זהו סופה של תקופה. ההרחבה האחרונה למשחק האחרון של סדרת Dark Souls – סדרה שבאופן לא צפוי הצליחה מאוד, יצרה מגוון משחקים שמנסים לחקות אותה (שחלקם מצוינים בפני עצמם) והזכירה למפתחי משחקים שקושי במשחק זו לא מילה גסה. האם ההרחבה מאירה על כל התעלומות שנותרו משחר הסדרה או עדיין משאירה אותנו בחושך?

ההרחבה החדשה מביאה אותנו ל-Ringed City המדוברת, אזור שבו עדיין הולכים בני האדם הראשונים ונמצאים ניצני האנושות וכמו כן אלים ששרדו את התהפוכות של המאות שנים האחרונות. אנחנו לא מתחילים בעיר הזו וחייבים לעבור לפני באזור שנראה שמורכב מחלקי עולם שהורכבו בכוח ביחד. כבר כאן רואים חידוש משמעותי יחסית להרחבה הקודמת – האזורים ענקיים, לא חד גוניים עם מגוון אויבים ובעלי עיצוב מדהים. זה פשוט כיף לחקור את ההרחבה, למצוא כלי נשק וקסמים חדשים. האויבים גם כן קשים והרבה פעמים צריך להיות זהיר ולבחור את הקרבות בקפידה בשביל לא להיות מוקף.

dark1

ואם מדברים על אויבים אז חייבים לדבר על בוסים. הבוסים החדשים לא מאכזבים. כל אחד מהם שונה מהשני ומצריך אסטרטגיה שונה. בוס אחד מאתגר בכך שצריך להתמודד עם שני יריבים בו זמנית, בוס אחר מזמן שחקנים אחרים נגדך ולבסוף 2 בוסים (אחד מהם אופציונלי) ללא גימיקים מיותרים אבל מאתגרים מאוד. כיף להתמודד מול כל בוס (על אף כמות הקללות היוצאת בתהליך זה) והטענה היחידה שלי בנושא היא שחבל שחלק מהבוסים בעלי יותר מדי חיים כך שהתהליך של להביס אותם מרגיש יותר כמו מבחן של סיבולת ממבחן של כישרון.

כמו כן, האורך של ההרחבה גדול משמעותית מההרחבה הקודמת, לקח לי פחות או יותר 5 שעות לסיים אותה עם בוס סודי אחד להביס והרבה מאוד סודות שעדיין לא חשפתי. כך שכמות הזמן שמקבלים עבור ההשקעה לא רע בכלל.

dark2

ועכשיו לחלק שמעניין רבים שמשחקים בסדרה, האם ההרחבה החדשה עונה על כל התעלומות של השחקנים? התשובה לכך היא 'לא ממש'. הרבה חלקים מעניינים של העולם נחשפים אבל עדיין רוב התעלומות נשארו לא נענות. יש מגוון של תאוריות באינטרנט האם זה מכוון והרעיון של ההרחבות הוא להגיד לשחקנים שעדיף לתת לעולם להסתיים ולהתחיל מחדש… או שפשוט לא היה זמן לאגד כל חוט עלילה להרחבה אחת של כמה שעות בלי שההסבר יהיה גרוע.

וכך נגמרה סדרת דארק סולס, לא בקול תרועה רמה או בקול ענות חלושה. ההרחבה האחרונה נותנת עוד קצת אתגר לפני שאנו מתחילים את הצעד הבא ללא נודע. ההרחבה מזכירה שלפעמים הדבר החשוב במסע הוא החוויות בו, לא היעד הסופי.