אחרי Resident Evil 6 שדמה למשחק אקשן יותר מאשר משחק אימה, ומשחק הטקטיקה הרשתי Umbrella Corp שהיה פחות או יותר כל משחק מולטפלייר רשתי עם קצת Resident Evil בתוכו, מעריצים ותיקים של הסדרה ושל ז'אנר האימה הבינו שאין מה לחפש פה יותר. הסדרה הפכה לסדרת אקשן. זהו. כששמענו על כך שCapcom עובדת על Resident Evil 7 לא התרגשנו כל כך. אבל אז ראינו את הטריילרים של המשחק, והאדישות הפכה לאופטימיות זהירה. כיום, אחרי שחלקנו הגדול בצוות שיחק בו, אנו מרגישים כמו אחרי המשחק הראשון – מפוחדים מעל הראש, ונרגשים לספר לעולם על כך.
Resident Evil 7 אינו ריבוט של הסדרה, אך קל מאוד לטעות בכך, שכן הוא נראה כל כך שונה. אירועי המשחק מתרחשים אחרי אירועי RE6, בשנת 2017, ועוקבים אחרי Ethan Winters, בחור אשר אישתו מיה נעלמה מלפני 3 שנים. אחרי שהוא מקבל הודעה מסתורית ממנה אית'ן נוסע לבית המתמוטט בעיר הדימיונית דולביי, לואיזיאנה. בבית רחב זה ובאדמות מסביבו אית'ן יפגוש במשפחת בייקר, חבורה של אנשים בהחלט לא נעימים, יפתור פאזלים, וינסה להימלט מבית הזוועות הזה עם אישתו בחיים. זה הכל פחות או יותר. נכון שהדמויות עוברות התפתחות עלילתית, הדמויות שתפגשו מתאימות לנאראטיב, והמשחק אכן קורה באותו יקום של שאר הסדרה, אבל חוץ מטוויסט מפתיע בסוף המשחק אין הרבה תוכן לעלילה. לא כל משחק חייב עלילה שמשתווה ל"עלובי החיים", במיוחד אם שאר חלקי המשחק מפצים על כך. ובחיי, התפאורה, המצלמה ןמשחקיות של RE7 מפצים על כך.
מעריצי אימה ישמחו לראות סדרה ותיקה כRE חוזרת לשורשי האימה-הישרדות שלה. RE7 באמת יפחיד אתכם, והוא לא יתבייש להוציא אתכם מאזור הנוחות שלכם. ראשית נציין את המעבר ממצלמת גוף שלישי, או מצלמת מעבר לכתף למצלמת גוף ראשון, מה שיזכיר לכם את להיטי האימה של השנים האחרונות כמו Outlast וAmnesia: the Dark Descent. הפרספקטיבה החדשה תיאלץ אתכם לחוות את כל האימה שאית'ן עובר בצורה אישית, ותעשה פלאים לחווית המשחק שלכם. אתם תהיו עדים ואף תבצעו דברי מטרידים במהלך המשחק, ללא הפריבילגיה להביט הצידה. אם זאת לא רק התצוגה או הסיפור שיעירו את רגשות האימה שבכם – המשחקיות עצמה שונתה בצורה דרמטית כך שתתמקד יותר באימה ופחות באקשן.
כמו בכל משחק RE תקבלו אמצעי הגנה במהלך המשחק. החל בגרזן פשוט, כולל אקדחים ורובים, ועד תת-מקלעים, מבערים, ושאר נשקים אייקונים מהסדרה. על אף הגיוון וכמות הנשקים שברשותכם, אם לא תלמדו לחסוך תחמושת ואביזרי ריפוי, תמצאו את עצמיכם זקוקים לשני אלה נואשות. תחמושת עלולה להיות נדירה במשחק, וגם אם מלאי חפצים מלא בתחמושת תמצאו את עצמכם מפחדים לקחת את הצעד הבא, במיוחד אם הוא יקח אתכם למסדרון צר כשהאויבים איתם תתמודד הם יצורים מהחלומות הגרועים ביותר שלכם.
האויבים הללו יזכירו לכם שוב ושוב עד כמה אית'ן הוא חלשלוש, שכן רובם יהרגו אתכם תוך מכות בודדות. למזלכם, אף על פי שהם נראים בהתחלה כמו ספוגי כדורים שיחסלו לכם את רוב התחמושת במפגש אחד, לרובם יש נקודות תורפה שיהפכו אותם לקלים יותר להתמודדות. פגיעה בנקודה כזו תגרום להם למעוד, מה שיאפשר לכם למלא אותם בכדורים עד שתחסלו אותם או תברחו מהם (אבל בלי מהלכי סיום מרשימים). לצערכם ולצערו של אית'ן אויבים בRE7 לא מתים לעד, ובדרך כלל הם יחזרו אחרי כמה דקות, חזקים מתמיד וחסרי כל מעצורים.
