קטגוריה: PC

  • טריילר ההשקה של ShootMania Storm גורם לכולם לירות בלי סוף

    משחק האוןליין יריות בקצב מהיר, ShootMania Storm, זמין להורדה דרך מספר מוכרים דיגיטלים, כולל ShootMania.com וSteam. כחלק מהחגיגה, Ubisoft שיחררה טריילר השקה, אשר בו תוכלו למצוא למטה.

    ברגע שסיימתם עם הוידאו, המסיבה ממשיכה אוןליין עם מסיבת ההשקה “Shootmania 4 All". אז פשוט תעברו לאירוע באתר הרשמי בגדי לראות את הסרטון החי של הטורניר!

  • סרטון משחקיות ראשון ל Dark Souls 2 ותמונות חדשות

    מנהל המשחק Yui Tanimura והמפיק מNamco Bandai, טאק מיאזואי (Tak Miyazoe) הלכו לIGN היום בכדי להציג להם את הדמו משחקיות הראשון של Dark Souls 2. אם יש לכם 12 דקות פנויות, תוכלו לצפות בסירטון למטה, וכמובן גם צרור תמונות ראשון של המשחק.

    Dark Souls 2 הוכרז לראשונה שנה שעברה בVGA עם טריילר CGI מהמם, והוא צפוי לצאת לקראת סוף 2013 או תחילת 2014 לXbox 360, PS3 ולמחשב האישי.

    Source: IGN

  • Army of Two:The Devil's Cartel: הנאה קצרה עם חבר – ביקורת

    Army of Two: The Devil's Cartel  הנו הנאה צרופה, בעיקר עם חבר, אך עם זאת מאד קל לשכוח אותו. יש אקשן בשפע, הנשקים חזקים והרסניים, וה-"Bro-fest" המציק משני המשחקים הקודמים כמעט ונעלם. כותר זה, השלישי בסדרה, נפרד מנוסחת הסדרה במידה מסוימת, וחלקכם עשויים לטעון שהמשחק נוטש את הנושאים והמכאניקות המרכזיים שמרכיבים את סדרת Army of Two. והאמת שמבחינתי זה בסדר גמור.

    סטודיו מפתח חדש בד"כ משמע רעיונות חדשים, ולמרות שב-Devil’s Cartel אין יותר מדי כאלה, זה די מובן מאליו ש-Visceral Games ניסו לעשות דברים בצורה אחרת. תחילה, העלילה לא עוקבת אחרי 2 הגיבורים מהמשחקים הקודמים, Rios ו-Salem, אך בוחרת להציג צמד פנים חדשים העונים לשמות Alpha ו-Bravo (לא מקורי מדי). אם צפיתם בסרט משטרה כלשהו ב-30 השנים האחרונות, תבחינו במהירות בהתנגשויות ובקלישאות באישיותם. אלפא משחק את תפקיד המנהיג הקפדן והמיושב בדעתו, בזמן שבראבו יותר חמום מוח ועם אצבע קלה על ההדק. כמובן שאין הבדל מהותי בין השניים כאשר משחקים את המשחק, אבל שניהם משרתים את המטרה שלהם באופן מעולה – לתת לשחקן מנה מכובדת של מצ'ואיזם ופעולה באוקטן גבוה.

    למעשה, כל המשחק סובב סביב שני האספקטים האלה. הסיפור כמעט לא קיים. הוא עוסק בברון סמים מקסיקני, פוליטיקה עולמית ונקמה אישית, או לפחות אני חושב ככה כי באמת קשה לזכור מה קורה בו. לא בגלל שהוא מסובך, אלא ההפך המוחלט: אין שם שום דבר ששווה לזכור חוץ מתפנית אחת לקראת הסוף שניתן לזהות מקילומטרים. זה לא סיפור שכדאי להתעמק בו, וגם לא סיפור רע או משעמם; העלילה פשוט שם כדי לקשר בין כל היריות. ובחיי, אתם תירו הרבה מאד.

