כשביקרתי את Civilization: Beyond Earth לפני כשנה, אחת מהתלונות שלי היתה חוסר ניצול הפוטנציאל של העולם החדש. אדמות הדשא (Grasslands) הן סבבה והכל, אבל מה שרציתי באמת היה ליצור עיר תת-ימית עתידנית ולהטיל אימה על הימים עם צי הצוללות שלי, רצון שאולי הושפע מהילדות שלי, אותה ביליתי בלשחק ברד-אלרט ולהטיל אימה על הימים עם צי הצוללות שלי. אני לא מאשר ולא מכחיש. ועכשיו, מגיע Civilization: Beyond Earth – Rising Tide, ההרחבה הראשונה ל-Beyond Earth, ואתה באות הצוללות. יש גם כמה factions חדשים, מערכת דיפלומטיה מורחבת והרבה צ'ופרים אחרים, צוללות למשל. אמרתי כבר צוללות? אז צוללות.

בתור ההחרבה הראשונה ל-Beyond Earth, ב-Rising Tide הוסיפו הרבה חידושים. החל מהתחלת המשחק עצמה וההצגה של ארבעה Sponsor Factions חדשים. כפי שהסיפור (וסרטון הפתיחה) מגולל בפנינו, לאחר שהגל הראשון של מתיישבים עזבו את הארץ המוצקה, כדוה"א הלך לעזאזל בקצב מהיר אפילו יותר – מה שהוביל לגל שני של מתיישבים. מתוך ארבעת ה-Factions החדשים, שניים מנצלים את הטכנולוגיה והמכניקה של ערים בים, ואחד עושה שימוש במשאב ה-"הון הדיפלומטי", מה שמתאים בדיוק בשביל שאבדוק מה בעצם קורה פה.

RT1

לאחר שהחלטתי שאני מעדיף לשמור את הערים שלי יבשות, יצאתי קודם כל בתור משלחת התיישבות אינטגרלית, עם כל הפרפרים והקשתות בענן והחרטא של "פנינו לשלום". לאחר כמה תורות הייתי כבר בדרכי הנחושה לשליטה עולמית. אוגר הון דיפלומטי ומתכונן לתקוע לבני הברית שלי סכין בגב. מה הוא בעצם המטבע החדש הזה, אתם שואלים? די פשוט. בכל פעם ש-Faction מציע לכם הסכם (או כמובן, אם אתם מציעים אחד), הם מציעים גם כמות מסוימת של הון דיפלומטי בכדי להמתיק את העסקה. ההון הזה יכול לשמש לשני דברים: ראשית, הוא יכול לעשות כל מה שאנרגיה יכולה. החל מזירוז יחידות ועד לבנייה מהירה של מתקנים. שנית, אתם יכולים להשתמש בו בכדי לרכוש ולשדרג את תכונות המנהיג שלכם (לא תופס בבה"ד 1. שאלתי.) שמספקות בונוסים פסיביים לכל ההתיישבות. בונוסים שאתם רוצים שיהיו לכם.

מעבר למשאב חדש, Rising Tide נותנת ניעור קל לעץ התכונות. אם ב-Beyond Earth התכונות היו מירוץ להביא למקסימום נקודת מבט צרה מסויימת, Rising Tide מקלה קצת ומציגה תכונות "מעורבות". ערבבו שתיים יחד ותקבלו פרסים נחמדים – לדוגמה, השילוב של טוהר/עליונות אצלי ייצר אנרגיה נוספת בקצב גבוה יותר משכל אחת מהן היתה נותנת בנפרד. יש גם יחידות חדשות שאפשר לפתוח בשלבים שונים של העירוב. הרעיון כולו מרגיש כאילו הוא תפס גוף ובוצע היטב עד לנקודה שאני תוהה למה הוא לא נכנס למשחק הבסיס.

RT2

כמובן, אחרון חביב הוא "הגבול האחרון" האחרון – האוקיינוס. עם הטכנולוגיה המתאימה (או אם תתחילו עם ה-Faction הנכון), הערים שלכם יכולות לשכון בשמחה במים. זה פותח מגוון אפשרויות חדשות, חוץ מלמשל לצבור ציים עצומים של צוללות – ערים ניידות, לצורך העניין. מעבר ליכולת לוז ממיקום שפתאום נהיה לא נוח, ערים ימיות יכולות להשיג טריטוריה חדשה על ידי ציפה לכיוונן ותקיעת דגל תת ימי מטפורי תוך כדי הכרזת "שלי!" בקול רם. מספר סוגים של משאבים גם הועברו למים יחד עם אתרי "משלחת מסע" בשביל החוקרים שלכם לצלול בהם. כל עוד אף אחד לא משחרר את הקראקן.

Sid Meier's Civilization: Beyond Earth – Rising Tide מוסיף הרבה תכונות ל-Beyond Earth, וממשיך לייעל ולשפר הרבה מהתכונות הקיימות. בין דיפלומטיה משופרת, תכונות מעורבות, אוצרות חדשים והמוני שיפורים ושיפוצים, קשה שלא להמליץ על המשחק לכולם, על פני האדמה ומעבר לה.