Call of Duty "חוזר לשורשים" עם Call of Duty WWII. עד כה חשבתי שהאמרה הזו התייחסה אך ורק לרקע המשחק – מלחמת העולם השניה, שבה עיקר המשחקים המעולים בסדרה התרחשו.

אבל לאחר ששיחקתי בבטא המולטיפליי של Call of Duty WWII בסופ"ש האחרון, אני שמח ליידע אתכם שהמולטיפליי הקלאסי של Call of Duty חוזר. סיימנו עם מדע בדיוני, ריצה על הקיר וחיילי על. זה המולטיפליי הקלאסי, הזריז והטוב. מהנשקים למפות ומצבי המשחק.

המשחקים עדיין הרבה יותר זריזים מהמשחק היריב, Battlefield 1, אבל בנוסף מרחשים בסדר גודל קטן יותר. בעוד ש-Battlefield 1 מתמקד במלחמה בסדר גודל גדול, Call of Duty הוא כל כולו קרבות יריות אינטנסיביים שמתחילים ונגמרים בהינד עפעף. הוא מחוספס יותר ומעוגן יותר בקרקע, ואני אוהב את זה. בטא המולטיפליי של Call of Duty WWII היא כנראה חוויית המולטיפליי הכי טובה שהיתה לי ב-Call of Duty מאז Black Ops 2, וזה בהחלט הישג.

מחלקות (Divisions) הן Classes עם שמות מגונדרים

קודם כל, לפני שאתם קופצים לתוך האקשן, עליכם להתגייס למחלקה. מחלקות הן בעצם Classes, אבל לכל אחת מהן יש שם מפואר יותר ווידאו גיוס "התגייסו היום" קצרצר שמספר לכם קצת עליהן. יש את Infantry, שמשמשים בתור קלאס ה-Assault הסטנדרטי של לירות ולרוץ; Airborne, שמאפשר לכם לרוץ מהר יותר ולהשתמש במשתק כדי לא להופיע על ה-מיני מפה; Armored היא הקלאס המשוריין והתומך; Mountain הוא הצלף הקלאסי; ו-Expeditionary הוא כולו קרב מקרוב ושוטגאנים גדולים.

אבל לבחור Class לא נועל אתכם מלקבל גישה לנשקים מסויימים. אתם יכולים להשתמש בכל סוג של נשק מההתחלה. ההבדל בין הקלאסים הוא ביכולות המובנות. למשל, Mountains יכולים לעצור את הנשימה שלהם בזמן שהם צולפים, ו-Expeditionary יכולים להשתמש בתרמילי שוטגאן מבעירים.

לכל קלאס מתאים סגנון משחק ספציפי, אבל כל אחת נותנת לכם כמות מכובדת של חופש בסגנון המשחק הזה. אני באופן אישי מצאתי את עצמי מחליף בין גרסאת צלף מבוססת Infantry במפות הפתוחות יותר, ו-Airborne עם שוטגאן כשרציתי לתקוף מקרוב.

המפות קטנון יותר ופחות בנויות לגובה

מאחר ואין יותר תיקים סילוניים וריצה על הקיר, המפות בבטא היו הרבה פחות בנויות לגובה. אין קיצורי דרך מהגג, אין מגדלי כנסיות לצלפים, ואין קניונים ענקיים לקפוץ מעליהם. כמו שהזכרתי מקודם – מדובר בחוויית מולטיפליי קלאסית, עם צווארי בקבוק, כיוונים מרובים, וקנים למכונות יריה בחלונות.

זה גם אומר שהמפות קטנות יותר, או לפחות מרגישות קטנות יותר מאלו במשחקי מולטיפליי האחרונים. יש לכם משהו כמו 3 דרכים ללכת בהן, עם מעט מרחב ביניהם. חלק מהמפות מכילות איזורים קצת יותר פתוחים באמצע, אבל שחקנים נוטים להתרחק מאלו בגלל הצלפים. מאחר ויש מגבלה של עד 12 שחקנים בכל מפה, זה אף פעם לא נהיה צפוף מדי, ואתם תמיד יכולים למצוא דרך לעקוף צוואר בקבוק או מארב.