    בדומה לעלילת המשחק, הקרב מופשט עד ליסודותיו הבסיסיים ביותר – תצביע עם הרובה שלך על משהו שלא מצא חן בעיניך ותלחץ על ההדק כדי לגרום לו להיעלם; זה באמת כיף ומספק באופן פרמיטיבי למדי. מחסה נהרס די בקלות, כמו כן שאר הסביבה, כך שהקרב תמיד מהיר והשחקן נאלץ לזוז קדימה כל הזמן, לפעמים בפזיזות. אויבים תמיד ממשיכים להגיע, כך שכל הזמן יש במה לירות בזמן שרצים ממחסה למחסה, ואם הסיכויי השרדות נוטים לרעתכם, טוב, בשביל זה קיים מצב ה-Overkill. כאשר Overkill מופעל אתה ושותפך נהיים בלתי מנוצחים לזמן קצר, דבר הגורם לכמות מגוחכת של נזק לכל דבר מסביבכם. אם שני השחקנים מפעילים את מצב ה-Overkill ביחד, הטבח גם נמשך יותר זמן וגם מאט את הזמן כך שתוכלו להשמיד לחלוטין את סביבתכם וכל אחד שנמצא בה. זה יכול להרגיש מאד עוצמתי או קצת דומה לרמאות, תלוי בסוג השחקן שאתה.

    אבל קמפיין לשחקן היחיד אינו רק ריצות וירויות (למרות שברובו כן). ישנו מגוון קטן פה ושם לשבירת האקשן, כמו קטע קצר של צליפה או שלב המתמקד בהתגנבות (או לפחות מה שהמשחק מגדיר כהתגנבות). החלקים המרגשים ביותר בקמפיין הם כאשר הצמד מתפצל והאחד צריך לחפות על השני ממרחק, בד"כ עם מכונת ירייה או באמצעות משגר רימונים. אך בעיקר בכל משימה מדובר בשניים שרק רצים את דרכם בשלב ויורים בכל דבר.

    מאחר ולא העלילה ולא הפעולה מציעים משהו מיוחד, Army of Two: The Devil's Cartel יכול להיות די משעמם אם משחקים בו לבד. השותף הידידותי הוא לא בדיוק החברה הטובה ביותר בעולם, והעוין מציג מעט אתגר. לכן משחק עם חבר הנו דבר הכרחי להנאה. למרות שפחות דומה ל"bro-op" במשחקים הקודמים, המשחק השיתופי במשחק זה עדיין די מהנה ואפילו מאפשר חשיבה טאקטית רדודה. למשל, כאשר שחקן אחד מושך את תשומת הלב של חיילי אויב, השני יכול לאגף אותם או לסגת לעמת צליפה טובה יותר. מערכת הניקוד במשחק מוודא שתמיד תדע איך הולך לשותפך, ומתגמלת את שניכם ע"י הריגות משותפות או פיתוי אויב להגיע למקום חשוף כך ששותפכם יוכל לפוצץ את ראשו. המחסור ברגעי שיא, כמו האחד במשחק המקורי כשסאלם וריוס עמדו גב אל גב וירו בגלים של מתאבדים מתפוצצים, די בולט, אך שוב משחק זה אכן לוקח עצמו ביתר רצינות (אבל רק קצת).

    זה קשה לקחת את המשחק ברצינות כשאלפא ובראבו לובשים מסכות של ליצנים, או פרצוף סמיילי צהוב. תבינו,  הפעילים בTWO (trans world operations) לובשים כולם מסכות חסינות כדורים בנוסף לציוד הטאקטי הרגיל, בד"כ כולם נראים בחורים קשוחים. בכל אופן, במשחק זה ניתנת לשחקן האפשרות לעצב בעצמו את המסכה – לבחור ממגוון מסכות קיימות או אפילו ליצור אחת בעצמו. נשקים ניתנים לשדרוג וחליפות מגיעות עם הרבה תוספות ובצבעים שונים, אך עדיין לא צבעוני כמו רובה הסער מצופה היהלומים שראינו במשחקים הקודמים. האפשרות לגיוון אינה פוגעת באופן המשחק אלא בעיקר כדי להיראות נחמד.

