תגית: נסיעת מבחן

  • נסיעת מבחן: סופ"ש הבטא של The Secret World

    נסיעת מבחן: סופ"ש הבטא של The Secret World

    בטאות פתוחות למשחקי תפקידים המוניים הפכו לדבר שכיח בשנים האחרונות משתי סיבות: המפתחים יכולים לבדוק את מצב המשחק תחת עומס גדול הרבה יותר (מבטאות סגורות) ולקבל פידבק מהשחקנים, והשחקנים זוכים לטעימה מוקדמת מהמשחק שהם מצפים לו. ברוב המקרים הטעימה המוקדמת הזו יכולה להיות מלווה בטעם לוואי עקב התקלות שבאות עם משחק לא מוכן. למרות זאת, בסוף השבוע האחרון זכינו לבדוק מעט את המשחק שמבטיח לעשות דברים בצורה שונה ולהביא חוויה יוצאת מן הרגיל, ואלו הרשמים שלנו מסוף השבוע שלנו בעולם הסודי (The Secret World) של Funcom. מבלי לגלות הרבה, בואו נתחיל.

    הדבר הראשון שתשימו לב אליו הוא המנוע הגרפי. אם יש לכם מחשב חזק שמסוגל להריץ את המשחק בהגדרות הכי גבוהות שלו, צפויה לכם חוויה אווירתית להחריד. כמות הפרטים שיש על המסך והחדות שלהם נותנים תמונה מפורטת יחסית של מקום אותנטי. מבין שלושת המחנות שהמשחק מציע (Templar, Illuminati וה-Dragon) רק הטמפלרים היו זמינים, כשהעיר הראשית שלהם היא לונדון. המפתחים עשו עבודה נפלאה בתיאור העיר (הם השתמשו בגוגל ארץ ככלי עזר), והמקום מרגיש חי עם השחקנים והאזרחים הרגילים. המנוע הגרפי לא מאכזב לרגע, ושאר הסביבות שביקרנו בהן היו עוצרות נשימה, עם אפקטים נהדרים של ערפל, אור וצל – השמש שוקעת והירח עולה, וחוזר חלילה. הכל נראה ומרגיש אמיתי. אם אתם שחקנים שנמאס לכם מעולמות פנטזיה המאוכלסים באלפים ואורקים, זה המקום – ובעוד המשחק מכיל את השלל שלו של מקומות פנטסטיים, הוא מעוגן בעולם שלנו.

    כאמור, זו חוויה שמבטיחה סוג שונה של פנטזיה, ואם בנוסף לגזעים שונים ומשונים גם נמאס לכם מקלאסים (Classes), שווה לבדוק על מה מדובר. The Secret World הוא משחק ללא קלאסים כגון אביר או קוסם או מרפא, ואין לו רמות. כשאתם ממלאים את מד הנסיון שלכם, תוכלו לבחור איזו מיומנות שתרצו. תוכלו אפילו ללמוד את כל המיומנויות שהמשחק מציע. את כל ה-500. הגישה הזו מציעה דרכים חדשות לגמרי לבניית דמויות. תוכלו לשלב בין קסמים של אש לבין אש שיוצאת מלועו של קנה שוט-גאן. אל תתנו לכמות הזו של מיומנויות להרתיע אתכם, כי המערכת הזו עובדת בצורה שונה משלל המשחקים הקיימים היום בשוק. למען האמת, היא שואבת מעט ממערכת המיומנויות של Guild Wars: בכל רגע נתון תוכלו להשתמש רק בשבע מוימנויות (שש רגילות ואחת Elite). בנוסף ליכולות הפעילות הללו, ישנו מד נוסף של יכולות פאסיביות, שפועל על אותו עיקרון.