כל זה מחזיר אותנו לתקופה בה בריחה מאויבים הינה אפשרות סבירה במשחק RE. רוב הפעמים תגלו שבריחה היא האפשרות הטובה ביותר שיש לכם, בעיקר כדי לאסוף את עצמכם ולחשוב על אסטרטגיה טובה יותר, אבל גם כי תנועות הקרב שלכם די נוקשות. מספיק נוקשות כדי להפוך קרב פראי לחיים ולמוות למצב לא אידיאלי. זה נכון במיוחד בתחילת המשחק, כשעוד מתרגלים לכישורי הכיוון הרעועים שלכם ועדיין לא קוראים את האויבים כמו שצריך. אם זאת ברגע שתצברו קצת הריגות המצב ישתפר. למרות זאת בריחה היא תמיד אופציה טובה.
לא משנה כמה השתנה מאז 1996, RE7 מרגיש כמו משחק RE. ישנן חידות לפתור, תחמושת ואביזרי חיים להכין, ומלאי חפצים שתצטרכו לנהל כל הזמן. פיצ'ר מעניין שחזר אלינו אחרי הרבה זמן שלא ראינו אותו או חדרי השמירה – מקלטים בטוחים בהם תוכלו לשמור את המשחק, לשים חפצים לשימוש עתידי, ואף לשפר את בריאותו של אית'ן ואת יעילות הנשקים שברשותכם. החידות עצמן מרגישות כמו חלק מהחידות בRE המקורי, שכן הן דורשות חשיבה ביקורתית, קריאת פתקים, ומודעות סביבתית. ישנן כמה חידות שעלולות לעכב אתכם אם אין לכם מושג מה לעשות, אבל אין חידות באמת קשות במשחק.
המשחקיות, יחד עם התפאורה האומללה והמרתיעה יוצרות את אחת האווירות המפחידות ביותר שחווינו במשחקי מחשב לראשונה זה זמן רב. אפילו כשתחקרו ולא יקרה דבר, תמיד תרגישו שמשהו יקפוץ עליכם מהצללים בכל רגע. תוכלו להודות על על כך לפסקול המדהים ולעיצוב הקולי, אשר לא יתנו לכם רגע אחד של שלווה. העיצוב הקולי מעולה במיוחד, כולל צעדיים חרישיים, רצפות עץ חורקות ועוד צלילים מפחידים שיגרמו לכם להרגיש כאילו מישהו תמיד מאחוריכם. אם נהיה כנים, רוב הפעמים יהיה מישהו מאחוריכם.
גם הסביבות המפורטות והמודלים של הדמויות תורמות את חלקן במאמץ לגרום לך להרגיש אי נוחות. אהבנו במיוחד את השימוש המבוקר והעדין בגועל, כך שהוא תמיד יהמם אתכם, ולא ירגיש מנוצל יתר על המידה, בייחוד כשמתחשבים בכמה עיצוב האויבים יכול להיות מגעיל, במובן הטוב כמובן. רמת הפירוט במרבית הסביבות תשאב אתכם לתוך האחוזה המפחידה בעוד שאתם חוקרים כל פינה בה. עיצוב הדמויות נע בין ריאליסטי למדי לבין גרוטסקי לחלוטין, לפעמים תוך מאית שנייה. אין מה להגיד, העיצוב נהדר בלהיות מפחיד בהחלט.
RE7 הוא אחד ממשחקי האימה הטובים ביותר ששיחקנו לאחרונה, והוא בלי ספק הטוב ביותר מאז RE4. זה אמנם שקוף שCapcom מנסה לחזור לשורשיה הסדרה (עד כך שהם קראו למשחק Biohazard, שמו היפני של המשחק), תוך כדי ניסיון לחדש, אך זה עובד מצוין. הסיפור יכול היה להיות טוב יותר, אבל קצת צ'יזיות מצופה מהסדרה. אף על פי שהסדרה עלולה להרחיק את מעריצי RE העדכניים יותר, אותם משחקים מלאי אקשן ובאנשים שמרביצים לסלעים עד המוות, אנו מאמינים שהסדרה לוקחת צעד לכיוון הנכון – כיוון שאנו מקווים כי Capcom תמשיך לצעוד בו. Resident Evil 7 הוא שלט "ברוך שובכם הביתה" ענקי למעריצי אימה-הישרדות, וחבר חשוב במשפחת Resident Evil.