    אם כבר מדברים, המשחק כן נראה טוב, אבל לא מצוין. מודל הדמויות מספיק מפורטות בכדי שלכל אחד יהיה את הסגנון החזותי שלו, והסביבה הניתנת להריסה נראית בסדר. המשחק מתרחש במקסיקו סביב הזמן של יום המתים, כך שרוב השלבים מתרכזים בצבעי אפור וחום, גולגולות צבעוניות קישוטים ונרות זוהרים מצליחים לקבוע את האווירה המתאימה בחלקם. השמע והקול עובדים גם כן טוב, אך שוב- די קל לשכוח מהם. אני לא מצליח לזכור שורה אחת בדיאלוג או בפסקול המשחק, אך אני כן זוכר שנהניתי מרעש הרובה שלי עושה גשם של כדורים על ברון סמים סדיסטי.

    Army of Two: The Devil's Cartel הוא ממוצע כמעט בכל אופן. את הסיפור באופן כללי די קל לשכוח; המשחקיות פשוטה אך מהנה, במיוחד עם חבר; הגרפיקה והסביבה מספקת אך לא מרשימה. אם אתם מחפשים משחק יריות מהנה אך טיפשי לשחק עם חבר בסופ"ש, אתם יכולים למצוא יותר גרוע מזה. רק זכרו שברגע שאתם מסיימים את המערכה (קמפיין), משחק זה לעולם לא יזכה לראות איך הקונסולה שלכם נראית מבפנים, וככל הנראה תשכחו גם איפה הנחתם אותו.

  • Batman: Arkham Origins הוכרז, Rocksteardy לא קשורים

    Warner Bros. הכריזו על Batman: Arkham Origins – פרולוג לסידרה העותרת פרסים Batman Arkham. לא כמו המשחק הקודם בסידרא, משחק זה מפותח בסטודיו הפרטי של Warner Bros. במונטריאול, ולא ע"י Rocksteady.

    חוץ מאביר אפל "צעיר וחסר עידון"' Batman: Arkham Origins מציג בו גם כמה מאויביו הגדולים של Batman. הראשון שהוכרז הוא Deathstroke, מתנקש העל הרשע.

    Batman: Arkham Origins יוצג בגיליון הבא של Game Informer. למטה תוכלו למצוא סרטון קצר של המנהל היצירתי Eric Holmes אשר מדבר על המשחק ועל הסידרה בכללי.

    בחדשות הקשורות לנושא, משחק של Batman גם יצא ל3DS ולVita, הנקרא Batman: Arkham Origin Blackgate אשר גם הוא בפיתוח ע"י Armature Studios, ויצא ביחד עם המשחק לקונסולות. משחק זה הוא בסיגנון 2.5 מימדים כמו משחקי Metroid הידועים, המתרחשים אחרי אירועי Arkham Origins.

    Batman: Arkham Origins יצא ב25 לאוקטובר לXbox 360, PS3, Wii U ולמחשב האישי.

  • תמונות נוספות לDead Island: Riptide מראים נופים טרופים וזומבים

    תמונות נוספות מהמשחק Dead Island: Riptide שוחררו, המראים כמו תמיד עוד מהאי האקזוטי ומהאל-מתים השוכנים בו. תוכלו למצוא אותן למטה.

    Deep Silver ישחררו את המשחק ב23 באפריל בצפון אמריקה וב26 לאפריל באירופה.

  • Ride to Hell: Retribution וRide to Hell:Route 666 הוכרזו ליציאה ביוני 2013

    Deep Silver הכריזו על Ride to Hell: Retribution ועל Ride to Hell: Route 666 יגיעו לXbox 360, PS3 ולמחשב האישי ביוני. משחק נוסף הוא Ride to Hell: Universe- Ride to Hell: Beatdown הוכרז בנוסף שיגיע למכשירים הטלפון הניידים מאוחר יותר השנה (עוד אין תאריך רישמי).

    Ride to Hell: Retribution מספר את עלילותיו של Jake Conway – רוכב בודד בדרך לנקום בחבורת אופנוענים הידועה בשם יד השטן (The Devil's Hand). עם ארסנל של נשקים רבים, ג'ק יכול להעביר צדק משלו בין עם ברגל או על אופנוע ב"כותר ההרפתקה- אקשן בסיגנון הרוק & רול" המתרחש בתקופת 1960.