    ואיך תמלאו את מד הנסיון שלכם אם לא על ידי שיטוט ומשימות צד? מערכת הקווסטים של המשחק יחודית להפליא, ועושה עבודה נפלאה. ישנם כמה סוגים של משימות, החל מהפעילות הרגילה של "לך לשם תהרוג 5 זומבים ותחזור" ועד משימות שדורשות מחשבה והתגנבות. משימה אחת לקחה אותנו סביב העיר הדמיונית של Kingsmouth (האזור המרכזי בבטא) בחיפוש אחר רמזים שנתנה לנו חוזת עתידות. מבלי להרוס יותר מדי, נאלצנו להפעיל את הראש כדי לגלות את המסתורין מאחורי הרמזים שכבסוף הדרך חיכה לנו תליין אכזרי. הדרך עד אותה נקודה היתה רצופה בסכנות, אך היתה האפשרות להתחמק מכל מפגש אלים בדרך. הצורה בה מנוהלים הקווסטים במשחק הופכת כל מטלה למעניינת, במיוחד כשכל קווסט בנוי מכמה רבדים. המשימות הכי פשוטות הופכות טיפה יותר מענינות עם המערכת הזו – דבר הראוי לציון.

    אי אפשר שלא להגיב על ה-UI המתקדם והמינימליסטי של המשחק. כיאה למשחק שמתרחש בתקופה מודרנית, כך גם כל המידע שמגיע איתו יוצג לכם על המסך באופן הכי פחות מפריע. התפריטים נותנים הרגשה של "פחות זה יותר", ואין כל מיני עיטורים מטורפים שרואים במשחקי פנטזיה אחרים. החוסר הזה בפרטים הופך את החוויה לנקייה ביותר, ונותן לכם חופש לסדר אותו בצורה נהדרת. אם לשפוט לפי המשחק הקודם של Funcom, אז אפשר לצפות למודים (Mods) מעניינים. בכלל, יחסית למשחק שמציג דם ואיברים כרותים, כל החוויה מרגישה מאורגנת למדי, ואולי תרגיש מוזר לחלקכם.

    המשחק נוטף אוירה מאיימת ומיוחדת, וישנו את ה'וייב' הזה של משחקים כדוגמת Vamprie The Masquerade: Bloodlines עם כל המיסתורין והדיאלוגים השנונים. ישנם מקרים שבהם הדיאלוגים שנונים מדי, וקיימת ההרגשה שכל אחד ואחת מהדמויות שאתם מדברים עימן קיבלה ראייה פילוסופית על עולם המשחק. הדיבוב מעולה, והדמויות עצמן אמינות. העיצוב שלהן, לעומת זאת, לוקה בחסר. אנחנו לא מבקשים דוגמנים ודוגמניות כמו ב-Guild Wars 2, אבל אנחנו כן מבקשים מעט יותר גיוון. המפלצות לעומת זאת מופרטות באופן יוצא מן הכלל עם עיצוב באמת מיוחד. הסאונד לא מאכזב לרגע, ופס הקול מעולה: רמת הפירוט מעולה ואם יש לכם מערכת סאונד היקפית, צפויה לכם חוויה מעולה בהתאם.

    לירות על קבוצה של זומבים עם שוטגאן מספק חוויה מהנה, אך לא כל הנשקים במשחק מספקים אותה. מעט מוזר להחזיק בזוג אקדחים אך לירות רק באחד מהם. לכוון ולפגוע לא אמורה להיות בעיה, אך המשחק לא מאפשר כיוון עם העכבר (כמו משחק מגוף שלישי רגיל), ותאלצו להשתמש במקלדת יותר ממה שתבקשו – למה צריך ללחוץ על כפתור בעכבר כדי לסובב את המצלמה? במשחק יהיה לכם הצורף לזוז הרבה, והשילוב הזה של עכבר ומקלדת פועל באופן מקרטע, דבר שגורע רבות מההנאה של מערכת הקרב. ההרגשה היא שכרגע, משהו חסר במערכת הקרב – אם זה עומק או משקל אי אפשר לומר כי כמות האופציות הזמינות היתה מינימלית.