סדר הגודל הקטן יותר והחוסר בבניה לגובה עוזרים לשמור אתכם בלב האקשן. אתם יכולים להגיע לכל נקודה במפה בפחות מדקה, שזה מעולה למצבים כמו Domination או Hardpoint, ששם האקשן כל הזמן זז ממקום למקום.

מלחמה, מלחמה לא משתנה – האמת שדווקא כן

רוב המודים שהיו זמינים בבטא המולטיפליי של Call of Duty WWII היו די סטנדרטיים: Team Deathmatch, Domination ו-Hardpoint היו כולם שם. עם זאת ראינו מצב אחד שבלט במיוחד – War.

War הוא מוד משחק מבוסס משימות שמשתנה לאורך המשחק. דקה אחת אתם תוקפים חדר פיקוד, וברגע הבא אתם מגנים על פצצה עד שהיא מתפוצצת. יש 4 מטרות סך הכל, וכל אחד מהם דורש מכם לשנות את דרך המשחק שלכם. אני מצאתי את עצמי מחליף קלאסים ונשקים לא מעט בזמן ששחקתי ב-War.

סך הכל, War מאוד דומה למוד המשחק החדש Operations שב-Battlefield 1, אבל הרבה יותר דינאמי. סיבובים לוקחים בערך 10 דקות לסיים, ובסוף כל סיבוב, הקבוצות מחליפות צדדים. ככה אתם זוכים לשחק התקפה והגנה בכל משחק.

המשחקים הקצרים, בשילוב עם המטרות המתחלפות ללא הפסקה, הופכים את War למצב המולטיפליי הכי טוב ששיחקתי בבטא המולטיפליי של Call of Duty WWII. עם זאת לרוץ כמו מטורף ב-Hardpoint הוא עדיין הדבר שהכי אהבתי לעשות ב-Call of Duty WWII.

נשקים, יכולות ו-Killstreaks

יש שפע של נשקים חדשים, שדרוגים, ויכולות לפתוח כשאתם עולים רמות. נשקים, יכולות, ו-killstreaks נפתחים על ידי הרמה הכללית של הפרופיל שלכם, אבל שדרוגים לנשק תלויים ברמה של הנשק הספציפי – ככל שתשתמשו בו, כך תקבלו שדרוגים בשבילו. כפי שהזכרתי מוקדם יותר, לכל קלאס יש בונוסים שונים, ואתם פותחים את אלו כשאתם משחקים בקלאס הזה. סך הכל יש מלא דברים לפתוח, אפילו אחרי שתגיעו לרמה המקסימלית.

מאחר וזו היתה בטא, לא הכל היה זמין, אבל מה שקיבלנו הרגיש ממש טוב. בונוס ה-killstreak של להביור היה מהאהובים עלי. הוא נותן לכם להביור למשך דקה בערך, שאתם יכולים להשתמש בו כדי לפלס את דרכיכם דרך היריבים. הוא לא מציע הגנה נוספת, עם זאת. בונוסים נוספים כוללים קלאסיקות כמו מטוס תצפית, מתקפת ארטילריה, וערכת טיפול.

 

עדיין אין Single Player

אנחנו יודעים של-Call of Duty WWII יהיה סיפור Single Player משלו, אבל מאחר והבטא היתה אך ורק למולטיפליי, לא זכינו לאינפורמציה חדשה לגבי זה. מצב זומבים גם כן "דפק נפקדות", אז אין כל חדש לגבי זה.

בטא המולטיפליי של Call of Duty WWII היתה מאוד כיפית. זה מולטיפליי קלאסי של Call of Duty, לרקע קלאסי של Call of Duty. אין כאן שום גימיקים, המגפיים על הקרקע ומשחקיות אינטנסיבית שהמעריצים יאהבו.

Call of Duty WWII יוצא ב-3.11 ל-PC, PlayStation 4, ו-Xbox One.