    Retribution מפותח ע"י Eutechnyx וצפוי לצאת לXbox 360, PS3 ולמחשב האישי ב25 ליוני 2013 בצפון אמריקה וב28 ליוני 2013 בשאר העולם.

    Ride to Hell: Route 666 נותן לשחקן ליצור חבורת אופנוענים משלו ולצאת לכבוש את דרך 66 הידועה הנמצאת בין שיקאגו ללוס אנג'לס. משחק הארקייד בקצב מהיר זה דורש ממנהיגי הכנופיה להשתמש במוח כמו בכוח בשביל לפקד על הכנופיה שלהם לניצחון סוחף.

    Route 666, מפותח ע"י Black Forest Games, והוא יצא לXBLA, PSN ולSteam ביוני הקרוב.

    למטה תוכלו למצוא את טריילר ההכרזה לRide to Hell: Retribution ומספר תמונות.

  • הטריילר החדש של Remember Me מראה כל מיני אויבים מרושעים

    אתם כבר בוודאי זוכרים חלק מהאויבים במשחק החדש של Capcom, בשם Remember Me, מהטריילרים הקודמים אך ישנם מספיק אויבים חדשים (וחלקם קצת מטרידים) אשר מצדיקים עוד אחד.

    תוכלו לצפות בו למטה. המשחק יצא בתחילת יוני לXbox 360, PS3, ולמחשב האישי.

  • לThief לא יהיה מולטיפלייר תחרותי, אך יש לו תמונות חדשות רבות ותמונות קונספט

    Edios Montreal הודיעה לEurogamer, למחשק החדש שלה, Thief, לא יהיה מולטיפלייר תחרותי כשהוא יצא. למרות זאת, יש סיכוי כי יהיה לו גורם אוןליין כלשהו.

    "נכון לעכשיו, בוא נאמר מולטיפלייר תחרותי, כמו הדוגמא שנתת לנו – Tomb Raider – אין לכך תיכנון כרגע, " אמר המפתח סטפן רוי (Stephane Roy).

    "אנו בודקים את האופצייה של מצב אתגרי עם אלמנטים אוןליין, אך אני הולך להיות מאוד כנה איתכם – המטרה העיקרית של הצוות שלנו זה לתת את החווית משחק לשחקן יחיד הטובה ביותר, רק בשביל להחזיר את הסידרה, בכדי לשכנע אתכם כי אנחנו חלק מהעתיד ולא כאלה שאוחזים בעבר. זה מאוד דורש, כך שאני לא רוצה לראות את הצוות שלי מבזבז זמן ואנרגייה… אני רוצה לראות אותם מתמקדים בכך."

    "אנחנו חושבים כי מצב מאתגר כלשהו יכול להיות מעניין, עם אלמנטים של אוןליין כמו שאמרתי, אך שוב, בוא נראה בעתיד לבוא, בוא נעשה מפגש נוסף, אולי נוכל לתת לכם מידע נוסף. אך שוב, לא יהיה מולטיפלייר תחרותי. המצב של השחקן היחיד דורש הרבה מאמצים ואנרגיה."

    אז הנה לכם, Thief הולך להיות ממוקד במצב לשחקן יחיד, בדיוק כמו הטרילוגייה המקורית.

    בחדשות נוספות, תמונות מהמשחק ותמונות קונספט חדשות שוחררו מחר, ותוכלו למצוא אותן למטה. נכון כבר ראינו כמה מהן בעבר, אך עכשיו הן רשמיות.

    Theif יצא לקונסולות דור הבא ולמחשב האישי ב2014.

  • Doom 4 מגיע לקונסולות דור הבא, Rage 2 בוטל

    Bethesda אישרה שהחברה id Software עובדים על גירסה חדשה ומשופרת למשחק Doom 4 לקונסולות דור הבא, לאחר שהגירסה הקודמת של משחק לא הגיעה לצפיות של המוציא לאור. בזמן זה לא Bethesda ולא id Software מדברים עדיין על המשחק השטני הבא בסידרה.

