GRIP: Combat Racing נותן לכם את כל הכלים כדי לנהוג כמו משוגע, אבל שליטה לא מדוייקת עלולה פעמים רבות להפוך טריקים מגניבים לאסון.

GRIP: Combat Racing הוא סוג משחקי המירוצים שאני תמיד חלמתי לשחק כשהייתי ילד, כששיחקתי משחקים כמו Star Wars Episode I: Pod Racer ולגו מירוצים. עם מכוניות אקרובטיות, מסלולים רחבים עם דרכים מסתעפות ושלל נשקים לאסוף, זה נראה כמו משחק המירוצים המושלם.

אז למה אני מרגיש שמשהו חסר לי כאן?

הפוך על הפוך

בתור ממשיך רוחני לסדרת Rollcage של שנות ה-90, GRIP נותן לכם שליטה על מכונית שיכולה לנסוע גם על הצד הרגיל וגם כשהיא הפוכה.

כל המסלולים משחקים עם הרעיון הזה, ומלאים ברמפות שיאפשרו לכם לנסוע על הקירות ואפילו על התקרה. עם היכולת לנסוע על כמעט כל משטח, אתם יכולים להגיע למצבים אינטנסיביים ומלאי אדרנלין בסגנון Speed Racer שבהם אתם נוסעים וקופצים במהירויות אדירות ומתהפכים ומתחמקים ממכשולים.

אם קורה ואתם כן מתנגשים באחד מהמכשולים, כל האדרנלין שבניתם נופל ישר לרצפה. המכונית שלכם עוצרת במקום, ואתם צריכים לכוון אותה חזרה למסלול, או להשתמש עם אפשרות ה-respawn האיטית, שתחזיר אתכם למסלול ב-0 קמ"ש. כך או כך, אם אתם עפים הצידה, הסיכוי שלכם לחזור להוביל קטן באופן דרמטי.

הבעיה כאן נובעת מאופן השליטה במכוניות. לרכבים ב-GRIP: Combat Racing פשוט חסרה, ובכן, אחיזה. התוצאה היא שמהלך שגוי אחד והמכונית שלכם תכנס לסחרור או תעוף מהמסלול.

GRIP: Combat Racing

בעוד שהמשחק נותן לכם את כל הכלים כדי לנהוג בצורה הכי מסוכנת והרסנית שאפשר, אתם כנראה תעדיפו לנהוג בבטיחות. מהלך אחד שגוי, וזה כנראה יעלה לכם במירוץ.

אבל כשאתם כן מצליחים להשאיר את המכונית שלכם יציבה למספיק זמן, למסלולים יש לא מעט דרכים מפותלות ואינטנסיביות להציע, עם צינורות, מקפצות, ודרכים סודיות.

הנשקים מוסיפים טוויסט כיפי למשחק, ובעוד שרובם היו די עקביים עם שאר משחקים בז'אנר ה-Kart Racing, האהוב עלי מכולם היה, בסופו של דבר, המגן. היכולת לחסום טיל מתקרב איך שהוא סוגר עליכם זה אחד הדברים הכי מספקים ב-GRIP: Combat Racing.

כל אלה מתחברים יחד כדי ליצור תחושת נוסטלגיה נהדרת למשחקי הארקייד האלה משנות ה-90.

360 מעלות של מירוצים

ל-GRIP יש מצב קמפיין לשחקן יחיד שיקח אתכם דרך מסלולים קשים ומורכבים יותר ויותר, ולאט לאט תפתחו בו נשקים ומצבי משחק חדשים.

בעוד שבמירוצים המוקדמים, שבהם המכונית נוסעת במהירות מופחתת הם קצת איטיים מדי, ברגע שאתם סוף סוף מגיעים למירוצים המתקדמים יותר, אתם סוף סוף מרגישים את המהירות המלאה שיש למשחק להציע. כשאתם מתקדמים במשחק, אתם תפתחו מכוניות חדשות ואביזרים קוסמטיים נוספים, וזה תמיד נותן מוטיבציה להמשיך ולהתקדם.

GRIP: Combat Racing

אתם תמצאו את עצמכם מתחרים במגוון מצבי משחק, כמו Speed Demon ו-Classic Race שהם סוגים שונים של מירוצים עם מגוון שונה של נשקים. את החוויה הכי טובה מ-GRIP: Combat Racing אתם תקבלו במצב ה-Ultimate Race. במצב Ultimate Race, אתם נלחמים לא על מיקום, אלא על ניקוד שאותו תשיגו על ידי פגיעה באמצעות נשקים וטריקים ראוותניים שתבצעו עם המכונית העתידנית שלכם. באופן טבעי, זה מוביל להרבה מאוד כאוס, כשאתם מתמקדים לא בלהשיג את היריבים אלא בלבצע קפיצות, היפוכים, וטריקים.