    כאמור, תחת המשתנים הנכונים, החויה מעולה. המשחק משתחרר בחודש הבא, אך הבטא הזו לא היתה מבוססת על המוצר הסופי, דבר שהוביל למעט קריסות ותקיעות. הבאגים קיימים, וייתכן אפילו שלא תשימו לב אליהם עקב חוסר הידיעה. המשחק עושה עבודה נפלאה בתיאור ויזואלי, אך יותר מזה תאלצו לגלות לבד: אין הסברים כלל וכלל – לא על מערכת היכולות, תיאור הקווסטים יכול לגרום לכם לתלוש שערות עקב חוסר המידע (או לחליפין, לשאול בצ'אט המקומי – המוצא הקל), וכאשר תפתחו לראשונה את מסך ה-Crafting תמצאו את עצמכם עם סימני שאלה מרובים מעל ראשכם. למרות כל התקלות וההרגשה כי המשחק עדיין לוקה בחסר, הדברים שכן הרשימו אותנו – כמו הקווסט הראשי – גרמו לנו לצפות בשקיקה לבטא הבאה (שתתרחש בסופ"ש הקרוב), ולתוספות והשיפורים שמבטיחים Funcom. אם אתם מחפשים חווית משחק המונית שונה ובוגרת יותר, אנחנו חושבים ששווה לכם לבדוק את המשחק הזה. ישנם סודות רבים בעולם הסודי הזה, ואנחנו לא יכולים לחכות לגלות את כולם.

     

    צפו לעדכונים ככל שהמשחק יתקרב לתאריך ההשקה.

  • נסיעת מבחן: שבוע הבטא של Ghost Recon: Future Soldier

    נסיעת מבחן: שבוע הבטא של Ghost Recon: Future Soldier

    Ghost Recon: Future Soldier של חברת Ubisoft יוצא לקונסולות ה-Xbox 360 וה-PS3 במאי הקרוב (ממש עוד חודש) לאחר המתנה ארוכה של יותר משנתיים. בכדי לתת לנו ולחלק מהקהל הרחב טעימה קטנה מחוויית המולטיפלייר שמצפה לנו כשהמשחק ייצא, Ubisoft שיחררה גרסת Multiplayer beta סגורה המציגה מוד אחד מתוך המשחק הסופי. גם אנחנו פה ב-GamersPack קבלנו גישה לגרסת הבטא הסגורה, ולפניכם ההתרשמות שלנו ממצב מרובה המשתתפים של המשחק.

    נתחיל בפרטים הטכניים: שבוע הבטא בו השתתפנו התרחש החל מה19 לאפריל ועד ה-25 לאותו חודש. במסגרת גרסת הבטא, Ubisoft אפשרה לאלה שרכשו את המשחק בקנייה מוקדמת, לבעלי עותק של Splinter Cell Conviction או פשוט כאלה עם חשבון PlayStation Plus, לשחק במצב אחד, הנקרא Conflict, מתוך המשחק הסופי. כל קרב התרחש באחת משתי מפות זמינות, Mill ו-Pipeline, וכל שחקן יכול היה לבחור אחת מתוך שלוש יחידות – Scout, Rifleman ו-Engineer, שלכל אחת מהם יכולות וציוד שונה.

    ה-Scout, או "הצופה", הוא בתפקיד הצלף של המשחק. יש לו יכולת שימושית למדי שהופכת אותו לכמעט בלתי נראה כשהוא עומד במקום, מה שהופך אותו ליחידה האהובה עבור כל ה"מתקמפרים" שביניכם. כמובן שהצופה מפסיק להיות בלתי נראה ברגע שהוא זז או יורה, אך בשלב זה יש לפחות שחקן אחד פחות בשדה הקרב. מלבד רובי צלפים, הצופה יכול להשתמש גם בתתי מקלע ורימוני הלם.

    ה-Engineer ("המהנדס") כשמו כן הוא: יש ברשותו מגוון מכשירים העוזרים לו ולשאר חברי הקבוצה לאתר את מיקום האויב ולשבש את פעולותיו. בין עם מדובר במסוק קטן המטייל מעל המפה ומראה את מיקום האויב, או יכולת פריצה שמאפשר "לראות" את מה שחייל האויב רואה, המהנדס הוא יחידת התמיכה המושלמת. מלבד המכשירים הנחמדים הללו, המהנדס משתמש ברובי צייד ומקלעים מהירים, ויש לו יכולת המתריעה כאשר הוא נמצא בכוונתו של האויב.