    "גירסה מוקדמת של Doom 4 לא הראתה את האיכות והריגוש שid וBethesda קיוו להעביר למעריצי הסידרה ברחבי העולם, אמר מנהל המכירות של Bethesda, פיט הינס (Pete Hines) לEurogamer.

    "כתוצאה מכך, id, ריכזו מחדש את מעמציהם בעבודה על הגירסה החדשה של Doom 4 אשר יעמדו בציפיות הגבוהות של כולם מהמשחק הבא בסידרה. כשאנו נהייה מוכנים לדבר על Doom 4 שid מייצרת, אנו נודיע לאנשים."

    "כרגיל, Doom 4 יצא כשיהיה מוכן".

  • The Walking Dead Survival Instinct: אין סיבה לחשוש מאפוקליפסת הזומבים הבאה – ביקורת

    סדרת הטלוויזיה "המתים המהלכים" זוכה להצלחה כבירה על המסך הקטן, וזה היה רק עניין של זמן עד שמישהו יחליט להוציא משחק המבוסס עליה (להזכירכם, סדרת משחקי The Walking Dead המוצלחת של חברת Telltale Games מבוססת על הקומיקס ולא על הסדרה). והנה, חברת Activision שכרה את Terminal Reality להכין משחק כזה בדיוק – עם זומבים (סליחה, "מהלכים"), דמויות מהסדרה, גרפיקה מזעזעת, קו עלילה קלוש ומשחקיות משעממת להחריד. אם זו אפוקליפסת הזומבים ממנה פחדנו זמן רב כל כך, כנראה שאין לנו שום סיבה לדאגה.

    העלילה של Survival Instinct מתרחשת לפני אירועי הסדרה, ועוקבת אחרי האחים דיקסון המוכרים בדרכם לאטלנטה. לאחר קטע קצר בהתחלה, בו צדים את הצבי הרועש בעולם, השחקן עוטה על עצמו את ז'קט העור של Daryl, ויוצא להציל את אחיו Merle מבית המעצר יחד עם מספר ניצולים אחרים. מהרגע שמרל מצטרף לחבורה, נראה כאילו המשחק עוצר ושואל את עצמו "מה עכשיו?" מבלי להגיע לתשובה באמת מספקת. מעבר למסע של האחים לאטלנטה, אין למשחק שום דבר להוסיף לעולם של "המתים המהלכים" או אפילו לעלילה שלו עצמו. במקום,  Survival Instinct פשוט ממשיך להסיע את השחקן דרומה, בלי סיבה או תירוץ טובים יותר מאשר "יש שם עוד זומבים בשבילך להרוג."

    אכן, אם תבחרו להמשיך דרומה (לא שיש לכם ברירה), תהרגו הרבה מאד זומבים. לא בגלל שזה כיף או מאתגר, אלא בגלל שהם פשוט שם, בדרך שלכם. מהר מאד תבינו שהמתים המהלכים לא באמת מאיימים במיוחד, בטח ובטח אם לא נתפסתם לא מוכנים. אפשר בקלות לברוח מהם, לדחוף אותם אחורה ולחסל אותם אחד אחד בזמן נסיגה אסטרטגית לאחור, או להתגנב אליהם ולהרוג אותם במכה אחת. גם אם במקרה קבוצה של זוללי מוחות לכדה אתכם בפינה החדר, אין באמת סיבה לדאגה – פשוט תנו לאחד מהם לתפוס אתכם, מה שיאפשר לכם להפטר ממנו בלחיצת כפתור אחת או שתיים. המשיכו כך 10 עד 20 פעמים והנה, ניקיתם את האזור מאויבים (לפחות עד שיגיעו עוד). באופן מפתיע, הדגש במשחק הוא לא על חיסול זומבים, אלא דווקא על מציאת ציוד ודלק עבור חבורת הניצולים שלכם.

