולהציל את העיר מצפורניו של גאון מרושע חדש שכולנו כבר מכירים.
על מנת לעשות זאת, העטלף יצטרך להשתמש כל טריק שהוא יודע, כמו דאייה והתרוצצות ברחבי העיר, בעיטה לפושעים בפרצוף, חקירת זירות פשע, איסוף חפצים והגשת צדק מהירה בעזרת מגוון גאדג'טים. ראינו את הרוב עוד קודם ב-Arkham City, כך שאם כבר שחקתם בו אתם תדעו בדיוק מה לצפות. כל מה שהיה טוב נמצא שם: בטמן עדיין לוחם מוכשר, אז קרבות פנים אל פנים (שמסתבר יש בשפע ב-Origins) עדיין זורמים וכיפיים, וקטעי ההתגנבות מלהיבים ואינטנסיבים כמו שאתם זוכרים אותם. לצערנו, גם כל מה שלא היה כיף, כמו השליטה המעצבנת וזוויות המצלמה המעוותות בזמן קרב, חוזרים גם כן. הגאדג'טים ברובם הם אותו הדבר, וכך גם מהלכי הקרב והאויבים; אפילו רוב הנבלים שבטמן נתקבל בהם במהלך הסיפור הראשי ומשימות הצד בירכו אותנו בנוכחותם בעבר. אין כמעט כלום שמבדיל את מצב השחקן היחיד ב-Arkham Origins מהמשחקים הקודמים בסדרה, ומה שכן עושה זאת ברמה רדודה מאד.
אך מכיוון שאני לא כותב סיקור של Batman: Arkham City, בואו נדבר על התוספות החדשות ב- Batman: Arkham Origins. יש לנו כמה סוגים חדשים של גאדג'טים, כמו Glue Grenade שמחליף את Freeze Grenade שהופיע בשני המשחקים הקודמים, או Remote Grapple, שהוא למעשה גרסה משופרת (ויותר מהנה) של ה-Line Launcher. למרות זאת, הדגשים של מחלקת הגאדג'טים הם כפפות החשמל ((Shock Gloves החדשות. לא רק שבאטמן יכול להשתמש בהן כדי להפעיל גנרטורים בעולם הפתוח של המשחק, הן מאד יעילות בקרב – נותנות לו לשלב מכות קריטיות, להכות באוייבים עטורי שריון וכמובן, מגבירות את הנזק במידה ניכרת.
אם כבר מדברים על זה, עוד דבר שקיבל את טיפול ה"גדול יותר וטוב יותר" הוא מפת המשחק. היא כעת מכילה יותר מגוט'הם שבטמן יכול לחקור, כולל את מערת העטלף האייקונית, למרות שמסיבה לא ברורה, היא לא מרגישה גדולה יותר; זה כנראה הודות למערכת ה"נסיעה המהירה" (Fast Travel) המאפשרת להשתמש ב-Batwing כדי להגיע ממקום למקום במהירות ולהימנע מקרבות מיותרים על האדמה. אתם תהיו אסירי תודה לתוספת הניידות, בגלל אתם תרוצו כל הזמן בניסיון להשלים כל פעילות ולתפוס את כל הנבלים. יש הרבה יותר משימות צד ב-Arkham Origins, עם רעים חדשים שצריך לנצח או פשעים לפתור. הרבה מהם מנצלים את מנגנון חקירת זירות הפשע החדש: עברו הימים של סתם לשוטט בזירת הפשע ולסרוק כתמי דם וחורי קליעים (למרות שעדיין תעשו זאת) – עכשיו בטמן צריך לשחזר את רצף האירועים על מנת לפענח מה קרה שם ואת מי להאשים. זה ככל הנראה הרעיון החדש הכי טוב במשחק, וזה באמת נותן לכם הרגשה שאתם הבלש הטוב בעולם ולא הקופץ למסקנות הטוב בעולם.
אבל התוספת הברורה ביותר לעולם של ארקהם הוא מצב מרובה המשתתפים, שפותח ע"י Splash Damage. שישה שחקנים משחקים תפקיד של 2 כנופיות יריבות, האחת נשלטת ע"י ביין והשניה ע"י הג'וקר, נלחמות על הטריטוריה במשחק יריות גוף שלישי, בזמן שעוד שניים משחקים כבטמן ורובין שמנסים להיפטר מחברי הכנופיות בשקט. על הנייר, המצב האסימטרי הזה נשמע נהדר. חברי כנופיות צריכים לחשוש באופן תמידי גם מכדורים וגם מה-batarangs, בזמן שהטורפים השקטים צריכים להמתין ולחטוף במהירות את הרעים אחד אחד. במציאות, לא היריות ולא החטיפות מספקות כל כך. באטמן ורובין מרגישים יותר כמו סכנה סביבתית שצריכים לקחת בחשבון מאשר סכנה ממשית, וגורם ההתגנבות עשוי בצורה טובה יותר בקמפיין לשחקן היחיד.
אחרי כל זה אתם עלולים לחשוב ש- Batman: Arkham Originsהוא פחות ממושלם, ואתם צודקים; ראינו, וככל הנראה נמשיך לראות, משחקי בטמן טובים יותר. אבל כשיורדים לשורש העניין, Arkham Origins הוא בהחלט משחק טוב. כל מה שחדש (כולל העבודה הטובה שנעשתה ע"י המדבבים רוג'ר קרייג סמית' וטרוי בייקר) בהחלט מספיק כדי לגרום למשחק להיות שווה את הזמן והכסף שלכם. הבעיה שלו היא שהוא לא משחק טוב כמו שציפינו ממשחק בסדרת Arkham. במקום להתנסות עם אביר אפל צעיר ופחות מנוסה, הבטמן הזה כבר תקוע בהרגלי העבר העתדיים שלו. זה פשוט מרגיש יותר מדי בטוח – ולכן טיפה משעמם. בשורה התחתונה, Batman: Arkham Origins לא מצדיק את השם שלו: הוא לא מציג סיפור מקור וגם אינו מקורי כל כך.