    אחרון חביב הוא ה-Rifleman ("החייל"). הוא החייל הממוצע, והיחיד מבין היחידות שקיימות בבטא שברשותו רימוני נפץ. החייל הוא היחידה הלוחמת ומקומו בחזית, מחסל את כל האויבים הנודניקים מהקבוצה היריבה. החייל הוא היחידה המומלצת למתחילים, משום שמאד קל לבצע איתו הריגות ולעלות ברמות. כיאה לחייל במעמדו, הוא משתמש בעיקר ברובי סער וחומרי נפץ.

    היחידות אמורות לספק את כל סוגי השחקנים, אך אני מצאתי את הצופה כיחידה די חלשה ואפילו קצת מעצבנת. יכולת ההסוואה שלה אולי נראת בהתחלה כמגניבה ושימושית, אבל כרגע שיש מהנדס אחד בשדה הקרב, הוא מסוגל לבטל אותה עם חיישן בודד אחד, ולהפוך כל צופה למטרה נייחת. ברמות גבוהות יותר הצופה מקבל ציוד לא רע, כמו מוקשים או הכוונות שמסוגלות לראות מבעד מסכי עשן, אבל הוא עדיין היחידה האיטית והמשעממת ביותר לשחק. חובבי האקשן ירצו להיצמד למהנדס או לחייל, שאיתם המשחק הרבה יותר דינמי וכיף

    באופן כללי, שתי המפות שזמינות במשחק די דומות אחת לשנייה, אך לכל אחד מאפיין אחד בולט. Pipeline מציעה שטח פתוח גדול במרכז המפה (מעין No man’s land) שמרבית האקשן מתרחש בו. כמובן שישנן כמה וכמה נקודות תצפית על אותו שטח שמספקות מקום לא רע בשביל צלפים ולפקח על השטח ולחסל כל אחד שרק חושב לדרוך בו. Mill היא מפה הרבה יותר גדולה ופתוחה, שבמרכזה ישנן כמה צווארי בקבוק שמפרידים בין שני חלקיה. גם שם מתפתחים קרבות אש עקובים מדם על בסיס קבוע, אך מכיוון שיש יותר ממעבר אחד, ישנה תמיד האפשרות להסתנן מעבר לקווי האויב ולהפתיע אותו. זוהי, לפי דעתי, גם המפה המוצלחת יותר משום שהיא מאפשרת הרבה יותר מקום לזוז ולתכנן מתקפות, ומצליחה לשלב בין קרבות ארוכי טווח של צלפים לקרבות פנים אל פנים של רובי צייד וסער.

    בואו נדבר על מצב המשחק היחיד היה זמין לנו בבטא – Conflict. בגדול, מדובר ב-Team Deathmatch עם מטרות קבוצתיות שמעניקות ניקוד לקבוצה שמשלימה אותן. מטרות אלה נעות בין הגנה על מכשיר מסוים (או ההיפך, להרוס מכשיר שכזה) או חיסול שחקן ספציפי בקבוצה היריבה. לא מדובר מטרות מקוריות במיוחד, אבל הן מצליחות להחדיר מוטיבציה בשחקנים לעבוד ביחד ולחפות אחד על השני. שחקן מתקבל ניקוד על השלמת מטרה, הריגות ועבודת צוות (החייאת חבר לקבוצה או חיפוי מוצלח). המהנדס, למשל, מקבל נקודות על הריגות שנעשו בזכות המידע שהוא מספק (כלומר, עם האויב שנהרג היה צבוע באדום בזכות אחד המכשירים שברשותו), גם אם הוא לא זה שלחץ על ההדק.