    למרות הרושם הראשוני, Survival Instinct אינו משחק אקשן, ואם תנסו לשחק אותו ככזה (לפחות בהתחלה), תמצאו את עצמכם מתים די מהר, או לפחות מבלים את רוב זמנכם בלברוח כמו ילדות קטנות. לא, זהו משחק הישרדות בו תידרשו לנהל את המשאבים שלכם (תחמושת, דלק ורפואה) בחוכמה אם אתם רוצים להגיע לאטלנטה בחתיכה אחת. בזמן שדריל מתגנב דרך כל עיירה הרוסה ושורצת "נשכנים", הוא יאסוף מיכלי דלק, נשקים וכל מיני חפצים אחרים שיאפשרו לו לסחור עם הניצולים שמתחבאים ברחבי העיירה, תמורת משאבים נוספים. הסקירה הקפדנית של כל שלב מספקת את הרגעים הנחמדים ביותר במשחק (אני כותב "נחמדים" כי מוצלחים הם לא), בין אם זו האינטראקציה עם שאר הדמויות או האווירה המלחיצה המלווה את ההתגנבות.

    עם זאת, אפילו ההישג הקטן הזה נעלם ברגע שדריל מחמש את עצמו בנשק האיקוני שלו – רובה הקשת. מרגע זה ואילך לא תצטרכו לדאוג יותר לתחמושת או להתגנבות שקטה (עד עכשיו כל ירייה הייתה שקולה לצלצול פעמון ארוחת הערב). חץ אחד לראש יפיל כל זומבי, וכמובן שניתן לקחת את החץ חזרה ולהשתמש בו שוב על הבא. ואם זה לא מספיק לכם, אולי הגרזן האימתני שמאפשר לדריל להוריד למתים הנרקבים את הראש באבחה אחת יעשה את העבודה. נכון, גם בסדרה דריל הוא סוג של רמבו, אבל דווקא הכיוון האיטי והמלחיץ שהמשחק מתחיל בו הרבה יותר מהנה מסתם עוד משחק אקשן בו הורגים זומבים; כאלה יש מלא.

    ומכיוון שדריל הופך להיות כל כך חזק, אין באמת סיבה להמשיך ולשלוח את חברי הקבוצה לאסוף אספקה נוספת בזמן שאתם בעיר – מנגנון שדווקא מוסיף קורטוב של אסטרטגיה למשחק. בתחילת כל שלב, תוכלו לחמש את הניצולים שאתכם בקבוצה ולפקוד עליהם וללכת ולחפש כל פריט ציוד שתבחרו. תמיד ישנו סיכוי שהם לא יחזרו בחיים (או גרוע מכך) אבל בהתחלה, כשדריל עוד יחסית פגיע, זה סיכון שאין ברירה אלא לקחת. היבט נוסף של אסטרטגיה הוא הנסיעה בין השלבים: האם תבחרו בדרך המהירה שלא תבזבז הרבה דלק, או שמא בדרכי העפר שאמנם דורשות יותר דלק, אך גם עשויות להניב אספקה נוספת. אבל שוב, ברגע שדריל יכול להיפטר מכל זומבי שהוא פוגש בקלות מגוחכת, איסוף משאבים ואספקה הופכים להיות כמעט מיותרים.

    עוד משהו שדי הורס את האווירה של המשחק הוא הגרפיקה המזעזעת שלו. בכל הרצינות, זו גרפיקה שהייתה נראית לכם מיושנת ועלובה גם אם הייתם משחקים את המשחק לפני 10 שנים. כנראה שכל התקציב הוקדש לשכנוע השחקנים של דריל ומרל מהסדרה לבוא ולדובב את הדמויות שלהם. המשחק נראה נורא, נשמע נורא וגם העיצוב של רוב השלבים לא מעורר השראה במיוחד.

    אם The Walking Dead: Survival Instinct היה מיישם את הרעיונות המעניינים שלו עד הסוף, אולי היינו מקבלים משחק הישרדות מותח שמרגיש כמו אפוקליפסת זומבים אמיתית. למרבה הצער, המשחק יורה לעצמו ברגל שוב ושוב עם גרפיקה מחרידה, קו עלילה שכמעט ולא קיים, ואקשן שאינו מאתגר או מעניין. המשחק מציג גרסה כל כך עלובה וריקה מתוכן של ההיסטוריה של האחים דיקסון, שאפילו מעריצים שרופים של הסדרה לא יהנו לחוות אותה. בשורה התחתונה, Survival Instinct אולי חולק שם עם סדרת הטלוויזיה, אך לא את התכונות שהפכו אותה להצלחה.