בימים אלה שהשוק מוצף במשחקי יריות מגוף ראשון, Crysis 3 מנסה להתבלט עם גרפיקה מדהימה, אווירה אפית של מדע בידיוני וסביבות פתוחות ומרהיבות המשלבות בין ג'ונגל עירוני לג'ונגל אמיתי. זהו משחק טוב שעשוי היטב עם קמפיין מתוזמן היטב, קרבות מספקים ומולטיפלייר המלהיב לעיתים; אך משהו חסר. שלא כמו חליפת הננובוטים האיקונית, הגרפיקה הנפלאה לא מסוגלת לסחוב על עצמה את כל כובד המשחק , ומותירה את Crysis 3 כחוויה פשוטה, קלה אך בינונית שחסרה לה את ה"וואו" שכולם מחכים לו.
20 שנה לאחר אירועי המשחק הקודם, Laurence “Prophet” Barnes החזיר לעצמו שליטה מלאה בחליפת הננובוטים והטמיע לחלוטין את התודעה של Alcatraz (גיבור Crysis 2). בעודו מתעורר מהקפאה קריוגנית בה שרר במשך כל אותן שנים, Prophet מגלה כי האיום החייזרי הידוע בתור Ceph נעלם והארגון הצבאי CELL השתלט על השטח שהיה פעם New York City. חברו משכבר הימים (ומהשחק Crysis המקורי) Psycho, משכנע את Prophet להצטרף למחתרת ולהילחם נגד CELL, למרות שגיבורנו טרוד הרבה יותר מחזיונות המנבאים את חזרתם של ה-Ceph . מאד קל לעקוב אחרי הסיפור הכללי (לשם שינוי), בעיקר שלא באמת קורה בו יותר מידי. בגלל הקמפיין הקצר עם מעט התפתחות עלילתית, Crysis 3 מרגיש יותר כמו הרחבה מאשר משחק באורך מלא.
אך כמובן, לא הרבה אנשים משחקים את Crysis בשביל הסיפור; הם עושים זאת בשביל הגרפיקה המהממת. גם על קונסולות המשחק נראה מדהים, עם סביבות ג'ונגל מרהיבות אשר צמחו לתוך שאריות של מה שהייתה פעם ציוויליזציה אדירה, תאורה ומזג אויר מציאותיים, טקסטורות חדות, דמויות שנראות כמעט אמיתיות – הכל כולל הכל. וזה עוד במצב המגביל להגדרות "בינוניות" על המחשב האישי, בהנחה שתצליחו למצוא אחד שיהיה מספיק חזק להריץ את המשחק עם הגדרות גבוהות יותר. Crysis 3 הבוחן האולטימטיבי לביצועי המחשב שלכם, ממש כמו המשחק המקורי בזמנו. אם המחשב שלכם יכול להריץ את המשחק על רמה "גבוהה", ושלא לומר על "גבוהה יותר", תוכלו ליהנות מחוויה ויזואלית שאין כמותה בעולם.
לעומת זאת, האקשן עצמו מאוד סטנדרטי. לא שזה דבר רע, שלא תבינו לא נכון, הוא פשוט… פשוט. חוץ הקטעים גדולים והמרכזיים, רוב המשחק מרגיש כמו קפיצה בין קרב יריות אחד לשני, אמנם עם קצב טוב ויכולות תזוזה מלוטשות כך שאין רגע משעמם באמת, רק הרבה רגעים שגרתיים. Prophet יכול לגשת לכל קרב יריות ב"דוך" עם שריון מלא ומאג ביד, או להתגנב באיטיות אל האויב דרך הצמחייה, מוסווה וחמוש בקשת הציידים החדשה. שני סגנונות המשחק מהנים ואף שווים ניסיון, וברגע שתנעלו על הדרך הכי נוחה לשלב בין השניים, המשחק נהייה הרבה יותר קל. גם השימוש בקשת מוריד מאוד את הלחץ בסיטואציות של קרב, שכן חץ אחד מספיק בכדי להרוג את רוב האויבים ומשאיר את Prophet מוסווה. זה מתחי להיות אפילו קצת מוזר כרגע שאצה מבינים שלוחם Ceph יכול לספוג מטח יריות לחזה ועדיין להשיב מלחמה, אך חץ אחד לברך והוא מת. אבל היי, זה עדיין מאוד מספק, לפחות בהתחלה.