    בכל קבוצה יש עד שישה שחקנים המחולקים לצוותים של שלושה. היתרון בכך הוא שאפשר לארגן מתקפה אחת מאוגדת או לתכנן פעילות הסחה בצד אחד של המפה בזמן הצוות השני מאגף מכיוון אחר. מה גם שברגע ששחקן נופל בקרב, הוא יכול לחזור ישירות לחזית, בתנאי שלפחות אחד מחברי הצוות שלו עוד עומד על הרגליים, ולא נמצא באמצע חילופי אש. ישנו כמובן סיכון בכך, ולא פעם חזרתי למשחק ממש ליד חבריי לצוות, רק כדי להיפגש פנים אל פנים עם הקצה הלא נחמד של רובה צייד שניות בודדות מאוחר יותר. בעיה שנתקלתי בה גם לא מעט היא העובדה שכל היחידות משתי הקבוצות די דומות אחת לשנייה, ולמעט הכיתוב הירוק שמתנוסס מעל לחברי הקבוצה שלך, די קשה להבדיל בין חבר לאויב לפעמים.

    המולטיפלייר בטא של Ghost Recon: Future Soldier הייתה חוויה כיפית למדי סה"כ, גם אם לא הכי מקורית שנתקלתי בה. כן, ישנם כמה גאדג'ט ויכולות "עתידניות" בטבען, אבל מעבר לכך מצב מרובה המשתתפים של המשחק הוא די בנאלי ופשוט, אם כי עדיין מלא אדרנלין. האם שווה לרכוש את המשחק אך ורק בשביל המולטיפלייר שלו? לא הייתי ממליץ על כך, אבל בשילוב עם קמפיין לשחקן יחיד מוצלח ומעניין – Ghost Recon: Future Soldier בהחלט יכול להיות משחק מגובש ששווה מבט שני, ואפילו שלישי.

  • נסיעת מבחן: Total War: Shogun 2 – Fall of the Samurai

    נסיעת מבחן: Total War: Shogun 2 – Fall of the Samurai

    הצלחתה העולמית של סדרת משחקי Total War בקרב חובבי משחקי האסטרטגיה היא ללא עוררין. לכן, כשהגיעה לידיי הגרסה המוקדמת של Total War: Shogun 2 – Fall of the Samurai, חשבתי לעצמי שזוהי הזדמנות נפלאה להכיר עצמי עם סדרה המשחקים הזו, וכמובן לחלוק את ההתרשמות שלי מההרחבה החדשה עם חברי אתר GamersPack.

    למי שלא מכיר, Total War: Shogun 2 הוא משחק אסטרטגיה המבוסס תורות, שמערב בתוכו קרבות בזמן אמת, המתרחש במאה ה16 ביפן הפאודלית. Fall of the Samurai היא ההרחבה הרשמית הראשונה שלו, שמתרחשת שנים רבות אחרי המאורעות של במשחק המקורי, ושמה את השחקן התפקיד גנרל ומנהיג אחד השבטים של יפן במאה ה19, אשר עליו לבחור בין נאמנות לקיסר היפני, או לשוגון השליט. במקרה שלי לא הייתי לי יותר מידי בחירה, שכן רק שבט אחד, הנאמן לקיסר, זמין בגרסה המוקדמת (שבט ה-Satsuma, למעוניינים). מטרת המשחק נשארה די ברורה – חזק את התמיכה במנהיג בו בחרת, וכבוש את השטחים של יריביו, בדרכי שלום או מלחמה. מניסיוני עם המשחק גיליתי שקשרים דיפלומטים יעילים הרבה יותר בזמן מלחמה מאשר צבא חזק וגדול, שכן בעלות הברית שלי היו הרבה יותר חזקות ממני בתחילת המשחק (למרות ששחקן אסטרטגיה מנוסה בוודאי יצליח לנהל פרובינציה באופן מוצלח הרבה יותר).