מעבר לקו הסיום

כשאתם לא מטפסים במעלה השלבים בקמפיין, אתם תתחרו ותחסלו שחקנים יריבים ב-Arena. מצב Arena שולח אתכם לנהוג בזירה סגורה, לאסוף נשקים ולהשתמש בהם כדי לפגוע באויבים ולהשיג נקודות.

בעוד שהמכוניות ב-GRIP מאוד זריזות, הן בנויות לשרוף את דרכן דרך מסלולים רחבים, והזירות לא תמיד הרגישו כמו סביבה טבעית עבורן. נסיעה ללא מטרה, איסוף נשקים ושיגור שלהם על מכוניות אחרות לא הרגישו כמו השימוש הטוב ביותר לרכבים הייחודיים של המשחק.

GRIP: Combat Racing

מחוץ לנהיגה וירי בנשקים, אתם יכולים לבחון את יכולות השליטה שלכם במצב "Carkour", שזה כמו פארקור, אבל עם מכוניות. Carkour נותן לכם לנצל את הזריזות הייחודית של הרכבים ולעבור מסלולים מאתגרים ולהתחרות עבור הזמן הטוב ביותר.

Carkour מזכיר לי מאוד את המשחק TrackMania, אבל על אף שמאוד ציפיתי לשחק במצב הזה, הוא לא מביא משהו חדש למסלול המירוצים. המסלולים היו מאוד לינאריים וטכניים, אבל לא באופן שהרגיש מאוד מתגמל או מאתגר.

היוצא מן הכלל הוא שלב Carkour בשם Job Site. השלב כולו הוא אתר בניה עצום, שבו אתם צריכים לאסוף כדורים סגולים בכך שתבצעו טריקים ותטפסו על דברים. Job Site הוא ההתגשמות האמיתית של Carkour, ונותן לכם להסתובב בחופשיות באתר הבניה בזמן שאתם עושים דברים מגניבים, קצת כאילו אתם משחקים ב-Tony Hawk's Pro Skater, אבל עם מכונית ענקית במקום.

מכוניות עם יופי ואופי

למרות של-GRIP: Combat Racing אין את הטקסטורות מנקרות העיניים של משחקים כמו Forza Horizon 4 או ONRUSH, בהחלט לא חסר למשחק סטייל.

GRIP: Combat Racing

רוב המסלולים בנויים כדי ליצור מסלולים חלקים ויפים שיקחו את המכוניות שלכם דרך פיתולים ועיקולים באופן מהפנט. סביבות המד"ב השונות במשחק כולן מקוריות ויפות, גם אם לא תמיד הכי כיף להתחרות בהן.

המכוניות עצמן לא מפורטות כמו שקיוויתי שהן יהיו, אבל אפשר לעצב אותן כראות עיניכם, וזה תמיד נחמד.

כשזה מגיע לקול, למשחק יש אפקטים פשוטים יחסית. הם כולם עושים את העבודה, אבל הם לא אימרסיביים כמו משחקים אחרים בז'אנר. במיוחד הרגשתי את החוסר בקולות "וווש" כשחלפתי על פני מכשולים במהירויות אדירות.

המוזיקה, עם זאת, היא בול כמו שאני אוהב אותה. מסיבה מסויימת, Drum & Bass הוא סוג המוזיקה המושלם עבורי לנהיגה, ו-GRIP: Combat Racing מלא במנגינות קצביות ונהדרות. בכל פעם שהתחלתי מירוץ, הרגשתי את האדרנלין זורם בי הודות לפסקול המרתק.

GRIP: Combat Racing

GRIP: Combat Racing, באופן מאוד מתאים, הוא בעל שני צדדים. כשהוא עובד, הוא ממש עובד. אתם מקבלים את הרגשת המהירות המושלמת הזו, והמכונית שלכם הופכת לדבר המתהפך הכי מהיר בעולם. אבל כשאתם מתרסקים, אתם נופלים חזק, וזה מוציא את כל האוויר מהגלגלים הענקיים שלכם.

גדלתי על מכוניות Hot Wheels, ושלל הברגים והלולאות במשחק גרמו לי להרגיש כמו ילד קטן שוב. המבחר הרחב של הנשקים ושל מצבי המשחק הופך את GRIP לחוויה מגוונת ומעניינת.

אתם יכולים להתחרות לבד, במסך מפוצל, או אפילו ברשת. לא ראינו הרבה משחקי מירוצים במסך מפוצל בזמן האחרון, אז אם אתם רוצים לשחק עם חברים על הספה, GRIP יכול להיות התשובה.