אז הקרבות כיפיים, זורמים ומצויים בשפע, אך משהו עדיין חסר. אתם יכולים למשהו הזה גיוון, אבל זה לא לגמרי נכון. המשחק מציע ל-Prophet דרכים רבות להיפטר מאויביו, אך רק חופן מהן מאוד מרגשות לביצוע. כשמשחקים ב-Crysis 3, זה מרגיש כמו פשוט לצאת ידי חובה; נכון, יש בו הרבה אלמנטים שמרכיבים משחק יריות טוב, אך הם פשוט לא מספיקים בכדי לעזור לאקשן להרגיש מקורי. למען האמת, ראינו כבר את הכל ב-Crysis 2, לפני זמן לא רב.
אם הקמפיין הראשי של המשחק הרגיש לנו מוכר, כך גם חווית המולטיפלייר שלו. יש בו את כל מה שאנחנו יכולים לצפות מחווית מולטיפלייר מודרנית, ממצבי המשחק הגנריים עד לאפשרויות עיצוב הדמות והנשקים הסטנדרטיות. הדבר היחיד שעוזר לחוויה לבלוט על המתחרים היא חליפת הננובוטים והכוחות שלה: להפעיל את השריון בזמן הנכון יכול להציל אתכם ממוות בטוח, והשילוב הקטלני של רובה צלפים ומכשיר ההסוואה משנה את תוצאות כל סיבוב במהרה. דמיינו את עצמכם מופיעים משום מקום מול אויב מופתע ומשחררים מטח כדורים דרך גולגולתו מטווח אפס; בהחלט רגע מספק. הודות לחליפת הננובוטים, כל מקצה הוא מהיר ועצבני, ומכריח את השחקנים להתגמש ולהסתגל אם הם רוצים לשרוד.
הישרדות היא גם שם המשחק במוד הצייד החדש – מוד המבוסס על תורות בהם קבוצה של סוכני CELL נלחמים נגד צמד הלבוש בחליפת ננובוטים וחמושים בקשתות וחצים. מוד מורט עצבים זה איטי יותר משאר המודים, אך גם הרבה יותר אינטנסיבי. לראות את חבריך לקבוצה "נקטפים" אחד אחרי השני מרגיש מאוד כמו מחווה לסרטי ה"טורף", וכל פעם שאתם מצליחים לחסל את אחד מהציידים המוסווים אתם מתמלאים בגאווה ובאומץ; לפחות עד שחץ מוצא את דרכו אליכם. כאשר אתם משחקים עם הקבוצה הנכונה , מוד הצייד הוא החוויה מרובת משתתפים האולטימטיבית שהמשחק מציע.
Crysis 3 נראה פשוט מדהים עם גרפיקה ועיצוב ויזואלי מרשימים, אך מתחת לכל זה הוא עדיין משחק יריות בינוני אשר נכשל להתעלות מעל מתחריו. הסיפור הראשי במשחק מאוד קל וקצר, אך מצליח לשעשע כל עוד הוא נמשך למרות שראינו דברים דומים במשחק הקודם, Crysis 2. אפשר לומר אותו הדבר על חווית המולטיפלייר, אך תודות לקצבו המהיר ומוד הציידים החדש, הוא אכן מרגיש יותר מרענן. Crysis 3 מצליח להחזיר לסדרה את מעמדה בתור בחונת הביצועים טכניים מרשימה אך נכשל לחדש מספיק בחזית המשחקיות ומונע ממשחק האקשן המדע בדיוני הזה מלהמריא לכוכבים.
מעבר למשחק המהנה והאוכל הטעים, מייקרוסופט גם סיפקה לנו כמה חדשות מעניינות מאד על ההשקה של Tomb Raider בארץ. דבר ראשון, עכשיו שהאקס בוקס לייב סוף כל סוף זמין בישראל, כמובן שתוכלו להתחבר למצב מרובה המשתתפים של המשחק בקלות מחשבון ישראלי ולשחק כאוות נפשכם.