    ההרחבה לא מוסיפה הרבה למנגנונים הבסיסיים של משחקי Total War, וכל מי ששיחק ב-Shogun 2 (ואני מניח שכל מי שמעוניין בהרחבה זו עשה זאת) יוכל לצלול מידי אל תוך הקמפיין מבלי שום קושי. מה ש-FotS כן מחדשת היא הטכנולוגיה העומדת לרשות השחקן. המהפכה התעשייתית של המאה ה19 הגיעה סוף סוף ליפן, ועימה גם טכנולוגיה חדשה והרסנית למדי. כמובן שטכנולוגיה זו לא זמינה כבר מההתחלה, ודרושה התקדמות טכנולוגית לא קטנה בשביל להתחיל להנות ממנה. מכונות ירייה, לדוגמא, מאד יעילות במהלך קרב, שכן המאה ה19 היא עידן של לוחמה מרחוק. ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת, הנשקים בעלי הטווח הארוך הולכים ומשתפרים: החל מחצים, דרך תותחים וכלה ברובים ומכונות ירייה. רכבות הקיטור החדשות מזרזות את פריסת הכוחות בצורה משמעותית, ומקצרות את הזמן המת שיש במשחק מסוג זה. לא יצא לי לשחק עם הטכנולוגיה המתקדמת לאורך זמן, מפני שהגרסה המוקדמת מאפשרת רק מספר מוגבל של תורות, אך אכן מדובר בשינוי משמעותי, המצריך חשיבה טקטית קצת שונה.

    שיפור נוסף, שאני באופן אישי מצאתי יעיל מאד, הוא היכולת של ספינות לתקוף מטרות על היבשה אויב באופן ישיר, שיפור הגורם לספינות להרגיש מאד שימושיות בזמן מלחמה. השתמשתי לא מעט ביכולת החדשה הזו בכדי לרכך את ההתנגדות האויב בפרובינציות מסוימות, לפני שנכנסתי עם הצבא לחסל אותן סופי; מה גם שהספינות המתקדמות יותר, הפעולות על קיטור, מרגישות מאד חזקות. כמובן שישנן עוד דרכים לפגוע במושבות או צבאות זרים, כמו יחידה חדשה בשם The Foreign Veteran, המאפשרת לחסל מנהיגים צבאיים או לפגוע בצבא שלם מבלי להתחיל קרב ממשי. הסוכן השני שיצא לי לנסות היה ה-Ishin Shishi, יחידה בלעדית לצבאות הקיסר הפועלת על תקן מתנקש ודיפלומט המסוגל לעורר מהומות בקרב מושבות אויב ולהקטין את הנוכחות הצבאית בתוכן.

    ההתרשמות שלי מהקמפיין החדש הייתה מעורבת. מצד אחת, בתור שחקן חדש לסדרה, לא זכיתי להרבה הכוונה והיה לי מאד קשה להיכנס לתוך המשחק (אבל הסיבה לכך יכולה להיות שסרטוני ההדרכה לא עבדו בגרסה המוקדמת). אך גם לאחר שהתמקצעתי יותר, עדיין הרגשתי מוגבל מאד מבחינת הדברים שאני יכול לעשות. כן, ניהלתי קשרים פוליטיים נרחבים עם השבטים הסובבים אותי, פיתחתי טכנולוגיות חדשות, בניתי צבאות וביצרתי מושבות, אבל משום מה לא הרגשתי שבאמת יש לי השפעה על עולם המשחק, או שהשבט שלי מתקדם לעבר ניצחון מוחלט.

    הצד השני, לעומת זאת, היה מלא הצלחות קטנות. כל ניצחון בקרב או כיבוש מוצלח של מושבה מילא אותי בגאווה לאומית מוזרה ודחף אותי להמשיך הלאה במסע ההרס הדיפלומטי שלי. הנוסחה המוכרת של Total War עדיין עובדת ומצליחה לשאוב גם שחקן אסטרטגיה מתחיל כמוני אל תוך המלחמה הכוללת שלה, והוספה של רובים ומכונות ירייה בהחלט משנה את חוקי המשחק לטובה. מעריצים של הסדרה (בעיקר אלה של Shogun 2) ללא ספק יהנו מההרחבה המשמעותית הזו לעולם המשחק שלהם, הכוללת קמפיין ארוך, קרבות היסטוריים חדשים, וכמובן עוד מגוון שינויים עדינים שעושים רק טוב.

    Total War: Shogun 2 – Fall of the Samurai, המפותחת ע"י The Creative Assembly ומוpmת ע"י Sega, תצא למחשב האישי בלבד בחודש מרץ הקרוב.

    http://youtu.be/AFmb_kc4sgE